עוגת אננס הפוכה – רטרו מטורף במטבח

נולדתי בשנות השבעים. מכנסי פדלפון, חולצות ניילון, שגעון המוזיקה ושוב הדיסקו כאן. בעצם חסרה לי רק שנה מהעשור סר הטעם הזה. את שנות השבעים העליזות העברתי בהתבוננות בעיניים קרועות לרווחה בעולמם ובמעשיהם של הגדולים.

התמחתי בנעיצת מבט. תקעתי מבטים בכל מה שהיה מענין והמבטים שלי הביכו בעיקר את מי שהיה לו מה להסתיר. עד היום אני עושה את זה, לפעמים לא בכוונה, לעיתים בכוונה יתרה. זה עדיין מביך את כל מי שיש לו משהו להסתיר.

עקבתי בענין אחרי כל מה שהורי, הגננות והמטפלות דיברו ומה שלא הבנתי שמתי במגירות המתאימות, כדי שאוכל לשלוף את החומר כשאהיה גדולה ואבין יותר. הייתי "קשבתנו" לעניני רכילות והעברתי מידע חיוני לכל דורש, כך ידע קיבוץ שלם איך יקראו לאח הקטן שלי, עוד בטרם פרץ לחיי שלא בטובתי, ולקח ממני את התואר הנחשק "בת יחידה". היתה לי מודעות עזה לאופנה, חיבבתי את הקומביניזונים מארגז התחפושות ורציתי מאד מאד להתהלך מהבוקר עד הערב בשמלות מקסי כמו של הבלונדינית מאבבא והצטערתי מאד שאמא שלי לא לובשת פלטפורמות גם לעבודה ברפת.

שנות השבעים היו גם השנים הראשונות לעיצובי כאשה. אתם לא יודעים, אולי בגלל שאתם טיפה קטני אמונה וקצרי רואי, אבל אני בלונדינית במקור. זאת אומרת, במקור המחשבות שלי. בעיניי רוחי דמיתי כשתי טיפות מי חמצן לאילנית ולאה לופטין, בשיערה המגוהץ לתלפיות, למרות שהייתי מתולתלת מאד מאד.

במקלחת המשותפת הבחנתי, ביגיעה רבה, כי המים גורמים לשיערי להיות חלק ולכן היו ימים שביליתי ליד הכיור הקטן בשירותים, רוחצת את תלתלי הקצרים ומסרקת טוב טוב. אך לאחר שוטטות קצרה בחצר הגרוטאות, בשמש הקופחת, שיערי נראה כמו ליפה סמיכה וממש לא כמו מפלי הזהב של אנייטה.

 

במקור אני שתי טיפות חמצן אילנית

רציתי להיות בלונדינית ורציתי מאד גם שיקראו לי כוכבית או סיגלית או זהבית או כל שם שמסתיים ב'ית. כמו חרולית. אמא שלי הבטיחה לי שבגיל 16 כל צרותי יפתרו ואוכל לשנות את שמי ולצבוע לבלונד ולגהץ את השיער מהבוקר עד הערב. אבל כשהייתי בת 16 שנות השבעים כבר לא השתוללו ברחובות והבלונד החלק פינה את מקומו לרעות חולות אחרות כרעמות שיער עצומות ולכריות כתפיים.

בעודי צועדת את צעדי הראשונים בשדה הנשיות, אמא שלי צעדה את צעדיה הנשיים הראשונים בשדה "האשה למטבח". היה לה את הספר של רות סרקיס ואת ליליאן קורנפלד וידיה החרוצות גזרו ואספו גיזרי עיתונים וכתבו במהירות בקלסר קרטון, בכתב הפנינים היפה שלה, כל מיני מתכונים שהכתיבו בפינות בישול ברדיו.

פעם היא עשתה את העוגה הזו, עם אננסים למעלה ודובדבנים. היא היתה חגיגית וגבוהה מאד ושונה מעוגות השוקולד והשיש שבדרך כלל אפתה בחדר הקטן בקיבוץ. אחר כך היא לא עשתה אותה יותר ועברה להלך עלינו קסמים עם עוגות השמרים הפליליות שלה.

מהבוקר העוגה הזו מסתובבת לי בחלויימס ובין פגישה אחת לשניה התארגנתי על אננס משומר ודובדבנים מסוכרים עם טונות של צבע מאכל. שנות השבעים או לא שנות השבעים? תגידו תודה שאין בה אבקת מרק ואל תעשו בעיות.

בעודי מתקתקת לכם את תיקתוקי והרהורי, העוגה הזו שיושבת לתומה על השיש במטבח, מתחסלת בצעדי ענק. שתדעו.

