בפיצה פיליפ הלקוח אף פעם לא צודק!

אתמול באחת עשרה וחצי בלילה, אחרי שנגמרה לנו לחלוטין קדירת הקציצות והבורגול ודקות לפני שאכלנו אחד לשני את הראש מרוב עצבים של רעב ושיעמום טלוויזיוני, החלטנו לחגוג את היותנו אזרחי העיר ללא הפסקה, ולראות מה פתוח.

מה פתוח? הכל פתוח. עיר הנוער ממש. חשבנו ללכת לסבול אצל "הסובל", אבל התעצלנו לעשות יו טרן ולכן העדפנו לחפש במשך חצי שעה חניה בסביבות רחוב הארבעה בואך איבן גבירולה וללכת לאכול בפיצה הצרפתית של פיליפ. אין לנו מושג מה זו פיצה צרפתית, למיטב ידיעתנו יש להם כל מיני קונדסים לצרפתים האלה והם לא צריכים להשאיל מעמים אחרים שטיקים קולינריים. מה יהיה הדבר הבא? סביח צרפתי או אולי מלאווח?

אבל זרמנו, כי ככה זה בעיר הנוער, לא מדקדקים בקטנות. ישבנו על הבר, בהינו בתנור העצים ובתפריט התוספות העשיר וזכינו להתעלמות גסה מצד העובדים, כאילו העולם באמת שייך רק לצעירים.

- "אנחנו רוצים קולה בבקשה" ביקשנו בנימוס.

- "אפשר קולה?" שאלנו.

"קולה אפשר?" ניסחנו אחרת.

- "קולה!" רעם קולו של מוריד הגשם וההוא מהדלפק הרים עיניים אדישות וזחל לעבר מקרר הקולות. הנער אדיש בחולצת הדולנד דאק הניח בקבוק זכוכית על הבר, ללא כוס וללא קש. ככה ושנגיד תודה.

כשיושבים על הבר רואים בקלות את חִינוֹ של המקום (כשהוא בנמצא) ואת תחלואיו. שני הנערים שהכינו את הפיצות לא הפסיקו לריב ולהעליב אחד את השני לנגד עיננו. האחד, עם כובע קסקט, הוציא והכניס פיצות במרץ, פיזר גבינות, הניף בצק באוויר, בעוד השני מעיר לו, מתווכח וגורם לנו לרצות להעיף לו שתי פלאסקות ולשלוח אותו לחדר להסתכלות ולהתבוננות במעשיו.

 

אין כמו לשבת על הבר כדי להבין את הפילוסופיה של המקום

בחוסר חשק לקח מאיתנו המתכתש הראשי הזמנה. אישית אחת שחציה פפרוני וחציה ארטישוק ואישית שניה עם ארבע גבינות וחצילים קלויים.

מלצרית מבוהלת נכנסה למסעדה עם פיצה רבע אכולה. "הם ביקשו בלי רוקפור והם אומרים שיש!". שני הנערים נטשו את עמדתם ואת מריבתם, נברו בפיצה ומיד עמדו כגוף אחד מול האוייב החדש – הלקוחות. כן, אין דבר שמגבש ומאחד יותר את השורות מאוייב משותף.

"תגידי להם שאין פה רוקפור, זה לא מאותה שקית!" אמר אחד מהם ושלח את המלצרית המסכנה עם פיצה שבינתיים התקררה, אל מעבר לקווי האוייב. אבל המלצרית האמיצה, עמדה מול "מקס ומוריץ" ודרשה עבור הלקוחות שלה פיצה חדשה, כי זו כבר קרה. לאחר דין ודברים אלה הסכימו להכין אחת חדשה, כשהם גוררים רגליים, מגלגלים עיניים וממלמלים "אבל לא היתה שם רוקפור!", "בטוח שלא היתה!" "אוף!".

 

זה עם הקסקט דווקא היה בסדר

עיר הנוער, עיר הנוער, אבל אנחנו החלטנו שכל האוף והשמוף הזה לא בא לנו טוב ועל כן ביקשנו לארוז לנו את הפיצות. נאכל אותן בבית ונהיה אולי פחות מגניבים ומשתלבים בעיר ללא הפסקה, אבל עם שלוות נפש.

