על אמהות אפשרית (או דמנציה), עדשים מעוררות חמלה וגם שני מתכונים

לראשונה החלטתי לנסות להנביט את העדשים הקטנות שלי. כמה שזה נשמע מוזר, לא מדובר בניסיון להרות. [או שבעצם...] קראתי פה ושם שזה מאד מומלץ, טעים ואפילו הרבה יותר בריא: העדשים המונבטות מכילות ברזל, סידן, יותר חלבון ועוד ויטמינים, וההנבטה אף מקלה על העיכול. לי זה מזכיר איך הייתי מנביטה כל דבר [שלא] זז בצמר גפן ונדהמת בכל פעם מחדש מהבריאה. איך מגרגר יבשושי ומאובן שישב לו כל כך הרבה זמן חנוט בשקית פלסטיק, פתאום נזקפים חיים. קצת מים וסבלות וזה מתעורר.

ארבעה ימים שלמים ארבתי ופיללתי שהעדשים השחורות שלי ינבטו. משסוף-סוף הפציעו [כי לא הנבטתי אותן נכון] פתאום תפס אותי מחנק. הרגשתי שלא בנוח "לרצוח" אותן בתבשיל הרותח שלי אחרי כל הזמן שלנו יחד. תוך שאני לוקחת את הזמן ומחליטה שאתן להן עוד כמה ימים לפני שאשחט אותן, תופרת להן חלומות של גדולה בדמיוני, וחולמת על קריירת נבטוטיהן, אני מקיצה מהשטות ובזה לעצמי – "אבל מה אז? שוב אתמלא רחמים ואשכנע את עצמי שיצמחו לעצים? אשלח אותן לאוניברסיטה? לבסוף אעזור להם לממן דירה קטנה? ממתי התחלתי להקשר לעדשים? ואני בכלל לא אוהבת נבטים".

אז איך מנביטים נכון ומהר? בקערה מכסים העדשים במים למינימום של 6 שעות. בתום הזמן, העדשים ספחו המים ונותרו מעט עודפים אותם יש לסנן. אז יש לרחוץ העדשים שוב במים דרך מסננת ולהשאירן בתוך המסננת מעל הקערה עם כיסוי במגבת במקום חמים. כעבור פחות מיום, הרי לכם נבטוטים טריים וחתיכיים. ניתן להמשיך לשטוף במים מידי יום, לסנן, להותיר מעל קערה ולכסות במידה ורוצים נבטים גדולים לסלט. או לשלוח אותן לאוניברסיטה כמובן.

פאי רועים צמחוני מבשרן של העדשים היפות שלי, ובשר חצילים קלויים:

2-3 חצילים גדולים

7-10 תפוחי אדמה

רבע עד חצי כוס חלב

כ-3 כוסות או יותר עדשים עם נבט בן יום

בצל גדול קצוץ

כוס אפונה עדינה

2 גזרים קצוצים

כוס סלרי קצוץ

מעט רסק עגבניות (אין חובה)

שום טרי קצוץ

3 כפות פרמזן מגורדת

מלח, פלפל, רוזמרין יבש, תימין

מעט שמן כמהין ומעט שמן זית

מים

הכנה:

לפני הכל או תוך כדי – קלפו, וחתכו בגסות תפוחי אדמה ובשלו במים עם מעט מלח ומחטי רוזמרין יבש אשר מתבלים את מי הבישול ועושים תפוחי אדמה טעימים במיוחד. אנא, אל תשתמשו ברוזמרין טרי, מכוון שהוא עלול לשחרר טעמים מרירים מגבעולו.

משהתרככו, מעכו היטב, הוסיפו מלח ופלפל בנדיבות, עוד מעט מחטי רוזמרין, מעט חלב (אני השתמשתי ב1% שומן והוא עדין יצא ממש קרמי וטעים, אם בא לכם – חמאה), וכמה הבזקים קטנים של שמן כמהין שמחדד ומדגיש את טעמי הפירה (אפשר כמובן להחליף בשמן זית).

מילה קטנה על שמן כמהין – ברשותי בקבוק קטנטן שרכשתי בכ-50 שקלים, והוא משרת אותי כבר נצח. אינני מהמשתגעים אשר מציפים כל מנה בתבלין הקסם הזה, אלא באמת לעיתים רחוקות כמו זו, שאני מוצאת את הרוזמרין, והפירה משתדכים מצוין לטעמי האדמה של הכמהין.

בינתיים קלו החצילים על אש גלויה, בתנור, או אפילו (ואני יודעת שזה נשמע מוזר) דקרו אותם והכניסו אותם למיקרוגל לכ-10 עד 15 דקות, עד שיתרככו לגמרי (לוחצים על החציל ואם הוא נופל מטה בקלות הוא מוכן). זו דרך שלמדתי מאמי שגילתה יופי של שיטה לבישול מהיר במשרד. היא אוכלת את החציל הישר מהמיקרוגל עם מעט שמן זית וטחינה, וכולם נורא מקנאים…

אחרי שהתרככו במיקרוגל או על האש, פתחו אותם לאורך, וגרפו מהם את כל הבשר הרך והלבן. ניתן להקפיץ הבשר בשמן זית במחבת כדי להעניק לו יותר טעם וחריכה, אך אני העדפתי להשתמש בטעמו ומרקמו העדין וכמובן לחסוך בקלוריות. עשו לפי טעמכם.

