הבשורה על פי העגבניה

עוד יום, עוד דולר. אני עוזבת את מפעל טחינת המים וממשיכה בדרכי ליעד הבא. האורות האדומים הקטנים, כמו נקודות חן זוהרות על אשוח נוכרי מובילות אותי אט אט הביתה, לצלילי אנפופי העכוז מאת השדרנית גברת בס-מעושה מהתחנה החביבה עליי. הרבה נקודות אדומות נעות בנחיל ידוע, פעם כבות ופעם לוהטות והנה כבר נגמר.

מה נאכל היום, אני שואלת, ומכלום פתאום מתקיים לו מרשם חדש המצליח לסלק את כל שרעפי טחינת המים והנקודות האדומות. לרגע אני מתרגשת וניעורה לחיים, כשנולד לי משהו חדש בסיר גדול של תקוות ואני מאושרת שיגעתי ומצאתי את הפינה העושה לי כל כך טוב ונכון מבפנים.

בלי יעד או תכנית, אני חותכת בגסות המון עגבניות. באופן כמעט בלתי נשלט אני קונה המון מהן בכל פעם שאני בסופר או במכולת, גם אם מדובר ב"קפיצת חלב" גרידא. הן פשוט מקסימות אותי. ישנם זנים שאינני מסוגלת לסרב להם. במיוחד תמר אובליות אדומות כמו דם וקשיחות בעורפן שאפשר למות. או בסגנון עיגול מושלם המגיעות באשכולות בלתי פרידים ועדין יונקות חיים זו מזו ואני מעמיסה עוד ועוד. מנסה להצילן מזרים שלא יטיבו להעניק להן טיפול הולם וראוי.

לא תמצאו אותי בלי לפחות שלשה סוגי עגבניות במקרר, ומכולן תצא בשורה חדשה וטובה שתרפא אותי. הנה אחת מהן -

מרק עגבניות וגריסים בפרפום של בזיליקום עם חטיפי קישואים

אין צורך באמת להקפיד על כמויות מדוייקות, הדגש הוא על יצירה לפי מה שבאמתחתכם וטעמכם.

כמות עגבניות טריות שתמלא את הסיר הגדול שלכם (בשום פנים ואופן לא משומרות)

צרור בזיליקום

כוס עד שתי כוסות גריסי פנינה

7-10 קישואים חתוכים לירחים

מלח, פלפל, שמן זית, וטיפונת סוכר במידה והעגבניות חמוצות

חצי כפית מחטי רוזמרין יבש, חצי כפית זרעי סלרי (לא חובה)

מים לכיסוי העגבניות

הכנה (סיר ענק):

מלאו סיר גדול בעגבניות חתוכות לרבעים על קליפתן וכסו במים. הביאו לרתיחה של כ-10 דקות, ובעזרת מלקחיים אספו את הקליפות שנפרדו בעצמן מבשר העגבניה. הסיבה בגללה לא דרשתי שתקלפו העגבניות מראש, היא בכדי שהעגבניות יתרככו, אך תוך שימור צורתן. בשלו עוד כ-5 דקות, עד שמחצית מהעגבניות יתפרקו למחית וחלקן ישמרו על גופן.

בינתיים הכינו את חטיפי הקישואים – קלפו חלקית, חצו לאורך וחתכו לירחים. הקפיצו בשמן זית, מלח ופלפל עד לחריכה טובה וקרמול זהוב-שחום על עורו של הקישוא. כבו החום והמתינו למרק.

הוסיפו למרק העגבניות כוס עד שתי כוסות גריסי פנינה וערבבו היטב באופן תדיר בכדי שלא ידבקו לתחתית ויזכו לבישול מלא ומהיר. במידת הצורך (אידוי וספיגה מרובים) הוסיפו עוד מים. משנתבשלו הגריסים – תבלו בעזרת מלח, פלפל שחור, מחטי הרוזמרין וזרעי הסלרי. בחשו וכבו החום. הוסיפו חבילה גדולה (ולא חתוכה) של בזיליקום וערבבו קלות.

מזגו לקערות גדולות כמות נדיבה, קשטו עם עוד מהבזיליקום, פלפל שחור, זילוף נדיב של שמן זית ופזרו מחטיפי הקישואים המקורמלים.

מגיע לכם.

מגיע לכם.

הרי לכם מרק מתוחכם בפשטותו. מנה משביעה, מלאת טעמים חיים ומרעננים של טריות ובריאות. חמצמצות העגבניה לצד מתיקותו של הקישוא וחרפרפות הבזיליקום יעוררו את חושיכם ויענגו אתכם בצורה שקשה להביעה במילים. כמה פשוט להגיע לטעמים הכי משובחים וטובים עם כמה מצרכים מאד מעטים, פשוטים וטריים וכמעט ללא עבודה קשה ותחכום. אישית, נדהמתי בכמה צניעות ניתן לשבוע בכבוד ובעונג מבלי לקחת חיים בדרך או להציף במיני שמנים, תחליבים ויתר חנפני חיך.

.

.

לקבלת עדכונים על פוסטים חדשים, הטבות ומבצעים
הכניסו את כתובת המייל בבקשה:

.

קטגוריות:: FeaturedPorMelegאוכל צמחוניכללימרקיםשיר הסירים - כל המתכונים

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (25)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. שירה.
    פשוט שירה. זה איך שאת כותבת.

    בהחלט מרק שנראה מבטיח.

