XO ההמבורגר הראשון שלי

לא הורגים את השליח

מדור חדש לבקורת משלוחים

לפני כמה ימים קיבלתי הודעה מנעמה: "חשבתי שתרצה להיות כתבינו לענייני טייק-אווי. מה דעתך?" מה דעתי, באמת? חיובית, אני חושב. לא בטוח. התלבטתי כמה ימים בזמן שטבעתי בעבודה.

חשבתי על היתרונות. זה בהחלט ישפר משמעותית את האיכות של ארוחות הערב שלי. חיי הרווקות לא מזינים במיוחד. בשנה האחרונה ארוחות הערב שלי מורכבות בעיקר מאטריות מג'יק וחטיפים זולים. פעם או פעמיים בשבוע אני אוכל עם אחד מההורים, ומדי פעם אני יוצא עם חברים. אני מזמין הרבה טייק-אווי, אבל בדרך כלל רק כשיש עוד אנשים בסביבה. כל יצר בשלנות שהיה בי (והיה, באמת שכן!) נעלם ברגע שהבנתי שאני זה שצריך לנקות את המטבח.

חוץ מזה, זו כתיבה. אני לא יכול לקרוא לעצמי כותב אלא אם כן אנשים אחרים קוראים לי כך. אני חייב לחתור לשם. אני אוהב טקסט. הו, טקסט, כמה שאני אוהב אותך. מי יודע מתי תגיע אליי עוד הזדמנות לבלות עם טקסט?

חסרונות? אין ממש. קצת חששות, אבל לא נורא. החלטתי ללכת על זה. התקשרתי לדודי, "זה נשמע מעניין, אבל אני לא קצת צעיר בשביל קהל היעד שלכם?", הוא השיב בקול עסוק: "לא נראה לי… רגע, למה אתה בכלל מתקשר אליי? נעמה היא זו שפנתה אליך." אה, אוקיי. סליחה. ניתקתי.

"הלו, נעמה? זה אלעד… דרורי." היי היי. כן. מה נשמע. אוקיי. סליחה על התגובה המאוחרת. לא נראה שזה מפריע לה. חזרתי לנושא: "זה נשמע מעניין, אבל אני לא קצת צעיר בשביל קהל היעד שלכם?" היא חושבת שזה בסדר, אחרת היא לא הייתה פונה. "אנחנו רוצים שמישהו יכתוב על טייק-אווי, וחשבנו עליך."

חשבו עליי. זה נחמד.

"אני חושב שאני יכול לעשות עם זה משהו מעניין, חשבתי על המבורגרים."

"מצוין", היא השיבה.

"חשבתי לעשות מעין קרב ענקים, להזמין המבורגר ממוזס, בלאק, אגאדיר, X.O בו זמנית, לתזמן, ל…"

"אני מעדיפה שתתמקד בדבר אחד", היא קטעה אותי. אולי יש לי נטייה להגזים. בסדר.

סביר להניח שאתם מכירים את שלושת השמות הראשונים שהזכרתי שם, הרביעי הוא קצת פחות מוכר.X.O היא לא חלק מרשת, והיא לא נוצצת כמו שלוש האחרות. המבורגריה בגודל בינוני שיושבת באמצע רחוב סוקולוב ברמת השרון, במה שנקרא כיכר השווארמה.

אולי הראייה ההיסטורית שלי מעוותת, אבל למיטב זכרוני XO הוקמה ממש בזמן שצצו הרשתות הגדולות יותר, בתחילת אביב ההמבורגרים של ישראל. מה היה לפני כן? מאיפה לי, אני רק ילד. יש לי זכרונות מעורפלים של עצמי מנסה לנתק את הלסת כמו נחש, חסר אונים מול המבורגר ענק בקולומבוס או ב"ניו-יורק, ניו-יורק". וזכרונות עוד יותר מעורפלים של גן-עדן קסום וצבעוני, עם המבורגרים שמימיים בטעם אמברוזיה. המק'דונלדס מתחת לבית של דוד שלי, בניו-יורק האמיתית.

היו קצת ספקות בימי התקומה המוקדמים ההם. דיונים סוערים בין החברים לגבי המבורגריות שונות, אבל מהר מאוד החלטנו: ב-XO יש את ההמבורגר הכי טוב בארץ.

