בגינה של הרוסים ברומא – בוסתן של טעמים

אנחנו לא יודעים אם אתם שמים לב, אבל אנחנו ברומא מקפידים להתנהג כרומאים ולאכול הכל מהכל, כמעט בלי הפסקה. ככה הם עשו פעם, ודי הצליחו בעולם עד שהם החליטו שמלחמות מפריעות לאכילת פסטה ושתית יין, אז הם החליטו להכנע מראש ולתת לעולם לעשות מה שבא לו ובלבד שיתנו להם לאכול כמו שצריך בשקט.

החלטנו לאמץ את השיטה ולטרוף את רומא, כמו שהמקומיים כבר כמעט לא עושים. ברחובות מסתובבות נשים מאד רזות וגברים מטופחים ועשויים היטב. חלונות הראווה פה הם משהו לכתוב עליו הביתה ואין מעצב שלוקח את עצמו ברצינות שלא התייצב במסדר חנויות היוקרה עם חלון מעוצב היטב. אנחנו מסוחררים מהיופי ומטוב הטעם ומחליטים ללכת על האוכל, גם כך שום דבר לא יעלה עלינו…

רומא של חלונות

בג'רדן דה רוסי ישבנו אתמול בבוקר ושתינו בגינה היפה שלהם קפה ואכלנו עוגיות מלא הפה. החלטנו לפקוד את המקום גם בלילה, גם בגלל שאנחנו אובססיבים, וגם בגלל שחבר סיפר לנו שיש שם מסעדה מצויינת, כזו שכל הנינטיות של איטליה באות לראות ולהראות בה. אוכלות כזית, שותות יין ולועסות באופן פוטוגני. החלטנו להראות לרומאים שגם לנו יש מה להראות, למרות שאנחנו לא לבושים מי יודע מה. אז באנו.

נכנסנו למסעדה בשעה 19:00 ושלחו אותנו לבר כי הם פותחים רק בשעה 19:30 והמסעדה עדיין לא מוכנה. נו, אנחנו אוהבים שמתרגשים ומתכוננים לקראתנו, אז ירדנו לגינה היפה מהבוקר, שהיתה מוארת ומלאה בתנורי גז שחיממו את היושבים. שתינו מיץ תפוזים סחוט ודריי מרטיני, איתם הגיעו כל מיני נשנושים קטנים. התאפקנו ולא נגענו. יש לנו ארוחת ערב על הראש ורצינו לשמור מקום ולהגיע עם קיבה בתולית יחסית, שעדיין לא הספיקה לשכוח את שעוללנו לה בצהרי היום ב"טוליו".

החלטנו ללכת על שתי מנות ראשונות ושתי מנות פסטות, כי זה מה שהכי קרץ לנו מהתפריט. אחר כך נראה לגבי העיקריות, ידענו שאנחנו מאתגרים את חגורת הג'ינס שלנו ואת הכרס שלנו, שמתחילה ללכת לפנינו.

לפתיח ולעידוד התיאבון (כאילו שהיינו צריכים לעודד אותו) קיבלנו קעריות קטנטנות עם ריבוליטה ירקרק שהכיל תרד, מחית שעועית וחזיר. נהדר, שתי כפות מזה והבטן מקבלת תשדורת של "מתחילים לעבוד, גברת! חופש תקבלי במצפה עלומות….". לצד הריבוליטה הגיעו טוסטונים קטנים עם פואה גרא ותות. מותק מותק.

ריבוליטה כזו יכולה לשעשע כל חיך גם בלי כבר אווז לידה

שתינו סובניון בלאן מקוליו והיינו מאד שמחים.

הלכנו על שתי מנות ראשונות:

שתי צדפות סקלופ שנצלו בדיוק בדיוק כמו שצריך הגיעו על כר של  סלט פנטרלה, שהוא בעצם סלט עלי בייבי ברוטב הדרים סמיך. כל ביס היה מושלם. הצדפות לא יובשו כנהוג במקומותינו והיו עסיסיות ובשרניות ורצינו עוד ועוד מהן.

קוקי סן ז'אק לתפארת

קרפצ'יו שרימפס עם סלט ארטישוק. שרימפס שנפרסו דקיקות ולדעתנו נחלטו לשניונת והפכו לממתקים ועליהם נח סלט של ארטישוקים זעירים וצעירים עם מנטה ולימון.

פצצת טעמים עדינים

התווכחנו ביננו מה יותר טעים, הסקלופס או השרימפסים. מורן אטיאס שביננו, העונה לכינוי סו אלן בימים כתיקונם, החליטה שהסקלופס הכי הכי, כי זה מאכל התאווה שלה כבר שנים ותמיד מקלקלים לה אותו. מרצ'לו מאסטרויאני, העונה גם לשם מוריד הגשם, נאבק על שמה הטוב של מנת השרימפס ולא הסכים לוותר. החלטנו שיש מקום לכולן וכולן היו בנותינו, ככה זה שאתם מלאים ביין טוב, מוותרים על הכל ונכנעים ישר, רק שלא יפריעו לאכול, בשביל מה כל המלחמות האלה? פנינו לשלום ולפסטה.