בעת החיכיון ובין גידוף ולפרצוף צדה עיננו משהו מענין בתפריט. פיצה "הכל דבש" – גבינת מוצרלה די באפלה, גבינת עיזים, פקאנים ודבש. התחשק לנו משהו מתוק, אחרי כל המרירות באוויר, אז הזמנו גם אותה.

האופה בקסקט החל לפזר פוצרלה די באפלה על הפיצה וההוא, רב המציקנים, בחולצת הדולנד דאק, מיד עצר אותו. "מה אתה עושה? שים מוצרלה רגילה!" פקד עליו דולנד דאק. מוריד הגשם הבחין בנעשה ושאל אותו למה מוצרלה רגילה כשכתוב בפירוש "מוצרלה די באפלה".

"זו טעות בתפריט" הודיע לנו דולנד דאק ברוגז.

"טעות בתפריט? אז למה אתם לא מתקנים?" תהה מוריד הגשם.

"נראה לך שנדפיס עכשיו תפריטים בשביל זה????? אני פה בשביל להעיר ולהסביר…" אמר במחוזיות דולנד דאק והמשיך "אחי, אתה מספר לי מה זה הפיצה הזו? אני המצאתי אותה!" אמר רובושון ואנחנו רק נענענו בראשינו והתבעסנו בשביל אמא שלו שזה מה שיצא לה מכל החינוך שלה.

לו יכולנו לוותר על כל ההזמנה היינו עושים כן, בשלב הזה כבר לא רצינו יותר מדובשו ומעוקצו של דולנד דאק.

 

דווקא רעיון טוב, פיצה מתוקה

רק כדי לסבר את עיניכם ואזניכם, גם באתר המשלוחים כתוב "מוצרלה די באפלה" ליד הפיצה הזו, ולא מדובר בהדפסה מחודשת של תפריטים, בזבוז נייר והריסת יערות גשם, אלא בהקלדה, זה הכל.

הלכנו הביתה עם שלושה קרטוני פיצה מהבילים ובתחושות כבדות. נמאס לנו מכל המלצרים הצעירים, המנוזמים מאוזן לעפעף, שבאים להעביר את הזמן בעבודה ולהפיץ את הבורות ואת תסכולי ההתבגרות על לקוחות שמשלמים כסף טוב. נכון, יש גם מלצרים צעירים נפלאים, אבל רובם המכריע לא.

 

הפיצה שלנו ארוזה

והכי נמאס לנו שכופים עלינו קירבה משפחתית שלא לצורך. כבר קרה לנו יותר מדי פעמים שמבלי להוכיח קשר דם ובלי אף ביקור בבית התפוצות קראו לנו "אחי", "אחותי", "אמא'לה" או "אבא'לה". אנחנו מכחישים כל קשר לאנשים האלה ואין לנו שום רצון לכלול אותם בצוואה שלנו או לחלופין להפריש להם דמי כיס. שהאפרוחים האלה יחפשו אמא אחרת!

הפיצות היו טובות, התוספות עשירות, הבצק נחמד והכל בסדר גמור, אבל לפיצה פיליפ לא נשוב, כי האווירה והעובדים בלתי נסבלים בעינינו.

עבור שלש פיצות טובות ומלא החופן בעסה שילמנו 149 ש"ח.

פיצה פיליפ  – פיצה צרפתית על גחלים

קרליבך  20 תל אביב

קטגוריות:: אוכלים בחוץכללינעמה פלד

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (51)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת Roni Tagansky:

    LOL LOL זהו אני כבר לא עצבנית

  2. מאת נילי:

    אכלתי אצלם, כשהיתה להם פיצריה זעירה ליד הכרמלית, הם היו הרבה יותר חמודים, ובכלל לא גילו עדיין קשר משפחתי. הפיצה היתה טעימה מאוד גם אז.

  3. מאת נטע:

    גם יקר.
    אצלנו בפרובינצייה שלוש משפחתיות ב-110 ש"ח. וטובות וטעימות לא פחות.
    והקולה גדול- מתנה!!

