עוגיות פיסטוקים, שוקולד וחמוציות – עץ חג המולד שלנו

אתמול האוטו שלנו הגיע לשיאי טינוף חדשים. כבר שבועות שהוא הפך את צבעו מכחול כהה לחום-שטפונות-סערות-אבק-והזנחה-פושעת וכשאני נכנסת אליו אני מביטה ימינה ושמאלה ובודקת שאף אחד לא מזהה אותי. ליתר בטחון אני עוטה משקפי שמש גדולים וכהים, לא נעים. מכירים אותי בשכונה.

בדרך ליום המנוחה שגזרנו על עצמנו, הלכנו לפנק את האוטו ברחיצה הגונה וגם לשמח את ליבנו בפלאי הפירוטכניקה של מכונת השטיפה. ליבי מתרונן בכל פעם שהמברשות מסתובבות סביבי והאוטו מוצלף בספוגים הכבדים ונחפף בסילוני קצף צבעוני. יש כל כך הרבה אנשים שהייתי שולחת לניקוי כזה, בלי רכב סביבם. השטיפה הזו בטוח תנקה להם טוב טוב מאחורי האזניים, תמרק להם את המצפון ותוציא להם את כל הטינופת מהראש.

ככה ישבתי לי בכייף שמש, קוראת איזה כנף עיתון ומתחרדנת לי בפנאן בשמש התל אביבית של סוף דצמבר-תחילת הקיץ.

מהעיון בעיתון למדתי ששוב נערים ערביים לא עברו סלקציה וגורשו ממועדון והצטערתי צער רב שעם הספר שיודע להמציא איזו מילה או שתיים לא השכיל לחדול מלהשתמש במילה המכוערת הזו. למה אי אפשר לקרוא לתור מול המועדונים המג'וייפים האלה נגיד "בסיס קליטה ומיון" או משהו כזה? ולמה בכלל צריך את המיונים האלה ואיזה מן הורים שולחים את הילדים שלהם לעמוד בתור למועדון שלא יסכים לקבל אותם?

וכדי שהתרגזותי תהיה שלימה נחו עיניי על עץ חג מולד גדול ומקושט, עם סבא נחמד ונכדיו הרכים ומעל העץ, במקום כוכבו של ישו, זרח כוכב האטימות של ראש ערית נצרת עילית, שקישט בטוב טעם כל ככר בעיר בחנוכיות מאירות, ועכשיו מסרב להציב עצי חג מולד לטובת תושבי המקום הנוצריים. "שילכו לנצרת תחתית" הוא שולח את נתיניו למקורות, כי ככה זה כשאתה בור וכל מה שאתה יודע זה איך נראית הככר המרכזית של העיר שלך. איך תדע שכל הערים בעולם, בהן יש ריכוז של נוצרים, מתקשטות באלפי עצי אשוח מוארים ולפעמים יש לידן אפילו חנוכיות, כדי שיהיה יפה וצבעוני ומואר ונאור.

לפני שבוע היינו בנצרת (לא עילית, מר גפסו, אל תדאג!) וחגגנו עם עשרות אלפים את הדלקת עץ חג המולד. היו שם המון אנשים, חלקם הגדול יהודים כשרים. כולם שמחו, מר גפסו וכולם, גם אחרי ששזפו את עיניהם בעץ וביקשו משאלה מסנטה, חזרו הביתה יהודים, רק מבסוטים יותר.

העץ שמביא שמחה לכולם בנצרת תחתית

אני גם רוצה לספר לך, מר גפסו, על שתי בנות מקסימות. מריאן וסאלי. האחת נוצריה והשניה מוסלמית. שתיהן עמלו שבועות ארוכים לטובת החגיגה הזו בנצרת, כי רק נשים כמוהן, נשות העולם הגדול, שהיו בחו"ל, קראו ספרים, פגשו אנשים, טיילו, למדו ובכל זאת בחרו לחזור לנצרת, בדיעה צלולה, מתוך אהבה למקום, רק נשים מסוגן הן העתיד של העיר הזו ושל העיר השכנה. אני במקומך, מר גפסו, הייתי כבר מחר, מפטרת את הרבנים הלוחשים על אזנך ומציבה במקום ארוכי הזקן ואטומי הדיעה את מריאן וסאלי, ותשאל אותן אם יש להן עוד חברים וחברות, בטח גם להם יש רעיונות טובים איך להפוך את העיר שלך למקום ששווה להכנס אליו ולא למעוז אטימות ובדלנות.