כן. זהו. אני מתנצל בפני כל מי שציפה לאובייקטיביות. אני טעמתי הרבה המבורגרים בחיי, בארץ ומחוץ לה, והדעה שלי די נחרצת. אין שום דבר שמשתווה לXO.

הרשו לי לפרט:

לפני כמה ימים ישבתי עם אבא שלי ואחי בבלאק בסינמה סיטי. הזמנתי המבורגר עם אננס וצ'ילי, ולצידו צ'יפס מתובל. נהניתי, אני מודה. הקציצה הייתה איכותית ומוצקת, עשויה קצת מעל מדיום (כלומר, קצת מעל מה שביקשתי), הלחמניה הייתה מתוקה ונוצצת, עם קצוות קלויים קלות, הירקות בפנים היו פריכים וטריים, וכל קוביית אננס הייתה קצוצה בדיוק ומטוגנת קלות עם צ'ילי מתקתק. גם הצ'יפס היה ארוך ומוגדר, מאובק קלות באבקה אדומה שאני מהסס לקרוא לה פפריקה, כי אני חושד שיש בה קצת מעבר.

מספק, בהחלט. מזין וטעים. אבל נטול כל נשמה. מבחינתי, זו הבעיה בהמבורגרים של בלאק, מוזס ושאר חבריהם לקהילת ההמבורגר המשגשגת של ישראל. הם מדויקים מדי, מאוירים בקווים חדים וברורים, עם טעם שקול ומחושב. כל פריט הוא איכותי בפני עצמו, אבל הם מרוחקים אחד מהשני. מחוץ לבית שלי יש שלט חוצות של אגאדיר שמדגים את זה בדיוק, תמונה של המבורגר מפורק לגורמים כמו בחוברת הוראות של איקאה.

הקווים של ההמבורגר של X.O מטושטשים יותר, אימפרסיוניסטים. הלחמניה רכה והקציצה נימוחה, אבל הכל מצליח לשמור על צורה, בלי להיות שמנוני או סלופי. הרכיבים מחובקים אחד בזרועות השני, כך שקשה לדעת איפה בדיוק נגמר ההמבורגר ואיפה מתחילה הלחמניה.

ויש עוד דבר אחד שיש ל-XO וחסר לקולגות שלהם: אומאמי. יש אנשים שטוענים שאומאמי הוא הטעם החמישי, מדובר במדענים ואנשי-רוח מהמעלה הראשונה, שמקיימים ישיבות וכותבים מאמרים על מספר הטעמים בעולם. אין לי באמת דעה לגבי הסיווג הרשמי של אותו טעם חמקמק, ואני אישית לא אוהב לתחום את הלשון שלי לרובעים, אבל אני בהחלט מזהה אומאמי כשאני טועם אותו. באנגלית המילה שהכי קרובה לתאר אותו היא “Savory”. על-פי מילון מורפיקס, התרגום של זה הוא "מתובל".

מורפיקס לא יודעים על מה הם מדברים. אומאמי הוא אותו טעם בשרי וקצת מלוח, שמשותף לבצל מטוגן, פטריות, ציר בקר ורוטב סויה. אני בטוח שנתקלתם בו. להמבורגר של XO יוצא אומאמי מכל החורים.
(אגב, כשחייתי בלוס אנג'לס הלכתי עם ידידה למקום מדהים בשם "Umami Burger", שלאחרונה גם נבחר כהמבורגר השנה במגזין GQ. המחשבה הראשונה שלי כשאכלתי אותו: "אלוהים אדירים, יש לי סימפוניה על הלשון" המחשבה השנייה: "די מזכיר את XO." תעשו לעצמכם טובה ולכו לשם אם אתם אי-פעם נמצאים באל.איי)

אז כן. אני אוהב את XO, בלשון המעטה. אבל עכשיו כשסיימתי להתרפק ולהרעיף שבחים, אני אנסה לחדור מבעד לערפילי הנוסטלגיה ולהסתכל על הדברים בצורה מפוכחת. ספציפית על המשלוחים, שלשמם גויסתי.

התקשרתי ל-XO, ונעניתי ב "XO שלום".

