Meet Your Meat במסעדת מוסקט

חופשת סוף השבוע (שקבלנו במתנה מהמשפחה) במלון מצפה הימים, זימנה לי לבטים גדולים וייסורים לא קלים, לאחר שהמרנו את ארוחת הערב במלון, בארוחת ערב בת 4 מנות במסעדתו של השף חיים טיבי, מוסקט, אשר בראש פינה היפהפייה.

נוף עוצר נשימה

נוף עוצר נשימה

אם טרם בקרתם במקדש הרוגע, השקט והפסטורליה, בשיפוליו של הר כנען המשקיף לגולן ולכינרת – מצפה הימים, מוטב לסבר כי סביב ותוך המלון עצמו, פזורים על כ-150 דונם, גינות תבלינים, ירק, משק חי ומחלבה אורגניים. לאחר שרווים וסופגים היטב את כל הרוגע, החלוקים הלבנים, ריח הלבנדר וציוצי הציפורים, מגיעה נקודת השבירה לעירוני המצוי המבלה את רוב יומו בחלחולת הקודחת והמנוכרת נוסח תל-אביב ושכמותה, וכך גם אני, יצאתי לחפש לעצמי מעט ריגושים והרפתקות מחוץ למלון דרך טיול נחמד במשק, המפגיש באופן בלתי אמצעי, מרתק ומפתיע בין הטבע והחי לבין האדם, שמזמן הספיק לשכוח מהיכן מגיע האוכל אל צלחתו.

מרפסת החדר

מרפסת החדר

גינות הירק

גינות הירק

תוך טיול הררי בין מסות של שיחי תבלין מכל סוג, וירקות גינה, מתגלה לו המשק החי של מצפה הימים, ממנו ניזונה מסעדת מוסקט, המתהדרת בשלל מאכלי חלבון מזנים שונים, מיוחדים ובדגש על אורגני, עונתי, טרי, וחופשי. חלום של ממש.

מירה

מירה

אך הו-לא, רק כמה שעות ספורות לאחר סשן ליטופים והאכלות בפינת המשק החי, לפגוש בתפריט הערב של מסעדת מוסקט הופך את החלום המתוק והפסטורלי לסיוטו הגדול של כל צמחוני לשעבר, ואולי גם למרביתכם הקרניבורים הכרונים. כבר שנים שאני אוכלת בשר אחרי תקופה ארוכה של צמחונות אדוקה, והפעם היה לי קושי של ממש לקבל את הרעיון.

מקומי, אורגני, חופשי, עונתי

מקומי, אורגני, חופשי, עונתי

תוך שהזמנתי מתפריט הערב במוסקט, ניסיתי להבין האם העובדה שהחיות אותן אני אוכלת, חיו חיים טובים, רגועים, של פינוק יחסי, וחופש (כלעומת יתר החיות המגיעות לצלחתי שוודאי אינן זוכות ולא לקטן שבטיולים באוויר הצח, לא לקרן שמש נעימה, או לטיפול ראוי במהלך חייהן, שלא לומר במותן) מקלה על רגשות האשם שאני חווה? והאם אני אמורה לחוש הרבה יותר בנוח עם עצמי עתה?

חופש

חופש

לא נעים לי להודות בכך בפני עצמי, אז אעשה זאת בפניכם. אני אוהבת בשר, והיחסים שלי "איתו" מורכבים וכמעט בלתי אפשריים. בביתי אני משתדלת ככל האפשר להימנע משימוש בו, וקונה אורגני וחופשי כמה שניתן (להאמין). ולו רק כדי להקל במעט על היסורים שאני חווה תוך התענגות על פילה רך כחמאה, שווארמה עסיסית, או המבורגר טוב.

תפריט הערב במסעדת מוסקט בנוי ממנות פתיחה, ראשונות, עיקריות, ואחרונות, ובתמורה לתוספת של 155 שקלים לאדם, ניתן להחליף את ארוחת הערב של המלון בדיל של השף חיים טיבי. במידה ואינכם אורחי המלון, תאלצו לשלם מחירים לא קטנים עבור מנות די קטנות ולא משביעות, אשר יפורטו בהמשך.