  4. מאת הדסי:

    דודי,מאמי שלי
    חבל שלא שאלת אותי איפה הכי כדי לאכול באזור ההוא פיצה..
    אנוכי מכורת פיצות כבדה מאוד.
    גרתי ליד הפיצה הצרפתית הזו עד לפני שנה..
    חרא פיצה חרא שירות חרא עובדים
    אם אתה באמת רוצה לאכול עוד פעם פיצה ומאותו איזור בדיוק..
    לך על פיצה סרט!!!
    אחלה פיצה 2 סמטימטרים מרולדין…:)))

    בתאבון..ד"ש לנעמה

  5. מאת תמר:

    בפעם הבאה – טוני וספה – הפיצה האהובה עלינו כשאנחנו בלי הילדים

  6. מאת צבי רשף:

    אכלתי אצלם, הרחק מהמטבח הסואן, הפיצות טובות אך השירות עצל.

  7. מאת תמר:

    המחיר נקרא לי די הוגן..
    אבל לשבת ולצפות בדולנד ודאק מתקוטטים – אין כבר סבלנות בגילי…
    :)

  8. [...] This post was mentioned on Twitter by David Dudi Califa, בייגלה. בייגלה said: האם כשאומרים פיצה צרפתית מתכוונים לשירות צרפתי? http://fb.me/J2HeQvWy [...]

  9. מאת סמדי:

    הנוער של היום בהחלט לא הנוער

  10. מאת סמדי:

    הנוער של היום בהחלט לא הנוער
    של הלילה

    מתבאסת בשבילכם

  11. מאת איל שמיר:

    כדאי שהבוס שלהם ישמע על זה ויתקן דברים.
    המקום מספיק איכותי בשביל לתת להם את הצ'אנס הזה.
    שלח לו הפניה לפוסט הזה, ונראה מה יקרה.

  12. מאת יאנה:

    חברה לא שלחתי אותכם לג'וזפה כבר?
    איפה שהפיצה טעימה בטירוף והשירות מקסים למרות שהמקום קטנטן.

  13. מאת N:

    בלי שום ספק, לפיצה של פיליפ צריך להגיע רק כשהוא שם ואז השירות נראה אחרת…

  14. מאת פורמלג:

    אכלתי שם פעם אחת והתאכזבתי לגלות שחלק מהתוספות שהזמנתי הוחלפו באחרות מבלי לידע אותי, כמו כן לא ידעו אותי שהן אזלו. אחרי שהחזרתי את הפיצה וקבלתי אחרת (שהייתה טעימה – עם פפרוני, אבל עם זמן המתנה ארוך שהוציא לי כבר את החשק לאכול), גיליתי שחייבו אותי על כל התוספות שאזלו ובחיוב כפול באשראי… מה שהביא לשיחה ממושכת איתם ביום המחרת.
    המון טעויות שלא תרמו לחווית האכילה, שכידוע אינה עומדת על טיב האוכל לבדו. בהחלט לא נחזור.

  15. מאת Erez:

    סוף כל סוף אפשר לקרוא באייפון

  16. מאת תמנע קורץ:

    נעמה ודודי – בפעם הבאה שאתם כאן בצפון – תבואו ביום חמישי. למה? כי בכל יום חמישי, המאפייה הקטנה כאן במושב עושה ערב פיצות. קטנות אישיות ומפנקות ועם רוטב רוזמרין מיוחד במינו שעושה את כל ההבדל. פפרוני לא יהיה כאן, אבל צרפתים פלצנים בטוח לא יהיו כאן!

  17. מאת חלי:

    אני ובן זוגי מאוד אוהבים את הפיצה שלהם, אבל שונאים לשבת שם. אנחנו מזמינים הבייתה, ובשווי של פיצה הכי פשוטה מדומינוס מקבלים את פיצה פיליפ עם חזה אווז וגורגונזולה. יאמי! אבל אין ספק שלשבת שם זה לא נעים בכלל.

  18. מאת שרית (jokerit):

    רק טוני ווספה שני סניפים יש לו בתל אביב אחד ליד הבימה רוטשילד 140 והשני דיזינגוף פינת ירמיהו פיצה מדהימה , כל מיני סוגים ומינים , אף פעם לא התאכזבתי .