עשיתי את זה בעבר. אני יודע בדיוק מה להגיד.

"שלום, אני רוצה להזמין המבורגר 200 גרם, מדיום-וול, עם בצל מטוגן וצ'יפס."

כשנמצאים במקום מומלץ להזמין מדיום, ואפילו פחות, אבל למשלוח זה קצת רטוב מדי. יש גם עוד שלל תוספות מעניינות. בין המומלצות: גבינת אמנטל, ביצת עין, חמאת שום, רוטב טריאקי. לבצל המטוגן אפשר גם להוסיף פטריות או צ'ילי. אולי גם כדאי, ולו רק כדי להרגיש פחות פראייר על זה שאתה משלם 5 שקלים על בצל מטוגן. אני רציתי להתמקד בטעם של ההמבורגר, בלי יותר מדי תיבול, אז החלטתי להיות משעמם. גבינה הייתה מתקבלת בברכה, אבל בזמן האחרון אני משתדל להימנע ממוצרי חלב.

"זה יוצא 50 שקלים."

"אחלה."

"יש לנו מינימום של 55 שקלים להזמנה."

שיט. אולי בכל זאת גבינה? לא. יש לי עקרונות. ואולי גם קצת רגישות ללקטוז, אני צריך לעשות בדיקות מתישהו. אולי תוספת אחרת? לא. לא הרגשתי שההמבורגר שלי באמת זקוק לעוד משהו.

"את יכולה להוסיף לזה נסטי אפרסק?"

"בסדר, זה מגיע בבקבוק זכוכית. סך הכל 62 ש"ח." טוב. זה בכלל מגוחך. מה הטעם בבקבוק זכוכית של נסטי? לפחות הבקבוק של קוקה-קולה הוא אייקוני. 12 שקל על משהו שמחזיק שלושה שלוקים. שיהיה.

"מזומן או אשראי?"

"מזומן."

"אוקיי, עד 50 דקות."

עכשיו ממתינים. השעה הייתה 13:00 בדיוק. בינתיים אבזבז את הזמן שלי באינטרנט.

איבדתי כל תחושת זמן. ערפול חושים טוטאלי. מערבולת של סרטונים ומאמרים. שלושה יפנים שרוקדים עם מסכות מפחידות. מרתק. ילד בן 16 עם יותר כשרון משאי-פעם יהיה לי. מדהים ומבאס בו בזמן.

הפעמון צלצל, השעה 13:45. טוב, זה באמת עד 50 דקות. זה תמיד לוקח כל-כך הרבה זמן? זכרתי פחות.

אחרי שהוא הצליח לתפוס מעלית, השליח עמד בפתח עם שקית חומה ופשוטה, ועוד שקית פלסטיק כחולה לשתייה. נתתי לו 70 ש"ח והודיתי לו. בדרך-כלל זה עולה לי פחות, לא? אולי עיוורה אותי האהבה כל השנים האלו.

רוב הרשתות הגדולות מפרידות היום בין ההמבורגר והלחמניה במשלוחים, בנסיון לשמור על אותם קווים מוגדרים ומדויקים. אגאדיר לא שולחים לך המבורגר אלא סט הרכבה בצבע לגו אדום, ובלאק מביאים מעין מקדש בזלת שחור ומרובע, עם ההמבורגר בתחתית והצ'יפס למעלה במרפסת, בעזרת נשים.

לא כך בX.O. שקית נייר חומה ופשוטה, שבתוכה שתי שקיות לבנות עם נייר כסף פנימי. באחת מונח המבורגר עטוף ובשנייה כמות אדירה של צ'יפס. חוץ מזה זרוקים שם רטבים ומפיות.

שמתי את הדברים בצלחת. לא ברור למה. אחרי זה אני צריך לנקות אותה. זה נראה יותר יפה ככה. היה מקום רק לחצי מהצ'יפס, השאר נותר בשקית. התיישבתי במרפסת והתחלתי לזלול.

ההמבורגר היה מדהים, כצפוי. רך ונימוח בדיוק כמו שתיארתי. שופע אומאמי. הצ'יפס היה סביר, גם זה צפוי. הנסטי נגמר מאוד מהר, גם זה לא הפתיע. מילאתי את הבקבוק במים כדי לא לשטוף כוס.