הבלונדינית שכבשה לנו את המטבח בסערה

[print_this]

עוגת אננס הפוכה

מצרכים:

לקרמל:

כוס סוכר חום בהיר

50 גרם חמאה

רבע כוס מיץ אננס (מקופסת השימורים)

חצי כפית קינמון

לעוגה:

קופסת אננס (7-8 פרוסות עגולות)

קופסת דובדבנים מסוכרים

200 גרם חמאה רכה

כוס וחצי סוכר לבן

4 ביצים

כפית תמצית וניל

גביע שמנת חמוצה / יוגורט

שתיים וחצי כוסות קמח תופח

וכך תעשו:

הכנת הקרמל:

1. בקלחת המסו חמאה על אש קטנה והוסיפו את הסוכר ואת מיץ האננס. ערבבו היטב על אש קטנה עד שהסוכר נמס. הזהרו לא לשרוף את הקרמל. הוא צריך להיות בהיר. עדיף שהסוכר לא ימס לגמרי, אבל שהקרמל לא יהיה שרוף ומריר.

2. הורידו מהאש והוסיפו חצי כפית קינמון טחון. ערבבו היטב.

3. שיפכו את הקרמל לתבנית חסינת אש (פיירקס) בגודל 26. לאיקאה יש תבניות כאלה, מעולות.

4. הניחו בזהירות על הקרמל את טבעות האננס המשומר ובתוך הטבעות שימו דובדבנים מסוכרים. אפשר גם בין הטבעות, שיהיה יפה ובטוב טעם גם.

5. במיקסר הקציפו את החמאה עם הסוכר הלבן. הוסיפו ביצים אחת אחרי השניה (בשיטת זו נעלמת, השניה מצטרפת), הוסיפו את תמצית הוניל ואת השמנת החמוצה ובסוף הוסיפו את הקמח התופח. מתקבלת תערובת חלקה ולא נוזלית.

6. מורחים את התערובת בזהירות רבה על האננסים והקרמל שבתבנית. משתדלים שהאננסים לא יזוזו.

7. מכניסים לתנור שחומם מראש ל-160 מעלות לחמישים דקות, עד שהעוגה יציבה.

8. מוציאים את העוגה ונותנים לה להצטנן מעט.

9. עוברים על הדפנות עם סכין ומפרידים את העוגה מן הדפנות. כך יהיה קל להפוך אותה.

10. הופכים את העוגה על מגש ומרחיקים סקרנים.

[/print_this]

 

הקרמל מנוקד בקינמון

מניחים את פרוסות האננס על הקרמל

ממקמים דובדבנים בחורים שיהיה בטוב טעם

מורחים את הבלילה על האננסים

שימו תבנית מצופה נייר אפיה מתחת לתבנית העוגה. זה יבטיח לכם תנור נקי תמיד

 

אופס! הופכים. רגע של פחד...

החתיכה החסרה

11. שמים ברקע אבבא, מקציפים קצפת עם מעט מאד סוכר ומחזירים את הבלונד הגולש לחיינו.

לינק להרשמה לעדכונים במייל לפוסטים חדשים בבייגלה

 

מקור מידע – אלבומי תמונות – מסעדות – מתכונים- דיונים – חוות דעת

קטגוריות:: כללינעמה פלדעוגותשיר הסירים - כל המתכונים

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (49)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת סמדי:

    נשאר פרוסה ….
    עכשיו אני צריכה להכין 2 כאילו לשישבת

    תבורכי אהובה על כל מילה ואות

  2. מאת אילן תלמוד:

    זכורה לי היטב הסצינה בה אני ואחי צופים בטמבלביזיה שחור לבן, באילנית שרה, ומסכימים שהיא רזה מדי… לא היה מזיק לה לטרוף עוגות מעשה ידיך, נעמה. .

  3. מאת תמר:

    מקסימה – את, העוגה והכתבה!
    כילידת שנות ה60 אבל עדיין ילדה בשנות ה70.. הכי זכור לי עוגת רולדה – זאת שמגלגלים עם מגבת מטבח, ממלאים בקצפת וזורים שוקולד מגורר – פיסגת הקולינריה אצלנו בבית

    • מאת נעמה פלד:

      רולדה! כמה שאני אוהבת רולדות.
      אתמול החלטתי לערוך סדרת קאמבק לשנות השבעים העליזות בה אבשל את כל הלהיטים של התקופה. רולדות בהחלט בתכנון, עם המגבת והכל.

      • מאת ליריתוש:

        אח, רולדות, אימא שלי הייתה מכינה כאלו עם המגבת…..רטרו אמיתי…..והמתכון הזה אמנם לא היה אצלנו, אך נראה שחיתות מן הסוג הטוב ביותר…..תודה!

  4. מאת Roni Tagansky:

    חרולית? LOL
    בלונדינית וגבוהה לתפארת

  5. מאת CooknBake:

    תוכן בשבת!!
    עשית לי קריבינג מטורף לעוגה כזו בדיוק.

