ספינג' זה עם ביצים או בלי?!

ועדת חקירה היא צמד מילים לוהט שמתגלגל בכל פה ביומיים האחרונים. כאילו שמסקנות של ועדת חקירה כזו או אחרת הזיזו פה משהו למישהו. כאילו שועדת חקירה יכולה להסביר לאמא למה הילד שלה, היפה, בן השש-עשרה מכתף הכרמל, שרץ נחוש מול האש, לא חזר משם וגם לא יחזור.

אז במקום למלא את הפייסבוק בסטטוסים נקמניים שקוראים לאלי ישי להתפטר או לצאת חמושה במצלמה, לשחק אותה עיתונאית חוקרת ולהסתובב תחת רגליהם של השוטרים והכבאים ולהפריע כמיטב יכולתי והבנתי, החלטתי להעסיק את עצמי ולפתוח ועדת חקירה משל עצמי.

לפני יומיים, עם פרוץ הלהבות, חנכתי במטבח הלבן (עדיין) את המכון לחקר הספינג'.

ספינג' עם דבש - הילכו שניים בלתי אם נועדו?

יש לי חשבון ארוך ונוקב עם הסופגניה המרוקאית. הפעם הראשונה שפגשתי בה היתה בצבא. הייתי בתורנות מטבח וצ'ארלי, הטבח מדימונה שעשה שבוע שבוע, הרשה לי לעמוד לו ליד סיר הטיגון, להתבטל ולספר לו סיפורים משעשעים, במקום להשתתף במלאכת הברקת השולחנות והדחת הכלים.

הרומן שלי עם צ'ארלי התחיל יום אחד כששנינו נשארנו שבת בבסיס. אני נכנסתי למקלחת מתורנות ארוכה בחמ"ל ופצחתי בכל שירי דפנה ארמוני, כולל הדרן משירי ריקי גל ומזי כהן. האקוסטיקה במקלחת הריקה היתה מצויינת וצ'ארלי ישב בחוץ, על ספסל, עישן והקשיב. כשיצאתי עם המגבת על הראש, אוחזת את השקפקפים ביד שמאל ואת השמפואים ביד ימין, קיבלו את פני שריקות ומחיאות כפיים סוערות.

מאז צ'ארלי קרא לי הזמיר ובכל פעם שעשיתי אצלו תורנות מטבח הוא היה נותן לי לא לעשות כלום, שולח אותי עם סטוקים של גבינה צהובה, קטשופ ולחם לחמ"ל ומלמד אותי שירים מזרחיים. לדעתו הסלסול שלי היה מצחיק, אבל הוא היה מלא תקווה. "יום אחד תהיי זהבה בן" הבטיח לי צ'ארלי את מה שאף פעם לא יקרה "תראי איך שנינו משתחררים ואני עושה ממך כוכבת!".

אבל צ'ארלי לא עשה ממני שום כוכבת, אני עברתי לבסיס אחר, והוא התחתן עם סאלי המרכזנית שהשמועות סיפרו שהיא נכנסה ממנו להריון וילדה לו את אבי, בנו בכורו. אחר כך כבר היה אחר כך ואני חזרתי לאכול בכל חנוכה סופגניות רגילות עם ריבת תות זולה במקרה הטוב וריבת חלב במקרה המתחכם.

הפעם השניה בה פגשתי בספינג' היתה במטבחה הקטן של סבתו של "מלך הכתה". מלך הכתה היה בן הזוג שלי ושנינו ביחד אהבנו את בתו מתולתלת השיער. בכל חנוכה היו מתקבצים בביתה הקטן של הסבתא כל תשעת בניה ובנותיה על טפם וטפי טפם. המון רב גדש את הסלון הקטן וכולם חיכו לספינג' של סבתא ויוי.

