דודה נעמה, אני אוהבת אותך

את, את גוש מלא ברגעים של נחמה. שקית הפתעות סוערת, זה מה שאת, לולו שלי.

"את יודעת למה לא התביישתי ממך?" את שואלת אותי, בתחמנות "כי כשנכנסת ראיתי שיש לך מתנות קטנות בשבילי" את מסמנת את שביל העשה ואל תעשה שלך. "קטנות? חוצפנית קטנה! אלפיה שמתי עלייך" אני מעמידה אותך במקום ולך אין מושג מה זו אלפיה ובכלל מבחינתך שטר של מאה שקלים שווה הרבה פחות מכמה מטבעות מצלצלים בקופת פלסטיק בצורת חזיר.

את לא סתם ילדה, לולו שלי, את ילדה מיוחדת. את היית זו שהפכה אותי מסתם נעמה ל"דודה נעמה". הפכת גם את אמא שלי לסבתא שלך, ואני רק רוצה להזכיר לך, למען הפרוטוקול, שהיא היתה שלי קודם, אבל לא אכפת לי להלוות לך אותה, לפעמים.

גם שימחי הוא ילד מיוחד, הוא הפך אותך לאחות גדולה, משהו שלא תמיד מסתדר עם התוכניות ולפעמים די מסתובב בין הרגליים. גם אבא שלך, היפה, פרץ לחיי בלי הזמנה מפורשת. על זה סגרתי איתו חשבון, במהירות, כל עוד יכולתי להציק לו בלי שזה יעלה לי בדמים. אבא שלך היה ז'לובט כמו שימחי, אחיך הקטן, ואין סיכוי ששימחי הביריון יוותר לך להרבה זמן. על כן, מהרי להציק אך זיכרי כי לכל שבת, יש מוצאי שבת ולכל הצקה מחכה מכה טריה. סימכי עליי, לולו שלי, אני יודעת. עד היום יש לי צלקת על הברך מפלס שאבא שלך הכניס לי כדי לישר אותי. נשארתי עקומה, עם צלקת ועם לקח שמיהרתי לשכוח.

כשעצוב לי אני מסתכלת בתמונות שלך ושל שימחי. אתם ילדים עם תכונות ריפוי וחיזוק.

"תגידי, מה סבתא גלי מכינה לך לאכול?" אני מדובבת אותך מול המצלמה "מרק" את צוהלת.

"מה סבתא גלי שמה במרק?" אני מבקשת רצפט "גזר ועוף. העוף גדול ואין בסיר מקום לכלום" את קולטת שבא לי שתדברי ותכבירי במילים ובפרטים ולא בא לך. אז הגרונות וגב העוף של סבתא גלי הפכו באחת לפיל שממלא את כל הסיר עד אפס מקום. את התחמנית האהובה עליי לולו, כי את עושה את זה כל כך בחן.

ובא לי כבר שתגדלי, לולו, שתגדלי ונהיה חברות ויסכימו לך לישון אצלי. ביננו, אני בכלל לא מבינה מה את מתלהבת מחלזונות, עטלפים ולינת שטח. זה מלכלך ועושה ריח מאד לא טוב בידיים. את חייבת קצת עיר, לולו, טבע זה דבר מסוכן. שנה שנתיים, לולו, תבואי לבלות איתי את החופש הגדול. נלך לנו בתל אביב, נמדוד שמלות יפות, נשים לק ורוד או אדום, נלך לסרט, נאכל גלידה, נהיה חברות. כבר אמרתי? אז אני אומרת עוד פעם. נהיה חברות.

כשנחזור הביתה אכין לך קציצות, קציצות של אהבה ואני רוצה, או יותר נכון מתפללת, שתזהי את הקציצות הללו בעיניים עצומות, מכל הקציצות בעולם ושבלב תקראי להן "הקציצות של דודה נעמה".