למנת הפתיחה בחרתי בסלמון שהגיע עם טרטר ירקות (סלט ערבי קטן קטן) וכמה סוכריות קופצות של קוויאר סלמון. מנה זעירה כיאה למנת פתיחה, מאד עדינה בטעמיה, נעימה, חלקלקה ומתמוגגת במהרה כפי שהגיעה.

בן זוגי הזמין את ה"סינטה הארמנית", אשר הגיעה בצורת נתחים דקיקים מאין כמותם, כמעט נמסים אל הצלחת, עם כמה טוסטונים פציחים של פוקאצ'ה, כמה גילוחים של אגס שנחלט ביין מתקתק, וברוטב "מה יכול להיות רע" של זרעי חרדל ואגם שמן זית סופר משובח. הטעמים השתלבו היטב, היו ערבים, מנוגדים, מחמיאים ונהדרים יחדיו. המחירים נעו בין 35 שקלים ל-45 שקלים למנה.


למנה הראשונה לקחנו מתוך מבחר המנות המעניין, שקדי עגל עם בת קול של גריל פחמים, על מצע של עלי סלק וחומוס שנקטפו עוד הבוקר
מהגינה האורגנית של המלון. בעיניי זו הייתה הטעימה שבמנות, ויכולתי לאכול גם עוד 10 כאלה לבדי. שקדי העגל לבשו מושלמות של טקסטורות, טעמים, מידת עשייה, וטמפרטורה. מעט חרוכים מבחוץ, ומתפוצצים ועסיסיים מבפנים כמו עגבנית שרי בשלה ומתוקה.

בן זוגי הזמין נקניקיות מעולות תוצרת הבית, ממיטב הבשרים העסיסיים (לא גילו אילו), שהגיעו חרוכות היטב מבחוץ ובטעם כמעט של אדמה לחה וחרדל דיז'ון מעולה. השקדים עדין לוקחים בגדול בסיבוב הזה. המחירים נעו בין 45 שקלים ל-47 שקלים למנה.

בין הראשונה לעיקרית הוגש סורבה תפוזים שהגיע בכוס שוט קטנה. מטרתו הייתה טיהור וניקוי החיך לקראת העיקרית, אך לטעמנו היה מרוכז, מתוק ודביק להחליא, ופספס את מטרתו.

במנה העיקרית לפתע החוורתי כשנאלצתי לבחור מבין אחת המנות. כל החברים המתלטפים, העדינים, מלאי העיניים התבוניות נכנסו לרשימה. בתפריט הוצע: גדי אורגני על ראגו עדשים שחורות, פילה עגל גלילי עם שאלוט, סטייק עגל ברוטב פלפל וברנדי, טלה אורגני עם קונפי שומר, עוף חצרות אורגני ברוטב פורצ'יני, ברווז אורגני בקרמל רימונים, ועוד קלצונה אחד קטן ממולא בגבינות.

אוכלים ובוכים. לאחר הסברים, התנצלויות, וחיבוטים אין סוף עם עצמי נוסח המלט, לקחתי החלטה והמשכתי עם המשחק בלב כבד. הזמנו פילה עגל גלילי שהגיע צלוי על גריל פחמים, בליווי בצלי שאלוט מושחמים עם יין פורט וגרם מדרגות קטן ומענג של קולורבי צלוי. בנוסף, לקחנו סטייק טיבון (T-Bone) עגל שהגיע גם הוא עשוי על גחלים, אך בליווי רוטב פלפל-שמנת וברנדי. הפילה היה בעיניי תפל, והוגש עם פירה בטטה-תפוחי אדמה שהיה קר כאילו חיכה בצלחת מהתקופה שהעגל עוד נשם. בקשתי להחליפו בחם, אך ניתנה לי במקום קערה ענקית ורותחת עד כאב של פירה תפוחי אדמה (בלי הבטטה) ותפל מארץ התפלים.

