מתכוני שפים: ביסק סרטנים של שרון כהן משילה

במוריד הגשם התאהבתי כשהוא הוריד עליי, בתבונתו ובממזריותו הרבה, את מנת הוודו שרימפס שלו ומאז לא ביקשתי לי אף גבר אחר. ככה הוא, בולדוזר שלא רואה ממטר ולא מהסס להשתמש בתותחים הכבדים ביותר בדרך לכיבוש המטרה. כמה טוב לדעת שאני הייתי המטרה ולא איזו מישהי אחרת שהיתה גורמת לי להמשיך ולחכות לו, מקווה שהיא לא מקסימה מדי ולא כזו שמביאים להורים ונשארים איתה לנצח.

אני חושבת שכבר סיפרתי פה שמוריד הגשם לא היה הגבר הראשון שבישל לי. בימי רווקותי, בשיחות המשמימות שקדמו למפגשים (שהיו גם הם בחלקם, משמימים), הייתי מדובבת את בני שיחי ומדברת איתם בעיקר על אוכל. העדפתי לדבר איתם על מסעדות ועל האוכל של אמא שלהם ולא על הגרושה שלהם או על האקסית שזרקה אותם לאלף אלפי קיבינמט, רק כי הם קצת בגדו בה, בפינות. האמת היא שחבל שלא הקדשתי יותר זמן לשיחות על האקסיות, כי כך הייתי מבינה שעץ עקום בדרך כלל לא מתיישר ושגבר מספר לך בחוסר תחכום מי הוא באמת, כבר במילים הראשונות. אבל אני גם גרגרנית וגם קצת מזוכיסטית ולכן במקום להקשיב לדברים החשובים באמת הקשבתי לעוד תערובת סודית למילוי ממולאים.

בדרך כלל, אחרי הדיבורים האלה, הייתי זוכה לדג ששחה כל הדרך מהמקפיא למחבת ויובש עד בוש או לתרנגול שהלך לכפרות, שרוף בחוץ ומקרקר בפנים. עם כל הדיבורים שלי על אוכל, נפלתי רק על בשלנים דה-לה-שמטע ש"ילדים מבשלים" גדול עליהם בכמה מידות. עכשיו אתם מבינים למה התאהבתי באחת במוריד הגשם הממזר, עם להטוטי השרימפס שלו והטריקים המלוכלכים.

אולי אשמים בכך הספרים שהציגו את אמא עומדת במטבח ואת אבא-הלך-לעבודה-יביא-לך-מתנה ואולי האמהות שלנו שהיו במטבח, תמיד, גם כשעבדו במשרה מלאה, אבל מראה גבר שמבשל לך, הוא מראה רומנטי ומיוחד לתפיסתי וכזה שצריך לזכור ולנצור. נדיר ממנו הוא גבר שמבשל בשבילך ועושה את זה טוב, שלא נדבר על מצוין, שזה נדיר שבנדירי נדירים.

בשבוע שעבר בישלו לי בבית ארבעה עלמי חמודות. כולם יפים, כולם בנויים לתפארת, כולם בשלנים בעלי שם וגדולים בתורה. לאחד קוראים שרון כהן, נער הפלא משילה, לשני קוראים מאיר אדוני שמולך בכתית, לשלישי קוראים רפי כהן, הקוסם מרפאל והרביעי, שניצח בעוז על כולם, היה המאסטרו, דודי כליפא. מוריד גשם ביום ושף עולה בסופי שבוע.

זה התחיל באס אם אסים באמצע ארוחת ערב רומנטית, אי שם במדבר. הוא תיקתק במרץ וחייך לעצמו ואני עיקמתי פרצוף והתבעסתי שבמקום לבהות בי ולהגיד לי שאני מאד יפה הערב, הוא ממתיק סודות עם אלוהים יודע מי ועיניו תקועות במסך האייפון. "די, דודי! אני לא מוכנה להיות מהזוגות האלה שהוא יושב וקורא מולה עיתון והם לא מחליפים בינהם מילה…" הזהרתי אותו ושרטטתי גבולות ברורים. "איפה את רואה עיתון?" מוריד הגשם המשיך להחליף הודעות אס אם אס בקצב של קלדנית בית משפט.

כשחזרנו מהמדבר, פצח מוריד הגשם, בסוף שנה קולינרי שלא נראה כמוהו במטבחינו. את השנה סיימנו בכמה מנות יוצאות דופן, שאת המתכונים שלהן העניקו למוריד הגשם כל אותם עלמי חמודות שהזכרתי למעלה. לא, הם לא באו בעצמם לבשל לי. "הקול, קול יעקב והידיים ידי עשו" – הם הגו, נתנו את המתכונים והדריכו וידיו הטובות של מוריד הגשם הן שמילאו לי את הבטן בחיוך ובאהבה.