הכל צפוי ומוכר, אבל אל תטעו לחשוב שהיה בנאלי או משעמם. ההמבורגר הזה פשוט טוב. אין דרך לעקוף את זה. אני עומד מאחורי כל השבחים. בזמן שאכלתי אותו היה מרוח לי חיוך על הפנים, וקצת רוטב על הזקן. סיימתי שבע ושבע-רצון, כשחצי מחצי הצ'יפס שלי עדיין על הצלחת. הם באמת נדיבים.

אז היה טוב, אבל האם היה שווה 70 שקל, כולל טיפ? אני לא הרגשתי שרימו אותי, אבל בכלליות אני נאלץ להגיד שלא, עם כל האהבה למקום. אני מרגיש שחלק מהאשמה היא עליי. תלמדו מהטעויות שלי: אל תזמינו בחיים שתייה מ-XO, אין לזה שום הצדקה. כמו כן, וזה מה שאני בדרך כלל עושה עם חברים: אם אתם מזמינים יותר מהמבורגר אחד, אל תזמינו יותר מצ'יפס אחד על כל שני המבורגרים, הכמות מספקת בהחלט. אם עושים את זה נכון, אפשר לצאת ב-55 ש"ח לאדם, כולל טיפ, בשביל המבורגר באמת מדהים.

אני לא יודע אם אני אמור לתת כאן ציון, אף אחד לא נתן לי הנחיות. אני חושב שאני אתחיל לתת ציונים בסולם חמש. לא סולם של אחד עד חמש, אלא סולם שבו התוצאה היא תמיד חמש, ורק הסולם עצמו משתנה. כלומר, התוצאה הכי גבוהה היא חמש מתוך חמש, ותוצאה נוראית היא חמש מתוך מאה, או אפילו אלף. אני חושב של-XO מגיע חמש מתוך שש. אולי אפילו חמש מתוך חמש וחצי.

XO

סוקולוב 79
רמת השרון טל: 03-547139203-5471392

המבורגר 200 גרם +צ'יפס או סלט : 45 ש"ח (בלי צ'יפס זה 35)
בצל מטוגן: 5 ש"ח
נסטי אפרסק בבקבוק נוראי ומיותר: 12 ש"ח

לקבלת עדכונים על כל הפוסטים החדשים, כל המבצעים וכל ההטבות הבלעדיות לחברים של בייגלה


חינם ישירות לתיבת הדואר שלך.

דואר אלקטרוני *


.

קטגוריות:: Featuredאלעד דרוריבקורת משלוחיםכללי

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (27)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת reli:

    מחיר השתיה מופרז ומוציא את החשק. למה צריך לדפוק ככה את הלקוח?
    הכתיבה מצחיקה ומעוררת…

    האם הם עושים משלוחים גם לת"א?

  2. מאת פורמלג:

    ברוך הבא!
    אהבתי את הממד הרפלקסיבי.
    בתור מי שהמבורגרים הם האוכל האהוב עליה וחלק מהדיאטה הקבועה שלה, הופתעתי שלא יצא לי אפילו לשמוע על המקום. ואגב – וולפנייטס/דיקסי בעיניי הטובים ביותר בארץ. ינוסה בקרוב!

  3. מאת נתי:

    בהצלחה

  4. מאת צ'וקית:

    אהבתי את שיטת הניקוד :)))

  5. מאת מיכל:

    עשית לי חשק להמבורגר, אבל לא של XO…

  6. מאת ליטל:

    ניסיתי את איווי בי-ם והיה מאוד טעים ומומלץ!
    לא שמעתי על XO אבל יבוא בחשבון אם בא לנו לאכול במקום חדש ולשבת בכיף ברמת השרון – ולא לחשוב על החניה שם.

  7. מאת איל שמיר:

    איש יקר – אומאמי זה יופי של דבר. אבל לרוב זה מעיד פשוט
    על תוספת של MSG. אין לי שום דבר נגד זה, בתנאי שלא מגזימים
    עם זה. ואם אתה אוכל הרבה אטריות מג'יק- זה אומר שסף
    הסיבולת שלך ל MSG גבוה יותר משל רוב הקוראים פה.
    שווה לבדוק את זה.