הקציצות של דודה של נעמה

חומרים:

1/2 קילו בשר בקר טחון ומשובח (את שלי קניתי בזלמן)

ביצה

זר פטרוזיליה קצוץ דקיקות

בצל גדול קצוץ דק דק

חצי כפית בהרת

3 כפות שמן

3 כפות גדושות פירורי לחם מסוג גריסיני

מלח, פלפל

חופן צנוברים (לא חובה, יש ילדים שלא אוהבים)

מפה זה ממש פשוט:

1. לשים היטב את החומרים בקערה גדולה. ככל שהלישה ארוכה יותר כך הבשר נקשר. אני לשה כעשר דקות.

2. מכסים את הקערה בניילון נצמד ונותנים לבשר לנוח כחצי שעה. אפשר גם לילה שלם במקרר.

3. צרים קציצות קטנות ובינתיים מחממים את השמן העמוק במחבת.

4. כשהשמן חם מכניסים את הקציצות ומטגנים משני הצדדים.

5. אפשר להכניס אותן אחר כך לרוטב עגבניות, אפשר לאכול ככה. והסטיה שלי, אני מתה על קציצות קרות בסנדוויץ.

http://www.youtube.com/watch?v=JRgd6J3F76M

.

.

עדכונים על כל הפוסטים החדשים, כל המבצעים וכל ההטבות הבלעדיות לחברים של בייגלה – חינם ישירות לתיבת הדואר שלך.

דואר אלקטרוני *


.

קטגוריות:: Featuredבשרכללימתכוניםנעמה פלד

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (24)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת אילן תלמוד:

    גם אני אוהב אותך, דודה נעמה, ומוכן לבדוק אם אוהב גם את הקציצות שלך.

  2. מאת Roni:

    איזה כיף ללולו המתוקה שיש לה את דודה נעמה

  3. מאת מאיה:

    מקסימה כמו תמיד!!
    תאור מדויק של הרגשות שלי כלפי האחיינית המדהימה שלי..
    להיות דודה זה נפלא אבל להיות אחיינית לדודה שמרגישה כמו שאת מתארת זה פשוט מעורר קנאה :-)
    מאחלת לכן המון רגעים מאושרים יחד..בעיר ובכפר

  4. מאת reli:

    מתה על קציצות כאלה. האם ניתן לערבב חצי עוף חצי בקר?

  5. מאת חיה:

    דודה נעמה כבר מחר בבוקר אני אכין את הקציצות נראה לי פשוט נאוד וטעים מאוד תודה

  6. מאת דפנה:

    מקסימה ומרגשת כרגיל.

  7. מאת חדוה:

    את כל כך מרגשת, נעמה, כל פעם מחדש מתרגשת איתך ועם מה שאת כותבת – דברים שמגיעים מהלב ונכנסים ללב אחר.
    אהבתי.

  8. מאת איל שמיר:

    את דודה מעולה ומגניבה, מהסוג שכולם היו רוצים. לי היו דודות נחמדות, לא מתלונן. להורים שלי היו דודות עם בושם שצבטו להם בלחיים.
    לחברה הקודמת שלי היה דוד שהיה צובט לה חזק חזק בלחיים עד שהיתה בוכה.
    הוא הפסיק אחרי שפעם אחת היא צבטה לו בביצים בחזרה :-))
    (עצה שקיבלה מאבא שלה, אגב. משפחה מקסימה)

    אני עצמי התרגשתי מאוד לפני 16 שנים, כשנודע לי שאהפוך לדוד.
    אחותי ביקשה שאתפור ווילון לחדר של האחיינית שעומדת להיוולד,
    וכך עשיתי. תוך חצי שנה ניסתה לנכס את הווילון המקסים לחדר
    שלה ושל בעלה… לא נתתי לה.

  9. מאת דנה:

    אין על כריך קציצות קרות (קצת מיונז, חרדל, עגבניה ומלפפון חמוץ) ואין על דודות משקיעניות, פשוט אין.

