בוקטיני דה לה שמעטה – מנת הדגל של סבא

הפקקים בדרך חזרה הביתה מהעבודה והלימודים נותנים לי הזדמנות פז להשלמת שיחות טלפון עם כל האנשים שאני אוהבת ורוצה לתחזק עמם קשר נורמלי. שיחות שנותנות הרגשה מיוחדת כזו שמראה שאני בכל זאת ואחרי הכל, אדם חברותי, מתעניין ומשתדל עמוק בפנים למרות שקשה לו.

אחת השיחות היותר חביבות עליי בצורה מזוכיסטית כזו או אחרת, היא השיחה עם סבתא, שבדרך כלל אין לי זמן לבקר מספיק. שיחה אחת "מחזיקה" אותה כמה ימים בלי תלונות, אך במידה ואחרוג בשלושה ימים היא תדאג לרפד את התא הקולי שלי בכל מיני הודעות משונות וחרדתיות בנושאי בריאות, דירה, ילדים ועבודה.

יום חמישי בערב, השעה שבע ומשהו ואני יוצאת הביתה. מחברת את הדיבורית האישית ומחייגת לסבתא.

אחרי כמה עדכונים שוטפים ושאלות לשלום שתינו והנספחים, היא תמיד מפגיזה בשאלה הקבועה והרת הגורל – "נו, מה תבשלי היום?" סבתא שלי דואגת לבטן של רותם יותר מאשר לבטן שלי. היא אוחזת במידע הכה חיוני (שימו לב בנות!) שגבר עם בטן מלאה הוא גבר מאושר והיא מבחינתה דואגת שרותם ישאר מאושר מ-א-ד.

אני מנסה להסביר לה (כמו תמיד) שעוד אין לי תוכניות ברורות ויתכן שזה יסתיים בסלט עם לחם וגבינה (וידוי מרושע: אני מפיקה עונג רב מלהרגיזה בתשובה הזו). היא מיד נתקפת חרדות ומצקצקת עליי – "בלי ארוחה חמה?! סבא שלך מעולם לא אכל לחם עם גבינה כשחזר מהעבודה, תמיד בישלתי לו, יום-יום ולא משנה באיזו שעה". אני מנסה להרגיע אותה עם איזו חצי נחירה חרישית, אומרת שיהיה בסדר ומבטיחה מהר שמשהו יתבשל היום.

"קודם כל, איך שאת נכנסת הביתה – שימי סיר עם מים על האש", כך היא פוקדת עליי בקביעות. אחר כך היא ממשיכה לתת לי הצעות: "תכיני מקרוני או תבשלי לו כרוב עם עגבניות ואורז. אל תשכחי לשים מרק עוף ופפריקה". הבית מתחיל להיות קרוב, היא מוסרת דרישות שלום לכל חיות ובעלי הבית וכך מסתיימת לה עוד נסיעה.

המים על האש סבתא

המים על האש סבתא

בעודי נכנסת אל הדירה (או אם תבקשו הרחבה בעניין – לממלכת החיות הנשלטת על ידי הנרי, טרייר שחור, שתלטני אך מסורס במשקל 14 קילו יחד עם שני נתיניו צ'אנקי, טרייר ננסי, חובב נעלי בית, בכיין ונשי במשקל 4 קילו, וקוויצטן, חתולה מגונדרת, יללנית שלא אוכלת דבר מלבד טונה על בסיס מים או פסטרמה עד 2 אחוזי שומן), אני מנסה להבין באיזו צורה הפעם ניזוקו הנעליים שלנו והאם יש לשלוף תחילה את המגב וחומרי הניקוי.

לאחר השבת הסדר על כנו והעמדה לדין את החשודים העיקריים (המתבטא בעיקר בקללות ריקות לעצמי ולעולם), אני שמה סיר עם מים על האש בזמן שרותם יוצא לרעות את העדר.

