ספר בישול לאי בודד וקרם בוואריה שבא מאהבה


אם הייתי צריכה לקחת ספר בישול לאי בודד אני חושבת שהייתי לוקחת את הספר המצוין של רות סירקיס "מהמטבח באהבה". הרומן שלי עם סירקיס התחיל כשהייתי בחופש בין כתה א' לכתה ב'. סבתא לי קנתה לי ולחרולית את הספר "ילדים מבשלים" וכתבה לי בכתב ידה המסודר "היי עזר לאמא". אני לא בטוחה שהספר הזה גרם לי להיות עזר לאמי, בעצם אני כמעט בטוחה שלא.

מהמטבח באהבה

כמו ילדים רבים שגדלו על חביתות וביצים קשות גם אני פגשתי פנקייקס פעמיים בשנה במקרה הטוב, כשההורים שלי היו לוקחים אותנו לויתקין לאכול פנקייקס עם אגוזים ומלא מייפל, בדרך מ… או אל הכנרת. לכן הוקסמתי מהמתכון של רות סירקיס למחבתיות ומהאפשרות שהפלא הזה בהישג יד, בשיטת טגן זאת בעצמך. מה זה הוקסמתי? מרוב הקסמה הייתי שולפת מחבת, קמח, שמן וביצים בכל פעם שהטרנזיט של ההורים שלי היה מסמן התרחקות מהבית ושטח פנוי.

למרות שסירקיס הזהירה מפני טיגון ללא עזרת מבוגר אחראי, וסימנה את המתכונים בהם נדרשת נוכחות הורית בשטח, בדמות אמא מחייכת. אמא שלי אף פעם לא חייכה כשהתעסקתי בשמן ובאש ולכן העדפתי לוותר על נוכחותה. פעם המסתי לאמא שלי את הפח, כי הם חזרו במפתיע הביתה, בלי להודיע, ואני הייתי בשלב חימום השמן. החלטתי, בתבונה רבה, לזרוק את המחבת לפח ולרסס את הבית בריח ענוג ומרענן של פליט נגד ג'וקים, שלא יריחו את דבר העברה.

אבל למרות מאמצי, הם הריחו, הספר הוחרם וקיבלתי עונש לשפוך את הפח חודש. המזל היה שאת המתכון ידעתי בעל פה ויכולתי להמשיך לטגן את עצמי לדעת, לחצות את החופש הגדול עם עוד חמישה קילוגרמים עודפים ולהראות בתחילת כתה ד' כמו בוגרת שתיים עשרה שנות לימוד.

ימים אחרי שנישאתי לבריטי אבא שלי בא אליי עם מתנה שתשלח אותי לחיים טובים יותר. זה לא היה צ'ק שמן או כרטיס טיסה שישא אותי הרחק מהשטות שעשיתי. אבא שלי קנה לי את הספר "מהמטבח באהבה" וכתב לי הקדשה יצירתית בכתב ידו היפה.

הקדשה

מאז התאזרחו במטבח שלי המון מתכונים מתוך "מהמטבח באהבה". עלי הבלינצ'ס המצויינים בעמוד 91, העוף הישראלי מעמוד 127 ועוגת הגבינה העשירה מעמוד 249. כולם היו מתכוניי וכולם יצרו לי מחמאות. מתכונים שהכנתי ואהבתי אני מזהה על פי כמות הטינופת והכתמים שיורדים רק במספריים על הדפים. יש עליהם תמיד פירורי קמח ישן וכתמים של שוקולד וחלמון ביצה שלעיתים מסתירים את הכתוב.

רות סירקיס הביאה לארץ את בשורת העולם הגדול. פתאום סלט וולדורף, עוגת שרלוט וריזוטו מילנז לא היו רחוקים כל כך ואפשר היה להגישם בארוחות שישי. כן, אני יודעת שהיתה ליליאן קורנפלד והיו עוד כל מיני ספרונים לעקרת הבית, אבל אצל סירקיס היו תמונות צבעוניות, וכך הייתי מעיינת בספר מעל צלחת קציצות עם פתיתים וחושבת שאני אוכלת עוגת כלה בקומות עם קרם מרגרינה.