סבתא ויוי עמדה במטבח, בנעלי בית וסינור מוכתם וטיגנה את עצמה לדעת. מדי פעם קוראת לאחד מנכדיה, מפזרת לו קצת קמח על הראש, מכתימה את מצחו בבצק ומברכת אותו בבנים זכרים ואושר ועושר. גם "מלך הכתה" היה עומד בתור לברכה, כי הוא ידע לעשות רק בנות ולכן כל מה שיכול היה לעזור לו להכין בנים זכרים, מבורך.

"שתדעי לך שהאשה הזו היא קדושה וכבר מלא פעמים מה שהיא אמרה קרה. כל השכנים שלה באים לבקש ממנה ברכה, זה ידוע בכל השכונה…" ככה הילל באזני נכדה של סבתא ויוי, מלך הכתה, האיש שלא רואה ממטר, גם לא זקנות שחוצות את הכביש. בעצם, אותן במיוחד לא.

"אני יכולה לעמוד ולראות איך את עושה?" שאלתי בזהירות סבתא ויוי הקדושה. "בטח. למה לא?" אורו עיניי הזקנה. "שתדעי לך. הספינג' הזה יש בו ברכה. הוא מאחד לי את כל המשפחה ואיך שהוא בא ככה באה השמחה ואיך שהוא הולך גם השמחה הולכת, עד למימונה, אז יש מופלטה…" ככה הסבירה לי ויוי שהחיים, השמחה והמוות הם ביד הבצק.

עמדתי לידה עשר דקות. ראיתי אותה מכדררת, מנקבת באצבע וזורקת לשמן הרותח, עד שהבנתי את הפרנציפ ואז התחלתי להשתעמם. "רוצה לנסות?" שאלה הזקנה ואני מיד הפשלתי שרוולים.

"צריך להוריד טבעות" אמרה ויוי "אה, את אין לך טבעת" היא שלחה אליי מבט ממזרי, קצת רע בקצוות "מסכנה, גרושה. לא נורא בעזרת השם יהיה לך חתן וגם הרבה בנים. למה לא? את אשה טובה. מסכנה. מגיע לך שיפתח לך המזל. מסכנה, למה לא…" ככה ויוי שירשרה לי ברכות וגידופים, עשתה לי רע ומר בלב וטלטלה אותי בין יאוש לתקווה.

"בסוף תתני לי את המתכון?" שאלתי את ויוי הקדושה, שעמדה לידי עם הידיים על המותניים, בודקת טוב טוב את צעדי ומהללת ומקלסת את סוג האשה האידאלית בעיניה "אשה של בית".

"כל גבר, אבל כל גבר, גם הנכד שלי, שיהיה בריא, אוהב אשה של בית. לא קריירה שמריירה. אשה שיושבת בבית, מכינה אוכלת, מגדלת הילדים, מטופחת מבפנים ומבחוץ. לא אחת שמסתובבת ברחוב ועושה את עצמה חכמה ומלומדת" ככה הרביצה בי ויוי תורה, מתקנת לי את תנועות הטלת הספינג' מפעם לפעם.

"וגם את, יכולה לשנות את הגורל שלך. כי אני רואה שבבסיס את אשה טובה של בית…" ניבאה לי ויוי עתיד ורוד בריח של אקונומיקה, ימי הורים וקציצות.

"הנה אני אלמד אותך פטנט. שתדעי אם גבר הוא רציני איתך או לא" לחשה על אוזני הסבתא היודעת כל "שימי על האצבע הזאת" נופפה ויוי בקמיצת יד שמאל "ספינג'ה, ככה כמו טבעת נישואין". "אחר כך תבואי ככה לגבר שלך ואם הוא יתן ביס ויאכל מהיד שלך, הוא יתחתן איתך. אם יקח ביד, הוא לא רציני ואם יקח ביד שמאל, זה הכי נורא. הוא בוגד בך ושומר את יד ימין הטובה למישהי אחרת" ואני, הפתיה? מיד ענדתי על אצבעי ספינג'ה חמימה והלכתי מבקשת את ברכת הדרך מסבתא ויוי.

"אני אוהבת אותו. את רוצה שאתחתן איתו?" התעכבתי רגע בפתח המטבח. "הוא צריך אשה של בית!" אמרה סבתא ויוי ביובש.