ללא מילים

Home Sweet Home

סבתא הביאה לי רעיון לארוחת ערב שסבא שלי ז"ל, בעלה, היה מאד אוהב להכין במיוחד בשבילי בימים שהיו שומרים עליי אחרי בית הספר. מכירים את זה שלכל אדם יש את "מנת הדגל" שלו? אותה מנה שיהיה מסוגל להפיק בכלום זמן ובעיניים עצומות? אז זו המנה הידועה של סבא, בוקטיני בנוסח שלו: עם ירקות שרופים, הרבה זעתר טרי וגבינה בולגרית. (ספרו לי מה היא מנת הדגל שלכם!)

בוקטיני דה לה שמעטה:

סבא היה פעם מכין את הפסטה בעצמו. אחרי שנפטר, סבתא נזכרה לספר לי שהיה רק מחכה שהיא תצא לשתות קפה עם חברות ותשאיר לו את המטבח לחולל ולעולל בו את זממיו – הכנת פסטה ביתית. כדבריה, היה מכין כמויות אדירות של פסטה, אותה תלה על שורות שורות של חבלי כביסה במרפסת השמשית שלהם בצפון הישן של תל-אביב. את המתכון הזה כמובן שלא הכנתי מפסטה טריה מעשה ידיי, אך אם ברשותכם זמן, קפצו אחורה למתכון הפסטה שלי והכינו גם אותה.

מצרכים (4 מנות):

חבילת פסטה – בוקטיני (העבה ביותר והחלולה)

חצי קילו עגבניות

3 פלפלים ירוקים, חתוכים בגסות

בצל אחד, חתוך בגסות

150-200 גרם גבינה בולגרית

50 גרם קשקבל

חבילת זעתר טרי

שמן זית

מלח ופלפל

קמצוץ סוכר (לעגבניות)

הכנה:

כמו שסבתא אומרת – קודם כל שימו מים על האש ומשרתחו כמובן, בשלו את הפסטה. מדוע בוקטיני? כי ככה סבא תמיד עשה, לא שואלים. אבל אם שואלים את סבתא, ואני כמובן ששאלתי והצקתי, התשובה היא – "כי יש ככה מה לאכול". לא הכי ברור, אבל איתה לא מתעסקים.

בוקטיני באמבט

בוקטיני באמבט

אתם בטח תוהים – "נו אז מה הקטע, כולה פסטה עם ירקות", אך יש כמה תהליכים קריטיים שהופכים את הפסטה הזו לכל כך שונה וכל כך מיוחדת בטעמיה. ראשית, יש כמעט לשרוף בסיר או לחרוך היטב את הפלפלים עם מעט שמן זית, עד שהם נראים קלויים ושחומים (אצל סבא כמעט שחורים!). אז להמשיך ולקלות בסיר עם מעט שמן זית את הבצל, ולבסוף להוסיף את העגבניות החתוכות גס ולהמשיך להקפיץ עד לקליה של כמה דקות.

לטובת שלום הבית, לא שרפתי את הפלפלים עד הסוף בנוסח סבא

לטובת שלום הבית, לא שרפתי את הפלפלים עד הסוף בנוסח סבא

משהפסטה כמעט מוכנה, הוסיפו את הגבינה הבולגרית תוך פירוקה לחתיכות גסות אל תוך רוטב הירקות הקלויים (למען האותנטיות, מומלץ להוסיף גם קשקבל מגורדת לפי הטעם, הפעם לא היה ברשותי). אז הוסיפו גם כרבע כוס עד חצי כוס זעתר טרי, מלח, פלפל, ומעט שמן זית לתיבול. ערבבו בעדינות בכדי שלא למעך את המרכיבים.

הפלת חתיכות גבינה טייק 6

הפלת חתיכות גבינה טייק 6

סננו הפסטה וצרפו אותה לירקות הקלויים תוך ערבוב עדין.

