זכיתי בטוטו. לה דולצ'ה ויטה של ערמונים, פטריות פרועות, אנטרקוט על עצם ומה לא

לפני שבוע יצא לי לראות בקאמרי את פיאף – ההפקה המופלאה של תיאטרון באר שבע הגיעה העירה לסיבוב קצר ולא העזתי להחמיץ. יונית טובי האלופית מרטיטה את הלב ומציפה את העיניים בהצגה שזורת שאנסונים שמשאירה בעיקר געגוע בוער. אדית פיאף קמה לתחייה בחשכת האולם, שרה על בדידות ואהבה, החמצה וגעגועים, על חרטה ובעיקר העדרה.

הביצוע של טובי כל כך משכנע, עמוק ומלא עוצמות, שהיא נכנסת לך בתוך הנשמה. פיאף, אני מתכוונת. אילו הייתה בחיים, דודי בטוח היה מצליח להביא אותה לסבב בייגלה בטוטו, והיא עם חיבתה העזה לצעירים יפים, כבר הייתה עפה על ירון שליו ועל האוכל המהפנט שלו. עד סוף הארוחה בטח גם הייתה מתפלקת לה מחרוזת שירי סן-רמו, אבל למה להקדים את המאוחר.

שוב את הולכת לשם לבד, שאלה אותי מישהי רגע לפני צאתי לטוטו. כן, עניתי בחיוך, זה כל הכיף, להכיר אנשים חדשים, מגניבים, כיפיים, הרי אין מצב שהם לא יהיו נחמדים.  בתוך הלב הייתי רגועה על אמת. הגעתי לשם הכי בכיף. טוטו מסעדה יפה לאללה, מהודרת ואלגנטית אבל גם מחוצפת ושובבה, מעוצבת כמו ביסטרו גדול ומלא שיק, מאפשרת גם פרטיות אם צריך, גם שולחנות גדולים למסיבה ערה.  ה-ננה שרייר והשאול אברון של הערב קיבלו את פניי.

דודי ונעמה הם תמהיל סינרגיסטי ענוג של הצמד מלמעלה – יש בהם גם מהאישה שאחראית על הקרקס הגדול בעיר וגם מהאיש החושב שבאמתחתו חברויות רבות-רבות שנים וחיבה עזה לטעמים מדוייקים. בייחוד יש להם את הניצוץ הזה שלא מפסיק לדרדס דרדוסים ולראות בעיני רוחו את ההפתעה הבאה. לא פלא שיחד הם אחראים על הפיאסטה השמחה והעקבית שיש לעיר הזאת להציע ובמיוחד על הגיחות המשובבות החוצה ממנה.

התיישבתי ליד השולחן הארוך ומיד הכרתי את דפנה וגדעון המהממים, הורים גאים לשוגר-דאדי, בוטיק עוגיות קסם באבן גבירול. למעשה את הפוסט הזה אני כותבת בעודי שרועה על שולחן העץ הענק שבמרכז השוגר-דאדי, שותה קפה מריר וחזק של קופי לאב ומכרסמת כיסון שוקולד מריר מענג. וכל הניחוח החו"לי הזה עוד עליי.  כמה שאני אוהבת להכיר אנשים חדשים ואיזה כיף שהסבב מפתיע כל פם מחדש.

דפנה ו'שוגר דאדי' גדעון

ערב קודם, בטוטו הניחו לפנינו סלסלת לחמים עבים, לחמי מחמצת פרא שנהנו מקראסט פריך משגע וזרעונים קלויים בפנים. קעריות שמן זית מריר וסלסת עגבניות טרייה שריקדה במרכזו הציפו אותנו עונג בראשיתי מתוק. גם צלוחיות זיתים קטנות עשו דרכן אלינו, מציגות לראווה זיתי סנטה גדולים,  טאסוס מקומטים וגם קלמטה אמיתיים מיוון. גדעון הצליח לדוג פלפלוני צ'ילי חריפים, גם ירוק, גם אדום וניהל באלגנטיות את הקרב על הקונפי-שום. כולם אוהבים שום מקורמל בתנור שמתפשט לאיטו בטמפרטורה גבוהה מלטפת, אבל גדעון ודפנה אוהבים יותר.

לא הספקנו לריב כי קיבלנו צ'ייסר זכוכית עבה, בתוכו מרק קרמי של ארטישוק ירושלמי וקציפת ערמונים. וואו, איזה ענן מדוייק של טעמי אדמה ורעם. בתחתית ציפה ערמון קלוי נימוח למי שמגיע. ליאור ישר רצה לבקש עוד מהענן הקטן הזה אבל הרגענו אותו.