מנת הטיבון דרשה במידת מה את מטיבי הלסת, אך הייתה מלאת טעמים ועסיסית. היא הגיעה עם גרטן קטן של תפוחי אדמה שהיה טעים ומתובל היטב ועוד כמה ירקות גינה קלויים שהיו טעימים אך לא מפתיעים בשום צורה. רוטב הפלפל-שמנת-ברנדי הגיע דליל ודל טעמים כמים עכורים ולא תרם דבר לסטייק. מחירי המנות נעו בין 125 שקלים ל-145 שקלים, כאשר רק עוף החצרות וקלצונה הגבינות תומחרו בשתי ספרות בלבד.

אחרונות. אתם ודאי חושבים איך יכולנו להמשיך לאכול? אך, בכנות שהמנות היו קטנטנות ונשאבו אל קרבנו כאילו מעולם לא היו. מה גם שנאלצנו (האנושיות!) להזמין אחת מכל סוג וכמובן שלמען המדע נעשה הכל. אז נמשיך.

לאחרונות הזמנו קרם ברולה וניל עם סלסלת דבש ופירות, שהגיע מאד צפוי ואולי קצת בינוני. הקרם עצמו הרגיש לא מהמוצלחים ולא היה חלק ונעים בפה. כמו כן, ותקראו לי קרציה, סוכר הברולה לא נשרף דיו מעל הקרם ונותר כגוש רך וגרגירי מעל לכל, מה שלא אפשר את אפקט שבירת זגוגית הקרמל הידוע, וההנאה שבאכילת שברי זכוכית מתוקים וזוויתיים לצד קרם רך ונעים.

בנוסף, לקחנו קנולי קורוקרנט במילוי קרם גבינת שמנת כבשים עם קולי של בזיליקום. מנה מטריפת חושים, עמוסת טעמים וטקסטורות מענגות. קולי הבזיליקום השתלב מעולה עם קרם גבינת הכבשים הרכה והמתקתקה יחד עם פריכות הקנולי. יופי של מנה.

מלעיזים, אבל אוכלים יפה מהצלחת.

מלעיזים, אבל אוכלים יפה מהצלחת.

מבלי להתכוון עברתי חוויה די גדולה. פגשתי את האוכל שלי, ולמרות הצער והכאב שמצאתי בתוכי אכלתי ואמשיך לאכול בשר בדרכי המעוותת מלאת היסורים. לצערי עדין לא מצאתי את הפתרון לאהבה הזו, הקשורה בדם ובסבל. החיך גבר על הרגשות.

המסעדה עצמה לטעמי (ולטעמנו) לא שווה את המחירים המוצעים בה לאילו שאינם אורחי המלון, ובטח לא שווה נסיעה מיוחדת. האוכל אינו אחיד ברמתו, בחלקו מעולה, גאוני ומוקפד, ובחלקו משמים, תפל ולא מפתיע. העיצוב נעים, אפלולי ורומנטי, ואפילו האקוסטיקה מצוינת (אפשר לשוחח באינטימיות ולא לשמוע את רעש יתר הסועדים). לצערי השירות עייף ולא קשוב, עם זמני המתנה ארוכים מן המתבקש והנסבל. 7 חזירוני חופש אורגניים מתוך 11.

מסעדת מוסקט
מלון מצפה הימים, ראש פינה.
טלפון: 6994523–04

פוקצ'אה על לבנים – 28 שקלים

"סינטה ארמנית" – 45 שקלים

טונה אדומה/סלמון עם טרטר ירקות – 37 שקלים

שקדי עגל צלויים – 52 שקלים

Soussice נקניקיות תוצרת הבית – 47 שקלים

פילה עגל גלילי – 139 שקלים

Bistecca con l'osso סטייק טיבון גלילי – 145 שקלים

קרם ברולה וניל – 45 שקלים

קנולי קורוקרנט – 42 שקלים

לא כולל יין, שתייה חמה או קלה, ולא כולל שירות. קאצ'ינג!

