הנקמה שלנו בסלט הקטלאנה הקטלני

כשאייל שני שיחק עם איציק את משחק ה"מה יש במנה", איציק, שהפך לסוג של איל שני, במקום לקחת ממנו את כישרון הבישול התרכז יתר על המידה בחריזה של משורר הדלות, זיהה הכל, כמעט. זנב שממית שנטחן לפיסות מקרוסקופיות, כליות שועל שהן מצרך חובה בכל בולונז טוב, אזוביון מהרי האלפים, שנקטף ע"י צועניות שעל גבן ילד ומרווה, איך אפשר בלי מרווה? "שומרונית המרווה?" תהה איציק בקול וזכה לדמעות תנין מצד המאסטר.

אז כשהם שיחקו את המשחק הזה, אני נזכרתי במשחקים ששחקנו בבית עם אבא שלי. בדרך כלל מטרת המשחק היתה לרמות ולהרגיז את אחי הקטן, יפתח, ואני הייתי בת ברית מצויינת. את סריות ה"רביעיות" הייתי מסדרת מראש, במונופול הייתי ממציאה הקלות ולמרתונים של "ארץ עיר" הייתי מגיעה כשיש לי רשימה מלאה של כל הארצות בח' וכל המקצועות בף' סופית.

כאן היה ריטואל קבוע. יפתח רק היה מתחיל לחשוב על בעל חיים בג' וכבר אני הייתי זועקת סטופפפפפ! מנצחת, התרמית היתה מתגלה ואני הייתי חוטפת מכות. אמא שלי היתה שולחת אותנו כל אחד לחדר שלו ונוזפת בילד הגדול שאותו היא לא יכולה היתה לשלוח לאף חדר.

והיה גם את משחק הטעמים. היינו עוצמים עיניים ומזהים מה יש בכפית. בדרך כלל המשחק היה מסתיים כשיפתח היה נוגס בפלפל חריף או לוגם מיץ לימון, אבל עד אז היינו נחשפים לטעמים שלא הכרנו. סביב שולחן האוכל היתה שיחה ערה על האוכל ומרכיביו וידענו להבדיל בין גבינה כזו או אחרת ובין יין פטישים ליין שולחן ובעיקר לטעום לפני שאומרים איכס על אוכל.

מבין כל האחים לי היה את החיך "העצל" מכולם. כך הכריז אבי. לא הסכמתי לטעום מה שלא נראה לי יפה. אמרתי איכס על גפילטע פיש ורגל קרושה ואהבתי שוקולד פרה ואגוזי.

בבית שתלו בי ניגונים, קריזה מיוחדת לשירים עבריים וגם טעמים ואבחנה דקה. היא עמדה לצידי כשהייתי הכי זקוקה לה, ברומא.

זה היה בפעמים בהן הגעתי למנה העיקרית מלאה עד אפס מקום. פעמיים הזמנו סלט קטלאנה. פעם אחת במאמא אנג'לינה, שם סלט הקטלאנה הורכב מתפוחי אדמה, עגבניות, בצל סגול, שמן זית, חומץ בלסמי, לימון ושרימפס אימתניים ובפעם השניה באוטביו, שם השרימפס הוחלף בלובסטר שצחק לנו בפרצוף וחזר למטבח מנופף באצבע משולשת.

 

הלובסטר שצחק עלי

"תזכרי בדיוק ממה זה מורכב" פקדתי על עצמי.

שרימפס יש בארץ? יש, ואפילו טובים.

עגבניות יש? יש, ומשקלן בזהב.

בצל סגול? ברוך השם.

שמן זית? מעולה שבמעולים וגם חומץ בלסמי ולימון יש בשפע.

מה נשאר?

תפוחי אדמה עמילניים, עם גוף. טוב, בארץ יש תפוחי אדמה אבל כאלה צהובים ומשגעים לא ראיתי. אבל מה? כשהתלמיד מוכן התפוד מגיע. בשבוע שעבר פגשתי לראשונה את תפוחי האדמה מזן ראטה בשוק האיכרים ויומיים לאחר מכן רפי כהן הגיש לנו בארוחה יחד עם שקדי העגל. "הם חמאתיים" הגדיר רפי את מה שהחיך שלי חיפש. ביום שישי, מוקדם בבוקר הלכנו לשדות "שוק האיכרים" לצוד את תפוחי האדמה המצויינים האלה. יקרים, אבל ממזריים ושווים כל שקל.

 

תפוחי אדמה 'ראטה'

אחרי ספירת המלאי נשאר רק לתת למוריד הגשם להגשים לי את הסלט ולתת לו לעשות את מה שהוא עושה מצוין. לבשל.