לא אנחנו. יקבי רקנאטי. וואו וואו וואו. הפעם החבר'ה מרקנאטי באמת הפגיזו בענק. לפתיחה מזגו לנו את הלבן הממזרי והנפלא שלהם – SPECIAL EDITION UNOAKED CHARDONNAY 2009  - שרדונה מהמם שלא פגש חבית בכלל ובילה רק במיכלי נירוסטה, אבל על השמרים, מה שהצליח לשמר אצלו מתיקות קלילה מענגת ומרקם חמאתי שעושה כיף גדול בפה וגם על הלשון. הטעמים פירותיים וכיפיים לאללה, בעיקר אשכולית, אננס וסיומת רעננה ומהנה של תפוח ירוק. אישית, לא יכולתי להפסיק לשתות אותו. יין מופלא במחיר מדגדג ששווה לשים עליו את הטלפיים.

הוא השתדך נפלא לשתי הנסיכות שנפרשו לצידו – האחת, פיצה פריכה נוטפת מוצרלה באפלו, רוטב עגבניות סמוק, גילוחי פרמז'ן עבים, עלי רוקט ובזיל פריכים, השנייה – פיצה לבנה, מלכה- אם של טעמים ומרקמים. על הפיצה הלבנה השתוללו פטריות יער, שפעת כמהין, בייקון מוצק ופריך וגאודה מיושנת שאיחדה את כולם. איזה טעמים נהדרים, איזה מרקם פריך מתפצח.

זאת יש לדעת. בטוטו לוקחים את מלאכת הכנת הפיצה ברצינות תהומית. זה מתחיל בקמח נהדר שאלכימיה מסורתית הופכת אותו לבצק פלא, ממשיך ברוטב עגבניות עמוק ומלא טעם ובטופינג סקסי, המשתנה לפי מצב הרוח, כל אלה נכנסים לתנור קשוח אמיתי. עם הגחתם ממנו הם מפיצים פיצה שהיא כיף גדול.

טעמנו גם טאבולה אינטיאס – המדובר בסלט טאבולה מלא ירקות פיציים חורקי טריות, בורגול וצנוברים, לידו תלולית של  יוגורט סמיך חמצמץ, פרוסות ורודות מרהיבות של אינטיאס טרי בשרני וסשימי של נתחי טונה אדומה עבים ויפים. כאילו לא די בכל היופי הטעים הזה, נתווספה לצלחת משיחת מכחול ירוקה של קרם אבוקדו-צ'יפוטלה משגע, בצל סגול ועלים ארומאטיים. הצ'יפוטלה הוא למעשה פלפל חלפיניו מקסיקני חריף שעבר תהליך של ייבוש ועישון, מה שמקנה לו טעם מעושן בולט והופך אותו לחביב מטבחי סנטה-פה. גם את הטאבולה אינטיאס של טוטו רומם הקרם הירוק למחוזות נשגבים. מנה נהדרת.

המשכנו עם סלט ארטישוק חם- ארטישוקים נדיבים טריים וחמימים אשר הוקפצו קלות בחמאה והונחו על קרמה של ארטישוק ירושלמי, בצלים ירוקים וגאודה מיושנת. מנה שמחה ומלאת טעם.

אז נחתה אצלנו פאייה זעפרן מוולנסיה – מחבת רוחשת של אורז עגול פריך, מולים מצוינים, שרימפס, קלמרי גדולים צרובים על הפלאנצ'ה, נתחוני עוף עסיסיים, אפונה, עשבי תיבול טריים וזעפרן. את הפאייה הטובה סחררו פלפלים חריפים צרובים באש שהעניקו לה פיקנטיות כיפית, נעימה ובלתי משתלטת. תענוג.

איזה כיף היה לי. כל כך נהניתי מהסיפורים של ליאור על כפרים מרוחקים וטיולים באלזס ויוון, על יום כיפור שבילה בבית כנסת איטלקי בחסות סבא של אשתו וגם גמעתי את הסיפורים של גדעון על סיינה, אודות פיאט 500 יוקדת, פיצריה מאלפת והרבה טעם של עוד. החברה עושה את הסבב ואני תמיד נופלת על כאלה אנשים שווים.