זה לכבודך סבא

זה לכבודך סבא

הטעם העשיר והמיוחד של הירקות שעברו קלייה והודגשו היטב בעזרתו של הזעתר הטרי והגבינה, עושים שידוך מופלא יחד ומחזירים אותי לערבים השמחים עם סבא במטבח, בזמנים שאני הייתי הסיבה היחידה לכבודה בישל. געגועים כבדים נפלו עליי.

להרשמה לעדכונים על פוסטים חדשים בבייגלה
הכניסו את כתובת המייל בבקשה: 

קטגוריות:: FeaturedPorMelegאוכל צמחוניכלליפסטהשיר הסירים - כל המתכונים

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (24)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת Roni:

    נראה נהדר

  2. מאת יריב:

    מתוק ועצוב – עשה לי חם בלב. תודה.

  3. מאת נעמה פלד:

    גרמת לי להתגעגע לסבא שאף פעם לא היה לי ומאד להצטער על כך. פוסט נפלא.

  4. מאת חיה:

    נראה יאמי כבר הערב אנסה

  5. מאת יעל:

    עשית לי קצת עצוב וטעים בפה.
    מתגעגעת לסבא שלי גם, מה הייתי עושה כדי לראות אותו לכמה דקות שוב…

  6. מאת אורלי:

    זה הכי לא שרוף שראיתי.
    לבית שלום

  7. אוחחחחח,

    איך אני אוהבת את הפוסט הזה….
    אני חולה על הכתיבה שלך ועל הצילומים של האשמים…

    מיליון נשיקות

    • מאת Pormeleg:

      תודה רבה סיגל, איזה כיף לקרוא ממך בכל פעם מחדש (למרות שכבר ניהלנו דיון על הפוסט ועל חבורת הקונפטי. חבל שהתגובות המקוריות לא נשמרו)

  8. מאת סמדי:

    מקסים עצוב נהדר מרגש והכי טעים

  9. מאת Shoshi:

    תודה רבה. אני אשחזר את המתכון אבל האם יש לך קסם כיצד לשחזר את סבא? סבא המקסים והמדהים והחמוד שהיה מכין לנו במיוחד דברים טעימים שאין בעולם טעמים כאלה?!!

  10. מאת ענבל:

    כותבת נפלא. מצחיק וסוחף. אבללללל למהההה לא שרפת גם את את הפלפלים כמו סבא – לטובת צילום שרוף ופוטוגני במיוחד?
    וחוצמזה – נהייתי שפוטה ומהיום קוראת "שרופה" (מתאים לבוקטיני?)

    • מאת Pormeleg:

      היי ענבל,
      כנראה שפספסת, אבל מתחת לתמונה של הפלפלים רשומה הסיבה לכך שלא שרפתי את המנה בנוסח סבא, והיא בעיקר התחשבות בבן זוגי שלדעתי לא היה מעריך טעמים שרופים ואותנטיים:)
      יכול להיות שאני צריכה באמת להעלות תמונה של הפלפלים במצבם השרוף לטובת המתכון. תודה!

      • מאת ענבל:

        נו טוף. סבתא שלך היתה אומרת שהחלטת נכון בכך שהתחשבת בבן זוגך…וסליחה אם פספסתי.

  11. מאת תמר:

    ככה את מוצאת את הבית כל יום??
    ושלושת התמימים האלה עושים את עצמם כאילו אין להם קשר לזה???
    והבוקטיני של סבא נראה נפלא!

  12. מאת מיה קאופמן:

    סבתא מדליקה יש לך …. וכן …. מתגעגעת לסבא מקס המהמם שלי :(

    את הבוקטיני השווה אני בטוח אנסה !

  13. מאת Yaron Peled:

    חולה אנושות על האתר שלך! תודה רבה על המתכונים המדהימים שאת משתפת בבלוג. כל הכבוד גם על הסבלנות הרבה שלך עם בעלי החיים שיש לך בבית.

השארת תגובה