    כתבת יפה. המשך להזמין ולדווח מהשטח.
    המסירות והדבקות במטרה מרשימים מאוד.
    עלה והצלח.

  8. מאת מיכל:

    לכותב החדש שלום.
    תבדוק טוב לפני שאתה מקשקש על אוממי. אשאיר אותך לבד עם גוגל לקרוא קצת.
    כל הטור נראה כמו פרסומת למסעדה האהובה עליך.
    הכתיבה – בינונית למדי, לא מרגשת כמו שאנחנו רגילים מהאתר הזה, ולא מעניינת כמו שהיינו רוצים.

    בייגלה – אולי כדאי לבדוק את רמת הכותבים החדשים לפני שמצרפים בכזו חדווה? לאחרונה האתר שלכם קורץ פחות, עם כל מיני כותבים חדשים ותחרויות מטופשות.
    יותר נעמה, דודי, גוני וכו', ופחות שטויות.

    • מאת אמיר:

      אם לצטט מהסרט החביב עלי:

      Mrs. Rabbit: Thumper!
      Thumper: Yes, mama?
      Mrs. Rabbit: What did your father tell you this morning?
      Thumper: [clears throat] If you can't say something nice… don't say nothing at all.

      האתר הזה מסב לי (ונראה לי שלרבים אחרים) הרבה עונג, גשמי ורוחני, ולכן אני לוקח ממנו את הטוב שיש לו להציע, מתןך הבנה שעקב מגרעותיי לא כל הכותבים ולא כל הפוסטים גורמים לי לאותו חיוך (או גוש בגרון – לפי הענין) בלי להכיר את אלעד נראה לי שמגיעה לו קבלת פנים "מקבלת" יותר.

      • מאת hippit:

        אני איתך….
        דווקא כתבה חמודה מאוד, עם משב רענן וחביב.
        ציניות לא עוברת לי טוב בגרון.

    • מאת Alon:

      למיכל שלום.

      להלן מספר נקודות שנועדו, אני מקווה, להבהיר מדוע את עושה צחוק מעצמך.

      א) באיזו נקודה הכותב "קשקש" על אומאמי? על מהות האומאמי הוא כתב פסקה וחצי, בהן הוא הציג אותו בצורה המקובלת ביותר: בתור "הטעם החמישי" – תואר שאמנם רשמית ניתן לו, אך רבים אינם מרוצים ממנו. הוא גם נתן דוגמאות למאכלים בהם קיים אומאמי – שהן מדויקות, למעט הבצל המטוגן שאיני בטוח שיש בו אלמנט אמיתי של אומאמי.
      אולי את כועסת על כך שהוא נמנע מלהזכיר את הקשר ההדוק בין אומאמי לגלוטמט? ובכן, לא כולם חשים צורך, כאשר הם מציגים דבר חדש, להציג גם טענות נגדו שלמעשה הן רלוונטיות רק לפנאטים ואלו שאינם באמת מיודעים בנושא.
      את כותבת שהטור נראה כמו פרסומת למסעדה האהובה עליו. אני כותב שהתגובה שלך נראית כמו נסיון חלול להיראות יותר חכמה מהכותב. את לא.

      ב) בנושא ה-"פרסומת", הכותב הכריז כבר בתחילת המאמר שהוא אינו אובייקטיבי. הוא לא הציג השוואה אוביקטיבית. על כן, מה הבעיה כאן? האם במאמר בנוגע להמבורגרים, אסור לאדם להביע דעה לגבי העדפותיו האישיות, וזאת בתנאי שהוא מציין שהן העדפותיו האישיות? אם אין לך חשש שהוא מקבל תשלום מ-XO עבור הביקורת, טענה זו אינה מוצדקת ("אסור לך לאהוב אותם! אסור!").

      ג) "הכתיבה – בינונית למדי, לא מרגשת כמו שאנחנו רגילים מהאתר הזה, ולא מעניינת כמו שהיינו רוצים."