הוגשה לנו וריאציה איטלקית אישית על סטייק הטרטר הצרפתי. טרטר TOTO STYLE  הוא שיחוק של בקר נא משובח אשר נקצץ דק לגודל חדשני, מענג ואלגנטי. התערובת הטרייה מלוטפת עם פרחי צלפים קטנים, כוסברה, חרדל דיז'ון חריף, בצלצלים לבנים קצוצים וצ'ילי. לצד הטרטר הונחו שתי ברוסקטות פריכות, איולי משכנע ועוד חרדל טוב. טעים מאד מאד.

אז גם נמזג לנו הכוכב השני מבית רקנאטי. סירה רזרב 2007 מכרם מנרה. ענבי הסירה של היין הזה נבצרו ידנית בחלקת היקב בכרם מנרה, מה שהעניק לענבים הרבה עומק והציף אותם טעם עז נוכח (הפרשי הטמפרטורות בין יום ולילה עושים גם את זה). היין נסחט ועבר תסיסה עדינה ואז התיישן משך 16 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי מהן ספג ניחוחות וניל, קפה וקלייה. בכוס מתקבל יין מורכב ואלגנטי עם אף סגול עמוק, תערובת פירות ותבלינים שמתפתחת למיני שזיפים, פירות יער ודומדמניות. בפה הוא עגול ורך, עד לסיומת המלטפת. הטריק של רקנאטי נעוץ בהוספת 3% ויונייה לכוכב הזה. כן, כן, ויונייה. ואיזה טאץ' שהזן הזה נותן בו. מהנה מאד כבר עכשיו אבל לבטח יתיישן בכיף גם עד 2016.

היין האמיץ ליווה בהנאה גדולה את מצעד העיקריות אשר זרמו למרכז השולחן. מנה של טורטליני זנב שור הציגה כיסוני חורף  מוצקים ובתוכם זנב שור שבושל בישול ארוך ארוך, כמעט עד חריכה מתוקה בציר בשרי עשיר ויין אדום, אולי אפילו טפטוף פורט, אז נעטף בתוך הטורטליני שלוטפו בציר עגל וכמהין.

ניוקי ערמונים הוגש במרקם משגע ומדוייק מאד, נמס בתוך הפה לצד חמאת כמהין ופרמג'אנו מיושנת, שהעניקה לכל המנה טוויסט חרפרף מענג, שילוב נעים  למרקם הערמונים המפנק.

גם קיבלנו מחבת רוחשת ובתוכה בר ים בנוסח נורמאנדי, כוונת המשורר לדג לבן עליו יוצקים רוטב סמיך משגע של חמאה לבנה, שמנת,  פורצ'יני טריות ופטריות זהב אשר שכשכו קודם בבריכה של מרטיני ביאנקו. את כל הטוב הזה מלטפים מלמעלה עם גרידת לימון, ככה בשביל הרעננות. נדמה לי שמתוך הרוטב המשגע דגנו גם כמה פיסות תפוחי אדמה פריכים, אבל אני כבר באמת לא בטוחה.

נסיכת הארוחה עוד לפנינו והיא הגיעה בלי שהספקנו להתכונן לקראתה כלל –  סינטה משויישת על העצם אירחה על צלחת גדולה להקת ירקות שורש פריכים שזוגגו בציר עגל ועוד אוצרות. וואו, בתפריט אולי נכתב סינטה אבל היי, הסינטה הזאת התנהגה כמו אנטרקוט. קשוחה ושמנה, מדושנת עונג, היא החליקה מהעצם, מותירה שובל בשרני עסיסי ומלא טעם. מנה מהממת שגם קרניבורים אמיתיים ייהנו ממנה לאללה, כאילו היו בסטייק-האוס אימתני ולא באיטלקייה מנומסת. גם הבנים נהנו מאד לנגוס בגזר פריך מזוגג, סלק שורש סגול בוהק ובצלצל שיכור נוטף עסיס בשרי מתוק. המלצר המתוק הניח לפנינו גם תלולית פירה נוטפת  חמאה, אבל עד כאן.

זהו. היינו גמורים. גדעון ואני כמעט הובסנו, השאר נכנעו הרבה קודם. אבל לא אנחנו נוותר על קינוחים שמחים כמו שהגישו לנו בטוטו. קיבלנו כדור שוקולד שנראה ברגע הראשון כמו טראפל על סטרואידים. המלצר מזג עליו שוקולד חם ניתך ואז התפרץ מתוך הכדור עולם של פלאות. לבה של גנאש שוקולד חלב אשר מולאה בקרם מוקה חלבי ומענג מאין כמוהו, רוכן על טוויל אגוזים, קרמבל שוקולד, נוגטין ואנגלז וניל. נו באמת, צריך עוד ?