קבלו את המתכון של מוריד הגשם לסלט הקטלאנה. אם לא בא לכם לסכן את הכרטיס שיש לכם לגן עדן, אפשר להחליף את השרימפסים בדג לבן ובשרני. אם אין לכם כרטיס לגן עדן ונדמה גם לכם שיהיה שם משעמם טילים, נסו את הסלט הזה עם קלמארי. זו העונה.

מוריד הגשם, הבמה שלך:

סלט שרימפס קטאלנה א-לה בייגלה

 

הורסיה שלנו

מצרכים

כמנה ראשונה ל 6 אנשים

24 ג'מבו שרימפס טריים

 

יפים קריסטל

בצל סגול פרוס דק

עלים מחצי צרור פטרוזיליה (להפטר מהגבעולים העבים

4 תפוחי אדמה מסוג ראטה מקולפים, מבושלים ופרוסים

12 עגבניות שרי/תמר חתוכות לרבעים

שמן זית כתית מעולה

חומץ בלסמי

מיץ מלימון וחצי

ההכנה

לפזר סדר על צלחת ההגשה את הבצל והפטרוזיליה

 

אפשר לעצור כאן, זה כבר טעים

לפרוס את תפוחי האדמה כשהם עדיין חמים/פושרים ולסדר גם אותם על הצלחת. לבזוק עליהם קצת מלח אטלנטי (או מלח גס) וקצת פלפל שחור.

 

ראטה - תפוחי אדמה חמאתיים

כשצלחת ההגשה מוכנה, לטגן את השרימפס בחצי כוס שמן זית על מחבת לוהטת כחצי דקה מכל צד (עד להחלפת הצבע לוורוד)

להוסיף למחבת את מיץ הלימון ומעט חומץ בלסמי ולערבב עוד כדקה

להוציא את השרימפס מהמחבת (שנשארת על האש) ולסדר אותם על צלחת ההגשה

זהירות פורנוגרפיה!

כמו ציור

לטגן את רבעי העגבניות ברוטב שנשאר במחבת כשתי דקות תוך כדי ערבוב

לשפוך את תוכן המחבת על צלחת ההגשה, לטפטף עוד כמה טיפות בלסמי על הקומפלקס ולהגיש לאנשים שאתם אוהבים.

 

פשטות מושלמת

קטגוריות:: כללינעמה פלדסלטיםפירות יםשיר הסירים - כל המתכונים

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (34)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת Tagansky:

    עשיתי פיפי במכנסיים עכשיו מצחוק.
    תודה על המתכון המשגע רק תפוחי אדמה חסר לי :)

    • מאת נעמה פלד:

      לדעתי אפשר למצוא את תפוחי האדמה האלה בעוד מקומות. אני מתכוונת לחפש אותם בשוק הכרמל. אודיע לך, כמובן. אגב, היום קניתי עוד 50 גרם חמאה, בקיצוב…

      • מאת הדס:

        אני חייבת לציין שלפני בערך שנה מצאתי וקניתי אותם בשופרסל (!) בחוצות אלונים… מאז נעלמו עקבותיהם…

      • מאת יעל:

        גילוי נאות…הבוקר קניתי 10 חפיסות חמאה שנמצאו בודדות על מדף המקרר במגה בול בישפרו…..אז מי שרוצה יש שם עוד.

  2. מאת דנה:

    מקסים. זה בא עם מגש בורקס בצד? (-:

  3. מאת סתיו אדם:

    אייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי
    זהו פשוט כך !!!!

  4. מאת ניצה הוכמן:

    תודה על המתכון ה.משגע.נשאר לי עוד תפוח אדמה ראטה אחד מהקפיצה לנמל בשבת.יש לי קופסא שלימה של תפוחי אדמה סגולים שגם הם נקנו שם וגם גזר לבן שעוד לא הוחלט מה יעשה בהם.נעמה תודיע בבקשה אם תמצאי את הראטה במקום אחר. תודה
    ניצה

  5. מאת תמארי:

    שרימפ טריים באילת? לא שמעתי על זה . קונה קפוא במעדנייה הרוסית…………תפוחי אדמה צהובים? למה מה קרה? וורודים לא טוב?מתכון שבהחלט שווה ניסוי.קליל ביותר.
    טוב בהזדמנות זו אני רוצה לספר לכם ביגעלך שאת המדריך לרומא הדפסתי ושמתי לבעלי בקלסר ואמרתי לו תקרא.קרא. בהמשך חיפש טיול לרומא……..מחר הולך לסוכנת הנסיעות. מדובר על אפריל לפני ליל הסדר…………אנחנו מבריזים לשלושת הילדים……….

  6. מאת ניצה הוכמן:

    אוקי נעמה, מבטיחה לנסות…תקבלו דיווח!