ככה יום שלם הלכתי כעוסה על הרעיונות הלא טובים של כבוד ראש העיר נצרת עילית, המכובד עד מאד, מר גפסו. נזכרתי ביום שבן דודי הגיע אלינו מניו יורק. הוא ירד מן המטוס ועל חזהו שרשרת זהב דקיקה וצלב. "אבא שלי אמר לי לענוד אותה, שלא יזהו שאני יהודי" ככה הוא אמר לאבא שלי וזה הזדעדע. "יהודון!" הוא כעס במטבח וכשראה שאני מקשיבה הוא פנה אליי ואמר "להיות יהודי זה בלב. אי אפשר לברוח מזה אף פעם!".

ואני תמיד יהודיה. בחגים שלי ובחגים של אחרים. כשאני נכנסת לכנסיה, כשרב מברך אותי, כשאני שומעת שיר עברי, כשאני קונה פיתות לפסח, כשאני מדליקה נרות בשבת, כשאני רואה חנוכיה דולקת בחלון וכשאני מסרבת לעבור בשער טיטוס. אני תמיד יהודיה, גם כשעיניי נדלקות למראה עץ חג מולד.

ועכשיו, במקום עץ נוצץ ומקושט באלפי כוכבים, נורות וסוכריות על מקל, קבלו את הגירסא שלי לעוגיות כריסמס.

מרי כריסמס לכולכם וגם הו, הו, הו!

פיסטוקים וחמוציות

שילוב מנצח בצבעי החג פיסטוקים וחמוציות

 

עוגיות פיסטוקים, שוקולד וחמוציות – עץ חג המולד שלנו

Author: נעמה פלד
Serves: 80
Ingredients
  • 200 גרם חמאה רכה
  • 3 וחצי כוסות קמח לבן
  • כפית מלח
  • כפית וחצי כפיות סודה לשתיה
  • כוס סוכר חום בהיר
  • 1/2 כוס סוכר לבן
  • 3 כפות חלב
  • 2 כפיות תמצית וניל
  • 2 כפות ברנדי
  • 5 כפות סירופ תירס בהיר (ליצוב העוגיות כי אין בהן ביצים. ניתן לרכוש במרכולים ובגרובשטיין, למשל)
  • כוס וחצי שוקולד צ'יפס לבן
  • כוס וחצי פסטוקים ללא קליפה, לא מומלחים, קלויים במחבת (מצאתי בשוק לוינסקי)
  • כוס חמוציות לא מסוכרות
Instructions
  1. אופן ההכנה:
  2. במקסר מקציפים את החמאה הרכה כשלש דקות.
  3. מוסיפים תוך כדי הקצפה את הסוכר החום הבהיר ואת הסוכר הלבן, המלח והוניל.
  4. מוסיפים את החלב, הברנדי, הקמח, והסודה וממשיכים לערבל עד לתערובת חלקה.
  5. מוסיפים את סירופ התירס ומערבלים.
  6. מוסיפים את החמוציות, השוקולד והפיסטוקים (ניתן לשבור אותם מעט אם רוצים), מערבלים היטב.
  7. מצפים תבניות בנייר אפיה.
  8. צרים בידיים עוגיות מן הבצק, בגודל של כדור פינג פונג או טיפונת פחות. מניחים את העוגיות בתבנית כשבינהן רווח של 3 ס"מ.
  9. אופים בחום בינוני עד שהעוגיות מזהיבות. אני אפיתי בתנור שלי בחום של 160 מעלות.
  10. יוצאות עוגיות נפלאות, מתוקות ומהזן הצ'ואי והרך.
  11. מרי כריסמס!

 

את הבצק הזה אפשר לאכול ככה, בלי לאפות

מכדררים כדורים

תראו כמה שהצבעים מקסימים

מחכות לתורן להכנס לתנור

שימו לב לא לצופף מדי

מוכנות!

ונסיימה בזמר, אלא מה?

 