חשבנו שאנחנו עפים, בחיי אבל אז נחת הטוטו פלאן – וריאציית שפע שבעה על הפודינג לחם האנגלי – מתוך צלחת עמוקה צופנת טוב זכינו לדוג קרעי בריוש גדולים טובעים בקרם שוקולד לבן, מדי פעם התנגשנו בעוגיית שוקולד אמיתי קשיחה אך נימוחה וכל העונג הזה שכב פרקדן ברוטב מאוזן של תותים ולימון. הרוטב מאוזן, אנחנו כבר לא. ממזמן.

המלצר החמוד שלנו, זה ששירת אותנו באמת נאמנה כל הערב, הגיש לנו אספרסו הכרחי שלווה בפיננסייר שקדים ספוגי, חשב לעמעם אותנו ככה  ואז הנחית את המהלומה הסופית – קנולי סיציליאני עצבני. טוב, אין דברים כאלה. מדובר בגלילים שחומים ופריכים אפויים עם הרבה קינמון ותבלינים סוערים אחרים. אז ממולא הגליל הריק מסקרפונה מושחתת ופיסות פיציות של פירות יבשים. כמו כלניות פורחות  בסתיו חם, מלפף אותו מכל צידיו סלט אדמוני בועט של תותים ודובדני אמרנה, שברי מרנג וכתר קצפת עדין, שלא יחסר.

יד מכוונת נהדרה יש בקונדיטוריה של טוטו ושאפו גדול מגיע למי שרוקח או רוקחת את כל הפלאים הללו על בסיס קבוע. בחיי. 30 שניות על על דובדבני אמרנה. אמרנה הם דובדבנים קטנים, כהים וטיפי-חמוצים, אבל חמיצות כזאת שמציפה את הפה עסיס קיץ ועושה נעים. הם גדלים בעיקר בבולוניה ובמודנה אבל מיוצאים משם לכל העולם ואשתו. האיטלקים נוהגים לשמר אותם בסירופ סוכר משגע שהוא לבדו שווה את כל הזהב הזה. וכן, כדאי לכם לשים עליהם יד כי הם ישדרגו בטירוף  כל עוגה חיוורת שנשארה משבת וכל ברוסקטת כבדי עוף של רגע. ממזרים.

היה לי ערב מדהים בטוטו. חוויה משמחת של טעמים, ניחוחות והמון כיף. מעבר לכל השפע שלא הפסיק להפתיע בתדירותו, היה שם שירות נהדר. מקצועי, קשוב, אדיב ומפרגן ברמות. ממש צבא קטן של נותני שירות שמבינים את מלאכתם ומבצעים אותה נאמנה ובחיוך גדול ופתוח. שאפו.

התענוג האיטלקי הזה עלה 250 ₪ לא כולל שירות והחזיר בענק את ההשקעה. אלייך, פיאף.

להרשמה לעדכונים על פוסטים חדשים בבייגלה
הכניסו את כתובת המייל בבקשה: 

קטגוריות:: אוכלים בחוץהסבב של בייגלהליבי

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (24)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת קובי דימנט:

    רחמי נכמרו על מי שלא היה בסעודה הזאת (מדובר בי כמובן)

  2. מאת נעמה פלד:

    החיים בורוד!
    זה מה שמזדמזם לי בכל פעם שאני בטוטו.

    איזה יופי של כתבה.

  3. מאת ענת קסוי:

    WOW
    איזו ביקורת מענגת…עשית אותי רעבה על הבוקר.
    אין ספק כי ירון שליו ניחן ביד מדוייקת שיודעת להפיק יצירות קולינאריות מרגשות
    זכרון החוויה שלי עם הפיצה הלבנה מעלה דמעות בעיני..
    נהניתי לקרוא!!

  4. מאת מיכל:

    הכל נראה מעולה אבל כדור השוקולד נראה סופני לגמרי.

  5. מאת אורלי:

    אוי לבי לבי לבי,
    הכתיבה שלך רק משתבחת. עם כל הכבוד לטוטו ולפיאף – את הכוכבת האמיתית של החגיגה הטקסטואלית הזו.