בתחילה הכין מוריד הגשם את הלחי של מאיר אדוני. תבשיל בשר מופלא שמעורר בך חשק עז לצבוט למאיר הזה את הלחי ולהגיש לו את הלחי השניה, שלך, שיעשה איתה משהו טוב. את המתכון לפלא הזה כבר נתנו, אבל קחו אותו שוב, שיהיה לכם.

בליל הסילבסטר, כיכב אצלנו ביסק הסרטנים של שרון כהן משילה. אל הביסק הזה, אנחנו דוהרים, גם באמצע הלילה, לפעמים כמה פעמים בשבוע, תלוי עד כמה מתקפת האובססיה חמורה. שרון כהן אמנם לא בא לבשל לי אותו, רק כי היו לו התחייבויות קודמות במסעדה באותו ערב, אבל מוריד הגשם הוריד פה ביסק שלא מבייש את יוצרו. הוא עומד יפה, זקוף וגאה, שכם אל שכם עם הביסק המעולה של שילה.

אזהרות חשובות:

1. הריח של ציר הסרטנים הוא טעם נרכש, שיירים מניחוח הים עדיין תלויים פה ושם בחדר המדרגות שלנו, לשיקולכם ולשיקול ועד הבית שלכם.

2. מה שלא יודעים לא כואב. אם את רוצה שהגבר שלך יבשל ויהנה מזה, קחי את עצמך ליום כייף, כי קשה מאד לעמוד מול הבלאגן, הקליפות וחלקי הסרטן המפוזרים סביב. הכי טוב לא לדעת איך הפלא הזה נוצר. במופלא ממך, אל תחקרי.

3. לפני שאת נכנסת הביתה, הסירי את המשקפיים והעדשות והזדכי על חוש הריח. מה שלא רואים ולא מריחים, גם לא כואב. אם בכל זאת כואב, קחי אקונומיקה ורסס ונגב, שני אלה מעולים לשלום בית והחזרת הסדר הטוב.

4. שווה? מאד, מאד, מאד. זה הביסק המצוין ביותר שאכלתי. ביסק של אהבה.

את המתכון של רפי כהן נשמור לפעם הבאה ואת מוריד הגשם, אשמור לעצמי ברשותכן. אגב, יש לו אח…

***

כששרון כהן אמר לסחוט את בשרם של שני קילו סרטנים זה נשמע לי פשוט, עשיתי את זה לא פעם. אבל ביום שישי בבוקר שום דבר לא נסחט לי. לחצתי חזק על השריון אחרי שחציתי כל סרטן או סרטנית לשניים והבשר העדין פשוט זז לו מצד לצד ונתלה לו על השריון. לחצתי חזק יותר וזה לא ממש עזר.

אז לקחתי כפית וגם סכין קטנה, ובהרבה סבלנות גירדתי את הבשר המתוק חתיכה חתיכה לתוך הקערית. תוך כדי התהליך שמתי לב לשני דברים. הראשון הוא שהזמן עצר ושנכנסתי לטראנס של רוגע, אם בכלל קיים דבר כזה, ושאני ממש נהנה לתת לכל סרטן את תשומת הלב שמגיעה לו. והדבר השני שלפתע הייתי מודע לו הוא שבמשך כל הזמן הזה אני חושב על נעמה. חושב עליה ומגרד, סוחט והיא כל הזמן שם, אצלי במחשבות, המוח לגמרי ריק ורק היא שם. בישלתי לסו כבר עשרות ארוחות אבל דווקא בבוקר הסילבסטר שאף אחד מאיתנו לא ממש חוגג אני קולט את עצמי משקיע כמו לדייט ראשון.

מה קורה? אני שואל את עצמי בין סרטן לסרטן, ואני מבין לבד שאני רוצה, ממש רוצה, שהביסק הזה שהיא כל כך אוהבת, זה שאינספור פעמים נכנסנו בשבילו לאוטו באחת עשרה בלילה ונסענו לשילה כדי לאכול אותו, יגרום לה לחייך.

קבלו את המתכון הנפלא של שרון כהן שמבטיח למי שמכין אותו באהבה את החיוך שיכול להאיר את כל רמת גן.