    נפלא!!

    תמיד ידעתי שמסתתרת בתוכך בלונדינית חלקת שיער ;-)

    חיבוק

    • מאת נעמה פלד:

      גם לך, כמו לצהובה מעלייך, יש אבחנה דקה וראיה מעולה.
      ידעתי שמכולן אתן תזהו את הבלונד הגולש.

      כייף לעוגה שתעבור תחת ידייך הכשרוניות. אל תוותרי על הקינמון, הוא ממש משביח את העוגה.

      חיבוקים חמים.

  6. מאת Ditza:

    אני עשיתי את העוגה הזו (או דומה לה) אחרת, עם אננס מעל וג'לי. פעם אחת עשיתי אותה וחשבתי אז שזו פאר היצירה, לפחות במראה זה היה כך,

  7. מאת אורנה לזריאן:

    מקסימה שכמותך.ריגשת אותי עם הסיפור הנפלא,את מתארת כ"כ יפה,משהו את.
    לגבי העוגה:צריך לשמן את הפיירקס,או לשים נייר אפייה?

    • מאת נעמה פלד:

      תודה אורנה'לה.
      לא צריך לשמן את הפיירקס. הקרמל מלא שומן ויש בו חמאה, ולפני שמוציאים מעבירים סכין על השוליים כך שאין בעית הדבקות.

  8. מאת איל שמיר:

    גם אני שנות השבעים! :-)
    אצלנו אמא שלי גילתה את עוגות "אפיכל" הכלכך קלות להרכבה עצמית,
    זה היה "איקאה" של עולם האפיה- 3 שקיות אבקה, לערבב, להוסיף ביצים נדמה לי,
    ותמיד היה לזה אותו הטעם , לא חשוב מה היה מצוייר על האריזה.
    בעצם אני עושה עוול לאיקאה פה.
    זה היה "הום-סנטר" של עולם האפיה.
    כן.

    • מאת נעמה פלד:

      גדול! וזה כמובן מצטרף ל:
      "עוגת עלית, את אפית, את היחידה שתדעי". זוכר?
      אלינו לבית לא נכנסו עוגות קנויות ועל אבקות מהירות הכנה הוטל וטו חמור. הפולניה העמלנית לא הסכימה וכך לימדה אותי לא לפחד מבצק.

  9. מאת טל דניאל חבקוק:

    חרולית את תותחית. זה מקסים ויפה ויצירתי. ושוב 300 גרם חמאה בעוגה אחת. נעאל דינק. אני חותכת בשומן והסוכר כמו תמיד. ממירה את הקמח בקמח מלא וכן אני יודעת שאת לא אחראית לתוצאות… אבל ראבק – אשתמש בקופסת שימורים (שמאז שנות ה-70 לא נכנסו אליי למטבח)!!

    • מאת נעמה פלד:

      צוחקת. אם תרצי לטעום את הדבר האמיתי, לפני שאת "מבריאה" לי אותו, בואי. נשארה עוד חתיכה נאה.
      העיקר שתשתמשי באננס משימורים. אחרת זה לגמרי שנות התשעים.

  10. מאת תמנע קורץ:

    זהו! רשמית, הגשמת את פנטזיית הילדות שלי נעמה. ועוד עם הסיפור הנהדר על הילדות בקיבוץ – התלתלים שרציתי ליישר גם כן, על אימא שגזרה מתכונים מרות סירקיס והכינה בערך עוגה אחת כל החיים. העתקתי לי את המתכון ואפילו לכבוד הכנתה ארכוש לי תבנית שקופה שכזאת. תודה ענקית!

  11. מאת חגית:

    תודה!
    גמני נזכרתי!
    כשאמא שלי עוד עשתה כל-מיני עוגות !
    ואהבנו את כולן.
    ואנחנו בכלל בשומר הצעיר.
    כמה טוב שהיה קיבוץ. ברצינות.

  12. מאת אלונה:

    נראית עוגה לפנים, מה שנקרא :)
    אבל שאלה קטנה, יש אפשרות לעשות אותה גם בתבנית עגולה רגילה ולא זו של הפיירקס?

    תודה מראש

    • מאת נעמה פלד:

      אני ממליצה להכינה בתבנית סגורה, כי לקרמל יש נטיה לנזול.
      חוץ מזה שזכוכית הפיירקס עוזרת לך לראות את התנהגות העוגה.

  13. ושוב – נראהה וואו וואו וואו!!
    יש מצב אכין לאמא למומולדת ביום שבת :)
    היא כבר חטייארית – בטוח תאהב טעם של פעם!

    • מאת נעמה פלד:

      להשלמת ההפתעה בואי עם מכנסי פדלפון ושירי לה איזה דינג דינג דונג מהארוויזיון.
      מזל טוב לאמא!