  19. מאת תמרי:

    מסקרן מאוד לדעת אם אכן הפאפא של הפיצה יגדיל להגיב.
    הייתי מפטרת את 2 הליצנים לאלתר !
    אכן בגדול אנחנו לא עם שיודע לתת שירות… "כל אחד רוצה להיות מישהו או משהו" כמילות השיר
    אבל רוצה זה לא מספיק, מאוד לא מספיק !!!!! ובטח לא מספק.
    מאחלת לכם חוויות מתקנות בעיר :)

  20. מאת עמית:

    חרא של פיצה, מחיר מוגזם ושירות איטי

  21. מאת ayelet kravezki:

    לשם בטוח לא אלך…

  22. כמה מבעס….טוב לדעת!

  23. מאת אילן תלמוד:

    חוסר המקצועיות והעסקת ילדים פושה בכל פה כאן. אני מתגעגע לעתים לאלימות הסמלית וגסות הרוח של ה"גרסון" (לעתים הזקן), שלפחות עושה את זה במקצוענות מיומנת.

  24. מאת זיו:

    למקום כזה בטח שלא חוזרים. השירות חשוב מהאוכל. מקום עם שירות גבוה תמיד יתן אוכל ברמה גבוה. אף פעם לא להיפך. פיצה בבית הולך?

  25. מאת פיני יפתח פרג'ון:

    הכל מתחיל ונגמר בשירות,וכשהוא גרוע גם טעם טוב הופך לעכור.
    כשגרתי בתל אביב אהבתי את טוני וספה ואת פיצה ביתא.

  26. מאת sefidori:

    תודה על העדכון.
    חבל שבארץ לא יודעים לתת שירות.

  27. מאת sachi:

    לא נעים לומר לכם אבל מי שהיה לו כבר מקום ליד שולחן בממשלה הישנה וקם ועזב – מגיע לו.
    זה אולי נשמע כמו חידת חמיצר, אבל מי שצריך להבין בטח מבין.
    :-{ )
    רק בשמחות

  28. מאת אלעד:

    אכן חבל שהשירות גרוע… יחד עם זאת אנחנו מזמינים משם באופן קבוע, ויחסית לאיכות המחירים ממש לא יקרים. פיצה "שפקטקולו" שלהם מעולה!!

  29. מאת תמארי:

    מזמן מזמן הבנתי שכשבעל העסק לא נמצא יש בעיות.
    מה לילדים האלה ולחשיבה עסקית?
    הם מקבלים כך וכך וזהו……….
    בעל ביית צריך להיות נוכח או מישהוא מטעמו!!!!!!!!!!
    מעניין אותי אם הוא הגיב לפוסט שלכם.
    האם אתם עושים עבודה בשושו או שאתם מציגים את עצמכם?

  30. מאת יהודית חן לי:

    נעמה ודודי
    עשרות שנים גרתי בתל אביב
    סעדתי במסעדות הכי מפונפנות וגם פחות
    הזמנה כזאת הייתה גוררת ממני – שלום הלכתי, תכינו למישהו אחר

    כשבעלי כיר אותי היה בשוק, עד שהסברתי לו שעבור הכסף שלנו
    אנחנו נקבל מה שהזמנו. זאת לימוןד אותי מדריך תיירים של ה-V.I.P בשנות ה-70
    במסעדה יקרה מאד בהרצליה פיתוח, הייתה התקופה שחזרתי בשאלה
    וכבד אכלתי רק מטוגן לגמרי, הביאו לי כבד עם דם ונחרדתי.
    ישבתי 'שתוקה ' ולא ידעתי מה לעשות, אותו אדם היה איתי ליד השולחן והסביר לי
    לאורך כל חייך, אוכל שהזמנת ולא קיבלת מה שאת רוצה – להחזיר או לא לשלם.
    בנימוס בשקט ומבלי לעורר מאומות.

    מקווה בשבילכם ותמצאו פיצריות טובות יותר בתל-אביב.

  31. מאת גל גרנוב:

    רק השבוע פירסמתי פוסט מאוד חיובי על המקום.
    ישבתי שם לפני שבועיים ולא חשתי בשום תחלואים.