במעט שמן זית, טגנו בצל, ומשהתרכך הוסיפו העדשים, הסלרי והגזר (לי לא היה בעת הכנת המתכון). אחרי כמה דקות הוסיפו מים לכיסוי וקצת פחות, פלפל, רוזמרין ותימין, מעט עגבניות קצוצות או רסק ובשלו לכ-15 עד 20 דקות עד לריכוך בינוני.

הוסיפו את בשר החציל לתבשיל העדשים ובשלו עוד כמה דקות. לבסוף הוסיפו את האפונה הטרייה או הקפואה ובשלו לעוד כ-5 דקות. את האפונה מומלץ שלא לבשל יותר מידי, כדי להותיר לה מרקם טרי ומתפצפץ.

עתה טעמו – תקנו תיבול, הוסיפו המלח, או עוד רסק עגבניות (לעיתים העדשים בעלות גוון מעט מריר ויש לתקן זאת במעט רסק מתקתק או סוכר). הכניסו התערובת כולה לתבנית גדולה או לתבניות אישיות, צפו בפירה הנהדר ובזקו מעל פרמזן ועוד קצת רוזמרין. הכניסו לתנור שחומם מראש לכ-170 מעלות עד שהחלק העליון יקבל שכבה יפה ופריכה.

איך מגישים? תוחבים פנימה כף גדולה ומוציאים מנה נדיבה לכל דורש. ההגשה לא מהיפות, אבל הטעמים משגעים, משביעים ומנחמים. כמובן שניתן להכין מנות אישיות בכלים קטנים ופוטוגניים.

תבשיל העדשים בשל בישולו הקצר, וההנבטה, בעל טקסטורות בולטות במיוחד וניתן לחוש בטעמו ומרקמו של כל ירק וירק. העדשים והאפונה מתפצפצות בפה כמו קוויאר מתקתק ועסיסי, ונמסות עם טעמי האדמה של פירה הפרמזן-רוזמרין-כמהין הקטיפתי ושכבתו הפציחה והמלוחה.

מנה אדמתית, לבבית, בריאה, קלה, מלאה בכל טוב ומבלי להתפשר על הטעם. ניתן כמובן להוסיף איזה ירקות שאתם מעדיפים ולשדרג בתיבול כרצונכם. מנה פשוטה שמקורה בשאריות בשר, ירקות ותפוחי אדמה מאירלנד ובריטניה שהפכה לתבשיל איכרים, מצחצחי נעליים, מפצחי גרעינים, גרושות ועוד כל מיני נדכאים נוסח יעקב שבתאי.

טאבולה נבטי עדשים שחורות וגבינה כחולה:

כידוע, במקור סלט הטאבולה נעשה על בסיס הבורגול, אך החלטתי לתת ניסיון לנבטוטיות החמד שלי בתפקיד ראשי במחזה טרם שמעו עליו. את חלק מהעדשים שהמשכתי להנביט בדיוק באותה צורה, עד שגדל להן זקן ארוך ארוך ערבבתי עם כל טוב של ירקות פציחים וסופר טריים, ומ-ל-א עשבי תיבול חתוכים קטן קטן.

מצרכים:

3-4 כוסות עדשים מונבטות כ-3 ימים ומעלה

כוס וחצי פטרוזיליה

כוס נענע

חצי כוס בזיליקום

חצי כוס עלי סלרי

גמבה אדומה

2-3 מלפפונים פריכים

צנון גדול או כמה קטנות

חצי בצל סגול

מיץ מלימון

שמן זית בנדיבות

מלח, פלפל, ומעט כמון או קצת בהרט

אופציה: גבינה כחולה מפוררת או אחרת לטעמכם

הכנה:

כמו כל טאבולה טוב, קוצצים לקוביות קטנטנות את הירקות, ועשבי התיבול, מוסיפים לערימה נדיבה של נבטוטים, מתבלים היטב בשמן זית, מלח, פלפל ולימון. אני הוספתי גם קצת בהרט שהולך היטב עם כל הלימון והירוק הזה, אך כמובן עשו לפי טעמכם. גם בלי הבהרט הסלט מאד טעים.

אני בחרתי להגיש את הסלט בתוספת של גבינה כחולה ובתוך סירות קטנות של אנדיב פריך. האנדיב הוא מצע נהדר טעים ופרקטי להגשת הסלט כמנה ראשונה בסגנון פינגר פוד, כאשר הוא משמש כמעין כף גדולה עמה שואבים הכל לתוך הפה (אפשר גם עם חסה). כמובן שניתן במקום הגבינה הכחולה להגיש עם יוגורט סמיך ושומי, או אפילו לערבב היטב יוגורט עם טחינה גולמית וסומק לימוני-בצלי ומשגע. יש אין סוף דרכים להתענג על הסלט, הבחירה היא שלכם.

