אדורה – קוקטייל וארוחה מעולה לכל פועלת

אני מתה על תל אביב. תמיד תמיד אבל בעיקר בימים האלה, בתפר הזה שבין אביב חמקמק לקיץ שטרם הבשיל. תל אביב שלי מתמתחת מוקדם מוקדם אפילו בשישי בבוקר. היא פורשת זרועות עצלות מול תכול השמיים ומציעה שוק איכרים ססגוני שדוכניו אוצרים הפתעות בורקות במתחם הנמל או שוק איכרים אורגני במתחם התחנה האציל, ארוחות בוקר מושחתות באפלולית של דיקסי או מול השדרה הרוגעת עדיין בבנדיקט רוטשילד.

תל אביב שלי בשישי בוקר מגישה על מגש הכסף את המולת הרוכלים בשוק המסודר למשעי עדיין, בשוק התקווה תהא זו חופת עשבי תבלין אל מול דוכני פטריות בשלל מרקמי פרא.  בכרמל בורקס תורכי פריך ומלא טעם אצל התורכי עם כוס איירן גדולה, שתיתן ככה כוח להמשיך. כל אלה ועוד הרבה אחרים יפים וטובים הם להמולת הבוקר הראשונית, זאת שעוזרת להתניע ולהעביר כמה שעות בכיף עד העונג הבא. זאת שעושה להתהלך בעצלתיים תוך איזו שלווה גדולה שיורדת עת נמלאות לאיטן המטלות היומיומיות של מילוי המזווה וארגון מחדש של מגירת הירקות התחתונה במקרר. ככה לאט, בלי להתכוון, הן נעשות כמעט מעצמן, לאורך שדרות השוק.

רק אחר כך, לפעמים מוקדם כי כבר אי אפשר להתאפק יותר, לפעמים רק לקראת הצהריים ממש  ותוך מיצוי איזו רביצה עצלה על משטח מלקט שמש או אחרי ביקור גדול ביקב קטן, מתפנה הלב לעונג שישי המושלם שלו.

עונג שישי המושלם שלי, הפרטי, זה שהרצון לחלוק אותו עם כל כך הרבה אנשים שאני אוהבת, כבר נהיה ציבורי משהו, כמעט הומה. עסקית של שישי בצהריים באדורה.

אדורה היא מסעדה נעימה לאללה. תמיד הייתה כזאת. היא שקטה ואצילית, קירות רכים עוטפים אותך וברקע שאנסונים בצרפתית או לפעמים איזו בעיטה עולצת משארל אזנאבור עצמו ולא רק פיאף או  ברל. נעים מאד לשבת בפנים על אחת הספות הכהות. נעים עוד יותר לתפוס שולחן  בטראסה, על מדרכות בן יהודה שטראסה, תחת המרקיזה הנדיבה ממעל.  עכשיו ממש, רגע לפני שנעשה חם מדי.

השבוע הפרתי את הסדר. נקרתה על דרכי הזמנות שמחה ואופטימית, ללכת לזלול שם בסתם יום של חול ולא רגע לפני שבת קודש. הבלונדה וסו-אלן, היו בענין, ואני זיהיתי הזדמנות ושעטתי אליה מייד.

העסקית של אדורה מדגדגת. קודם כל כי היא מוגשת גם בימי שישי, מחווה מבורכת שכבר עושה כיף גדול וחשק ענק לפרגן בחזרה למי שמפרגן לנו ככה, ברוחב לב, מכל הכיוונים.  היא מדגדגת במחיר שלה. תג עגול של 59 ₪ יקנה לכם אושר גדול. אם תתפרעו ותתפנקו עוד התענוג יאמיר אך במעט. היא מדגדגת בתפריט הקוקטיילים המפנק, זה שמוצע לסועדות הצהריים ב-25 ₪ בלבד. טוב תעשו אם תפתחו את הלב עם רוזטה שקדים, ארק ונענע או שתפתחו את התיאבון לאט ובכיף עם  אדורה סאוור מול קרניים מלטפות בחוץ. דפנטלי, ככה אנחנו עשינו, עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם.  חזרתי לדווח כי שניהם מרעננים ועושים נעים בפה, כמו שזה נשמע.