הספינג' נחטפה מידי בגסות. ביד שמאל. אחרי חודש-חודשיים נפרדנו. היתה שם מישהי אחרת ואחרי כמה חודשים נולדה לו ילדה. "הברכות של סבתא ויוי לא מי יודע מה עזרו" אמרתי לו ביום שגיליתי ועזבתי את הבית "לא יעזור. רק ילדות אתה יודע לעשות!" העלבתי את מלך הכתה והלכתי לנצח.

את המתכון לספינג' לא קיבלתי מהזקנה, היא שלחה אותי מהמטבח עם תחושת המרקם הנכון בידיים ועם ריח של שמן שירד ממני רק אחרי שלש מקלחות ושתי כביסות בהשריה עמוקה.

ומאז, אני מחפשת…

הסטטוס שלי בפייסבוק זעק למתכון לספינג' וכאן הסתמנו שני מחנות ברורים. מחנה אחד שעושה את בצק הספינג' עם ביצים ומחנה שני שעושה אותו ללא ביצים.

החלטתי שאם אני רוצה לדעת את האמת, עליי לחקור ולא לחפש קיצורי דרך.

ביום בו התחיל הכרמל לבעור, הכנתי את הספינג' עם הביצים. הן יצאו יפות, אבל משהו במרקם היה נורא כבד ודחוס. ממש לא הדבר האמיתי.

"מה נעשה עכשיו?" יללתי למוריד הגשם. "אולי תגיד לאחים שלך לא לבוא" הצעתי, יודעת שהוא לא יסכים. "נראה לך? הם יאהבו את זה. זה מצוין! רק את יודעת שזה לא אותו טעם" הוא שיקר לי בטובו.

אחיו של מוריד הגשם באו, אכלו, לקחו הביתה ועשו את עצמם כאילו זה באמת מאד טעים. לא עשיתי סיור פחים בסביבה, אבל אם הם זרקו אותן לפח, אני סולחת. את מה שנשאר אני העפתי לפח, אני שונאת לראות את הבושה עומדת לי על השיש מול העיניים.

היום, יום שלישי לבערה למחדל הבערוּת של אלי ישי, החלטתי לגשת לחלקו השני של הניסוי. רציתי שמשהו יכבה לי ולו לרגע את הדכאון ואת העצב, הדמעות שלי לא מכבות כלום.

אז הלכתי לאתר של קרין גורן. שם מצאתי סרטון מצוין ומתכון נהדר של ספינג' אווריריות, ממש כמו של ויוי הזקנה הקדושה. השינוי היחיד שעשיתי הוא בהוספת 2 כפות ברנדי טוב לבצק, אומרים שכך הספינג' סופג פחות שמן.

והנה המתכון:

ספינג' בלי ביצים. מוצלחות שאין דברים כאלה!

חומרים (25 ספינג'ים בערך):

קילו קמח

2 כפות שמרים יבשים

1/2 כוס סוכר

כפית מלח

2 כפות ברנדי טוב

800 מ"ל מים

ליטר וחצי שמן לטיגון

וכך תעשו:

בקערה גדולה שימו את הקמח וערבבו לתוכו בכף את השמרים היבשים, הסוכר והמלח.

הוסיפו את המים ואת הברנדי ולושו בתנועות צביטה פתוחות. מושכים את הבצק מהקרקעית ועוזבים, עד לקבלת בצק אחיד אך נוזלי ודביק.

כסו את הקערה בניילון (שקית של הסופר היא אידיאלית בעיניי) ועליה הניחו מגבת. התפיחו כשעה עד להכפלת נפחו של הבצק.

הרטיבו את היד היטב ובתנועות הצביטה והפתיחה הוציאו את האוויר מן הבצק. כסו שוב בשקית ניילון ובמגבת.

חיזרו על תהליך הוצאת האוויר וההתפחה עוד פעמיים.

חממו את השמן בסיר רחב.