כילדה מאד אהבתי מרגרינה. הכי אהבתי לערבב אותה עם ביצה וסוכר וגם את זה עשיתי בכל פעם שאמא שלי הצוררת היתה יוצאת מהבית. לרגעים הרגשתי כלה הפורסת את עוגת החתונה שלה, לא הייתי מאד אנינה, אני מודה, אבל רומנטית הייתי גם הייתי. אף פעם לא היתה לי בחילה מהרהורים רומנטיים וגם לא מקערת מרגרינה בסוכר וחשבתי תמיד שמדובר בגורמה, במיוחד אם הייתי מוצאת צבע מאכל באחד המדפים, אז היתה שמחתי שלימה. שנים אחר כך גיליתי את החמאה וברכתי את אלוהי על שלא עשני שומרת כשרות ומפרידת בשר וחלב, רחמנא ליצלן.

"אני לא מבשל מהספר הזה כי הוא כתוב בלשון נקבה" ככה אמר לי מאותגר מטבחית, שהצעתי לו לעיין בספר וללמוד לבשל דרכו. כן, סירקיס כתבה לנשים, כי בשנות השבעים העליזות "אבא הלך לעבודה, והביא מתנה" והאמא היתה במטבח, השתמשה במרגרינה, צעקה על הילדים ואירחה למופת. אז לכל הגברים שהזדכו על הומור והפכו לפמיניסטיות מן המנין, אני ממליצה לשקול את הענין שנית. אה, ואת המרגרינה החליפו בחמאה. יש גבול לוינטג'.

כדי לחגוג את הוינטג' ואת שנות השבעים העליזות עד הסוף בחרתי להכין למי שאני אוהבת קרם בוואריה או "קציפה בווארית" כפי שקוראת למעדן הבהיר הזה, רות סירקיס. אני לא בטוחה שבבוואריה יודעים על קיום הלבן-לבן הזה, אבל בשנות השבעים לא היתה ארוחה שלא נחתמה בקרם בוואריה.

שימו בצד את המנות המפונפנות, את מקרוני השוקולד עם פינץ' הטבסקו ואת קרם הברולה בניחוח צ'ילי של כל השפים הדוגמנים ולכו על הפשוט, המוכר והטוב. לא תצטערו.

קרם בוואריה שבא מאהבה

קרם בוואריה

קרם אהבה

 

[print_this]

קרם בוואריה של רות סירקיס (מתוך "מהמטבח באהבה")

10מנות בגביעים או לתבנית עמוקה של 30 על 20

(הכפלתי את הכמות בשתיים, כי אני תמיד מבשלת לעם רב)

חומרים:

8 ביצים

28 גרם ג'לטין (שתי שקיות)

שתיים וחצי כוסות חלב

2 כפות קורנפלור

כוס ושליש סוכר לבן

2 כפיות תמצית וניל משובחת

3 כפות קוניאק

4 כפות סוכר

2 בקבוקי שמנת מתוקה טריה

לקישוט: סירופ שוקולד ואגוזי מלך קצוצים

או: 200 גרם שוקולד מריר משובח ושמנת מתוקה אחת

וכך תעשו:

1.      הפרידו את הביצים לחלבונים וחלמונים. את החלבונים שימו בצד בקערה וכסו בניילון נצמד. אין צורך להכניס למקרר, שימו אותם במקום אפלולי ולא חם והם יהיו בסדר גמור.

2.      שימו את הג'לטין בחצי כוס מים וערבבו עם מזלג עד שהג'לטין מתרכך.

3.      שימו את החלמונים בקערת זכוכית פיירקס גדולה, טרפו אותם. הוסיפו את החלב ואת הקורנפלור ואת הסוכר. ערבבו היטב היטב עד שלא ישאר כל גבשוש. הוסיפו את הג'לטין המרוכך ומערבבו היטב עם מקצף יד.

4.       הרתיחו מים חמים במחבת ומקמו את קערת הפיירקס עם תערובת החלמונים בתוכה כך שתשב בנוחות (בן מארי). ערבבו את תערובת החלמונים כל הזמן בעזרת מקצף יד. חממו את התערובת עד שהסוכר וג'לטין נמסים לגמרי והתערובת מתחילה להסמיך. על התערובת להגיע כמעט עד רתיחה אך בשום פנים ואופן אין להרתיח אותה. איך יודעים מתי? נוגעים בקצה האצבע כל הזמן ומופיעות בועות קטנטנות קטנטנות, כמעט בלתי נראות בדפנות הקערה. זמן הערבוב הוא בערך שבע דקות, אבל אל תתפסו אותי במילה, פשוט תרגישו.