 

ביסק סרטנים שמחזיר חיוכים

 

ביסק הסרטנים של שרון כהן משילה

מצרכים לארבעה סועדים

2 קילו סרטנים
חצי קילו שרימפס קריסטל טריים (לא חובה)
3 גזרים חתוכים גס
בצל לבן חתוך גס
3 גבעולי סלרי חתוכים גס
3 גבעולי טימין טרי
5 גבעולי פטרוזיליה
כף רסק עגבניות
5 גרגירי פלפל אנגלי
3 עלי דפנה
שני מיכלי שמנת מתוקה (כדאי להתעקש על טרייה ולא עמידה)
כף ברנדי

אופן ההכנה

1. חוצים את הסרטנים לשניים וסוחטים את הבשר לקערה ושומרים במקרר.

2. צולים את עצמות הסרטנים בתנור בחום גבוה.

3. מחממים סיר גדול משמנים ומשחימים את הירקות, לאחר מכן מוסיפים את רסק העגבניות.

4. מציאים את הסרטנים הקלויים, מרסקים היטב באמצאות כף מתכת ומוסיפים לסיר. ממלאים את הסיר במים ומוסיפים עלי דפנה ופלפל אנגלי.

5. מבשלים ברתיחה נמוכה למשך 5 שע' עד צמצום לרבע מכמות הנוזל ומסננים.

6. בסיר נפרד מרתיחים את השמנת המתוקה ומצמצמים לרבע מהכמות הראשונית.

7. מחברים את הציר הסרטנים המצומצם יחד עם השמנת המצומצמת, מוסיפים את הברנדי מרתיחים וממליחים לפי הטעם. לפני ההגשה מקציפים מעט באמצעות בלנדר ידני.

כל ביסק יאה לו שישודרג ע"י 'הפתעה' כלשהי. בשילה היא באה בצורת סיגר מלא בפירות ים. אני בניתי לסו-אלן אי של פירות ים במרכז הצלחת.

וכך עשיתי

עם סכין חדה חתכתי את השרימפס המקולפים לאורכם לשלוש או ארבע פרוסות. את אלו ערבבתי עם בשר הסרטנים ועל כל אלו סחטתי את תכולת הראש של השרימפס (הטמטום המתוק, כפי שהוא נקרא בתאילנד)

8. לפני הרכבת הביסק טיגנתי את ההפתעה במעט שמן על מחבת לוהטת במשך שתי דקות והמלחתי את התענוג במעט פרחי מלח.

9. מסדרים אי יפה באמצע הצלחת ומוזגים סביבו ביסק נוגד עצבות.

ויש גם המחשה ויזואלית ושיר שסו-אלן בחרה

 

החרברה הטובים אחרי מקלחת בכיור

שוברים בקלות לשניים

לסחוט באהבה

 

חצי שעה בתנור לוהט

 

20 דקות בחום גבוה מספיקות

 

ירקות שורש

 

סרטנים לסיר

 

עכשיו לכסות, להנמיך את האש ולשכוח לחמש שעות

 

ההפתעה - בשר סרטנים מתקתק, פרוסות שרימפס והטמטום המתוק

 

לקראת סוף הצמצום (סבלנות סבלנות) מקפיצים את ההפתעה על מחבת לוהטת

 

בונים אי קטן במרכז הצלחת

 

אפשר גם לקלות קצת באגט שיהיה מעניין

 

לטבוע בזה, לטבוע

ולפני פיזור, גברים בדרך כלל שותקים את אהבתם, בעיקר כדי לא לדבר שטויות. העצה שלי היא – בשלו מרוב אהבה, לאשה שאתם אוהבים. כמה רע כבר יכול לצאת מזה? מקסימום תחטפו צעקות שטינפתם את המטבח וששום דבר לא במקום. זה חלק מהריקוד. אתם תטנפו ותשתדלו לנקות, היא תראה כל כתם ובסוף תסלח.

.

.

לקבלת עדכונים על פוסטים חדשים, הטבות ומבצעים
הכניסו את כתובת המייל בבקשה:

.

קטגוריות:: דודי כליפאכללימרקיםמתכוני שפיםפירות יםשיר הסירים - כל המתכונים

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (21)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת גיא:

    דודי
    כמו בכל ביסק בעולם:
    מה עושים האלרגיים ללקטוז?

  2. מאת רוני:

    מקסים!!! נהנתי מכל מילה.

  3. ביסק בפרט וסרטנים בכלל הם לא My cup of tea אך הכתיבה של שניכם מאלפת/מעלפת – הרומן הזה של המילים ביניכם כבש אותי.

