נשים עושות אהבה עם בשר ב Valentine Day

אתמול חזרתי להיות מלצר. 35 שנים עברו מאז הגשתי ארוחות על מגשים באל על ולא איבדתי את הטאץ', זה כנראה כמו לרכוב על אפניים.

האמת היא שהסיבה היחידה שהתעקשתי להידחף לערב הנשים ההזוי הוא לראות ולשמוח במפלתן של אלו שקראו לעצמן קרניבוריות. לא פחות ולא יותר. הרי לא קשה להתלהב מערב קרניבורים גברי ולצעוק בפייסבוק 'גם אנחנו רוצות', אבל בוא נראה אותן אחרי המנה השניה של גיתי מתחילות לדבר על הדזרט. ידעתי שגם יהיה מצחיק. כי איך לא יהיה אם מכניסים 24 נשים לחדר עם 24 בקבוקי יין, בקבוק ויסקי ועוד בקבוק של ברנדי בטעמים.

ובכן חברים, זו היתה המפלה שלנו הגברים. אנחנו פקה-פקה והן, שעזבו את אהוביהן בבית ונסעו עד לטירה כדי לעשות אהבה ביום האהבה עם בשר, הן הקרניבוריות האמיתיות.

התוצאה: עשרים וחמישה קילו בשר משובח + הרבה אלכוהול Vs הנשים של סבב בייגלה, היא 1:0.

אבל הכי טוב שתשמעו את הדברים בשם אוכלן. קבלו את חברת הסבב היקרה ליבי שפרלינג לספר על הערב הבלתי נשכח.

אהבת בשרים אצל גיתי זמיר – משתה בטירה לולנטיינ'ס דיי

ליבי שפרלינג

לפני איזה שלושה שבועות דודי פרסם בפייס הזמנה שמציעה לפנק 10 גברים בארוחת בשרים בלתי נשכחת אצל גיתי זמיר בטירה. דודי לא אמר לפנק. הוא רק אמר גיתי. פיילוט. וגם רק גברים. המכסה נתמלאה חיש קל ודודי לא הסכים לשום הקלות בסגר. בלי נשים וזהו. למה ? ככה.

גררר . . . כמה שזה הרגיז אותי. ישר נהיה לי פלאשבאק עצבני לגיל 5, עת בשכונה הפסטוראלית שלנו, נאות פוקון, התגודדו בגינה מתחת לבית מלא גברברים פיציים לבושים במעילי ג'ינס תינוקיים ונועלים סניקרס צבעוניות של SUPERGA  האיטלקית, המילה האחרונה בואך שנות ה-80. ביניהם, שני ג'יפים קטנים ונוצצים. מאלה שנראים כמו הדבר האמיתי אבל נוסעים על מצבר ויודעים לעשות רק קדימה – אחורה. כנראה מתנות משהו אש מאמריקה . אחד שחור מטאל, אחד סגול חציל בורמזי. הג'יפונים נצצו בשמש והבנים נהגו עליהם הלוך ושוב וגם בסיבובים. הם לא הסכימו לאף אחד סיבוב, אפילו לא האחד לשני. לי , בתור בת , הם אפילו לא הסכימו להסתכל מקרוב על המושב שבפנים ובטח שלא לגעת.

עליתי הביתה עם חצי דמעה אפויה רק כדי לגלות שאח שלי והחברים הבנים שלו רואים ג'יימס בונד בוידאו.  איך שהאיש בעל אקדח הזהב יצא מתחת איזה סבך על החוף, סילקו אותי גם משם. בלילה שאלתי את אבא שלי מי זה הבונד הזה וגם מה ההבדל בין המוסד לשב"כ. אם כבר אז כבר. אבא שלי חשב חשב חשב. בסוף הוא אמר שההבדל ביניהם קצת מזכיר את ההבדל בין צ'יפופו לקופיקו. קופיקו עושה כל מיני קונצים ושיגועים ברחבי ישראל ואילו צ'יפופו, תאומו הקופיף,  מרחף למשימות נועזות בחו"ל, פעם פורטוגל, פעם מקסיקו, פעם יפן, אבל תמיד עם טובלרון ותמיד הוא שב בזמן.  א-אה.