      לא אתווכח איתך לגבי רמת הכתיבה. זה בעיקר עניין של טעם, וזכותך לחשוב כך. אך אנא ממך, דברי בשם עצמך. לא מרגשת כמו ש-*אנחנו* רגילים? לא מעניינת כמו ש-*היינו* רוצים? תודה רבה לך מיכל, אך אני מבטיח לך שאני חולק עלייך.
      במקרים הנדירים בהם אני מסכים שאנשים ידברו עבורי, אני מוודא קודם כל שהם אנשים אינטליגנטים ולא מלאי חשיבות עצמית. זה לא הרושם הראשון שלי ממך.

      ד) כמו שאמר הבחור מעליי – אם אין לך דבר נחמד לומר, אל תאמרי דבר. לפחות, כל עוד זה לא משפיע עלייך.
      עד שנעמה ודודי יחליטו לגבות כסף בעבור תוכן ויחייבו אותך על המאמרים שמר דרורי כותב, כל תלונות שיש לך לגבי תוכן שנוסף לאתר הן אינן רלוונטיות במקרה הטוב (משניאות, במקרה הרע). לא רוצה לקרוא? אל תקראי. כאמור, לא מחייבים אותך על זה.

      זהו, סיימתי.
      בפעם הבאה, תשקלי טוב יותר את נקודותייך לפני שאת מגיבה.

      • מאת מיכל:

        היי אלון
        במקום להגן על הכותב בכזה להט, כדאי שגם אתה תקרא דבר או שניים לגבי אוממי. "טעם קצת בשרי" ? ועוד כמה שטויות נכתבו בדרך. מדוייק – ממש לא.

        לא טענתי שזו פרסומת – אלא כמו פרסומת. בבואך לכתוב ביקורת משלוחים באחד האתרים הפופולריים כיום בישראל, מעט הגינות ואובייקטיביות לא תזיק. את הביקורת על מסעדת-הבית שלך אפשר לשמור לאחד הטורים הבאים, אחרי שתבסס את עצמך מעט.

        רמת כתיבה זה לא עניין של טעם, זו עובדה בשטח, והיא בינונית למדי ללא ספק. כוונתי ליכולת המילולית.

        חוצמזה, קח נשימה עמוקה, שתה כוס מים קרים. בסך הכל מסעדת המבורגרים. שמור את זעמך ומילותיך היוקדות לדברים חשובים יותר.

        יום טוב לכולם

        • מאת ענת:

          הבעיה היא שהגבת על הכותב, ולא על המסעדה. אז זו לא "בסך הכל מסעדת המבורגרים" – זה בסך הכל בן אדם.

          יום טוב

  9. מאת צמח בר:

    לא אהבתי את הצ'יפס המתובל של בלאק. הוא יוצא יבש מדי. אבל בכל מקרה, עשית לי חשק להמבורגר רטוב כזה עם קצוות לא מוגדרים. כמו של פעם.
    אני מסכימה איתך שאין נשמה בהמבורגריות של היום. אבל נסה פעם-לא במשלוח את ההמבורגר של הומבורגר באבן גבירול בת"א.

  10. מאת מאיה:

    אהבתי..עשית לי חשק לשבור דיאטה שהתחילה לפני 5 שעות בדיוק…
    שיהיה בהצלחה!

  11. מאת רוני:

    אני זוכרת שפעם ישבתי שם ועישנו בתוך המסעדה (זה היה כבר אחרי פירסום החוק בנובנבר לפני שנה שנתיים), היה די מגעיל ולא שעו לבקשותינו לצאת החוצה. זה היה בגיבוי צוות המסעדה.

    הלכנו משם והחלטתי לא לחזור יותר, אפילו שדי טעים שם.

    איני יודעת מה הגישה שם היום כלפי עישון.

  12. מאת נועם:

    הכתיבה משעשעת , אבל קצת מתלהבת וקשקשניתzzz
    כולה המבורגר, תנסה לשמור גם על תחושת אמינות ואוביקטיביות כשאתה כותב על מסעדות כי זה חסר

  13. מאת קובי:

    אוממי זו חידה גדולה אבל גם הסוד של אוכל שטעים הרבה יותר ממרכיביו . זו מנה קלאסית שהשף יודע האוממי עשה טוב יותר משפים או טבחים אחרים. זהו טעם מודגש במידה, מגרה ומעקצץ.
    אם יש מלה אנגלית קרובה אך לא זהה היא TANGY הטעם שמקבלים בראגו או בולונז שבנוסף לבשר מרגישים את החיבור של חמיצות, חריפות , שומיות , מליחות ומתיקות והכל נותן דקירה קטנה לחך וללשון. הטעם החמישי אוממי הוגדר במזרח הרחוק אבל קיים בכל התרבויות שיודעות להעריך אוכל.

