מרקדו – גם סקסית, גם כשרה וגם מעולה. לפעמים חלומות כשרים מתגשמים

לא, את לא מבינה, היא תופסת לי את היד חזק, בפריז יש יותר מסעדות כשרות מאשר בתל אביב. NO WAY, אני עושה את עצמי, למרות שאני לא מופתעת בכלל וזה דווקא נשמע לי ממש הגיוני.  ברור, עכשיו מצטרף גם הארוס שלה, אלכס היפה הזה, בכל מקום זה ככה. לונדון, פראג, וינה. מסעדות מסעדות, אני מתכוון, לא מזנוני פועלים שסוגרים רגע לפני כניסת שבת. אהמממ. בשביל לא לדבר על סידני, הוא קורץ לי, ואז אני נזכרת שפעם בשנה, למשך ימים, היפיוף הזה, מוריד את הכיפה שלו, מניח אותה בצד על כסא נוח רחב, מקפל לידה באיטיות את המגבת חוף הענקית שלו שבדרך כלל מודפסים עליה דקלים ערים והיא עצמה בגודל של צמוד קרקע בשומרון ומביט על הים שנפרש מולו, מאושר עד האופק ובחזרה.

מרוכז מרוכז, ממוקד מטרה. אז הוא משתחל לחליפת הגלישה שלו ונכנס למים משך שעות, תופס גלים ענקיים, משתחל ל"צינורות" של פעם בחיים, כאלה שלא נגמרים ושמח, מה זה שמח. יום שלם הוא מעביר ככה, מרגע שהשמש ממריאה לאיטה ותופסת מקום טוב בשמיים  ועד שהוא יוצא בשעות הצהריים  היוקדות, בוער ועייף, עולה כמו זאוס מן המים, בהליכה של נערת-בונד אבל בבן, והתלתלים היפים שלו מרחפים מעל ראשו מול קרניים כתומות. והוא רק מחפש משהו לאכול. עדיף כשר אבל יותר חשוב שיהיה טעים.

אני יודעת שאין הרבה מסעדות כשרות שוות בתל אביב. כלומר, יש אבל לא הרבה ולא כאלה שוות. אני שומעת על זה כל הזמן מחברים שהכשרות משחקת אצלם תפקיד.  את מרקדו גיליתי לגמרי במקרה. מסעדה סקסית אבל כשרה של שף סקסי לא פחות. חכו תראו.

למרות שהיא שוכנת בתוך קניון (עזריאלי, קומה 3) ומוקפת אורות ניאון מרצדים, ברגע שחוצים את דלת הכניסה ופוסעים פנימה, נכנסים למערת הפלאים של אלאדין. מבנה אבן יפהפה ומקושת משרה חמימות רכה. מטבח גדול פתוח שבצדו האחד טאבון ענקי חשוף ובצדו השני שלל בשרים מעושנים תלויים מעוררים את בלוטות הטעם והחשקים. כן, יש בה משהו. היא סקסית בטירוף, המסעדה הזאת, קצת מזכירה בת אולפנה שמתפשטת בלילה. ורק אז מתגלות הביריות השחורות שלה.

ראשית, זה המטבח הפתוח שעושה לי את זה והלהבות החמות שגואות בתוכו, קרובות כל כך. גם הטבחים החתיכים שמסתובבים מאחורי הגריל והפלנצ'ה מוסיפים יופי חם. אם מפנים את הגב למטבח השוקק, נעמדים מול הבר שלה, ארוך ואלגנטי כמו בלובי של מלון. כסאות בר גבוהים עם פינוטאז' ירוק-רעל בגב  תמיד עשו לי את זה. על השולחנות מפות לבנות והשירות חרישי ומהודר אבל מבין עניין ומקצועי לעילא. יופי.

עוד לפני הראשונות נחתה אצל שולחננו פוקאצ'ה ארוכה ופריכה, חמה אש שזה אך בקעה מהטאבון הגדול ונחה על מגש עץ, מלווה ממרח עגבניות מעושנות, שהיה שיחוק של ממש, איולי לימון כבוש מוצלח וצלוחית שמן זית-בלסמיקו טובה. הפוקאצ'ה הייתה פריכה ומענגת, במרקם מדוייק לאללה של בצק קשוח ותוך רך מנחם. שמן הזית של מרקדו היה עשבוני ומלא טעם. פייר ?  תחליף די הולם לשליכטה של חמאה צהובה. המלצרית סיפרה ששף אבי ביטון, חתיך הפרא שאחראי גם על מסעדת אדורה השווה, פיתח את הפוקאצ'ה הזאת משך כמה חודשים טובים. הצליח לו.