רשימת הראשונות מגוונת ומעולה. כל מה שתבחרו יהיה מצויין ממש. קשה לבחור, הבלוטות כבר מתרועעות ולכן כדאי להתרכז טוב טוב  בחומר הגלם שהכי עושה לכם את זה. חובבי קלילות ייהנו עד מאד מסביצ'ה 'סלט ערבי' וקרם זעתר, מנה מדויקת ונקייה של דג ים, קוביות פריכות של מלפפונים, עגבניות, בצלים ירוקים, שפע של כוסברה, לימון  ושמן זית נהדר ממעל. ליטופי קרם זעתר מופלא  עם נוכחות על שולי הצלחת מוסיפים טעם ומרקם לתענוג הזה. מעל כל הקוסטרוקציה מצפה קרע של פיתה מטוגנת. טעים לאללה גם הוא. אי אפשר שלא להזכיר את הלחם של אדורה. מחמצת פרא שמוגשת חמה ופריכה לשולחן בליווי חמאה צהובה, עגבניות מיובשות וקונפי שום עמוק ורב טעם. אל הלחם הזה עוד נחזור.

פלאפל חצילים היא המנה הכי פחות אהובה עליי אבל גם היא הבריקה בביקורי האחרון שם. מפעם לפעם שאני טועמת אותה, היא נכונה לי יותר. מדובר במעין פלאפל ממולא בשר חצילים שרופים, עשבי תיבול וגבינת פרמז'ן. לצידם סלט נבטי חמנייה רענן טרי מאד. כיף.

עוד טעמנו קרפצ'יו שייטל בלו סטילטון שהיה טעים לאללה. מדובר בפרוסות דקיקות של שייטל, עליהן פירורי גבינה כחולה רכה, צימוקים פרסיים קטנים מתוקים ועלי רוקט. כדי "לפתוח" את הטעמים של המנה עוד מזלפים על הכל שמן זית טוב וחומץ בלסמי מצומצם.

בתפריט העסקיות החדשות מככבת נסיכה מוכרת, מנת השרימפס בפפריקה מרוקאית, זאת שכיכבה גם בבראנץ' החלומות של בייגל'ה בשלוותה. עונג עילאי צרוף. שרימפס צרוב קלות על פלנצ'ה בשמן זית ופפריקה מרוקאית מוגש לשולחן בצלחת מרק עמוקה כשהוא מוקף קרם פרש ורסק של עגבניות שטח. אושר. מי שזלל אותה בבראנץ' יתקשה לוותר על החלה הטרייה אך יהנה מאד מלחם המחמצת המוצלח.

בעיקריות אין כמו פילאס של סלמון אטלנטי, עשרות פעמים שאני סועדת שם ותמיד תמיד תמיד אני בוחרת במנה הזו. לפעמים לא ואז אני מייד מתגעגעת אליה שוב. אריזה פריכה של פילו משגע מחבקת חזק סלמון מצויין. ביניהם מפרידות רק גבינת עיזים, עגבניות לחות וכמה עלי תרד שכבר נמסים באושר מכל החום הזה. מנת הדגל שלי מוגשת ברוטב עדין, מרחף כמעט של חרדל ושמפניה ובאמת שעושה חשק לשיר. או לפחות להזמין יין רוזה קר קר.

עוד מומלצת מנה של פילה בורי ברוטב נועז כתום של חמאת פרג ולימונים כבושים. טעמתי בהיסוס. אחר אזרתי עוז. למנה הזאת צריך להתרגל לאט, באשר היא משלבת טעמים חזקים ומיוחדים.  אהבנו. פירה חמאתי מעולה וירקות פריכים מוקפצים קלות  בחמאה מלווים אותה והם עושים זאת נהדר.