הערכות לטיגון: מלאו קערה במים ושימו אותה ואת קערת הבצק ליד הכיריים. דאגו שתהיה לכם גם כף עם חורים להוצאת הספינג' ומגש עם נייר סופג.

בידיים רטובות לוקחים חופן בצק בגדל של קלמנטינה בערך, מנקבים בו חור יפה עם האגודל ומניחים בסיר השמן. אל תזרקו לסיר, זה שמן, זה חם, זה כוויות מדרגה ראשונה ואין לנו מקום לעוד אסונות בחג הזה, רק לניסים!

כאשר הספינג' מזהיבים ומקבלים גוון חום בהיר הופכים אותם בזהירות ומטגנים את הצד השני.

את הספינג' המוכנים מניחים במגש עם הנייר הסופג.

מגישים עם דבש וסוכר, נותנים ביס ומתפללים לטוב, לניסים ולנפלאות ולעוד מטוסים יווניים שיבואו להציל אותנו מעצמנו.

הבצק אמור להיות דביק, חלק ומעט נוזלי

לפני ההתעסקות איתו כדאי להרטיב את הידיים בנדיבות

בייגלה, ממש בייגלה

הספינג' מיטגנים

עננים מנחמים של ספינג'

שימו לב למרקם האוורירי. הולך נהדר עם סוכר או עם דבש

(הנה הסרטון של קרין גורן, כדאי לצפות בו. הוא ממחיש מצוין את המרקם ואת מלאכת הלישה)

קטגוריות:: חנוכה וטיגונים לרובכללימתוקיםנעמה פלדשיר הסירים - כל המתכונים

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (48)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת הילה:

    יצאו לך ממש יפים!!!
    את מרוקאית אמיתית!!!

  2. כן! כן! כן! ככה הוא צריך להראות :)

    הספינג' נראה מעולה, אוורירי ו…..אוורירי
    יצא קריספי? אני אוהב קריספי!

  3. מאת עמרי:

    אוי ואבוי לי
    ואני אמרתי לאחת שלי שקרין גורן זה אשכנזי מידי ולא אמיתי ובזאת נידונתי אתמול לוותר על ספינג'
    אולי פרחים בצירוף המתכון הזה ישכנעו אותה לנסות בכל זאת

    כרגיל – סיפור מעלף, תמונות מעוררות תאבון והלשון כבר מלקקת את השפתיים

  4. מאת ליאת:

    אם אין לי ברנדי?? אולי משהו אחר במקום?

  5. מאת רוזה:

    נראה טעים עד אובדן חושים.

  6. מאת Roni Tagansky:

    יצאו לך פרחים יפהפיים, נראה מושלם

  7. מאת פורמלג:

    זקוקה שמישהו ירים לי את הלסת מהרצפה. זה נראה פשוט אלוהי.
    הלוואי והיה לי אומץ לטגן בעמוקים.

  8. מאת גילה:

    יואו.איך בא לי.יותר מגרה מסופגניה.

  9. מאת Gilli Dei:

    אבל דארלינג, למה היית צריכה לחפור כ"כ אחר חיפוש מתכון??
    נתתי לך את התשובה מראש תוך הסבר נוקב שעם ביצים הבצק יוצא דחוס וכבד…
    לא ידעת שאין חכם כבעל נסיון? ((:

    יצאו לך מזמינות! עשית לי חשק לעשות עוד נגלה!

    יאמי

  10. מאת שיח' סלימאן:

    נראה מעולה

    הולך לנסות.

  11. מאת עפרה:

    יצאו לך מדהימים, אבל עזבי אותך מספינג'
    לכי על הדבר הטעים באמת

    צ'ורוס!!!

  12. הזכרת לי את המאמא שלי שמכינה ספינג'
    באהבה רבה שכזו…

  13. מאת פיני יפתח פרג'ון:

    סיפור מרתק,נעמה.
    ברכות לפיצוח הצופן של ויוי.