פיילוט הבנים הקרניבורים אצל גיתי זמיר כנראה עבר בכיף גדול. דודי העלה תמונות נוטפות עסיס וחדוות דם לרשת והרוחות סערו.שמתי לב שדודי לא כתב פוסט על הפיילוט, אלא רק שם תמונות שלהם דוחפים בתור, סובלים ומהופנטים לגריל ולסרעפת. שזה כבר היה סימן טוב. אז גם שלל בנות החלו מתעוררות מרבצן ולייבב רוצות גם, רוצות גם. דודי כנראה שמע רוצות דם כי יום או יומיים אחרי הוא כבר שאל מיהן העשר שרוצות לעוף על פיילוט בשרים אצל גיתי. התלהבנו כל כך והרעפנו עליו מלא לייקים וקומנטס עד שלא נותרה לו ברירה אלא להנפיק הרשמת בזק לסבב.   ועוד לא אמרתי כלום על מאבקי חתולות הרעם שהתרוצצו משך ערב שלם ועל האבקות נשים בבוץ.

סופו של דבר, דודי פתח הרשמה שנסגרה עוד לפני שעלתה לאוויר.

מה שאמור היה להיות פריסה צנועה לעשר צמח למפלצת חגיגית של שולחן ארוך עטוי מפה לבנה וורדים אדומים וסביבו 24 כסאות. מפלצת טובה, ז'תומרת, כזאת שאוכלת טראפלס ומגרגרת על מצעי סאטן.

לא לזה ציפינו אחרי שצפינו בתמונות של הגברים

פיילוט הבשרים נפל על וולנטיינ'ס די וכאות הערכה לאלה שהשאירו אהבה בבית, חיכו לנו שם וורדים משוקולד ששירלי מזר מתוק שלחה לנו, מלא בקבוקי רוזה ורוד סקס-אפילי של יקב רקנאטי ועוד מלא הפתעות. מילה על הרוזה של רקנאטי. עידו לוינסון, יינן רקנאטי, הצליח לייצר יין שהוא מהמענגים והנעימים לשתייה שיש פה. המדובר בבלנד של ברברה ומרלו מכרם מנרה שבגליל העליון. לוינסון מקפיד לבצור את הרוזה שלו ברמות סוכר נמוכות יחסית (BRIX) וכך שומר על גוף מאוזן מאד, לא מתוק מדי ועשיר בטעמי פרי, במיוחד של הדרים ואפרסקים לבנים. כיף גדול.

לא ג'יפה כמו אצל הבנים

על השולחן הניחו אנטיפסטי משגע של כרוביות צרובות, חצילים, שומר, קישוא וגבעול של משהו, פריך וטעים. בקעריות צבעוניות  געש סלט חצילים משגע שהמה עשבי תיבול, גרגירי רימון ושמן זית טוב . בראשונות כיכבה גם טחינה אל-ארז משומשום מלא וסלט עשבים ירוק של נתי, מלא עשבים ירוקים קצוצים גס ואגוזי מלך. הייתה גם טבולה רימונים ועשבים מטריפה. נתי, זו את ?

לראשונה קיבלנו קרפצ'יו בקר ורדרד שלוטף בשמן זית טוב ובלסמיקו ופונק בתועפות פרמז'ן. היה טעים ברמות. נתחים נוכחים, מיושנים שממלאים את הפה גוף בשרי.