קטגוריות:: FeaturedPorMelegאוכלים בחוץהגלילכללימסעדות

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (28)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת טלי ל:

    הצילומים שלך פשוט מדהימים!!!
    היינו לפני שנה במוסקט ולא אהבנו יקר מידיי וכמו שכתבת לא אחיד ברמה…. ממש לא שווה נסיעה מיוחדת ויש מסעדות
    יותר טובות בגליל.

  2. מאת ריקי בן סימון:

    הקנולי ניראה חלום!

  3. מאת חיה:

    מסכימה עם טלי

  4. מאת ורד:

    תמונות גינת הירק, פתח המרפסת ו " חיות החווה " המיסו את ליבי. בא לי ללטף את החמודות ולא לאוכלן !!

    המנות נראות מדהים ויצירתיות, וצילומייך פשוט נהדרים ויפהיפים.

    עם זאת, השאלות שאת מעלה אכן נוקבות, זאת דילמה קשה, אך כנראה שרובנו מעדיפים לא להרהר בכך.

    תודה על פוסט חשוב.

    • מאת Pormeleg:

      תודה רבה ורד,
      מכוון שכולנו הורגלנו שלא להחשף לכל עניניי השחיטה והבשר אותו אנחנו אוכלים וצורכים כך מידת השוק, תחושת הזרות והניכור שאנו חווים כשאנו פוגשים אותו פנים מול פנים. האימה.

  5. מאת רותי:

    שמחה לראות שאתם מפרסמים גם ביקורות מגוונות ולא רק משבחות….. זה חשוב … תמונות מדהימות כמו תמיד ובהחלט נראה כמו מקום ששווה לבקר בו, ״מצפה הימים״.
    לא כתבת מ ה איכות האוכל המוגש במלון.,. ולמה בכלל החלפתם.. שווה ? נשמח לדעת.
    רותי

    • מאת Pormeleg:

      תודה רותי.
      בכל רע יש גם טוב, ובמקרה הזה הרע (או הלא משהו) גובר על הטוב, בטח שלא במחירים שכאלה, יש גבול לכל תעלול. על מלון מצפה הימים אני ממליצה מאד, מקום של שלווה, שקט וטבע. מה גם שארוחות המלון עצמו הן צמחוניות (עם דגים) עם המרכיבים הכי מעולים ובאיכות מאד מרשימה. הסיבה בגללה החלטנו להחליף את ארוחת הערב במלון היא מכוון שאנחנו פחות אוהבים את צורת האכילה מבופה ויותר מעדיפים מנות מסודרות וקטנות. מה גם שנורא רצינו לראות על מה כל הרוח והצלצולים של מסעדת מוסקט.

  6. מאת דרור:

    כפי שאמרו קודמיי, תמונות יפהפיות.
    אני אסתכן בלהשמע ילדותי ואומר שאהבתי את השימוש המרענן במילה חלחולת.

  7. מאת שמעון:

    לצערי כתושב הצפון חיים טיבי אף פעם לא עשה עליי רושם
    המחירים מופקעים והמנות לא ניראות גדולות במיוחד
    לא הצלחת לשכנע אותי ללכת לשם במיוחד גם לא מהצפון

  8. מאת אורלי בכר:

    יקר בטירוף ולא מעודד להגיע גם הקינוחים מתומחרים לא נכון.
    הצילומים שלך מדהימים הגעתי דרך הפייס.

  9. מאת קרן א.:

    התצלומים מדהימים ועושים חשק לצאת לטבע.
    האמת שחשבנו להגיע לשם באחד הטיולים לצפון ,אבל עכשיו שרואים את המחירים והגדלים כנראה שנחפש אטרקציה יותר טובה .יש המלצות אחרות באיזור? תודה

    • מאת Pormeleg:

      תודה רבה קרן,
      המקום עצמו מאד יפה ושווה בהחלט טיול וגם שהות במלון. לצערי אינני מהאיזור ואינני מספיק מנוסה במסעדותיו. אולי מישהו מהתגובות מעליי יתן איזו המלצה?