החלפנו את היין במרלו צעיר, כולה בכתה ד', בן תשע בלבד. קליל, משמח וטעים כמו מיץ.

ילד קטן וממזרי

פסטה, אי אפשר בלי פסטה. גם כאן בחרנו שתי מנות. הראשונה טורטליני עדינדינים עם בצק כמעט שקוף במילוי דלעת מתקתק וגבעת פורצ'יני עליהם. כל דלעת רוצה לסיים את חייה בתור הרכב של סינדרלה, אבל אם היינו דלועים, היינו מבקשים לסיים את חיינו במטבח של השף נצראנו, שיודע מה לעשות עם דלועים כשהוא פוגש בהן ויודע גם יודע לתת להן כבוד אחרון. מנה מושלמת!

רביולי גאוני. ליאונרדו היה גאה

מנת הפסטה השניה היתה רביולי שבע גבינות. כרמנו, המלצר הצעיר והמקסים מנאפולי, שיש לו אמא שיודעת לבשל וגידלה ילד למופת שמדבר על אוכל בתשוקה ומתוך הבנה, סיפר לנו שזו מנה רומאית מסורתית. שלחנו אותו לבדוק ממה עשוי המילוי, ובמקומו חזר רוברטו, רב המלצרים. גם הוא, עלם חמודות שלאורך כל הארוחה שמח להסביר ולהציע בסבלנות ובחיוך. "המלית סודית" הוא התנצל, ואנחנו ישר הרגענו אותו והסברנו לו שאין לנו גבינות פליליות כאלה בישראל, ואם יש הן נורא יקרות שאוכלים אותן כמו פרלינים ולא עוטפים אותן בבצק. "אני רק יכול להגיד לכם שעל המנה מגוררת פקורינו" רוברטו נידב מידע בסודי סודות ואנחנו נשבענו שלא נגלה, לפחות לא בשפה שמישהו יבין פה. מנה מצוינת, כבר אמרנו?

שבע גבינות סודיות, פלפל, מלח גס. שלמות

הבטן שלנו חישבה להתפוצץ ועוד לא הגענו לעיקריות. זה הרגע להאט את הקצב ולהקשיב לגוף, אבל בלי עיקרית אחת אי אפשר. רצינו ללכת על הנדיר והמיוחד ביותר, משהו שלא מוצאים בסופר או אצל הקצב השכונתי.

מתי אכלתם חוגלה לאחרונה? החלטנו לקחת למנה עיקרית את העוף המשונה הזה, ששמו נקשר עם ארוחות שחיתות במאות אחרות. בחרנו בצדק, שתדעו.

רגלי חוגלה שבשרן רך, ייני ולא מתנגד נחו על מחית ערמונים ומחית דלעת וסביבם זרם לו בנחת יובל של קולי רימונים. המחיות היו מתוקות ועדינות ומהקולי היינו גומעים ליטרים. נכנענו! אי אפשר לאכול יותר!

פעם היו צדים חוגלות בנגב, האם הן נעלמו?

אמנם אי אפשר לאכול יותר, אבל לקנח צריך. שלושה כדורי גלידה עם צלחת פטיפורים וקפה הם סיום נפלא לארוחת מלכים כזו. גלידת ריקוטה, קפה ווניל שהוכנה במקום ועליה סיפר לנו רוברטו "איטליה ידועה בגלידה שלה, אבל ברוב המקומות הגלידה תעשייתית ועשויה מתמציות ולא מפרי שמטופל במקום. אצלנו הכל מוכן כאן והגלידה שלנו ידועה בכל רומא". כבר היינו שיכורים מדי ולא רגישים מי יודע מה. גלידה מצויינת, וניל אמיתי, אין מה לדבר, אבל אחרי מנות מבריקות כאלה, קשה לפאר ולהלל דווקא אותה. היינו מקנחים שוב במנת השרימפס או בסקלופס, אם זה היה תלוי בנו.

החיים יפים, מותר להינות, הכל בסדר

שמחים יצאנו לאוויר האביבי של רומא, לרחובות השוקקים, לגרמי המדרגות ולכנסיות המוארות. רומא טובה אלינו ואנחנו מתנהגים אליה בחזרה, כרומאים של פעם.

לחיי היום שבפתח!