גיתי הסביר משהו על ההבדל שבין חזה אווז למולארד אבל הייתי כל כך מאושרת ושתויה , עד שלא הצלחתי להתרכז . סליחה. אחרי ההסבר  פרסו לנו פרוסות חזה אווז (או שמא מולארד) עבות, שהיו כליל השלמות. בשר רך ונוכח שזור שומן שנצלה עד לדרגה מדויקת אודות גריל פחמים. נסיך הלבבות. ליד כל הטוב הזה גיתי חילק לנו פינכות קטנות של ריבת בצל כהה וסמיכה עם טרגון טרי והמליץ לשלב בינה לבין הנסיך. אכן, המדובר בדמי מור ואשטון קוצ'ר של הערב.

אז הגיע משמר הכבוד, כתר צלעות טלה עסיסיות שהיו חרוכות היטב מבחוץ ומתמסרות מבפנים. כל כך רכות שהבשר נשר מהן למגעו המלטף של המזלג. הצלעות העסיסיות לוטפו במעין גלימה של חרדל דיז'ון ועלעלי טרגון לכדי רוטב עם אמירה והרבה עניין. מנה כיפית שעושה חדש בפה .

לאחריהן נפרסו לנו פרוסות רוסטביף אגדי שהוכן מהנתח המשובח ביותר עד לדרגת ורדרדות מדוייקת. זה היה הרוסטביף המוצלח והשווה שאכלתי מימיי. מלא טעם ומיציו לבטח עדיין משתרכים לאחריו בצלחת. תענוג.

גיתי זמיר ידוע בהמבורגרים המופלאים שלו. התערובת היא של  בשר טרי סופר משובח טחון לפיסות ומשובץ יהלומי בצל מטוגן. צריך לטעום כדי להבין איזה קסם גברי מתפשט בחלל הפה עם כל נגיסה . עומק, נוכחות ושירה צרופה. בשר טרי טוב וטעמי הצריבה על הגריל מייצרים עונג נושך. לא פחות.

אין יותר טרי מזה

כאן מדפיסים את ההמבוגר הכי טוב בארץ

מידת עשייה? Rare כמובן

וטוב שבא גם מלצר

אשתו של גיתי הוציאה לנו קערת פסטה אימתנית, שלמרות שלא יכלה להתחרות בבשר, הייתה נהדרת בטעמיה. קונכיות עבות ליטפו שפע פטריות טריות ופטרוזיליה קצוצה עזרה לצייר תמונת יער של חורף בצבעי חום – ירוק.

ליד הפסטה השווה גיתי פרס על מגש עץ נתחי אנטרקוט טרי שהיו שמימיים. עוד נתח ועוד נתח, אחד יותר יפה מהשני, יותר ורדרד, יותר רך. משהו מדהים.

חתיך אמיתי וראוי ליום האהבה

היינו מלאות, מפוצצות, גדושות בבשר עד אפס מקום. אספקה שוטפת של מרלו רקנאטי וגם קברנה סוביניון של רקנאטי לא תרמה לשיפור העניין. למרלו של רקנאטי גוף מלא וארומות של דובדבן, וניל ופטל שחור. לקברנה שלהם ארומות מאוזנות של קסיס, אגוז מוסקט ופלפל שחור. גם הגוף של הקברנה מלא ועשיר מאד. יותר מזה כדי ללוות את המשתה של גיתי ?

תאמינו או לא, אבל החלק הטוב של הארוחה עוד היה לפנינו. גיתי הציג לנו אנטרניה טרייה. המדובר בנתח השווה ביותר שיש. סרעפת בשבילכם. זהו נתח שטוח וארוך, עם טעם נוכח מאד של בשר ובמרקם לא מתחנף. הוא עטוף בקרום אשר שומר על העסיסיות שלו, וכשגיתי הסיר אותו מהאש והחל להפשיט בעדינות מופלאה את הקרום הזה שמעל הסרעפת, WELL  WELL, זה היה חת'כת משחק מקדים. הטעם לא דומה לשומדבר אחר והוא אלוהי, אז סעו לגיתי ותתחילו לגנוח.

בנות על סף התמוטטות עצבים

ובנים, שימו לב, כך מתנהגים קרניבורים.