  10. מאת רננות:

    איזו דודה נחמודת ומקסימה שאת …
    אני כל כך אוהבת את סגנון כתיבתך המרגש .
    תודה רבה על הקציצות שניתן כימעט לנגוס מהן
    מהמסך מרוב שהן מעוררות תשוקה להכינן .

  11. מאת קובי:

    eקציצות לא צריכות לחם.. תנסי!

  12. מאת טליה עובדיה:

    כל פעם מחדש הכתיבה שלך פשוט מפילה אותי מהרגליים. לולו בת מזל שיש לך דודה נעמה שכמוך, ואנחנו ברי מזל שזוכים ל"דודה" וירטואלית שמרגשת אותנו שוב ושוב באוכל ובסיפורים (ותכל'ס – מי צריך יותר מזה בחיים?).

  13. מאת אמא/סבתא גלי:

    המרק הוא רק תירוץ. מה שמעניין באמת את לולו, אלה האיטריות(פיטיות)הדקות והצלופחיות. בשבילן היא מוכנה לפעמים ללגום מרק.
    לולו ושמחי הם אי של אושר ומתיקות.

  14. מאת אביתר א.:

    נעמה את כותבת מקסים. מה עם ילדים פרטיים משלך?

    • מאת מיכל:

      אביתר, גם אתה חמוד.
      אבל לא שמעת על פרטיות? לא כל דבר צריך לשאול, אם ירצו, יספרו לך, לבד. אם לא, אז לא.
      קדימה, תן לי מידת נעליים, מתי התחתנת? כמה ילדים ואיך אתה אוהב את זה.
      יש דבר שנקרא טקט. ואת זה לצערי, לא קונים במכולת.

  15. מאת isi:

    הי נעמה!
    לא יאומן!!! בדיוק הכנתי תצלומי קציצות בקר על אותו בסיס לתחרות הפיקניק, אבל לא הספקתי להעלות את הפוסט בזמן לתחרות.
    גדלת במקרה אצל אמא עירקית? (;
    קציצות קרות בלחם שחור או חלה, עם ממרח סנוויץ הלמנס ועגבנייה, כזה שתופסים בשתי ידיים ונוגסים בתאווה, משתדלים שהשלוק של העגבנייה לא יפול על החולצה באמצע הביס…יאאאמ. יותר טעים מזה
    יכול להיות רק אותו הדבר עם קציצות חמות מהמחבת, שמספיגות את הלחם בשמן החם!

  16. מאת isi:

    סנוויץ = סנדוויץ' (:

  17. מאת מור:

    האם אפשר להכניס את הקציצות ישר לרוטב עגבניות מבלי לטגן לפני?

    • מאת JOKERIT:

      בטח שאפשר לשים אותם בתוך רוטב עגבניות טריות עם הרבה שום ואז קוראים לזה כדורי בשר … כשהם לא מטוגנות

  18. מאת יפעת:

    כמישהי שלא בורכה בדודה ודוד בעלי אופי "נח" ונעים, כאלו שלא היו חלק טוב בחיי אני כה מעריכה את שני אחיי ואת אחותו של האיש שיחיה, אין מילים בפי לתאר את האושר הגדול על פניו של הגור כשדודה אהאה או דוד ליאון ( והוא כבר יודע את שמם האמיתי אבל קאלט זה קאלט)עוברים את מפתן הדלת לכיוונו. העולם נעלם וכל מה שיש בו זה דוד או דודה. זה נפלא וזו מתנה נפלאה שיש לך אחיינים. אני נורא מחכה למעמד הזה ומפנטזת אותו בלי די. כולל קציצות.

  19. מאת לאה מאיר:

    אני עושה בדיוק את הקציצות האלו אך בלי פירורי לחם (יש לי ילד שלא אוכל גלוטן) אני מוסיפה מי סודה לשתיה על כל חצי קילו של בשר טחון שליש כוס מי סודה הקציצה יוצאת אוורירית ולא צריך פירורי לחם.

  20. מאת קארין:

    מאיזה בשר הכי טוב להכין?

השארת תגובה