קסיסות הדגים של טובול הצדיק

זה התעורר ממש כמו בסצנה של תיאטרון. המסך הורם ופרטים מרוחקים התקרבו ונקשרו זה עם זה. כך גם קרה לי בעניין מתכון קציצות הדגים שלפניכם.

לפני כחודש הוזמנתי למסעדת יוקרה. מה זה יוקרה?! לפי הרעש שבתקשורת, היא אחת מן המובילות שבמסעדות המובילות. המקום מרהיב, השירות שמימי, אבל האוכל היה רק בסדר. לא יותר מזה. דווקא מן השף והבעלים הזה, ציפיתי ליותר. בעצם להרבה, הרבה יותר. אבל ככה זה יוצא תמיד כשמצפים. הגישו  לנו בין היתר קציצות דגים. פחחח… קציצות דגים אמרתי ? בושה וחרפה! היו אלה כדורים דחוסים יבשושיים עם טעם מחפיר של דגים קפויים (מלשון "פוי"). בחיי שאין לי מושג מה קרה להם שם.

נזכרתי בקציצות הדגים הנפלאות שאשתו של טובול הייתה מכינה מנתחי דג בקלה נקלה. אמנם טובול מת מזמן. אבל הקציצות ההן, עדיין משייטות אצלי בזכרון. זה היה מזמן וכבר אינני בטוח אם אכן אכלתי כאלה או שסתם חלמתי אותן בהזיה.

לפני שבוע הבאתי את מכסחת הדשא שלי לתיקון. צפיתי במקסים כיצד הוא מפרק במיומנות אדישה את מאייד המכסחת בעוד אוזניו וליבו נתונים לשידור תחנת "רדיו כל חי" הבוקע מן המקלט שמעל ראשו. לפתע השגחתי שהוא מוצץ בשפתיו את אחד מחלקי המאייד ומסלק אל תוך פיו את הדלק המלוכלך….

-          תגיד, מה אתה עושה? צרחתי עליו.

-          מה? מה אני עושה? אני מנקה לך את הקרבוראטור. ענה מקסים המבוהל.

-          אבל למה עם הפה? זה נורא מסוכן להכניס את הדלק הזה לפה.

-          אל תדאג. אני רק מוצץ ויורק. ולפי ההתנגדות למציצה, אני יודע לנחש את מצב הדיזה. אל תדאג. אני לא בולע. הכל יוצא החוצה.

-          השתגעת? הדלק הזה מכיל כל מיני תוספים טובים למנועים, אבל מסוכנים לבריאות. הכרתי פעם מישהו שמת מזה.

-          סמאללה, מה? באת להפחיד אותי?

-          לא. אני פשוט מזהיר אותך. אל תכניס יותר דלק לפה.

-          אני עושה את זה כבר חמש עשרה שנים וכלום לא קרה לי.

-          מקווה שגם בעתיד לא יקרה לך. אבל כדאי לך להפסיק עם זה. שמעת?

טובול  חברי עבד במשך שלושים שנים כפועל מחלקת פלסטיקה במפעל באשדוד. הוא אהב מאד את עבודתו ופיתח מיומנויות ייחודיות למדידת תערובת החומרים, שהוזנו במכונה ליצירת יריעות הפלסטיק. הוא היה מכניס מנת גרגרי פלסטיק וממיסים סינטטיים אל פיו וקובע במדויק את התאמתה לייצור.

גם את היריעה המוגמרת היה מודד באמצעות שפתיו ומנחש את עובי היריעה (במיקרונים).

אמנם היו במחלקה מכשירים מיוחדים למדידות האלה. בהם גם מכשיר יקר המכיל איזוטופ שקבע את עוביים על פי החזר קרינה. אבל הניסיון הראה שה"קריאה של טובול" הייתה לא פחות מדויקת ואמינה.