דניאלה מתענגת

ועדנה

אורטל

והמלצרית

כאילו לא די בזה, גיתי הכין לנו הפתעה של ממש לסיום הערב. קינוח של בנות. שקדי עגל. למה דווקא עגל ??? כי בבעלי חיים צעירים, בלוטות השקדים מפותחות במיוחד. זה למה. השקדים היו רכים ונימוחים כל כך שזה הרגיש כמו ללטף עם הלשון חמאה צהובה בשמש. מילא רכים ונימוחים, אבל צריבת הפחם על עורם היא שנתנה פה משחק חם-קר, קשוח-מגרגר, נעים במיוחד.

כולנו הרגשנו שהשקדים מהווים סיום הולם לארוחת המשתה הזאת – רכים, מתמסרים ולגמרי משאירים בחלל הפה טעם שאת רוצה ללכת איתו הביתה. קצת כמו נשיקה.

לגיתי הערמומי היו תוכניות אחרות בשבילנו. בפני כל אחת הוא הניח גביע זכוכית ענק, חציו מוס חלבה חציו מוס שוקולד עשיר וקרמי. בינות קו המשווה נצצו רסיסי פיסטוק קראנץ' שעשו נעים והעיפו לנו את הסכך.

הבנות הביאו עוד ים של קינוחים מהבית. היו שם תותים בוהקים באדום חשמל, טראפלס קטנים ומוצקים, שוקולדיים לעילא, קרם ברולה, טירמיסו ובראוניז שוקולד-חמאת בוטנים. גם היו לבבות שוקולד לבן ופאי שוקולד פראי מדהים על בצק-חמאה.

בטח היו עוד מלא אבל שכחתי או שהמנדרין נפוליאון  כבר מילא לי את הראש בענני קליפות תפוז מסוכרות וקוניאק. מי שלא מכיר, יעשה לעצמו טוב ויקנה בקבוק של הזהוב הזהוב הזה בליקר סטור הקרובה לביתו. מנדרין נפוליאון זהו קוניאק שייצורו החל כבר בסוף המאה ה-18. הסוד הוא שהקוניאק המתובל במנדרינות שגדלות בסיציליה ובוולנסיה. מה ששמעתם. סיציליה ווולנסיה. המנדרינות מזוקקות והאלכוהול המתקבל מיושן למשך שנתיים לפחות. לאחר היישון מעורבב ליקר המנדרינות עם ליקר עשבי תיבול שיושן שנתיים ג ם הוא ועם קוניאק איכותי מדרגת X.O.. יש גם איזה סיפור על נפוליאון בונפארטה ורופאו האישי, אבל על זה כבר תעשו גוגל. איילת הנפלאה היא שהביאה אותו אל מרכז השולחן אמש והד זמיר הוא שעזר לנו לשמור על הראש כי הוא שתה לנו מלא, כל פעם קצת, עם החיוך היפה הזה שלו.

היה ערב בלתי נשכח, מלא אוכל טוב, נשים שמחות, יין, אלכוהול רשע אחר וים של מתוקים. מעל הכל, היו מלא מלכות. מלכות מדבר, מלכות אמיתיות ונסיכות שבדרך. נעמה חסרה לנו מאד ודודי דגמן מלצרות של פעם בחיים. לגמרי מחכות למשתה הבא אצל גיתי זמיר. יהיה כביר.

וכמה כל זה עלה לנו? לא תאמינו, 95 שקלים. שווה להיות חברה בסבב של בייגלה.

ועוד מילה –

בסוף השבוע שבין ה-7 ל-9 באפריל נתכנס כולנו, חברים, שכנים, מכרים, קולגות ל'ארוחות עם חברים' שהכנסותיהן יהיו קודש לעמותת "לשובע" שמאכילה מדי יום אלפי נזקקים . כולנו נהנה אש מהחברה, מהאוכל ומחדוות הנתינה ובכך גם נעזור להם להמשיך ולחלק ביד רחבה למי שאין לו.  כל הפרטים אודות אודות המהלך המופלא הזה, הוראות הפעלה  ואיך מצטרפים  – בקישור כאן.