סדרת רומא של בייגלה המלאה

facebook

להרשמה לעדכונים על פוסטים חדשים בבייגלה
הכניסו את כתובת המייל בבקשה:

קטגוריות:: אוכלים בחוץדודי כליפאהמזלג המעופףכללימקומות שאהבנונעמה פלדרומא

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (23)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת Roni Tagansky:

    תענוג, מרגישה שאני אתכם
    )(

  2. מאת דרורית:

    אלופיי העולם אתם, תמשיכו להנות, מגיע לכם …. ותשאירו מקום לרושפלד בשבוע הבא :)

  3. מאת דפנה:

    כל הכבוד על התאור החי צבעוני וטעים, אני הולכת על השרימפס

  4. [...] This post was mentioned on Twitter by בייגלה, בייגלה. בייגלה said: המסעדה במלון דה רוסי היא משהו מיוחד. סקלופס מעולים, גלידה תוצרת בית, רביולי במילוי חלומות של כל דלעת וחוגלה… http://fb.me/EGO9A8xp [...]

  5. מאת גילה:

    אמרתי שלא אקרא את הפוסטים שלכם ביום של העינויים בדיאטה,אבל אני מכורה ,אז נפלתי.אתם ואיטליה.אני מאוהבת.

  6. אההה, רומא היפה שלי מאירה לכם פנים, כמה כיף. נהנית איתכם בכל רגע. מסרתם שאני אוטוטו מגיעה?

    מגי

  7. מאת צבי רשף:

    ברומא כמו ברומא. אהה.

  8. מאת עדי:

    שאני אחזור כמו תוכי?! : כל כך טעים, כל כך יפה… והכתיבה הזאת…. והתמונות…

  9. מאת איילת קרבצקי:

    באיטלקית קוראים לזה קאזינו……..

  10. מאת סתיו אדם:

    תיהנו חברים ….תיהנו גם בשבילי :-)

  11. מאת sachi:

    cazzo, che meraviglia

  12. מאת rachel:

    ניפלאאאאאאאאאאאא
    פשוט תענוג לעיניים שכך רואות וקוראות
    רומא רומא הנהדרת….עדיין לא הייתי שם…עדיין חולמת שכן..מקווה שפעם אגיע עד לאטליה
    בנתיים רק מציירת…………על בד נקי נקי ןלבן את ונצייה………
    סוף שבוע ניפלא
    ממני באהבה
    רחלי

  13. מאת איבי:

    נראה מדהים !
    במיוחד המנה של רביולי 7 גבינות.

  14. חוגלות בנגב? לא צריך ללכת כל כך רחוק. במטע הרימונים שהיה פעם בין סבן לרוז'נסקי. התרוצצו חוגלות בלי סוף. וגם היום ניתן למצוא שם כאלה.

  15. מאת ELDAD MISCHARI:

    אני נהנה מזה שאנשים נהנים, ואתם יודעים ליהנות. נראה נפלא ואתם מצליחים להעביר את הריחות והטעמים בצורה מקסימה.
    אני הייתי מוותר על הסלט בייבי ואוכל קוקי סאן ז'אק כמו שהם, בלי תוספות, עשויים על האש – עד שהייתי מתפקע. שום דבר נוסף. יו איך אני מתגעגע לזה.

  16. מאת תמי:

    נסו את Taverna Trilusa
    בשכונת Trastevere
    מטבח נהדר (פחות עילי ומצוייץ) הרבה מקומיים, קרצ'ופיני שאין דברים כאלה,
    חוויה רומאית אמיתית, ואחר כך לטייל בסמטאות של טרסטוורה.
    הללויה.

  17. מאת פלורנס:

    עוד ארטישוק אחד ואני מתפגרת פה
    זה נראה מעולה!!!!!

  18. מאת ענתוש:

    " יש לנו ארוחת ערב על הראש" -נקרעתי מצחוק גדול!! גדול.
    קיצר בלי הרבה סיפורים רציתי רק להגיד שכייף שאתם ביחד (טפו חמסה)ושתמיד תמיד
    יהיה לכם כיף ועונג ותטרפו את החיים ככה עם כל הלב ותתענגו מכל ועל כל שניה.
    לנו לקוראים זו ממש או- – -מה לקרוא כל פוסט פשוט מופלא
    נעמה את מוציאה ממני כל כך הרבה אמוציות זה לא יתואר או שאגות צחוק או התרגשות
    או הזדהות או ריגוש…..סחטניקו עליך!

    דרך אגב הסרטון של דודי על הבית בקיסריה מקסים מקסים
    שתעשו לכם בית חם ומלא אהבה במקום החדש.

  19. מאת אילן תלמוד:

    מורן אטיאס יפה, אבל סו אלן עולה עליה עשרת מונים !

  20. מאת חלי:

    אל תאמרו נואש! היו חזקים ואיכלו גם בשבילי! אתם חייבים לאכול מהכל ולא להיכנע לדבריים שוליים כמו איתות של הקיבה שהאי לא עומדת בזה.

  21. אויש, כל-כך מקנאה. לא לגמרי ברור לי איך שבעתם, אבל מאמינה לכם.

השארת תגובה