עוגיות פיסטוקים, חמוציות ושוקולד לבן

Author: נעמה פלד
Serves: 60 עוגיות
עוגיות פיסטוקים, חמוציות ושוקולד לבן (60 עוגיות) מצרכים: 200 גרם חמאה רכה 3 וחצי כוסות קמח לבן כפית מלח 1 וחצי כפיות סודה לשתיה כוס סוכר חום בהיר 1/2 כוס סוכר לבן 3 כפות חלב 2 כפיות תמצית וניל 2 כפות ברנדי 5 כפות סירופ תירס בהיר (ליצוב העוגיות כי אין בהן ביצים. ניתן לרכוש במרכולים ובגרובשטיין, למשל) כוס וחצי שוקולד צ'יפס לבן כוס וחצי פסטוקים ללא קליפה, לא מומלחים, קלויים במחבת (מצאתי בשוק לוינסקי) כוס חמוציות לא מסוכרות אופן ההכנה: 1. במקסר מקציפים את החמאה הרכה כשלש דקות. 2. מוסיפים תוך כדי הקצפה את הסוכר החום הבהיר ואת הסוכר הלבן, המלח והוניל. 3. מוסיפים את החלב, הברנדי, הקמח, והסודה וממשיכים לערבל עד לתערובת חלקה. 4. מוסיפים את סירופ התירס ומערבלים. 5. מוסיפים את החמוציות, השוקולד והפיסטוקים (ניתן לשבור אותם מעט אם רוצים), מערבלים היטב. 6. מצפים תבניות בנייר אפיה. 7. צרים בידיים עוגיות מן הבצק, בגודל של כדור פינג פונג או טיפונת פחות. מניחים את העוגיות בתבנית כשבינהן רווח של 3 ס"מ. 8. אופים בחום בינוני עד שהעוגיות מזהיבות. אני אפיתי בתנור שלי בחום של 160 מעלות. 9. יוצאות עוגיות נפלאות, מתוקות ומהזן הצ'ואי והרך. 10.  מרי כריסמס!
Ingredients
  • 200 גרם חמאה רכה
  • 3 וחצי כוסות קמח לבן
  • כפית מלח
  • כפית וחצי כפיות סודה לשתיה
  • כוס סוכר חום בהיר
  • 1/2 כוס סוכר לבן
  • 3 כפות חלב
  • 2 כפיות תמצית וניל
  • 2 כפות ברנדי
  • 5 כפות סירופ תירס בהיר (ליצוב העוגיות כי אין בהן ביצים. ניתן לרכוש במרכולים ובגרובשטיין, למשל)
  • כוס וחצי שוקולד צ'יפס לבן
  • כוס וחצי פסטוקים ללא קליפה, לא מומלחים, קלויים במחבת (מצאתי בשוק לוינסקי)
  • כוס חמוציות לא מסוכרות
Instructions
  1. במקסר מקציפים את החמאה הרכה כשלש דקות.
  2. מוסיפים תוך כדי הקצפה את הסוכר החום הבהיר ואת הסוכר הלבן, המלח והוניל.
  3. מוסיפים את החלב, הברנדי, הקמח, והסודה וממשיכים לערבל עד לתערובת חלקה.
  4. מוסיפים את סירופ התירס ומערבלים.
  5. מוסיפים את החמוציות, השוקולד והפיסטוקים (ניתן לשבור אותם מעט אם רוצים), מערבלים היטב.
  6. מצפים תבניות בנייר אפיה.
  7. צרים בידיים עוגיות מן הבצק, בגודל של כדור פינג פונג או טיפונת פחות. מניחים את העוגיות בתבנית כשבינהן רווח של 3 ס"מ.
  8. אופים בחום בינוני עד שהעוגיות מזהיבות. אני אפיתי בתנור שלי בחום של 160 מעלות.
  9. יוצאות עוגיות נפלאות, מתוקות ומהזן הצ'ואי והרך.
  10. מרי כריסמס!

 

קטגוריות:: אנשים עם בייגלהבטוב טעםכללינעמה פלדנצרתעוגיותשיר הסירים - כל המתכונים

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (34)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת Roni Tagansky:

    אני מתה עליך }{ והעוגיות נראות משגע כרגיל

  2. מאת דנה:

    הפי פסטיבוס!

  3. מאת עירית:

    העוגיות נראות נפלאות, והשיר מהנה.
    הייתי רוצה שמר מיסטר גפסו יקרא את הפוסט שלך……

    תודה
    עירית

  4. מאת אילן תלמוד:

    כל הכבוד !

  5. מאת גילה:

    אוהבת אותך ,את דודי,את בייגלה.מחר בערב אני עושה את העוגיות.

  6. מאת עדי:

    את מדהימה. ואיזה תמונות יפות ומגרות

  7. מאת גסטרו:

    כמה שהתנור שלך נוצץ…..תענוג!

  8. מאת מיה פסקרו:

    גם אנחנו היינו בנצרת שבוע שעבר( אפילו הצצתי עליכם מרחוק) – האנשים שם כל כך נחמדים ומכניסי אורחים, הילדים נהנו כתבו בקשות ותלו על העץ, אפילו קבלו מתנות מסנטה,
    איזה בושה של ראש עיר נצרת עילית ממש תחתית !!!