אישית, יכולה לספר לכם שאני מתכננת שתי "ארוחות עם חברים", שתיערכנה ערב אחרי ערב. כל אחת תאכלס 50 אנשים בחצר גדולה ותכלול ים של פינגר פוד יצירתי, שמח וכזה שעושה נעים. בארוחות שאני מתכננת יככבו קוקטיילים מושקעים, יין טוב ומתוקים מטמטמים. האוכל עצמו יהיה בריאותי, שמח והכי ים תיכוני שיש. מוסיקה גרובית של מסיבת כיתה לא תפסיק להנעים לאורחים שלי את הזמן.

כל אחד מכם יכול לבחור את הקונספט שלו ל"ארוחה עם חברים", להגביה עוף ולרומם רעיונות יצירתיים שיהפכו למציאות יוקדת. נצלו את ההזדמנות בלשחק עם מרקמים, טעמים וחלומות על מסעדה. שיקום מי שלא חלם להיות שף, בריסטה או מסעדן מעונב.

לכו על זה, חבר'ה.

ובאותו הקשר,  במסגרת מהלך 'להיות בסדר עם חברים', גיתי זמיר, זה מהפוסט למעלה, לא רק מארגן ארוחה לחברים שלו שכל תקבוליה יועברו ישירות לעמותת 'לשובע' אלא הוא גם תרם ארוחה בדיוק כמו זו שמתוארת כאן ל – 24 אנשים. גם התמורה בגינה תועבר במלואה לעמותת 'לשובע'. אם מישהו מעוניין לצ'פר את החברים שלו או לארגן קבוצה לארוחה המטורפת הזאת – שיפנה במייל ל beseder2011@gmail.com

להתראות במפגש הסבב הבא

קרדיט לנמרוד גנישר על הצילומים המדהימים

קישור לאלבום התמונות המלא. זהירות! פורנוגרפיה קולינרית.

קטגוריות:: Featuredאנשים עם בייגלההסבב של בייגלהכלליליבי

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (22)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת תו זמיר:

    איזה כיף להיות במשתה כזה…הא…?!

    • מאת וקנין טטיאנה:

      גם אני רוצה לעשות אהבה עם בשר מתיייייייי פעם הבא. כל הכבוד על הכתבה ועל התמונית ייימממיייייי מיימממייייי

  2. מאת רונית מור:

    את מלכה, ליבי. אף אחד לא היה יכול לכתוב את זה טוב יותר. תפסת את הרגעים הכי נוטפים והכי מענגים, במילים מפרגנות. תמהיל הנוכחות [והנוכחים] היה מדויק. משהו שתרם לאווירה חופשיה של קרנבל [קרניבורי לעילא] אינסופי.

    תודה למי שתרם להצלחת הערב [כן, גם הטורפות החדשות]. ממליצה.

  3. מאת Roni Tagansky:

    מזל שעשיתי א.ק.ג אתמול, כי אחרי המראות האלה כואב לי הלב שלא
    הגעתי. יפה כתבת ליבי

  4. מאת נדב פרץ:

    בתור משהו שמבין דבר אחד או שניים על מלצרות אין ספק שנכונה לדודי כליפא קריירה מזהירה בתחום. אני מתחיל לחשוש למען האמת… נגסתי עכשיו בטעות במסך .