לפה וגמרנו. ודאי כולם יודעים כמה נהדר טעמו של סלט הטאבולה, המון פיקים מסחררים של ירוקים טריים (אני מתה על נענע בסלט), שמן זית טוב, ירקות פציחים, והבונוס הכי גדול בסלט הם הערכים התזונתיים הנהדרים של העדשים המונבטות ופריכות נבטוטיהן. אתם חייבים את זה לעצמכם!

קטגוריות:: FeaturedPorMelegאוכל צמחוניירקותכלליכשרמתכוניםסלטיםצמחונישיר הסירים - כל המתכונים

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (26)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת ורד:

    פוסט נפלא, כתיבתך, תיאורייך וצילמייך נהדרים.
    הנושא נפלא בעיני, החזרה לאוכל הטבעי, והפחות מעובד קוסם לי וחשוב להפיצו.
    מצדיעה על השקעתך.
    אני אנסה בטוח, אין ספק שאנחנו רק מרוויחים.
    תודה

  2. מאת קרן:

    איזו יצירותיות עם נבטוטים! תודה! כבר שיתפתי את כולם, שינסו.
    אגב, הצילומים באמת נהדרים. באיזו מצלמה את משתמשת?

  3. מאת passioneta:

    יופי של מתכונים! תודה.

  4. מאת רחל ב׳:

    מה עוד אפשר להנביט ולבשל ? הערכים לא נהרסים בבישול ?? תודה

  5. מאת Jenny:

    איזה פוסט כיפי, המתכון של השפרדס פאי הוא פשוט בשבילי!!
    אני אוכלת מלא קציצות עדשים למינהם ועכשיו בטוח אני הולכת להנביט את כולם ולהרגיש יותר טוב עם עצמי :)

    תודה רבה!

  6. מאת תמר:

    את קציצות הכרובית והתרד עם טחינת העגבניות כבר הכנתי ויצא מעולה.
    היום עוד אגש לירקן לקנות חצילים – נקרא סוף הדרך!

  7. רא אור – אולי, אבל יופי של צמצם!!! וחוצמיזה, אמר לי צלם קוסם שמה שחשוב זה הצלם ולא המצלמה!

    אהבתי מאוד את הפוסט. כרגיל, כתוב נפלא, מתכונים מקוריים וכייף של צילומים.

    התגעגעתי!

    • מאת Pormeleg:

      צריך להיות צלם עם סבלנות ברזל כדי להתמודד עם תנאי התאורה המזעזעים אצלי בדירה (בעיקר גם כי יש לי זמן לבשל רק בלילה), אני מסכימה עם הקוסם שלך מאד :)
      תודה רבה על המחמאות, תמיד שמחה לתגובותיך, כל כך הצטערתי שלא יצא לנו להפגש בנשיקה. שולחת לך נשיקה ♥

  8. מאת אחד שרוב הזמן מבין:

    אני מת על הסגנון שלך, המתכונים שלך מרגשים אותי.
    תודה

  9. מאת רווית:

    למרות שלא נראה לי שאני אנביט עדשים אני מתענגת על כל פוסט שלך :)

    • מאת פורמלג:

      תודה רבה רווית:)
      אגב, מדוע שלא תנביטי?

      • מאת רווית:

        לא יאכלו את זה אצלי, כל פעם שאני מנסה להתחכם ולהכין משהו מעבר לאוכל הפשוט אני מוצאת את עצמי זורקת לפח.
        אני צריכה לנסות את החצ'פורי, לזה יהיו קליינטים אצלי.
        ד"א, הקניילדך שלך יצאו מוצלחים :)

  10. מאת אמיר:

    תודה! נראה ונקרא מעולה!!!
    צריך להתרגל לטעם של נבטוטים. בהתחלה היה לי מוזר ולא קל.
    הטקסטורה מעט קמחית, והתחושה בפה מוזרה. אבל עם הזמן מתרגלים.

    ערוץ יוטיוב שאני חובב: בחור שניזון מ Raw Food
    http://www.youtube.com/user/liferegenerator

    כדאי לעקוב אחרי המתכונים שלו..

    • מאת פורמלג:

      תודה רבה אמיר!
      אגב, אם אתה לא ממש אוהב את הטקסטורה שלהם כשהם טריים, נסה לבשל אותם או לקלות אותם בתנור עם מלח, יוצאים פיצוחים ממש טעימים ובכלל לא קמחיים.

      תודה על הלינק.

  11. מאת מאיה:

    שאלה לי, מור! האם צריך לחלוט את העדשים לפני השימוש בטבולה או שמשתמשים בהם ככה כמו שהם?

  12. מאת נאוה:

    איזה יופי של מתכונים.
    ממש מדגדג לי כבר בקצות האצבעות להכין את פאי הרועים הצמחוני.
    אני מכירה רק גירסה בשרית שלו, וכאן השאלה שלי – בתור אחת שעדיין בכיתת המאותגרים פה – אין צורך בביצים, לתערובת הפירה?
    הטריק של החצילים במיקרו – הפיל אותי.
    תודה על יופי של פוסט.
    נאוה

השארת תגובה