בתפריט החדש מככבת מנה שאני נורא שמחה שיצא לי לפגוש. נקניקיות מרוקאיות. הוגשו לנו  צמד נקניקיות מרוקאיות שמנמנות וארוכות.  מתובלנות מאד ועסיסיות אש. שף אבי ביטון המוכשר והיצירתי פלאים חשב עליהן כמעין הומאז' לטחול הממולא המרוקאי, הלא הוא ה"טאחן". מדובר במנה מעולה. לא פחות. הנקניקיות דחוסות ופריכות, מרקמן משגע  וטעמן עז, חרפרף במידה, כתום ומענג. נהניתי לאללה ושמחתי שרוני פירגנה לי עוד ביס ועוד ביס ועוד אחד. אני כנראה חייבת לה נקניקייה. כדי לעדן את כל הפרא הזה, הללו מוגשות על תבשיל כרוב  קטן וממזר שבושל עד רכות ביין לבן פריך. ויש גם פירה משגע, ברור.

לא יישאר לכם מקום לקינוח אבל אם כן, נסו את הזאכר הל אספרסו. מאפה שוקולדי דק ועשיר ומעליו גנאש חמים (בחיי, חמים, ותאכלו מהר, לפני שהוא מתקרר) של שוקולד לבן ואספרסו וכן קרם אנגלז מועשר בהל. וזה טעים. כמה שזה טעים.

אם תסיימו הכל מהצלחת יגישו גם לכם  לצד הקינוח יין אדום מתובל שמכינים שם במקום ואז מצננים טוב. מתובל, מתוק, מלא עומק וריח ילדות. זה היה סיום הולם ומלא טעם לארוחה מעולה.

השירות באדורה מצויין. הוא מוקפד ונעים אבל לא מעיק, למעשה כמעט בלתי מורגש. המסעדה עצמה מגוונת והאווירה בה גמישה וזורמנית לגמרי.  היא יכולה להתאים לבילוי כיפי עם מלא חברות גועות בצחוק גדול כמו גם למפגש ראשון עם ההורים שלו.

על חלק מהמנות בעסקית תתבקשו להוסיף בין 7-16 ₪ והן שוות כל שקל.

הקוקטיילים מסובסדים לפועלות והן עולים 25 ₪ בלבד לטעם מדויק ומאוזן, שגם יודע לתת בראש.

היא הכי שווה אחרי מסאג' טוב מול הים, אבל לא חייבים לבחור.

ביקור נוסף

קטגוריות:: Featuredאוכלים בחוץארוחה עסקיתכלליליבימסעדותתל אביב

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (8)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת Roni:

    עד סוף הכתבה התמלאתי בריר.. אם הייתי חצופה
    הייתי דורשת לאכול שם גם היום

    • מאת אנגל:

      Cבטח דובים אוהבים לאכול הכל וגם דרג קויין כמןך ראית במראה איך את ניראת גדוללללללללה

  2. מאת רננות:

    נשמעת ארוחה כזאת כייפית וטעימה .
    ליבי תודה רבה על הרשומה היפה והמזמינה .

  3. מאת טובה:

    פוסט מפתה במיוחד ((:
    תודה

  4. מאת Pormeleg:

    וואו. כל כך בא לי! איזה כיף לכן.

  5. מאת הדס:

    את רושמת בצורה אדירה! איזה פירגון, בהחלט מעורר תאבון

  6. מאת גלית רוש:

    איזה חשק זה עשה לי!!!
    התיאורים, הצילומים. חוויה!!!
    בשבוע הבא אקח חברות ואלך לצהריים של פינוק. תודה על הרעיון!!!

  7. ליבי!!!!
    שיחקת אותה.
    איזו כתיבה שווה ואיזה כייף לקרוא אותה בתיבול הנכון של התמונות המצויינות.
    עשית לי כזה תיאבון ואני משנסת מותני והולכת להכין משהו לארוחת שישי…

    לא, זה לא יהיה דומה למה שתיארת, אבל החדווה והששוןש קראתי אצלך הולכים ללוות אותי בבישולים.
    תודה, מותק!

השארת תגובה