  5. מאת ditza:

    אכן, כל מילה בסלע, ליבי את כותבת מדהים

  6. מאת עדנה:

    ולחשוב שהייתי בצעירותי 10 שנים צמחונית חחחחחחחחחח
    אכול ושתה כי מחר נמשיך…

  7. מאת לירון:

    לבי, את כותבת יפה ממש.
    פשוט מבוזבז על כתבי בי-דין כל הכישרון הזה.
    גם אני רוצה להיות בסבב! (וגם אייל)

  8. מאת (JOKERIT) שרית:

    כל הכבוד לליבי על הכתיבה המדהימה , אם כי נתח הקצבים חסר לי בתיאור הסופי , היה אירוע מדהים ומקסים והמלצר שלנו היה מדהים …

  9. ליבי המון תודה על הפירגון גם אני מאוד נהנתי וגם אני הופתעתי מהיכולות הנחישות והדבקות במטרה של הבנות
    וכבר כתבתי שהאווירה היתה מופלאה

  10. מאת טובה:

    השילוב בין התמונות לכתיבה הציורית של ליבי… גורם לי לרייר! אני רוצה גם!!!
    יהיה מוגזם לבקש גרסה כשרה?
    מבטיחה להביא קינוח נהדר ((:

  11. [...] This post was mentioned on Twitter by בייגלה, David Dudi Califa. David Dudi Califa said: פוסט חדש בבייגלה: פוסט אורח: 24 נשים עושות אהבה עם בשר ב Valentine Day http://goo.gl/fb/V1zWd [...]

  12. מאת ayelet kravrzki:

    את מלעכה ליבוש, היה מופלא ומלא טעמים עוד סיבוב כזה מ תאים לי

  13. מאת ayelet kravrzki:

    את מלכה ליבוש, היה מופלא ומלא טעמים עוד סיבוב כזה מ תאים לי

  14. מאת דנה:

    וואו, וואו, וואו. נשמע ונקרא מדהים. נרשמת לסבב ב' במהרה בימינו.

  15. מאת דורית:

    אלוהים !!!!
    נגמרת מקינאה.
    עזבו מתוקים, רק הבשר הזה ונעשתי רעבה מתה…..

  16. מאת נורית:

    רק לא מזמן גיליתי את האתר.
    חייבת לאמר שהכתיבה התמונות והאיכויות של הלוקחים חלק פורץ מתוך המסך מרגש ומחלחל לחושי.
    האם אתם כולכם מכרים ותיקים? חברים משכבר הימים? או שמא חברתם בעקבות האתר?
    מאוד עושה חשק להיות חלק מהקבוצה. בשלנית גדולה אני לא, אבל בהחלט מעריכה אוכל טוב,של בית ושל חוץ, ואנשים שיודעים הן לבשל והן להנות ואח"כ כה מיטיבים להעביר את הכל למילים – אתם חבורה שעושה טוב בלב.וזה לא מעט אף פעם ובמיוחד בימים אלה.אשמח לקחת חלק.
    נ.ב. ועוד שאפו אחד לצלם.

    • מאת ליבי שפרלינג:

      נורית יקרה –

      ממליצה לך בחום להיכנס לרשימת הדיוור של הסבב, לקבל עידכונים חמים אודות המפגשים הבאים והמהלכים הרבים שיוזמים צמד המופלאים דודי כליפא ונעמה פלד. אני עצמי איננה מכרה ותיקה של איש אך כבוגרת שישה – שבעה סבבים, יכולה להגיד לך שהחיבור עז ומתוק, הזיקה לאוכל ונוזלים בוערת וכי כיום , כמה מחבריי הטובים ביותר הינם מקרב באי הסבב :) מדובר בחגיגה לגוף ולנשמה. הצטרפי נא אלינו :)

  17. מאת נורית:

    תודה על התגובה המהירה והמזמינה.
    אכן כך אעשה.
    להתראות

  18. מאת שרית (jokerit):

    יום מיוחד , יום האהבה לבשר במיוחד בחג האהבה…
    היה טעים במיוחד , ומיוחד במיוחד ….

  19. מאת אופיר:

    ועל זה נאמר…אח..אח..אח…
    הייתי מתחלפת עם כל אחת מכן :-)
    אוכל טוב, יין טוב וחברה טובה. מי צריך יותר
    עבורי זו הפרשנות לגן עדן!

השארת תגובה