הגברת ג'ודי סקוט האמריקנית, שהייתה מגיעה משיקאגו לבקר את נוהלי הייצור במפעל, נדהמה לגלות את התופעה הזאת. היא ערכה לו "טסטים" של טעימת תערובות הפלסטיק וטובול עמד בכולן. לפני חזרתה לארה"ב אמרה: "אכן הדהמתם אותי. אבל אני אוסרת עליכם להשתמש בטובול לצורך מדידות. הבינו, בכל זאת טובול הוא רק בן אדם. ולבני האדם יש מצבי רוח אשר עלולים לשנות את הקריאה והאבחנה". אז בשנות השמונים, איש לא חשב על בריאות העובד ועל בטיחות וכשג'ודי סקוט חזרה לשיקאגו הכל שב לקדמותו. טובול ערבב בפה וירק. יותר מהר ויותר קל. "וחוץ מזה, אתה יודע כמה פעמים המכשיר האטומי הזה מתקלקל? וטובול שלנו תמיד בריא ותמיד זמין. שיהיה בריא, בחיי".

טובול היה גם "אספן מצוות". הוא לקח לליבו את סבלות ומצוקות חסרי היכולת. היה אוסף כלי חשמל מקולקלים ומוסר אותם לתיקון, כדי להעבירם לאחר מכן לנזקקים. "נטפל" לטכנאים ולבעלי טנדרים, על מנת שאלה יתקנו או יובילו בחינם תנורי בישול ומכונות כביסה. "תעשה טובה, קח את המכונת כביסה הזאת לרחוב הרב קוק. יש שם אשה נכה. צריך לעזור לה. תשמע לי, זה מצווה. אני מבטיח לך שהיא תעמוד לזכותך ותזכה אותך בעולם הבא". (בעצם הימים האלה אני הולך מידי חודש לכירופרקטור, על מנת שיקל עלי את כאבי הנזקים בשלד, שבאו בעקבות סחיבת מכונות כביסה ותנורים עבור ה"מצוות של טובול" הזה.)

לפעמים, לאחר שהעליתי מכונת כביסה לקומה רביעית. הוא היה מזמין אותי לביתו ל"אכול משהו". משהו כמו מוח עגל ברוטב חריף. טאז'ין בשר ראש עם גרגירי חומוס. אבל הכי הכי אהבתי את קציצות הדגים. שהיו עדינות וטעימות לאללה. רחוקות מאד מאותן קציצות הדג שדחיתי במסעדת היוקרה.

במשך השנים התגלה אצל טובול סרטן החיך. והוא נפטר לאחר תקופה קצרה של כאבים וייסורים. אני בטוח שבעולם הבא הוא קיבל מקום של כבוד. נישא ורם אפילו יותר מן המקומות של דוד המלך ומשה רבנו. החיוך הביישן שלו עדיין צף מול עיני. איש פשוט, תמים, ישר דרך וטוב לב…

ישנם אשר מרחיקים להתענג מלבלובם של הפרחים בטבע או מתפעלים מדרך הנשר בשמיים ונחש עלי צור ואינם משגיחים ביופי טוהר המבט של האיש הקרוב אליהם.

וכמו שפתחתי, מחזאי נעלם דאג להפגיש את כל הפרטים המרוחקים…  השבוע נתקלתי בשוק של רובע ב' באשדוד  בבתו הבכורה של טובול. "…כן, כן, אני זוכרת אותך…היית חבר של אבא שלי. זכרונו לברכה…" ועיניה עטו דוק אדמומי…

-          אני מתגעגע לקציצות הדגים של אמא שלך. אולי יש לך את המתכון?

-          בטח, אני מכינה אותן בכל יום רביעי. וזוכרת את המתכון בעל פה.

 

קציצות דגים

400 גרם נתחי דגי בקלה (מרלוזה) מושרים במי לימון להוצאת טעם האמוניה(השתן)

(אני משרה את הנתחים בחלב. התוצאה טובה יותר.)

300 גרם פלפלים אדומים או צהובים שרופים על האש וכבושים. (השתמשתי בסלט

פלפלים מוכן של "אחלה")

4 שיני שום.

1כוס כוסברה קצוצה.

1 בצל קצוץ ומטוגן.

1 ביצה.

2 כפות שמן.