    הרומן עם העגבניה מוכר ונהיר לי. רומן שהתחיל מאוחר.
    כשהייתי ילדה קינאתי באנשים שיכלו לנגוס בה כמו בתפוח ולהנות מהמיצים הנוטפים שלה. לי זה לא עשה את זה ולא משנה כמה פעמים ניסיתי. כל כך רציתי לממש את האהבה לעגבניה…
    כשגדלתי למדתי לאהוב אותה ולכן אני כל כך מבינה את הפוסט הזה.

    הכי הכי, אני אוהבת את עגבניות השרי-תמר. כמו סוכריות מתוקות המאפשרות לי לממש את פנטזיית הילדות שלי.

    תודה על רשומה נפלאה.

    סיגל

    • מאת Pormeleg:

      תודה רבה סיגל,
      גם לי היו "יחסים מסוכנים" עם עגבניות בילדותי. הייתי סרבנית בעיקר בגלל הג'לי עם הזרעים. לא בדיוק מעורר תאבון, הייתי מסלקת אותן ואוכלת בלי הנאה.
      השרי תמר הן ממש ממתקים, אני אוכלת אותן כמו חטיפים, והכי טעים זה להכין מהן עגבניות מיובשות בשמן זית, פשוט מעדן.

  2. מאת Roni:

    איזה תמונות מקסימות וכתיבה נהדרת

  3. מאת יוני:

    מתכון גדול, וכתיבה משובחת

  4. שאלה פרקטית – אפשר גם עם גריסים מלאים?

    • מאת Pormeleg:

      ודאי, ניתן להשתמש בכל סוג זרעים או קטניות, רק שיש להשמע להוראות הבישול של כל אחד מהם ובהתאם כמויות הנוזלים. גריסים מלאים יקחו זמן בישול מעט ארוך יותר ככל הנראה.

  5. מאת מיכל:

    רעיון מעולה! אני אנסה בבית היום בערב

  6. מאת ויקי:

    מתכון מעולה וכתיבה יפה עוד יותר :-).אך שאלה . אני מאוהבת נואשות בעגבניות ותבשיליהן,אך לא סובלת קישואים.. מה יכול להתאים במקומם למרק כזה? הוא בטח טעים גם ללא הקישואים אך בא לי בכל זאת לחשוב על תוספת כלשהי טעימה

    • מאת Pormeleg:

      היי ויקי, תודה רבה. אפשר בכיף לעשות אותו הדבר עם קולורבי (כן, כן. הוא מדהים כשהוא קלוי – מתקתק וטעים), חצילים, אספרגוס, ארטישוק חלוט ואז צלוי (הרבה עבודה, אך טעים ומספק), לפת צלויה בתנור עם שמן זית או מוקפצת במחבת, גם היא נהדרת והחום נותן לה טעמים ממש משובחים. חבל שלא כולם מנסים לתת לה צ'אנס. בעצם כל ירק שאת אוהבת שנראה לך שילך טוב עם חמיצות-מתיקות העגבניות. בתאבון!

  7. מאת רותי:

    כשתענוגות הנפש והלע נפגשים, תודה לך יקירה.

  8. מאת דנה:

    מתכון מגרה "ומריח" נפלא. מבטיחה לנסוץ. תודה

  9. מאת טובה:

    מעולם לא הייתה לי תשוקה למרק עגבניות – כמו עכשיו!
    תודה על המתכון הנהדר… ינוסה ((:

  10. מאת חיה:

    ככה זה כשמוכשרים , כל דבר הופך שירה….
    תודה
    חיה

  11. מאת פאי שלג:

    מיכ עשתה משהו דומה היום ואכלתי שתי קערות!

    • מאת פורמלג:

      כן, היא אמרה שהיא תכין את המתכון שלי, אבל אז דברה על להוסיף עוד כל מיני דברים… ובקיצור, אכלתם מרק ירקות? :)מה בדיוק היא עוד הוסיפה?

  12. מאת עירית:

    תודה על שלל המתכונים.
    "מתה" על עגבניות מכל הסוגים ובכל המתכונים.אפילו מגדלת שרי באדנית…

  13. מאת איה:

    נפלא, האדום הזה, עם כל הריר שהוא מעלה… החמוץ מתוק.
    צילומחם מרהיבים וכתיבתך מופלאה , מלאת חיות ואנרגיה.
    תמיד העגבנייה טובה בעיני, עם מעט מלח, עם עמבה, עם קישואים מטוגנות, אף חצילילם מטוגנים, עגבניות קצוצות מלח ועל ארז לבן ולתקוף.
    לא צריך יותר.
    המתכון ינוסה ותודה מראש.

  14. מאת אמא ונכדה:

    תודה לך על רשומה מקסימה ביותר. התענגתי על כל מילה ותצלום.
    מדהים

  15. מאת איתן כחל:

    נהניתי לקרוא את הכתבה ובין השאר לאור חלקי המשמעותי בהתחלת גידול זני עגבניות חממה מטיפוסים שונים ושיווקם באשכולות (לאור תרומתי לעניין כעובד חברת הזרע זכיתי בפרסים שונים בעיקר באיטליה וביניהם אזרחות כבוד ופרס מפעל חיים )
    מכיוון ולפירות העגבנייה של הזנים המגודלים בישראל יש חיי מדף ארוכים יחסית אני מציע לכם לנסות שמירת עגבניות לא במקרר (דבר הפוגע בטעם ובריח )אלא בקערה בטמפרטורת החדר ובמיוחד בתקופות הקרירות של השנה .
    בהצלחה

השארת תגובה