    נ.ב. – מחמאות גם לצלם/ת

  6. מאת שולה:

    וואוו!!! איזה כיף. בפעם הבאה אני חייבת לבוא איתך.

  7. מאת ג'רוזי:

    ליבון כוכב עליון

  8. מאת נטי:

    כרגיל עשיתי שוב את אותה טעות וקראתי את הפוסט לפני ארוחת הצהריים ושוב אני כבר רעבה ועדיין מוקדם….

    ליבי, את עושה חשק לחקות את הערב הזה פרט אחר פרט, את הופכת כל מאכל הכי טריוויאלי שיהיה, כמו פיצה, למגרה ביותר!

    פשוט כישרון…

  9. מאת Pormeleg:

    לבי לבי, ליבי.

  10. מאת שגיא:

    ליבי! קחי אותנו גם! חלאס עם הזקן והים! :)

  11. מאת זהר:

    כל מילה בסלע. מחכים לסבב הבא!

  12. מאת בוני בון:

    כתבה משגעת! אולי מהכתבות הטובות יותר שקראתי על תחביבי- האוכל. נגיעות חיצון שמרחפות מעל שולחן האוכל הכה מגרה ומלטף הזה..עד כדי רעב, אין אפשרות אחרת.

  13. ליבי, זה פשוט נפלא. איזה מזל יש לנו!

    • מאת עמיחי תמיר:

      כתוב נהדר וסביר להניח שהאוכל לא פחות!אשמח לקבל שוב עדכונים לסבב, אלה לצערי פסקו לאחרונה!

  14. מאת Sigal:

    פוסט מלא טעמים איזה כיף לקרוא אותו תודה

  15. מאת טטיאנה:

    long live the quenn libby
    גם אנח רוצה ליזכות ב טוטו. זה יקרה בסוף…לא משנה איך .אחרי מה שכתבת ..חייבים

  16. מאת JULIK:

    מי צריך לזכות בטוטו אם יש לו שוגר דדי. זאת הזכיה שלנו בלוטו.

  17. מאת גסטרו:

    בדיוק שבנו משם , היה לנו פחות מוצלח. השרות- בכל פעם שרצינו דבר מה נאלצנו לשוטט בעינים כלות ולחפש מלצר , אפילו לאחר השעה 23 כשהמסעדה התרוקנה נשארתי עם החשבון וכרטיס האשראי המון זמן (הוא הספיק בזמן הזה ללכת די הרבה עד המכונית ולעשות סבוב שלם כוטלל רמזורים כדי לאספני)
    הפיצה- אנחנו מחובבי הפיצות הדקות- כל כך דקה שלא ניתן לאכול אותה כמשולש אלא לקפל כמו קרפ. איך הצלחתם לחלוק פימה שכזו ? וההמבורגר שלו היה עשוי מדי ודי צמוק ..
    מסקנה- ללכת עם סבב בייגלה ! תודה ליבי על הדיווח המסעיר !

  18. תענוג לקרוא,
    ואני חייב לציין שאפילו יותר מענג לשבת לצידה במסעדה,
    כייף, מצחיק, מעניין
    ועמובן טעים.

  19. מאת לירון:

    ליבי, כרגיל מדובר בלא פחות משירה.
    מתים עלייך ועל הפוסטים ההורסים והמטמטמים שלך!

  20. מאת חיה:

    תיאור שהותיר אותי נפעמת לגמרי..
    כבר מזמינה מקום בטוטו.
    בסבב הבא ,אני שם:-))

  21. מאת rachel:

    תאווה לעיניים
    ובטוחה שהכול אבל הכול עד הביס האחרון היה טעים טעים
    הכי הכי ניראה לי זה הניוקי ערמונים שהוגש במרקם משגע ומדוייק מאד, נמס בתוך הפה לצד חמאת כמהין ופרמג'אנו מיושנת, שהעניקה לכל המנה טוויסט חרפרף מענג, שילוב נעים למרקם הערמונים המפנק.
    אפשר מירשם של האוכל המדהים הזה???
    אוהבת ערמונים בכול מצב..
    נסי בבקשה לקבל את המתכון הזה…
    פליזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזז
    תודה ואוהבת את הפוסטים שלך
    הלכתי להכין את המרק בצל הניפלא שהבאת.. שוב…בפעם השניה
    שבת נהדרת לך
    ממני באהבה
    רחלי

  22. מאת מזי:

    כדור השוקולד נראה מדהים !!!

השארת תגובה