    הנה הגרסא שלי :

    http://bit.ly/c7Brb

  32. מאת אורלי בכר:

    אכלנו פעמיים כשבעל המקום היה והיה ממש טוב אחר כך אכלנו שלש פעמים כשהוא לא היה ובפעם האחרונה החלטנו לא לחזור לשם יותר… זילזול בלקוחות ווכחנות מייגעת של ילדים בני 16 שחושבים שהם יודעים הכ-כ-כ-כ-ל….חבל…

  33. מאת רות:

    נו נוער
    תלכו לאכול בפיצה פצה חמש עשרה שנים אותה האיכות, אני מקפידה לאכול שם פעם ברבעון
    אם הנהג של השגריר האיטלקי מגיע בכל יום לקחת משם קלצונה- לכם זה לא יהיה מספיק טוב ?

    בחורף אני אוכל, שם על הדלפק מרק עם הפנים אל התנור.
    וצזכרו להשאיר טיפ שאירנה ושמוליק דואגים לחלק לכל ה"ילדים" שממלצרים שם והם לעולם ישארו עם אותה תיסמונת דאון.

    נו ואחר כך- תגיד שאני לא מפרגנת-
    בעקבות הפוסט שלך על "יפני אתה אוכל רק בחו"ל- המלצתי לך על אג'נדה- לא חשוב שניכסת לעצמך את התשבוחות על הגילוי- כואב לי הלב כל פעם שאתם אוכלים לא טוב, או שקורעים לכם ת'כיס. זה שיש סביבכם מי שדואג לפזר עלי אבקת רעל, לא ימנע מבעדי להמליץ לכם על היכן כן כדאי. העיקר שתאכלו טוב.

    בהזדמנות אם אתם בענייני בריאות בידקו ברחוב הארבעה את "ביאלה"

  34. מאת טליה:

    זה קורה ברוב המקומות,כשבעל הבית אינו נמצא בסביבה ואין איש מקצועי מטעמו,שישגיח.
    גם לי נמאס מהעובדים החורנים שלא מעניין אותם דבר מלבד התשלום בסופו של חודש.
    תודה על היידוע,אנחנו,לשם,לא ניסע. ממש לא.

  35. מאת שי:

    אני חושב שיש להם אחלה פיצות וגם שירות סביר ביותר אבל אני חושב שמי שכתב את הכתבה הזאת יש משהו אישי כנגד העובד או העובדים ,שאולי באמת לא עשו את עבודתם כמו שצריך אבל למרות זאת מה שאתה עושה זה פגיעה ישריה בעסק וחבל שבגלל לקוח אחד לא מרוצה הרבה אנשים לא יזכו לטעום את הפיצה הצרפתית עם באמת היה לך אכפת אז הייתה מדבר עם הבוס או משהו כזה אתה באופן אישי מגעיל אותי מקווה שלא ניפגש לעולם….

    """"
    הודית חן לי:‏

    23/11/2010 בשעה 18:30
    נעמה ודודי
    עשרות שנים גרתי בתל אביב
    סעדתי במסעדות הכי מפונפנות וגם פחות
    הזמנה כזאת הייתה גוררת ממני – שלום הלכתי, תכינו למישהו אחר

    כשבעלי כיר אותי היה בשוק, עד שהסברתי לו שעבור הכסף שלנו
    אנחנו נקבל מה שהזמנו. זאת לימוןד אותי מדריך תיירים של ה-V.I.P בשנות ה-70
    במסעדה יקרה מאד בהרצליה פיתוח, הייתה התקופה שחזרתי בשאלה
    וכבד אכלתי רק מטוגן לגמרי, הביאו לי כבד עם דם ונחרדתי.
    ישבתי 'שתוקה ' ולא ידעתי מה לעשות, אותו אדם היה איתי ליד השולחן והסביר לי
    לאורך כל חייך, אוכל שהזמנת ולא קיבלת מה שאת רוצה – להחזיר או לא לשלם.
    בנימוס בשקט ומבלי לעורר מאומות.

    מקווה בשבילכם ותמצאו פיצריות טובות יותר בתל-אביב.

  36. מאת חיה:

    אני הייתי שם ,הפיצות היו טובות והשירות לבבי מאד!!! עד חברי קצת מעל המידה….