    מגי

  4. מאת Roni Tagansky:

    התגעגעתי לכתיבה שלך, והביסק נראה פלילי ונכנס מיידית לרפטואר

  5. מאת אסף:

    תודה
    מבלי להעליב, "השרפה אחים שירפה" ממש לא במקום

  6. מאת סמדי:

    המוזיקה הקולחת בשני קולות הריקוד טנגו
    בקצב יחדיו שובה את ליבי שוב ושוב
    תבורכו יקירי האהובים
    על כל מילה ואות

  7. מאת נדב פרץ:

    ביסק הסרטנים יכנס בקרוב לקבוצת הסמים האסורים על פי חוק. שוד ושבר ! ארבעה שפים אצלכם במטבח? ho tempora! ho mores!! " אוי לדור ואוי למידותיו!
    נותרנו עם הקנאה כמאכל שיש להניח שתומתק בנקמה משלנו ותוגש קר , כדרכן של נקמות.

    לאסף: על פי רוב איני מגיב אך החלטתי להגיב. " סערבענט ,ברידערלעך, סערבענט" נכתב על ידי מרדכי געבירטיג בפלך קרקוב כקינה טעונת נפץ על עיירתו שנשרפה על ידי פורעים תומכי נאצים.
    געבירטיג היה אדם טוב , בעל חוש הומור והומור עצמי עד לאין שיעור. סביר להניח שהוא עצמו היה צוחק מן השימוש בשירו . אני לא מוצא כאן זילות של השיר או חתירה תחת עוצמתו המזעזעת ,הסרקסטית והמהממת של געבירטיג. השיר עצמו לא נכתב כדי לשמש בטקסי יום השואה שלנו או כחלק מנסיונות הקטארזיס הלאומניים והמאוסים שלנו . השיר הוא נחלת הכלל – כך קיווה מרדכי געבירטיג .
    מכל מקום , סליחה על הסטייה בדיון שאין הוא מעינייני הרי באנו להזיל כאן ריר ולצחוק צחוק קרנבלי ופרוע. כל הכבוד אחות , כל הכבוד דודי!

    • ולאן אתה נעלמת עם מצלמתך החדשה?

    • תודה, נדב, על השיעור המעלף.
      אני מודה שגם לי צרמה הכותרת של התמונה. אולי שלא בדין, כמו שהסברת ואולי מרדכי געבירטיג, היה דווקא שמח לדעת שממשיכים לצטט את מילותיו (לא בטוחה שהיה אוהב זאת בהקשר לבישול סרטנים.. :))
      אני מניחה שהצדק עמך.

      עם זאת הקונוטציה שהעביר בי המשפט הזה היתה לא נעימה אולי כי אכן נוכס המשפט לטקסי יום השואה.

      בכל מקרה תודה על האינפורמציה.

    • מאת תמי:

      אם כבר – הבה נדייק:
      ס'ברענט! ברידערלעך, ס'ברענט!

  8. אתם כותבים נפלא! להתמוגג.
    ונפלא לקרוא אותכם אוהבים

    תמשיכו כך ♥♥♥

  9. מאת נדב פרץ:

    נעלמתי ,דודי יקירי לסרוסי אשר בחלוץ 110 באר שבע. חזרתי משם לפני כשעה קלה ואני כותב כתבה ושולח עליכם תמונות. כפי שהבטחתי – נקמה זאת נקמה.

  10. מאת ניצה הוכמן:

    תודה לכם.תענוג לקרוא את שניכם וביסק הסרטנים נראה נפלא ומריח עד כאן.כמובן ננסה אותו ותקבלו תגובות.
    חיים (החולה) וניצה.

  11. מאת דנית:

    נהניתי והזלתי ריר על המקלדת.
    אתם כותבים נפלא.
    מאחלת לכם שתמיד תאהבו ותעשו אחד למען השני.
    איפה מוצאים שרימפסים וסרטנים טריים ויפים כאלה?

  12. מאת נעמי:

    זה נשמע ונראה מעולה!!
    מאחר ואני רוצה לשחזר את הפלא הזה בקרוב יש לי שתי שאלות:
    - אפשר להשתמש בבשר סרטנים שמגיע כבר נקי?
    - אתה בטוח שאין שום בסיפור הזה? (החיים לימדו אותי שכמעט בכל הדברים הטובים יש שום)

    תודה על פוסט מקסים ומאד מעורר תיאבון!!
    נעמי

    • אפשר בשביל ההפתעה, אבל איך תכיני את הציר?

      • מאת נעמי:

        אני מניחה שאקפיץ במחבת ראשי שרימפס וסרטנים, וכשיהיו אדומים אוסיף את בשר הסרטנים להקפצה קלה, אוסיף את ירקות השורש וירקות הבושם (טימין, פטרוזיליה וכו'..) ואשכח על האש כפי שציווית :-)
        בכל מקרה אני לא מבקשת לפקפק בשלמות של מה שעשית (עכשיו הייתי רוצה מנה כזאת!!), רק לקצר תהליכים…(אוי…זה נשמע רע…..)

השארת תגובה