5.      סננו את תערובת החלמונים דרך מסננת דקה לקערה אחרת.

6.      הוסיפו לתערובת החלמונים וניל וקוניאק.

7.      כסו את הקערה בנילון נצמד והכניסו אותה למקרר לאיזה שעה עד שהתערובת מקבלת מרקם סמיך של קטשופ. לפעמים לוקח לתערובת טיפה יותר זמן, לא לדאוג, בסוף הג'לטין עושה את העבודה. אם במקרה היא נוקשה מדי, קל מאד לתקן. פשוט לוקחים מטרף יד ובתנועות החלטיות נותנים כמה עירבובים עד לקבלת מרקם חלק ואחיד. הכי חשוב להסביר לקרם שאתם הבוס והעיקר לא לפחד כלל.

8.      הקציפו את החלבונים לקצף יציב אך לא נוקשה. הוסיפו את הסוכר (4 כפות) בהדרגה תוך כדי הקצפה.

9.      הוסיפו כרבע כמות של הקצף לתערובת החלמונים והג'לטין וערבבו בעדינות עד שהקצף יבלע. המשיכו להוסיף את יתרת הקצף והבליעו אותו בתנועות קיפול עדינות לתוך תערובת החלמונים והג'לטין.

10.  הקציפו במקסר את השמנת המתוקה עד ליצירת קצפת רכה.

11.  הבליעו את הקצפת בתערובת הביצים בתנועות קיפול עד לקבלת תערובת אחידה.

12.  זה הזמן להחליט אם למקם את תערובת הבוואריה בתבנית הגשה מרכזית או בכלים אישיים. כך או כך זה טעים.

13.  כסו את הקרם בניילון נצמד ושילחו אותו לקירור של שמונה שעות במקרר.

14.  לפני הגשה הכינו גנש מ200 גרם שוקולד מריר מעולה ושמנת מתוקה אחת.

15.  הכנת גנש: חממו את השמנת עד לכמעט רתיחה, שיברו לתוכה את השוקולד וערבבו נמרצות.

16.  הגישו את הבוואריה עם הגנש שהכנתם או עם סירופ שוקולד קנוי (איכס! עדיף כבר מרגרינה עם סוכר…) ופזרו אגוזי מלך קצוצים או שברי שקדים מסוכרים.

17.  רות יקרה, תודה על הכל. אני מרימה כוס בוואריה לחייך. אני חייבת לך הרבה מחמאות שניתנו לי ואת חייבת לי ג'ינס במידה גדולה יותר. את תבנית הבוואריה אכלתי כמעט לבדי.

[/print_this]

בווריה

ביין מארי מאולתר

בווריה

זה המרקם הרצוי

הוספת הקצף לתערובת החלבונים והג'לטין

לקפל עד לתערובת אחידה, גם אם זה בהתחלה נראה בלתי אפשרי

להוסיף את הקצפת ולהבליע אותה בתנועות קיפול

תבנית או כלים אישיים?

בשבועות הקרובים אנחנו עוברים דירה. את כל ספרי הבישול אארוז בארגזים ואכתוב עליהם "ספרי בישול". לראשונה בחיי ספרי הבישול שלי יתערבבו עם ספרי הבישול של מישהו אחר. כן, דודי הוא הגבר הראשון בחיי שיש לו אוסף נאה מאד של סיפרי בישול, ויש משהו מרגש ומקסים בעירבוב הזה. מתכון חדש לחיים.

את "מהמטבח באהבה" אקח איתי בתיק, נוח לשליפה וכזה שבכל מקום שבו הוא נמצא על המדף אני מרגישה בבית.

 

.

 

.

.

לקבלת עדכונים על פוסטים חדשים, הטבות ומבצעים
הכניסו את כתובת המייל בבקשה:

.