  37. מאת ronny shin:

    לא חכמה לאכול כשבעל הבית נמצא….. לא אוהבת את הגישה הזאת!!!
    צריך לחנך את העובדים לעבוד כמו שצריך או לא להעסיק אותם!!!

  38. מאת ענת:

    אכלנו שם לפני כחודשיים במוצאי שבת, והשירות היה בסדר גמור.
    אמנם הפיצות קצת התעכבו, אבל במקום היה מלא, כך שהנחנו שהתנור לא עומד בקצב הפיות הלועסים. מעבר לכך, מלצר אחד ענה לכל גחמה (מוזרה) שלי כשביקשתי לברר המון פרטים אודות אירוח אירוע במקום.
    מאוד מוזר ועצוב לקרוא את מה שאתם כותבים.

  39. מאת rani:

    אתם לא הראשונים שמתלוננים
    מקווה שבעל המסעדה יקרא ויבין

  40. מאת אסף:

    אנחנו מכירים את פיליפ עוד מימיה הראשונים של הפיצריה בשוק הכרמל.
    אז זו הייתה הפיצה הכי טובה בעיר , פיליפ עבד בעצמו והאוירה (והמוסיקה) הייתה נהדרת.
    לגבי המיקום החדש – אין ספק שהשירות שם לא טוב, והאוירה רועשת מדי.
    גם הפיצה השתנתה .
    חושב שג'פטו בפלורנטין היא היום הפיצה הכי טובה בעיר, בייחוד בגלל הרוטב החריף הירוק הזה..

  41. מאת מתכונים:

    וואו! הפיצה הזו נראית מדהימה! ממש עושה לי חשק לפיצה עכשיו :-)

  42. מאת רונלי:

    בילבלתם אותי עכשיו לגמרי.
    הייתי בפיצה פיליפ לפני כמה ימים: השירות היה מקסים- מלצר ומלצרית שהיו חייכניים וזריזים (מצד שני לא ישבתי על הבר), ודווקא הפיצות היו בינוניות ולא יותר- תוספות טובות ונדיבות, גבינה טעימה, אבל הבצק פשוט לא היה אפוי עד הסוף.
    אני אחזור לשם פשוט כי הם היו נדיבים בכוסות היין שמזגו לנו (ואני אוהבת אנשים נדיבים).

  43. מאת shuli:

    מכירה אותה מההתחלה וכואבת לאן היא הגיעה

  44. מאת חנה:

    כל-כך כל-כך חבל. כשהפיצריה הקטנטונת היתה בכרמל, פיליפ, איש חביב ביותר, הכין אישית את הפיצות ושוחח עם כל לקוח על כל נושא שבעולם (כולל לימוד מלים חדשות בעברית). הוא בוודאי יהיה בהלם כשישמע על התנהגות העובדים שלו!

  45. מאת דנה:

    המלצה לפיצה שכונתית מפתיעה מאוד בתל אביב: "פיצה יהודה מכבי"! פיצה מעולה, לא יקרה ותמיד תתקבלו בחיוך..!

  46. מאת נורי:

    הייתי שם פעם אחת והספיק לי. אחרי שקראנו על העילוי האיטלקי שמגישים שם, קפצנו לבדוק בעצמנו. הזמנו שתי פיצות משפחתיות לטייק אוואי, אבל בדרך היינו צריכים לעבור קופאי שהיה גם כנראה אחמ"ש אנטיפת שהוציא את כל החשק מהאוכל. המקום היה צפוף ומלחיץ, ולהתמודד עם הנזיפות המגעילות שלו באחת המלצריות היה כבר יותר מדי. שגילינו ששכחנו לקחת קבלה אחי ניגש עם בקשה להדפיס אותה שוב, רק למקרה שיבקשו מאיתנו בזמן קבלת הפיצה, כי זו כאמור הייתה פעם ראשונה ולא הבנו בדיוק איך דברים מתנהלים שם. הוא זכה למבטים רושפים וגועל נפש מילולי ותחושתי נוסח "למה לא ביקשתם קודם? הייתם צריכים לדאוג לזה". בקיצור, המקום אולי עובד אבל היחס ללקוח מסתכם בתחושה של "אתה עובד בשבילנו". אחד יותר או פחות, אותם זה לא מעניין, המקום נשאר מלא. ואיך הייתה הפיצה? בסדר, בטח לא עילוי. אכלתי טובות בהרבה בארץ. חבל שבעלי עסקים ונותני שירות לא מפנימים שלפעמים נסיון אחד גרוע מספיק לפסילת המקום, כי אין סיבה שנחזור לשם, גם אם הם יתחילו לחלק פיצות בציפוי עלי קראט בחינם.