    העוגיות נראות ממש מנצנצות תענוג

    • מאת נעמה פלד:

      הן באמת תענוגיות וקלות קלות להכנה.
      גם אנחנו מאד נהנינו בנצרת וזה יעד השיטוט המועדף עלינו כבר המון זמן. אנחנו תמיד מרגישים רצויים ואהודים שם.

  9. מאת אורנה לזריאן:

    אין,אין,את אלופה.מתה על הסיפורים שלכם וכמובן על המתכונים הנפלאים שאתם מביאים כאן.העוגיות גרמו לי עכשיו להיות רעבה…לענייננו:
    1.אני לא יודעת איפה להשיג סירופ תירס בהיר,אני גרה באזור כפר סבא,אם לא אמצא מה אוכל להחליף בזה?
    2.האם אפשר להחליף את המתכון לפרווה,אם כן,תוכלי בבקשה לרשום לי?
    אם התשובה היא לא ולא אנסה להשיג את הסירופ ולא אהפוך את המתכון לפרווה.
    תודה ושיהיה שבוע נפלא עם עשייה פורייה.

    • מאת חניתה:

      תנסי ב"מישמש הכפר" באזור תעשיה בכפר סבא או ברעננה, באזור של קניון רננים יש חנות ענקית של אוכל וכל מה שמסביב.. בחיי שברח לי השם..
      אולי מישהו פה מכיר..

    • מאת נעמה פלד:

      תודה רבה רבה אורנה.
      סירופ תירס ניתן לקנות בכל חנות שמתמחה באפיה וגם בעדן טבע מרקט ובסופרים (לפעמים). קוק סטור יש כמעט בכל עיר,, יכול להיות שגם בכפר סבא.
      פרווה: את החמאה ניתן להחליף במרגרינה ואת החלב במיץ תפוזים. אני בטוחה שיש גם שוקולד לבן פרווה, אם לא, אפשר בלעדיו ואז להגדיל את כמות החמוציות והפיסטוקים.
      מקווה שעזרתי.

  10. מאת אורנה לזריאן:

    תודה רבה חניתה.לאמוכרת לי חנות בשם "מישמש הכפר",אך אני אנסה באדן טבע מרקט.תודה,מותק.ואם תיזכרי בחנות שליד קניון רננים,אשמח.

  11. כיהודי שלא קונה פיתות בפסח….ולא אוכל שרימפס….ורק בגלל שאני יודע שסבא שלי היה מוכן למות ולא לאכול…..(מי אני הקטן שאשבור את השושלת המפוארת….אפילו והם טעו) אני מעריץ אתכם על אהבת האדם שבכם ועל אהבת ה"חינם" לכל הדתות……תענוג לקרוא אתכם ……אתם צדיקים ולא נסתרים

    • מאת נעמה פלד:

      אמנון, יא-פרח שכמוך.
      אתה יודע למה אני אוהבת אותך? כי אתה אוהב אדם ונותן לו לחיות, גם אם הוא טועה וגם אם הוא לא הולך בדרכך. בגלל זה אתה יכול להיות חבר שלי.
      תודה!

  12. בהחלט אהבת האדם ניכרת בכם ובגדול וכמה זה חשוב בארצנו הקטנטנה שכל קיצוני כזה או אחר "לוקח" אותה לכיוונו.
    אני מתה על כריסטמס, בגלל האורות, בגלל האווירה, בגלל המתנות, בגלל האוכל הנפלא, גדלתי בחיפה – עיר מעורבת ונהדרת וכריסטמס היה חלק מהחיים שלנו היהודים, כפי שחנוכה או ראש השנה היה חלק מחייהם של השכנים שלנו – ככה זה כשחיים יחד.
    העוגיות נראות טעימות להפליא.

    מגי

  13. מאת עדו:

    ועכשיו בחדשות ynet הודיעו שאדון גפסו נעצר בחשד ללקיחת שוחד.
    מעניין מי שילם לו…………

  14. מאת עינת:

    הי נעמה
    קודם כל נהניתי לקרוא אותך והעוגיות שלך צפויות להופיע בתנור שלי אי שם בהמשך השבוע.
    שנית, חג המולד הוא נושא מסובך. אני אוהבת את הפולקלור שיש סביבו, את האורות, הקישוטים, ההתרגשות הדתית והשמחה החילונית למהדרין של אלו ששמים את הציניות בצד, פותחים את הלב ומצטרפים לפסטיבל הירוק-אדום-לבן הזה.
    אבל אני זוכרת מה אבא שלי חשב על החג הזה ואני יודעת שהוא לא היה לבד.
    אבא שלי היה יהודי מסורתי שגדל באירופה של אחרי השואה בין המוני נוצרים חוגגי כריסמס.
    הוא לא היה מסוגל לשמוח עם סמלים של דת אחרת שמנוגדת לשלו וגם שוללת אותה ואת זכות קיומה.
    יום ההולדת של ישו, סמל להולדת הדת הנוצרית שהיא כזכור לא ממש היתה אף פעם מהאוהדות הגדולות של עם ישראל. היו לאורך ההיסטוריה לא מעט אירועים אלימים, שלא לדבר על פוגרומים של ממש דווקא בתקופה הזו. כל זאת מבלי להזכיר את הטעם הדתי, שהוא לגיטימי למאמינים בו.
    אני חושבת שחלק מהסיבה שאני הרבה יותר גמישה היא כי לא חויתי את זה על בשרי, גדלתי בארץ וזה נראה לי אקזוטי ושמח.
    אני כועסת על הסיפור בנצרת כי הוא בסופו של דבר סיפור של אפלייה.
    כן צריך לאפשר לנוצרים לשמוח בחגיהם (ערבים ולא ערבים, גם כאלה יש). אפשר היה לקשט את העיר כולה כחלק ממאמץ עירוני לציין את החג של חלק גדול מתושבי העיר שלא לדבר על האלמנט התיירותי.
    האם יש צורך להציב עץ מקושט במרכז שכונה יהודית? או חנוכייה בלב רחוב ערבי למהדרין?
    אז אני לא יודעת אם זה מה שקרה כי אני לא בקיאה בפרשה אבל אני מקווה שבאופן כללי העיריה שם תפיק לקחים ובכלל תשקיע יותר באיזור המתוייר שלה כי לדעתי זו פנינה תיירותית שיכולה להביא לפריחה כלכלית.
    ושתהיה לכולנו שנה שקטה יותר :-)

  15. מאת רוית:

    הי נעמה, האם ניתן להחליף סירופ תירס בגלוקוזה?
    נהנית מאוד לקרוא אותכם!

  16. מאת hippit:

    היי נעמההההההה
    אני חדשה פה ומאושרת מכל רגע :-)

    כבר קניתי הכל לעוגיות אבל את הסירופ תירס הזה לא מצאתי…
    יש מצב לשים כמה ביצים במקום?

    • מאת נעמה פלד:

      שתי ביצים ועוד ארבע כפות גדושות של קמח. אני חושבת שזה יהיה בסדר.
      בהצלחה!
      ואם את בחנות המיועדת לאפיה, קני לך את סירופ התירס הזה, הוא מצוין ויודע להחזיק עוגיה כמו שצריך.

  17. מאת אבראהים:

    כתבה כל כך אמיתית ומשקפת מציאות קיימת, נושמת ובועטת

    אהבתי את העוגיות

  18. מאת גליה:

    היי נעמה, עם כל הכבוד על ה'כיף כיף כיף!' שאת ותל אביבים כמוך שמגיעים לעיר נצרת בשביל לספק את ה'ירידה אל העם הפשוט' (או סליחה על היעדר הפוליטקלי קרקט- הערבי). אל תזלזלי ככה אם אינך יודעת עובדות. זה שיש לך שתי חברות מקסימות מנצרת זה טוב ויפה. זה כיף לקרוא שנשארו שם כמה כאלה. אבל בתור מישהי שרוב חייה חיה בנצרת עילית אני חייבת לציין שהמציאות לא כ"כ יפה כפי שאת מתארת אותה. באינתיפאדה הערבים של נצרת היו הראשונים לתקוף את העיר נצרת עילית ותאמיני לי שהם מנצלים היטב כל הזדמנות לפרעונות. העיר נצרת עילית מנסה להציל ולו מעט את היהדות שבה שכבר נעלמה מזמן. תאמיני לי שאין לך מושג מה זה לחיות בעיר שבה אינך יכולה להסתובב חופשי אחרי תשע בערב כי כל רכב שני הוא של נערים ערבים שיכורים או גרוע מזה שלא פעם ולא פעמיים ניסו לאנוס ילדות. כן, יקירתי הפשע משתולל ברחובות נצרת עילית ה"אטומה והבדלנית", שוד, תקיפות של קשישים וכאמור אונס. אינך יודעת בוודאי על הצעירים שנתפסו בנצרת שתכננו לעשות פיגוע או על זריקת האבנים על מכוניות של יהודים שקורת שם מפעם לפעם, העיקר שהם מכינים חומוס טוב אה?

השארת תגובה