קטגוריות:: מתוקיםנעמה פלדשיר הסירים - כל המתכונים

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (42)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת רוני:

    אוהבתתתתתת

  2. מאת שונטי:

    פשוט מעולה!!!
    האם במתכון שרשמת הכמויות כבר הוכפלו?תודה
    ושיהייה במזל טוב בדירה החדשה[מצאתם כבר?]לא לישכוח להיכנס ברגל ימין[כך אומרים לא יזיק נכון?]♥
    שבוע טוב
    שונטל

  3. מאת סמדי:

    הספר הזה הוא אחד שחסר לי בעצם אף פעם לא הייה לי באוסף
    לאחותי כן,וגם ילדים מבשלים שאמא קנתה לאחותי הקטנה
    לי תמיד קנו דברים שאני לא אוכל לפרק אותם בובות שרק הראש זזה
    ספרים בכריחה עבה במיוחד ועוד… אבל היא אחותי זכתה בילדים מבשלים
    זה הייה רגע של זכרון ילדות חחחחחחחחחחחחחח
    והבווריה ניראת סוף נעמה (רק שאני לא אוכלת ביצים חיות )
    אך איזה עולם

    תבורכי יקירתי על מה שאת ומי שאת
    על כל אות ומילה על כול חייך שאת מעלה לי
    אוהבת
    סמדי

    • מאת נעמי:

      מסכימה עם כל מילה שלך. זה גם ספר הבישול הראשון שלי ואת הארוחות הראשונות הגשתי לחברים ולבעלי המשתאה מאיפה למדתי לבשל ככה. זיכרונות מתוקים. עד היום אני מבשלת ממנו מספר מתכונים קבועים למרות שבספרייתי עשרות ספרי בישול.
      תודה לך על כתיבה נהדרת ועל מי שאתם.
      בהצלחה והנאה בבית החדש!
      נעמי

      • מאת ענת:

        הספר הראשון שלי כשהתחתנתי. עד היום אני משתמששת בו. פשוט ספר חובה בכל בית. אין עליו.

  4. מאת עמרי:

    רק דיברנו על דיאטה וכבר הגעת עם מפלצת הקלוריות הזו :-)
    מזל שלא הצטרפתי גם אני להצהרות על הדיאטה

    הספר הזה של סירקיס מוכר לי היטב מהמטבח של אמא שלי
    אני מאמין שעד היום מתכונים מוצלחים במיוחד מסומנים בעזרת גיזרי עיתון שמכילים גם הם מתכונים מוצלחים במיוחד מעיתוני סוף השבוע של סוף שנות השמונים ותחילת ה90 (אולי אף לפני?)

    כיף של התחלה חדשה של אחרי החגים!

  5. [...] This post was mentioned on Twitter by David Dudi Califa, בייגלה. בייגלה said: איזה ספר בישול הייתם לוקחים איתכם לאי בודד? סו-אלן הייתה לוקחת את "מהמטבח באהבה" של רות סירקיס. שיר הלל לאשה… http://fb.me/uySXsvmd [...]

  6. מאת רוני:

    מקסים! מרגש ומזכיר נשכחות.

  7. מאת אור:

    וואו!
    איזה תענוג של פוסט!
    את כותבת כזה מקסים, נהניתי מכל מילה ותיאור…
    ויופי של צילומים ממחישים את התהליך!
    תודה לך!!
    את לא מבינה כמה זמן אני רוצה להכין בוואריה טובה…
    לו ידעתי שבספר הזה יש את המתכון… (האמת שאין לי אותו, יש לי את השני – .. "בהנאה"),
    אבל אולי אשקול לקנות אותו עכשיו, אם הוא כזה מוצלח.

    שוב תודה :)
    אור

  8. מאת חיה:

    כל מה שכתבת על הספר/ים של רות סירקיס הם אמת מוחלטת…
    הרגשנו איך ניחוח העולם הגדול הוא בר השגה.
    מעטים המתכונים שלא התנסיתי בהם…
    את כותבת נפלא!!!!
    מחכה לפוסטים שלך…..
    חיה.