  14. את אלעד אני מכיר עוד כשהיה בן כיתה של יואל שלי בגיל 8. אני רק רוצה להעיד שאין דבר שמרגש אותי יותר היום מאשר לראות את שמו מתנוסס על רשומה בבייגלה.

    אלעד הוא אחד מבני האדם היותר 'מדליקים', 'מגניבים', אינטליגנטים ורגישים שאני מכיר. אנחנו גאים בך אלעדי. ברוך הבא לבייגלה.

  15. מאת טליה:

    באמת המבורגר מוצלח!
    אוף עכשיו אני רעבה :(

  16. מאת עמיחי תמיר:

    כתוב נחמד! ההמבורגר בעיר האוניברסיטאית ניו הייבן מקום מושבה של אוניברסיטת ייל בקונטיקט ארה"ב מדהים וחובה על כל מעריץ המבורגרים!

  17. מאת TamTam:

    נכתב נפלא, רק דבר אחד חסר לי – עוד תשבוחות להמבורגר הטוב בארץ.

    רוצה רק להוסיף ולומר שלאחר שיחה שניהלתי עם השף במסעדה, גיליתי שאחד הסודות הגדולים זה הצוות. הוא, השף, שם כבר 5 שנים ברצף. הראו לי מסעדת בורגוס\בלאק\אגאדיר\מוזס שבה השף הוא האדם שמכין לך את ההמבורגרים כבר 5 שנים ברצף. זו המסעדה היחידה שתמיד קיבלתי את ההמבורגר שלי במידת העשיה אותה ביקשתי. כמו כן למיטב הבנתי, הבעלים דואג לפנק את העובדים כדי שיהיה להם כיף לעבוד שם, והורה עליהם "לא להתקמצן, לקנות רק את מיטב הסחורה גם בעלות נוספת" וכדומה, ומתגמל אותם גם על עבודה טובה.

    בקיצור, חזקו ואמצו, אלעד דרורי והמבורגר XO האגדי.

  18. וואלה כתבת יפה מאד!! כל הכבוד!! נעמה בחירה ראויה!! שאפו!!

  19. תודה לכולם על התגובות המעודדות, וגם על התגובות הפחות נעימות. ביקורת מתקבלת בברכה.

    אגב: בינתיים נדמה שלא חסרים מקומות ראויים לטעום ולכתוב עליהם, אבל בכל זאת אשמח להמלצותיכם על מקומות שווים שעושים משלוחים\טייק-אווי.

  20. מאת דן שקד:

    אובייקטיביות היא אובריידט. היא פיקציה כמעט כמו אמת.
    אלעד, היה לי ממש כיף לקרוא את הטור הזה. תחדש!
    וכמו שאמרתי לך, אני מזמין אותך לבדוק את ההמבורגר הטוב ביותר בארץ, לפי דעתי, שהוא במסעדת "זיגוטה" ברחוב רינגלבלום בבאר שבע. יש להם טייק אווי, אז אם אתה בסביבה, או סתם בא לך לנסוע שעה וקצת מתל אביב, המבורגר כמו שצריך, עם המון אהבה, על חשבוני.

    שוב, רק טוב ושימותו הקנאים.

  21. מאת Tsvia:

    In spite the fact that I am a strict vegetarian, I found the blog refreshing as it is clearly written by a young mind. It is a nice balance to the depth and heavy load of life experience or philosophic view of life that is typically brought in by the other (more experienced) writers.
    I also must say that while not very polite, it is still refreshing to have someone speak her mind, whether it is agreeable to others on not. This is also a good balance that benefits the blog.

  22. מאת liora brezniak:

    אלעדי יקרינו
    אהבתי ביותר את הכתבה , מענינית כמוך שמחה שאתה בביגלה, תמשיך כך, הכתבה מדליקה בדיוק כמוך

השארת תגובה