3/4 כפית כורכום.

1/3 כפית קינמון.

3/4 כוס פירורי לחם.

מלח, פלפל שחור.

ההכנה

הוציאו את נתחי הבקלה. סחטו בעדינות. ושטפו אותם. חתכו אותם לקוביות קטנות. קצצו גם את הפלפלים. ערבבו עם שאר החומרים. צרו קציצות. גלגלו אותן בפרורי לחם. וטגנו.

רגע לפני

אפשר לאכול אותן כך. הן מהממות. אבל חדי העין יבחינו בוודאי, שחמש קציצות עלו מן ממחבת הטיגון. אבל רק ארבע הגיעו אל מרחשת הרוטב. אחת מהן נגנבה בדרך על ידי הטבח… מה לעשות? זה כל כך טעים… וחוץ מזה, כולם גונבים.

המשכתי את המתכון של הטובולים. חיממתי מעט שמן במחבת. הכנסתי לתוכה 4 שיני שום קצוצות. ארבע עגבניות מקולפות וחתוכות לקוביות. פלח לימון. כוס עלי סלרי קצוצים. 3 פלפלים מיובשים. כף פלפל וצ'ומה. 3/4 כפית סוכר. מלח ופלפל שחור. מיקמתי את הקציצות במחבת. ובישלתי במשך חמש עשרה דקות.

נפלא על כל ועם כל דבר. על קוסקוס, עם אורז, פתיתים ופירה. הקציצות אווריריות ומלאות עסיס. יוצא מן הכלל!

תראו, אין לי הרבה זכויות להציג בפני בית הדין של מעלה. בחיים האלה הייתי אספן אדוק של חטאים והבלים. ומצוות? גורנישט!!! אם זה נכון מה שמספרים אלה שחזרו משם, אז אכלתי אותה… אבל אולי תעמוד לי אז זכותו של טובול חברי הטוב זצוק"ל וזיע"א (זכותו יגן עלינו, אמן) אמן ואמן.

או אולי, אשחד את הדיינים בקציצות דגים טעימות. זה הרבה יותר קל מלהיות צדיק.

.

.

עדכונים על כל הפוסטים החדשים, כל המבצעים וכל ההטבות הבלעדיות לחברים של בייגלה – חינם ישירות לתיבת הדואר שלך.

דואר אלקטרוני *


.

קטגוריות:: Featuredאנשים עם בייגלהדגיםכללימסלנסקישיר הסירים - כל המתכונים

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (28)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת שחר:

    מקווה כי מסלנסקי מצא אכסניה חדשה בדמות בלוג זה.
    יום שמח.
    ש.

  2. מאת Roni Tagansky:

    איזה תענוג להתעורר לכתבה שלך ואת הקסיסות אני מכינה כבר השבוע

  3. מאת אורן ג:

    אהבתי , לפעמים החוכמה לקחת פרודוקט נחות ולהוציא ממנו מעדן …

  4. מאת יובל:

    אני בטוח שכשטובול מסתכל מלמעלה (לפי הפרסומות האחרונות של קווי זהב יש להם כבר אינטרטנט מהיר שמה), הוא מסמיק אחרי מה שנכתב עליו, וכשהירושה שהוא משאיר היא כזה מתכון, את גן העדן שלו הוא כבר הרוויח.

    ואתה, תיבדל לחיים ארוכים, אחלה כתיבה יש לך. כיף לפתוח את הבוקר ככה.

  5. מאת צמח בר:

    עשית אותי רעבה, שוב על הבוקר?
    מה יהיה?

  6. מאת יוני:

    כמה עונג בבלוג אחד. וולקאם בק מסלנסקי. בחיי שהתגעגעתי מאד.

  7. מאת איריס דניאל:

    כל כך נהניתי לקרוא את הפוסט, והקסיסות האלה ממש מגרות.

  8. מאת מירובסקי:

    קשה הבנה, מה לעשות? פירורי הלחם שבמתכון,נועדו לעיסת הדג או,לציפויו? תודה.