  9. מאת ניבה קרן אור:

    לי יש את עוגות לכל עת של סירקיס וגם אצלי הוא מרוח במיני אוכל מסוגים שונים…. מוזר שאמרתי לפני שבוע בדיוק לאחותי הביולוגית שכבר מזמן היא לא הכינה את הבווריה שלה (בדיוק זו!). הנה, הבאת את המתכון :-) אולי אני אכין?…
    נשיקות
    ניבה

  10. מאת אמא שלך:

    הסקרנות מאלצת אותי להציץ מדי פעם בספרי בישול ואפיה מועתקים ו"מפונפנים" בהוצאות מהודרות. שלא תמיד נמצא קשר בין הכתוב לבין התוצר. לבסוף אין מנוס מלחזור אל המוכר והבטוח,המתכונים של פעם. אשר נכתבו בידי אופות ובשלניות מנוסות על סמך ביצועי אמת. למשל…המתכונים מהתכנית לעקרת הבית(תחילת שנות השבעים)שהוגשה מפיה של רבקה מיכאלי בכל יום ה' בשבוע. לקראת השבת הקרבה.
    הרבה ספרים פינינו והעפנו מהבית.

    רות סירקיס לנצח!

  11. מאת כמי:

    מתה על הספר הזה אצלי ניראה עליו שהוא שימש אותי שומרת עליו מכל מישמר תמיד תמיד חוזרת אליו וביכלל אל הספרים שלה

  12. מאת מירי:

    אכן מקומה של רות סירקיס במטבח הישראלי בהחלט מונח במקום כבוד אבל, נראה לי שלקחת דוקא את הספר הזה לאי בודד זה יהיה חבל ומיותר כי מאז ימי שנות ה-70 העליזות והתמימות נכתבו כל כך הרבה סיפרי בישול אחרים הרבה יותר מתקדמים וחדשניים.

  13. מאת סיגלית:

    הצלחת לעשות אצלי שינוי ביחס לרות סירקיס. איכשהו תייגתי אותה כספר לכאלו שנאלצים (ות) לבשל. עכשיו אני אבדוק ואם אין לי עותק, ארכוש לי אחד.

  14. מאת טלי עדן:

    הבוואריה נראית יאמי.
    המון הצלחה עם המעבר דירה.
    אגב גם אצלי הספר במטבח באהבה מככב בין ספרי הבישול. האמת שהוא הספר היחיד שנשאר רק מתוך נוסטלגיה. כל השאר עברו לידיים טובות יותר משלי.
    בסיפורים פה הזכרת לי כל כך הרבה דברים מהילדות חחחח….(כשעוד חשבתי שיצא ממני פעם שפית)..

  15. מאת רותי:

    איזו כתבה מדליקה ומצחיקה (במיוחד הברכה) וכייפית ממש תענוג לקרוא וכן גם לי יש את הספר הזה מזמן והכנתי כל מיני דברים מתוכו (כדור הגבינות מככב עד היום). שיהיה בהצלחה עם המעבר לדירה החדשה וזהירות על הספרים שמתערבבים שלא ייולדו כל מיני ספרונים קטנטנים

  16. מאת דפנה:

    אה התמוגגתי לקרוא את הפוסט שלך, הזדהיתי עם תאורי ההורים ותגובותיהם, ונכון, למרות שהיום יש לי מספר ספרים שכתבה או הוציאה לאור רות סרקיס מהמטבח באהבה היה נר לרגלי כשנישאתי והתחלתי לבשל. אגב אם בנוסטלגיה ענייננו אז את זוכרת את ספר הבישול בהוצאת ויצו "כך נבשל"? זה כיכב במטבחה של אימי שנים רבות, מאז תקופת הצנע לדעתי לפי המתכונים.
    תצליחו בדירה המשותפת עם המטבח המשותף, בכיף!

    • מאת נעמה פלד:

      יכול להיות שאף אמא לא באמת אוהבת שמסתובבים לה במטבח? הידיים שלנו תמיד היו בין המקצפים של המיקסר, אני אפילו זוכרת את הפליקים שהייתי מקבלת ממנו כשלא נזהרתי.
      ואת הספרים שהזכרת אני לא מכירה, אמא שלי בישלה מחנה שאולוב, רות סירקיס, שויאר ושלוש הגרציות.