  7. מאת דותן:

    יש את תפוחי האדמה הללו בשוק האיכרים

  8. מאת גילה:

    איפה אתם קונים שרימפס טריים כאלה יפים?חייבת לאכול את הסלט הסקסי הזה.

  9. מאת משה מור:

    דווקא במנה הזאת חסרה מתיקות מסויימת….גם ליקר קסיס או דאקירי משתלב כאן טוב….

  10. [...] This post was mentioned on Twitter by בייגלה, בייגלה. בייגלה said: זוכרים את סלט הלובסטר שהכריע אותנו? חזרנו לחסל איתו חשבונות והכנו כזה עם שרימפס בבית. שומרי הכשרות וחובבי גן העדן… http://fb.me/FhgnZzzy [...]

  11. איטליה – פשטות וגאונות הולכים יד ביד ושם המשחק הוא חומרי גלם, כשחומרי הגלם מעולים, המנה – אין ספק, תהיה מעולה לא פחות.
    נראה נפלא, למרות שאינני אוכלת שרצים וכל מה שבא מהים, בהחלט מגרה.

    מגי

  12. מאת נדב פרץ:

    "עכשיו ,נדבי, אבא ואני הכנו לך הפתעה טעימה" אמרה אחותי במבט מבטיח. אבי חייך חיוך עקום ומתחטא..חיוך שלמדתי לזהותו כהבזק הברק לפני רעם השקר. עצמתי עיניים כשאחותי הכניסה אל פי תות שדה במלח.. עיני נפקחו בהפתעה ולחיי האדימו מעלבון . אותה עת קולו של אבי המשועמם נשנק מרוב צחוק ונחירי אחותי הגדולה התרחבו באותו צחוק משועמם ופרוע…
    היום זה כבר מצחיק מאוד ואני מזכה אותך מאשמת חיך אצלה .מאז ומעולם זו היתה טענה שאין בה ממש- יוכיחו השרימפסים המזובדים בכל הפלאים והנפלאות של שוק האיכרים בתל אביב עה"ק.
    כאנטיתזה לרשומה המענגת הזאת הבאתם כסיפתח את הדיאלוג המונולוגי שבין העו"ד הגיברלטרי לבין הטבח כבד הפה וכבד הלשון : יש המכנים את הרקיחות הגיברלטריות בשם אוכל ויש המכנים את מילמוליו המגומגמים של הטבח בשם שירה(!!!!!)..אוי לאוזניים. זה מזכיר לי למה התחלתי לשנוא דיבורים על אוכל. ישמרונו אלוהויות המזון והשתיה ורמאים וחנפים כמינם וממינם – " גאונים","פרופסורים"…שהדבר יכה בשניהם!

  13. מאת נדב פרץ:

    טוב,טוב. כן,כן. האמת שכן . למה לא בעצם? במישור הארצי והקונקרטי נגזרו עליי כמה שעות ללא מעש בספריה ( יום שלישי הארור ) ומתחשק לי תפוחי אדמה מזן ראטה ( אגב ניתן להשיגם בשוק הכרמל ובמחנה יהודה ) שלוקים במים בלבד ועליהם איזו חתיכה נאה ויאה של דג מעושן בתוספת פלחי בצל.. אז כנראה שבפרזנט פרוגרסיב אטפל בנפילת הסוכר שלי באמצעות חטיף ופחית מנגו ( לא לצחוק זה טעים !)

  14. מאת סמדי:

    טוויסט הייה מאז ומעולם חביב עלי יותר מאגוזי
    התמונות הצבעים שלך הורגים אותי כל פעם מחדש
    למרות שאני וחיות המים שני עולמות שונים

    תבורכי נעמה יפתי
    על כול מה שאת
    סמדי

  15. מאת חיה:

    מקסים , ונראה מאד טעים… שרימפס נפלאים אפשר להשיג ב"פישנזון " בשוק האיכרים ,ממש "דלת" ליד הראטה….
    חיה.

  16. מאת אמנון:

    אתם גאונים

  17. מאת אילן תלמוד:

    קשה לעשות רושטי עם תפוחי האדמה בארץ.

  18. מאת גלית:

    איך שאת כותבת…. לתוך הנשמה שלי.

  19. מאת נילי אוסטוינד:

    אני מגיבה לפני שקראתי מילה. לא פייר. הרסת אותי. רק ראיתי את המרכיבים, את הצבעים. אחרי ארוחת ערב עלובה שאכלתי (מבחינת המרכיבים, כמובן). התעצלתי. הייתי עייפה מלחשוב על משהו מעורר תיאבון.
    ברשותך, אגיב שוב אחרי שאקרא. בינתיים מריירת.

השארת תגובה