      • חחחחחחחחח הרגת אותי עם המכנסיים :) תודה.

        הכנתי את העוגה והיא יצאה טעימה לאללה – כל השבת נשנשנו אותה…לא נשארה אפילו פרוסה אחת…עזבי בצד שלא זכרתי שאמא לא אוהבת אננס חחח
        אני כבר חושבת על כל מיני פירות שאפשר להכין את העוגה הזו P: יאמי!

        תודה על המתכון, אעלה בהמשך תמונות לבלוג שלי – כמובן עם קרדיט!

        תודה ושיהיה שבוע מקסים.

  14. מאת גיא:

    אפשר להחליף את הבצק עצמו בבציק מקביל של עוגה בחושה? כל השמנת חמוצה \ יוגורט לא לטעמי..

  15. מאת פנינהט:

    ואי ואי ואי לאן שזרקת אותי מליון שנות אור אחורנית, פעם הכנתי את העוגה הזו המון, טוב סירקיס לימדה אותי לבשל בעצם, ושנות השבעים היו השנים הכי הכי שלי התחתנתי ב-71 ובני נולדו ב-73 וב-76 כך שאני מאד אוהבת את השנים הללו

  16. מאת רוזה:

    ישן נושן ויפה שבא להחזיר את העוגה הזו על השולחן. תודה לך נעמונת יקרה מכל הלב!

  17. מאת ענתוש:

    איזה צחוקים ואי כמה צחקתי. לא הזכרת את המילה המבהילה " אבועגאלה" 700 אלף סיכות שחורות תקועות במסדר שלא יבייש שום מצעד קומוניסטי. ו..ו…אחרי שסובלים לילה שלם עם סיכת ראש בתוך העין….יש עוד חצי יום של סיבוב הפוך. ואחרי כל זה אם מצליחים לפרום את כל המסדר מגלים שער חלק אבל עם מליון וולט של חשמל סטטי …שיכול בתנועת ראש אחת קלילה להפעיל 100 טורבינות.
    בלונדה מעולם לא חשקתי להיות אבל את אלו מהוואי עם השער הארוך מבריק והמשי הזה…אוח אם היתי תופסת אז…
    שיחקת אותה עם העוגה והחרולית גדול גדול !!

    • מאת נעמה פלד:

      תודה ענתי. את יודעת כמה נשים איבדו עין בגלל האבועגילה הזו? אני בטוחה שזו היתה מכת מדינה העיניים השפוכות האלה.

  18. מאת עלמה:

    חרולית יקרה! הפוסט הזה הצחיק אותי נורא, וכמובן שגם הקליפ שימח.
    למעשה, האזנתי לו שלוש פעמים ברצף
    שאלה: באיזה תוסף את משתמשת כדי שאנשים יוכלו להדפיס רק את מה שאת מגדירה כחלק מהמתכון? חשבתי על זה שלא הכנסתי משהו דומה בבלוג שלי, ואולי זו טעות. בד"כ אנשים מתבאסים שאי אפשר להדפיס בנוחות רק את המתכון

    • מאת נעמה פלד:

      עלמתי היפה,
      אני רק מקשקשת פה, תוספים זה מוריד הגשם שהוא גם גאון וגם גדול בתורה.
      איך שהוא יוצא מהמקלחת אני מבקשת ממנו לשלוח לך הסבר מפורט.

  19. מאת דנהל'ה אופה קטנה:

    נעמה היקרה,
    הצטיידתי באננס ובדובדבנים מסוכרים (שככה יהיה לי טוב מעולם לא חשבתי לקנות את המוצר ה"טבעי" הזה…- אבל תמיד יש פעם ראשונה)
    אין לי תבנית פיירקס עגולה :-( רק מלבנית -אפשר גם לאפות בתבנית רגילה?

  20. מאת דנהל'ה אופה קטנה:

    טוב – בסוף מצאתי תבנית עגולה אבל קצת יותר קטנה גם לקח לה יותר זמן בתנור – אבל יצאה בומבה!! חשה רטרו בכל גופי :-)

  21. מאת פזית:

    עוגה מדהימה,הולכת לעשות אותה,עם איזה פירות אפשר עוד לעשות אותה? עם תותים?
    תודה על סיפור מצחיק ומזכיר ילדות פורחת ומאושרת!

  22. מאת ענבלול:

    אהלן

    בשלב של היפוך העוגה – צריך לכות שהיא תצטנן קודם לכן ?

    תודה

    שיהיה בכיף

  23. מאת עדי:

    אפשר לאפות את העוגה בתהנית חד פעמית?

  24. מאת נעה:

    הכנתי. טעימה מאוד. תודה

  25. מאת גאדה:

    יש לי אנגלש קיק עגול זה טוב?

השארת תגובה