טוב, בשלב הזה ולאור טעמי הפוקאצ'ה הטובים, הייתי חייבת משהו ללגום. נוסף, האוירה החגיגית במסעדה שכאילו קורצת מסיבה, לא מוכנה לתפוס אותך בלי כוס ביד. היינו שתיים.  אני ועוד חברה מותשת מהעבודה, אחרי שבוע עמוס לעייפה. הזמנו בקבוק מסדרת בנימינה רזרב, גוורצטרמינר 2009. הגוורצטרמינר הוא זן שווה ומסקרן, שנקלט היטב בארץ, והוא נטוע בעיקר בכרמים גבוהים וקרים ולא בכדי, הענב זקוק לאקלים קריר שיאפשר לו למצות את תכונותיו הטובות. מקורו בעיירה האיטלקית טרמין ומכאן גם שמו, גוורצ-מתובל, טרמין – שם העיירה בה נולד.

הגוורצ של בנימינה מורכב מ-100% ענבי גוורצטרמינר, שמקורם בכרם שנמצא למרגלות הר תבור, על אדמת סחף חרסיתית שעל מצע גירי. הענבים נבצרו בבציר לילי, הושרו על הקליפות ובהמשך נסחטו ולאחר שיקוע טבעי הועבר התירוש לתסיסה אלכוהולית, איטית וסבלנית. הצליח להם.

מדובר ביין נעים מאד וכיפי לשתייה, באף ניחוחות רכים של אשכולית אדומה, מי ורדים ואיזה ליטוף של ליצ'י. בפה מתיקות נעימה, לא כבדה מדי, וסיומת מאוזנת עם חמיצות פריכה.  בגדול, יין לבחורות, אבל לא רק. פעם הבאה שאתם בדרך לקנות מבעבע קיצי, נסו להמיר אותו בגוורצ הזה. יהיה דיסקו.

מרקדו נהנית ממטבח יצירתי ומשפעת טעמים. התפריט מציע מנות ממיטב חומרי הגלם של המטבח הישראלי אבל עם פיתולים לכיוון אסיה ושאר ארצות.  בכלל, אצל שף אבי ביטון בולט השילוב הזה של מטבח ישראלי שהבסיס שלו מרוקאי יצירתי עם טוויסט צרפתי ואחר בעלילה והוא  אהוב עליי לאללה. קבלו יציאה. למנה ראשונה הזמנו פסטייה של ראגו פטריות וחלמון רך – וריאציה יצירתית על הפסטייה המרוקאית המוכרת. פסטייה היא מאפה עשוי עלי סיגר או פילו שממולאים במלית טעימה אש, בדרך כלל בשר יונים או כבש, בשנים האחרונות גם עוף או הודו, הנתחים הרכים מתובלים ומצופים סוכר חום, קינמון ודבש, שלא לומר מי ורדים ניגרים.

לדעתי הפסטייה של מרקדו הייתה אפויה פילו פריך מתפצח, בתוכו מלית נדיבה של פטריות יער,  שמפיניון וחורש אחר, אשר טוגנו לאיטן במחבת רוחשת עם בצלים לבנים, שמן זית וליטופי סוכר קר, עד למרקם עשיר ונוטף ארומת יער כהה ומענגת.  מעל הפסטייה הונח חלמון רך כתום שנטף עליה, גולש אל תוככי תלולית היער, יוצר שילוב טעמים מסעיר. לצד כל הטוב הזה, ארוז בצניעות בתוך נייר אפייה מקורזל, נח לו סלט שוק קטן וטרי – וריאציה שמחה על עשבים ירוקים. היו שם פטרוזיליה קצוצה דק, עלי רוקט קצוצים גס, בצל סגול קטום בסכין חדה לקוביות והרבה שמן זית, מיצלימון ומלח גס. כמה פשוט, ככה טעים ומתאים.

עוד הזמנו מגוון של בשרים כבושים במקום – מנת קסם הקרויה המעדנים של מרקדו. מה לא היה לנו שם ? פרוסות דקות של אנטרקוט מעושן הבריקו באיכות הבשר ובעישון הנעים שנלווה אליהן, סינטה כבושה בתבלינים מרוקאיים הייתה טעימה לאללה על אף מעטה מוגזם של מליחות, קורנביף בחרדל ודבש לקח לדיינר בניו-יורק  ופרוסות בשר כבושות בעשבי תיבול היו השיחוק האמיתי, נגיסות, כהות ומוצלחות מאד. אפילו מוצלחות מהן היו פרוסות דקות של ברווז, מעדן אמיתי. הבשרים הדקים הוגשו על מגש עץ גדול, לצד קורנישונים גדולים עבים, טבעות בצל לבן צרובות בגריל וחרדל דיז'ון טוב.

