סימני קריאה: שביל קליפות התפוזים המסוכרות

הקניונים – אוייבי השווקים!

עדי מסאנוק מביאה אליי, בשפה בה אני מרגישה ואוהבת, חוויות מהמחוזות המלוכסנים. והתאילנד שלה, בעברית, היא כל כך טעימה, נהירה ומסקרנת. הפעם עדי כותבת על השווקים הנפלאים של תאילנד שלאט לאט מפנים את מקומם לאיימי הגלובליזציה ולמפלצות הקניונים. הסינים התמכרו לגמרי והתאים בדרך.

וכך היא כותבת: לא הערכתי נכונה את ההשפעה האדירה של המאבק המקומי נגד הקניונים הגדולים, ואת הנזק שהם גורמים לתושבים בפרובינציות שנכנעו ללחץ.

מי הרג את השווקים של נונג קאי?

2011 – שנת זיקוקים, אהבות, טעמים וקצפת (לרוב)!

השבוע גיליתי שגם אני וגם הבלינגבלינגיות חובבת את החלוצה. לחלוצה יש בלוג נהדר ואני מבטיחה לעצמי שאכין את הדברים שהיא מפרסמת ובדרך כלל, כמו כל הבטחה שצריך להבטיח, אני שוכחת לקיים. אבל הבלינגבלינגיות הן נשות מעשה והצהובה שבהן שינסה מתניים והכינה ארובות קצפת וג'ינג'ר מטריפות שפתחו לה את השנה בטעימוּת לא נורמלית.

אז נכון שהראשון לראשון לאחת עשרה כבר מאחורינו לגמרי, אבל אף פעם לא מאוחר לקצפת, וגם לא מוקדם מדי. אני קצת יכולה לאכול מהרגע שאני פוקחת עין תורנית, כידוע.

גלילות ברנדי ממולאות קצפת וברכות

ירושלים של דבש, טחינה ורמאויות קטנות

"…עצרנו לשתי שניות בשוק מחנה יהודה, שם קניתי חלבה מענגת מהחלומות. "גיברת" אמר לי המוכר בעודו חותך לי בזריזות חתיכת חלבה עצומה (בערך פי ארבע ממה שביקשתי) מהגלגל עליו הצבעתי, "אי אפשר יותר קטן זה מתפורר!"… בצד אחיו חתך פרוסה דקיקה לאיש זקן. לא מתפורר, הא? "נו… צריך להתפרנס" הוא חייך…" (ביסים)

רמאויות קטנות הרבה יותר מרגיזות בשפה בה את מרגישה וחולמת. שתדעו.

מתכון לממתק קראנצ'י בטעם חלווה ששוה כל ביס.

שביל קליפות התפוזים המסוכרות

חיה אילונה דר היא אשה שעונה לתואר המחייב יפה ואופה. אני עוקבת אחר מעשיה ידיה בענין כבר המון זמן, אבל השבוע הממזרה הזו הרגה אותי ברכות. "עוגת תפוזים גבוהה" ככה היא קראה לפשע המושלם שלה וזרקה אותי באחת לעבר הימים בהם אמי וידיה התבוניות היו אופות לנו בכל שבת, בחורף, עוגת תפוזים גבוהה בסיר פלא, על הגז, כי החשמל היה ביוקר.

עוגת התפוזים הגבוהה והניחוחית של חיה'לה

אחרי החגים יתחדש הכל, גם ההבטחות

מסתבר שגם אחינו הגויים חוטפים בחילת חגים איומה, אחרי סעודות חג המולד וראש השנה, לילות השכרות ותרנגולי ההודו הבלתי נגמרים והיבשושיים, גם להם נמאס מעצמם וגם להם אין מה ללבוש. אז איך שסנטה קלאוס מתפנה ודוהר עם חבר אייליו אל עבר השקיעה ורגע לפני שמגיע חשבון החשמל המפוצץ עליו טרחו ועמלו כל הנורות הצבעוניות של עץ האשוח, גם הגויים, אחינו, מבטיחים לעצמם הבטחות של אחרי החגים. למשל: השנה נאכל בריא יותר. ההבטחות האלה בדרך כלל נשכחות מהר מאד, תלוי בקצב בו אנחנו מצליחים שוב להדחק למכנסיים ולסגור סופית את הכפתור העליון.

אבל עד אז, קבלו מתכון נחמד, מבלוג שווה, בו אני מבקרת ומתעדכנת מדי שבוע.

חזה עוף עם פרושוטו ולימון, התשובה השפויה לשניצל בטיגון עמוק.

ובפינתנו אהבנו-לא אהבנו השבוע:

סוכריות ורטרס אורגינל – מתוק, קרמי ובלי סבא נודניק

טעמנו השבוע את השוקולדים החדשים של וורטרס אורגינל והתמקדנו במיוחד באלו בטעם שוקולד-קרמל. ממכר, מעולה, עשיר ונגמר מהר מדי. אה… וגם ממש לא זול. במגה בעיר שמתחת לבית שלנו העונג הזה עלה 18 ש"ח. לא הפסקנו לקנות, כי זה ממש טעים, אבל המחיר מופרז.

שוק האיכרים = שוק היקרים

לא די שהירקות בשוק האיכרים נמכרים במחירי  בוטיק יוקרה, אלא שהם גם לא טריים ולא איכותיים. רכשנו גזרים שגמישותם מתחרה בזו של נדיה קומנצ'י בהצלחה יתרה, תפוחי ראטה עם תחילתה של נביטה מבטיחה, שורשי סלרי חלולים ותירסים שתמיד היו ממש טעימים לנו, אבל הפעם טעמם היה זקן והם היו קשים קשים. בפעם הבאה, שוק הכרמל או התקווה. חבל…

קטגוריות:: כללינעמה פלדסימני קריאה

אודות הכותב:

RSSתגובות (4)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. נעמה ודודי,ריגשתם אותי ונעמה כל מילה שכתבת בקשר לאמא וסיר הפלא נו,זה כל העניין,אגב יש לי סיר פלא והשתמשתי בו עד שקניתי את התבנית הנוכחית,כל המאכלים האלה זורקים אותנו לבית ולזכרונות האהובים עלינו ושביל קליפות התפוזים,הא?איך חיכיתי לסידרה הזאת….
    תודה על שמצאת/ם לנכון לשתף ולכתוב עלי,את יודעת שאני מתה עליכם ועל העבודה המופלאה שאתם עושים.
    שבת מדהימה,נשיקות.
    חיה

  2. מאת גלית:

    אוי נעמה. הסמקת לי את השבת. תודה.

  3. מאת ציפי:

    ואם כבר מגיעים לתקווה, אז בחנות המופלאה מכל "נעמה" יש את הורטרס הטעימים האלה ב-14.50 ש"ח טבין ותקילין.

  4. מאת x:

    תודה על הפוסט החמוד.
    משום מה, אי אפשר לראות אותו בעמוד הראשי של הבלוג.

השארת תגובה