  10. מאת אמיר:

    חבל שנשברת.
    אני מת על בשר, אבל יסוריי המצפון על הסבל של החיות יותר חזקים, כנראה..
    אני לא מנסה בכח לגרום לך רגשי אשמה. אני די בטוח שאת יודעת שמה שעשו לנו בטרבלינקה, אנחנו עושים לחיות שמוגשות לשולחן שלנו. וכן, מותר לעשות את ההשוואה.

    • מאת Pormeleg:

      כצמחונית וחברה פעילה לשעבר באנונימוס אני בהחלט יודעת מה מעוללים להן, וכנראה שגם טרבלינקה זה קטן עליהם.

      אני תמיד מבטיחה לעצמי שיום אחד אשוב להיות צמחונית, כמו שאני תמיד מבטיחה לעצמי שיום אחד אשוב למידה הקודמת שלי, ושיום אחד אלמד לנגן במפוחית שקניתי, ושיום אחד אסיים את התזה…. יום אחד.

  11. מאת שלומית:

    כתושבת האיזור כל פעם אני מיתפתה לחזור ומתאכזבת.

    אין אלטרנטיבה בסביבה למסעדת גורמה ברמה.

    גם אנחנו עם כוח קנייה!!!

  12. מאת pokahontess:

    נראית לי מסעדה פלצנית במחירים לא מתקבלים על הדעת.
    אני משתדל לדלג על מסעדות אלו. כי לצאת לא שבע ממסעדה שמנותיה הן בכמות של דוגמית לא נלקחת בחשבון ,אפילו שהכל בה היה טעים. מה שאפילו לא. היה כאן

  13. מאת Mimi:

    " מה שלא אפשר את אפקט שבירת זגוגית הקרמל הידוע, וההנאה שבאכילת שברי זכוכית מתוקים וזוויתיים לצד קרם רך ונעים "
    גאונית את !

  14. מאת Eggi:

    כמו שאמרתי לך פעם, ואני אומר לעצמי ולנעמי כל הזמן, אם לא הייתי כל כך עצלן, ואם לא היה לי כל כך טעים, מזמן הייתי צמחוני.

  15. מאת ילין:

    מסעדת מוסקט אחת המסעדות היותר טובות שאכלתי בהן
    אני אוהבת לדעת מאיפה הבשר שאני אוכלת, איכן רעה וכו', שקדי העגל זו המנה שבשבילה אסע במיוחד עד הגלי!!!!!
    להיות צמחוני לאכול בשר ולהשמיצו זו צביעות!!!!

    • מאת Pormeleg:

      לילין חובבת סימני הקריאה,
      לו קראת את דבריי בשלמותם ולא רק את פסקת הסיום, היית מגלה כי אינני צמחונית, וכי העלתי שאלות הקשורות בחוסר הנוחות הקשה המתעוררת בי או בנו כשאנו נפגשים עם הבשר שלנו, והאם הידיעה שהוא חי חיים טובים מעלימה את אותן תחושות לא נעימות.
      באשר להשמצה – לא השמצתי את הבשר חלילה, שוב, לו קראת היית מגלה כי את השקדים אהבתי מ-א-ד, אך בעיניי הפילה היה תפל, והמחירים בחלקם, נראו בלתי הולמים.

  16. מאת יוחנן:

    מלון מצפה הימים – אי של רוגע וספא של שפיות.
    מסעדה שאהבתי באיזור – בבית של רפא בראש פינה העתיקה.
    ארוחת המלון הצימחונית מעולה לטעמי.
    וכרגיל…. אהבתי את כתיבתך.

  17. מאת עזי:

    כל מילה בסלע,זה די מתסכל שאתה מגיע למסעדת יוקרה ,אתה מוכן לשלם ממיטב כספך ואתה מרגיש שעובדים עליך עם מנות מיקרוסקופיות,הדרך היחידה לשבוע במוסקט מבלי לפשוט את העור היא לאכול את כל הפוקצ'ה במלואה ולשתות קנקן מים כדי להרגיש תחושת שובע.

השארת תגובה