זאת יש לדעת – המעדנים של מרקדו הינה מנה גדולה ונדיבה לאללה, הרבה יותר מדי בשביל אדם אחד, יהא רעב ככל שיהא, אז תהיו טובים ותחלקו. מומלץ לפצוח עימה וללוות בהרבה בירה קרה.

עוד מבין הראשונות בחרנו סלמון אטלנטי בעישון קליל – אמנם בתפריט כתוב סלמון אטלנטי "פרוס דק" אבל הפרוסות שהוגשו לנו היו דווקא עבות ובשרניות, נחתכו קצת כמו סשימי מענג תחת ידיו של שף נדיב. ההגשה של המנה הזו מקסימה ועל אף הגימיק היא נשאה חן בעיני מאד. במרקדו מגישים את הסלמון בתוך צנצנת זכוכית שופעת וכשאתה מרים את המכסה – ממריא החוצה ענן עשן מכושף, מין תעלול כזה.

אין לי מושג מי הספקים של המסעדה אבל ספק הדגים עושה עבודה נפלאה. הסלמון היה טרי מאד, מלא טעם ובעל מרקם מצויין. טעמי העישון שהתלוו אליו היו מעודנים מאד, כאילו רק מרחפים ממעל. בשל איכות חומר הגלם הוא לא נדרש לשום תוספת, שיחוק או קישוט. פשוט וטוב.  בכל זאת, הוא הוגש עם פרוסות לחם לבן קלוי ואיולי שום ועשבי תיבול, כך שההנאה הייתה גדולה. ומושחתת.

לעיקרית חלקנו אנטרקוט 600 גרם. כבר כמה חודשים שאנשים מנסים לרמוז לי שבתוככי מרקדו מסתתר הסטייק-האוס הטוב בעיר, הם נשבעים בחסות הנתחים האיכותיים שמוגשים שם, בטיפול הנכון שהם זוכים לו ובכלל. האמת, האנטרקוט היה מצוין. הוא נצלה בדיוק לרמת מדיום ועוד קצת והיה טעים ביותר. לצידו הוגש פירה עם מרקם קרמי מלטף,  אבל אני מעדיפה את שלי שוחה בהרבה חמאה מלוחה, ככה שנפרדנו כידידים.

פייר, היינו מפוצצות, אודות מקום לקינוח, לא היה בכלל מה לדבר. אבל אז המלצרית הניחה לפנינו שתי כוסיות קטנות ובהן יין אדום מתובל. קר. וואה וואה איזה שיחוק שזה היה. אבי ביטון רקח מעין ןריאציה ים תיכונית שמחה על הגלוג האירופאי, יין חם ומתובלן שמבושל עם ציפורן, הל, קינמון, אניס ומה לא. א-ממה, את היין המתובלן שלו מגישים קר ופריך. תענוג שאין לתאר.

בלי להתכוון בכלל,  נסללה לה הדרך לקינוח. בחרנו שוקולד ברולה ובייבי פרופיטרול – צלחת עמוקה בתוכה מוס שוקולד מריר מעודן, מושחם מעליו בתקרת סוכר חום פלאס  פחזניות קטנות  ובתוכן קרם וניל. המוס היה שיחוק של ממש, על אף ואולי בזכות מגבלות הכשרות.

נהניתי מאד, השירות היה מעולה ויש לציין אותו לטובה, כי הוא תרם רבות לאוירה ולהנאה. מרקדו איננה מסעדה זולה אך היא מפנקת, מענגת ונותנת תמורה בעד האגרה. חגיגית, מהודרת ומעל לכל – רומנטית. שווה , ולא רק לשומרי הכשרות.

מה שמחתי לגלות הבוקר כי שף הפלא אבי ביטון נרתם אף הוא לטובת בראנץ' החלומות למען עמותת לשובע – מי שיש לו כזה לב, לא פלא שתחת הידיים שלו יוצאים כאלה קסמים כשרים.

פרטים והרשמה לבראנץ' החלומות – כאן .

קטגוריות:: Featuredאוכלים בחוץכשרליבימסעדותתל אביב

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (12)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת הילה:

    אחרי תיאור כזה מדוייק ומעלה ריר, מבטיחה להגיע בהקדם.
    ותודה על ההמלצה .
    הייתי שמחה גם לקבל מחירים.