  47. מאת קרן:

    האמת היא שאכלנו שם כבר פעמיים או שלוש והיה טעים מאוד. לשמחתינו לא ישבנו על הבר אך הפרצופים שלהם באמת נראו חמוצים כך שהקפדנו לשבת עם הגב אליהם. (היתרון של זוגות שאוהבים לאכול אחד עם השניה ולא במרחק גדול מדי.) איכשהו גם תמיד היתה לנו אותה מלצרית חמודה, אמנם מקועקעת ומפורסנגת יתר על המידה, אך מלאת אנגריה וחיוכים.
    מעבר לכך, בתור מי שלא מבוגרת בהרבה מהנוער הזה (ואולי קטנה מחלקם), אני חייבת לציין שגם אותי מעצבן שכל אותו נוער אחים או הורים אחד של השני. כבר פחות נורא כשילדים וטף קוראים לי "גבירתי".
    מותר לי עוד משהו?
    לפחות ה"אטיטוד" שלהם לא גרועה כמו של הנוער בקרפצ'יו בר שבמרחק הליכה משם; טעים, יצירתי, אך לא נחמדים בשום צורה ולוקחים הרבה כסף על כל לחמניונת קטנה וחמודה נוספת.
    למה בדיוק עברתם לגור שם?!

  48. מאת עדי:

    פעם היינו מזמינים מהם המון, התחלנו לאהוב את הפיצה שלהם עוד כשהיו "פיצה פיאנו" ליד השוק, וכשעברו מקום והפכו לשכנים שלנוף מאוד התלהבנו, והמלצנו עליהם לכל חברינו.
    אך מאז הם התדרדרו מאוד, בעיקר במשלוחים היו מזלזלים בהכנת הפיצה, שולחים פיצה עם תחתית חרוכה מידי בטעם שרוף ןכמות מזערית של תוספות – אני לא מגזימה – 2 פרוסות פפרוני על פיצה משפחתית שלמה!!
    הערנו להם פעם ופעמיים, והמנהג המשיך. מאז – לא מתקרבים.

  49. מאת גיא:

    אז לא רק במישלוחים מחפפים – גם במסעדה:

    אתמול אכלנו אחרי שפעם קודמת מאד אהבנו….ובכן, אכזבה:
    הפיצות הגיעו אפויות מידי ובחלקים מסויימים אפילו שרופות (בועות שחורות בגבינה) משהו שבמקומות אחרים פשוט לא היו מגישים.
    גם הגבינה היתה מעט חרוכה דבר שהשפיע מאד על איכות וטעם הפיצה.
    החציל על הפיצה היה מר מאד
    סלט יווני הגיע עם עגבניות שחתוכות יחד עם העוקץ, כאילו מדובר בקייטרינג זול, וגם כאן, החציל המר.
    ומעבר להכל, אפילו לא התלוננו כיוון שאת אף אחד לא עניין האם טעים או לא…
    השירות היה מעט זעפני אך בד"כ זה נסלח.
    לסיכום, בעבור מחיר הפרימיום שנגבה בפיליפ – מדובר במיני שערוריה.
    חבל שאין הקפדה על האיכות של האוכל והשירות.
    אנו לא נחזור, זה בטוח.

  50. מאת שירה:

    פעם אחת נפלנו שם וזו הפעם האחרונה. לגבי מה שכתבת שהפיצה טעימה, אז אני לא הרגשתי שום טעם. אפילו הצבע של הגבינה ושל הרסק היה אותו צבע. הפרושוטו פרוסים כנראה בקולפן כי הם היו בעובי של נייר. כשאמרתי חלק מהדברים האלו למלצר ששאל אותנו איך הפיצה, הוא הסתובב באדישות והלך לו.

השארת תגובה