    • מאת maslanski:

      פרורי הלחם שבמתכון נועדו לתערובת הקציצות. התערובת יוצאת רכה. מה שמבטיח קציצות דג אווריריות ועסיסיות. לאחר מכן יש לגלגל את הקציצות על מצע פרורי לחם אחרים. זאת על מנת ל"שריין" את צורתן.

      • מאת כמי:

        אני מכניסה לתערובת לחם .יוצא מאד רך ונימוח .גם בקציצות בשר מוסיתה לחם

  9. מאת ליבי:

    וואי וואי וואי קודם כל מזגתי לי ארק חזק גיבור שינוח על הרבה קרח ונענע אחת יפה לפני שהתיישבתי לקרוא ועכשיו רק בא לי חלה עבה עבה לקפוץ איתה ראש יחד אל תוך הסיר שלך יא מסלנסקי.

  10. מאת טובה:

    אוף!!!
    שהבת שלי לא סובלת קסיסות… אבל נראה אותה עומדת מול אלה ולא מתעלפת ((:

  11. מאת גלית חתן:

    נהניתי מאוד מהפוסט, ואני בכלל לא אוכלת דגים. אז מה עשיתי פה? המילה "קסיסות" הזכירה לי את דודה שלי, והחלטתי להישאר :)

  12. מאת יוכי:

    וואו, הולכת לקנות בקלה כשיאיר הבוקר!!!! נקרא כמתכון מופלא

  13. מאת סמדי:

    תשמע אני לא מתה על חיות ים ומים אבל לקרוא אותך על הבוקר
    עושה חגיגה בלב אני מקווה שטובל משקיף מלמעלה עם חיוך ענק

    תבורך ידידי באשר אתה

  14. מאת הדס:

    סיפור מרגש ומתכון שגורם לריר לעלות
    אבל אין מצב שאני אכין דגים – חבל שאין מקום שאפשר לבוא לאכול את זה

  15. [...] הכי שווים " את המתכון והסיפור של הדגים תוכלו לראות כאן בבייגלה, הבלוג של דודי [...]

  16. מאת אורן ג:

    מהרגע שראיתי את הבלוג הבטחתי לעצמי לנסות בארוחת שישי , יצא מדהים !! אוורירי וטעים כמו שלא היה בבית אימא ;-)

  17. מאת יהודית חן לי:

    איזה כיף שחזרת לכתוב
    מזל שמכסחת הדשא התקלקלה

    תודה על התזכורת לקציצות הדגים

    הן טעימות גם קרות

    שבת שלום laleniya

  18. מאת שמעון:

    משרים את הדג קפוא בחלב? לכמה זמן?

  19. מאת חיה:

    קציצות טובות היו לאשתו של טובול , כאיש של מעשים טובים ,נראה שהוא היה שמח שהן הגיעו לנחלת הכלל…
    תודה
    חיה

  20. מאת בוטנסקי:

    נראה טעים וביתי
    ינוסה בקרוב
    שאלה 3/4 כוס פירורי לחם זה לתערובת הדגים או לגילגול ולטיגון?

  21. מאת פנינהט:

    ינוסה במהרה בימינו
    כמה טוב לקרוא אותך שוב

  22. מאת רונית:

    שאלה: כשאתה קוצץ את המרלוזה האים עים העור או שמסירים אותו לפני. תודה

  23. מאת האוסטרלית:

    מסלנסקי חזר לכתוב!
    כיף גדול – תבורכו !
    ( ואפילו שאצלי הדגים הם רק באקווריום )

  24. מאת עידית:

    איך אפשר בלי איזה שאלת החלפות…
    אפשר להכין עם סוגי דגים אחרים? מה מומלץ?
    ואפשר להחליף את הכוסברה בפטרוזיליה?

  25. מאת galia:

    הקציצות נאות מדהימות אני מחליפה את הבקלה בדג נסיכת הנילוס יוצא מוצלח יותר לטעמינו בבית
    תודה לך איש

  26. מאת רחל נ.:

    אפשר להחליף את הטיגון באפייה?

השארת תגובה