  2. מאת טובה:

    ליבי ליבי ליבי,
    אי אפשר לקרוא את התיאורים הציוריים שלך בלי להריח, לחוש ואפילו להרגיש את הטעם… כתיבה מופלאה, וכמו תמיד התפעלתי שוב מחדש מהידע היֶינִי שאת מפגינה. פשוט מרתק לקרוא אותך.
    אז יש אלוקים ומשיח בפתח – ואולי גם מרקדו ראויה להיכנס לסבב הבייגלי…? ((:

  3. מאת מאשה:

    אכלתי במרקדו ארוחה עסקית עם עוד 8 אנשים והיה מאכזב מאוד. המחירים כמעט כמו ברפאל או מסעדות טובות בת"א – 79 למנה ראשונה + עקרית (בלי שתייה!) השירות היה חובבני לגמרי, מלצרים עם עברית רצוצה שבקושי מבינים את התפריט. וכך גם האוכל.
    לא אחזור לשם זה בטוח. אם המחיר היה נמוך יותר – 45 למשל זה היה שווה כי בעזריאלי אין הרבה אפשרויות. ליבי עם אוכלי הכשר. אבל מצד שני רמת המסעדות הכשרות נמוכה בעיקר בגלל השמרנות של הקהל הדתי ולא בגלל חוסר הדמיון של השפים.

    • מאת איל:

      מאשה,

      האם אתה מומחה לבלוטות הטעם של הקהל הדתי? איך הגעת למסקנה ש"רמת המסעדות הכשרות נמוכה בעיקר בגלל השמרנות של הקהל הדתי"??

      ההערה הזאת אינה נכונה ואינה במקומה.

      יש דתיים כאלה ויש כאלה, יש חילוניים כאלה ויש כאלה, מה שייך עניין ההכללות כאן?

      אין שום בעיה להכין אוכל כשר מופלא לקהל עם טעם שמרני או ליברלי. ה כ ל תלוי בחומרי הגלם ובכשרונו של הטבח (או השף המהולל).

      ובאותו עניין של אוכל כשר, למי שזה מעניין אותו: בשר כשר מעולה שבמעולים אפשר לקנות אצל בוארון בנתניה או לגזיאל ברמת גן. נקניקים מדהימים – לא פחות טובים מהלא כשרים ניתן להשיג בהס בירושלים. דגים, טוב זה בכלל לא בעיה.

      ישנן תרבויות רבות בעולם שמגבילות את עצמן במאכלים שאנשיה צורכים. נדמה לי שרק אצלנו חלק מאלה שלא שומרים על אותן מגבלות (כשרות אצלנו כמובן) מרשים לעצמם להביט בזלזול כלפי מטה בלי באמת להבין …

      ולסיום, בעניין מרקדו – אכלתי פעמיים במרקדו. פעם אחת היה מצויין ופעם אחרת היה בינוני. מעניין איך יהיה בפעם השלישית.

      איל

  4. מאת Pormeleg:

    היכולת שלך לתאר חוויות של טעם הן בלתי רגילות. מדהימה.

  5. מאת עדי איצקין:

    חברים,
    קודם כל תודה לך ליבי על הכתיבה!!!
    אכן מסעדה משובחה!!!
    ומן ראוי להתארח בה גם לסבב!!!!

  6. מאת מיכל:

    אכלתי במרקדו במסגרת שבוע המסעדות ונהניתי מאוד מהשרות האוירה והאוכל המצוין, אני מעריצה את אבי עוד מהחויה החיובית שהיתה לי באדורה. לדעתי אופציה מצוינת לעסקית ובכלל להעברת ערב נעים עם חברים

  7. מאת אדוה:

    הרסת אותי ליבי עם תיאור בת האולפנה…
    LOL

  8. מאת אירוס:

    יופי של מסעדה ויופי של אוכל. אבי הזה תותחון. אוכל יצירתי וטעים. פוסט כיפי ונאמן למקור. ממליצה בחום לנסות את העסקית באדורה שלו. אתר מדהים. תענוג לגלות אתכם והכל תודות לאודטה. שאפו שאפו

  9. מאת נילי:

    אכלתי באדורה -מצויו!!!
    אכלתי במרקדו-מצוין!!!
    עכשין הבנתי למה = שף אבי ביטון מדהים יצירתי והכי חשוב טעים!!!!!
    תודה

  10. מאת גלית חתן:

    אתם מוזמנים לירושלים – המון מסעדות כשרות וטובות
    (וגם כמה לא כשרות וטובות)

  11. מאת מורן:

    יש היום מבצע קופונים של 50% הנחה למסעדה:
    http://www.bigdeal.co.il/?ui=4526

    קניתי בזכות ההמלצה מעוררת התיאבון :)

השארת תגובה