    ד"ש למוריד הגשם וחג שמח

  14. מאת יעל מוזס:

    נעמה יקרה, ספינג' הוא ללא ביצים ללא צל של ספק, אבל אני עדיין עסוקה בפרפראות, כמו :ֿלמה כל מאכל מזרחי ישר מקבל את התואר מאכל מרוקאי?

    אם בחקר עסקינן, היתי מאוד רוצה לדעת את מקורו של הספינג',ואולי לעדות שונות דרכים שונות להכינו, בכל אופן אצלנו הטריפוליטאים מכינים את זה עם תמצית וניל ולא ברנדי אבל אני בטוחה שהברנדי נתן לזה טוויסט נהדר

    • מאת נעמה פלד:

      יעלי,
      סבתא ויוי היתה מרוקאית וככה גם צ'ארלי, למרות שאני יודעת שגם הטוניסאים וגם הטריפוליטאים מטגנים ספינג' ואגב, גם לבולגרים יש סופגניה דומה. בואי נסכם על צפון אפריקאי ונסגור ענין בלחיצת יד שמנונית.

  15. את כותבת בחסד.
    אני לא מאלו שנכנסים למטבח, ואני גם לא מי יודע מה קוראת בלוגים של מתכונים,
    אבל הסיפורים שלך בדרך מקסימים.
    חוץ מזה אני רואה שלמוריד הגשם הצליח הבוקר. מבול היה לנו.

  16. מאת סמדי:

    "אם חולמים על זה אז אפשר לעשות את זה "….אמר מי שאמר
    ובהחלט רואים ת'תוצאות ועד החקירה שהקמת
    פעם הבאה שאת פותחת חמ"ל תגידי לי אני יעזור לך בחקר הקוד /צופן
    נקרעתי מהברכות של הסבתא זפתא הזאת מזכיר את חמותי
    והיא תמניה שלימדה אותי להכין זלביה /סוונץ או אייך שלא קוראים לו
    תנסי עם חמאה בפנים זה סוף הדרך .

    תבורכי נעמה אהובתי על כל מילה ואת וחייך שאת מעלה לי
    נשיקות
    סמדי

  17. ספינג'ות (ככה ברבים) חלומיות, ענני עננים, תענוג לקרוא ותענוג לראות.

    מגי

  18. מאת CooknBake:

    אני ממש לא מופתעת שדווקא המתכון של קרין גורן הצליח לך.
    קרה לי בדיוק אותו הדבר עם עוגיות המכונה – הכנתי כמה גרסאות עד שניסיתי את שלה, ובינגו! הצלחה כבירה! עוגיות מרוקאיות אמיתיות.

    יצאו לך מקסים! האיש שלי מת לספינג' ואת עוררת לי את החשק להכין.

    חג שמייח :)

    • מאת נעמה פלד:

      כל כך בא לי לטגן, אבל לא מתחשק לי להשאר עם הר ספינג' לבד.
      לקרין גורן יש יופי של מתכונים ובדרך כלל לא התאכזבתי מהתוצרים.

      חג שמח, מירבי. לכי טגני טיגונים.

  19. מאת מיכל:

    ותוסיפי תפוח אדמה מבושל ומעוך למחית

  20. מאת שרון:

    הי, לא הבטחתם צ'ורוס השנה?

  21. מאת שרה:

    לבולגרים יש משהו ממש זהה שנקרא מקיצי.

  22. מאת ורד:

    במקום ברנדי להוסיף בירה והפחית בכמות השמרים יוצא חבל על הזמן

  23. מאת חני שחר:

    מילדותי אבא ז"ל היה מכין את הסופגניות הרומניות, המתכון זהה כמעט לחלוטין למתכון שהכנת את הספינז.זה כל כך טעים עם המון אב. סוכר מעל ,ועוד היינו טובלים בריבת תות או דובדבנים .ילדי בחנוכה תמיד ביקשו מסבא להכי סופגניות .אבא היה נוהג לגלגל את חלקן ואחרות, סתם למתוח ולהכניס לשמן הרותח.ערמות של סופגניות שהיו מתחסלות.

השארת תגובה