  17. מאת פנינהט:

    הספר שלי כבר מתפורר ומתפרק אבל אני למדתי לבשל ולאפות בזכותו. התחתנתי ב-71 ובקושי ידעתי להרתיח מים לבישול נקניקיות, הספר הזה הציל אותי, אני חושבת שניסיתי כמעט את כל המתכונים שלו ומה שאני לא ניסיתי ניסו חברותי שגם הן למדו לבשל ממנו.
    ודרך אגב רק בסוכות הכנתי את המוסקה מהספר, הילדים שלי לא מוכנים לאכול מתכון אחר של מוסקה.

  18. מאת איבי:

    נקרא מעולה, אני אשלח קישור לאוהבי הבוואריה.
    כשאומרים לי בוואריה, אני נזכרת בזו של מפגש הסטייק שבילדות היה מעולה.

    • מאת נעמה פלד:

      לא אכלתי במפגש הסטייק מעולם, אבל על הבוואריה הזו עשו במשפחה שלנו פרצלציה במנות של מטר על מטר. היא נפלאה ותענוגית ולא כבדה, לכן מתאימה מאד כקינוח אחרי ארוחה כבדה.

  19. מאת מלכה:

    לפני כזילון שנים כשהתחלתי לבשל הקינוח הזה הוציא את שמי "כמלכת המטבח" בקרב בני משפחתי וחברי שעד היום מסרבים להאמין שזו לא אני זו רות סירקיס. השבוע בהתקף נוסטאליה ביקש בעלי שהכין את הבאווריה המיתולוגית ויודעים מה טעמה השתפר והשתבח עם השנים. מהמטבח באהבה באמת עומד בכבוד מאחורי שמו. תודה לרות סירקיס וכל הכבוד לאומאז'.

  20. מאת אילן תלמוד:

    ואני את שתיכן

  21. מאת אילן תלמוד:

    ספר הבישול " מהמטבח באהבה" הוא השני שקניתי, אחרי "ספר הבישול לגבר המשוחרר" של רביב. קניתי פעם גם את ספר הבישול הבריאותי שלה, אבל הוא סתם עומד על המדף.

  22. מאת עמיחי תמיר:

    אהבתי את הקטע של המחבת לפח לפעמים גם לי בא לעשות בדיוק אותו דבר! לצערי זה עובד רק עם המחשב!היו לי 2 עותקים של הספר, אחד השארתי בארה"ב והשני נגנב בפריצה לדירתי ביחד עם הרבה ספרי בישול אחרים! כך שלא נראה לי שאקנה עותק נוסף!

    • מאת נעמה פלד:

      אתה חייב את זה לעצמך! אני מוכנה לקנות לך, בחיי. זה קצת כמו תנ"ך, גם אם לא פותחים אותו שנים.

  23. נעמומה……..אני מדלגת רגע על כל הקטע של רות סירקיס וכל השאר, אני פשוט המומה, מאושרת, ואבן נגולה מליבי………כי גיליתי שיש עוד "לא נורמאלי" בעולם הזה שאהב פעם מרגרינה וסוכר!!!!!!!!!! חחחחחחחח……… בתור ילדה היתה לי "ההפרעה" הזאת שהייתי חוזרת מביה"ס , ובדרך הייתי מתפללת שאמאאבא לא בבית ואז אוכל להכין לי את "המעדן"!!!!!!!!
    בא לי להקיא כשאני נזכרת בזה!!!!!! רק המחשבה על המרקם והטעם הופכת לי קרביים ואני מוכנה לאישפוז ארוך!!!!
    אז דעי לך יקירה שעכשיו אני מחשיבה אותך (חוץ מכל השאר) כאחות תאומת מרגרינה שלי!!:)

    • מאת נעמה פלד:

      אנחנו אנינות, יעלי. לפעמים אני תוהה אם זה עדיין טעים. פשוט לא מצליחה להביא את עצמי לקנות מרגרינה ולנסות…
      רוצה להשתתף בניסוי? יש לך אומץ?

  24. מאת בגוף בריא:

    מרגרינה זה אסון שנות השבעים… איך נגעת בזה?

  25. מאת איציק:

    ספר הספרים של הבשול..הכנתי ממנו לא מעט כולו מרופט ובלוי..אבל לא מחליף אותו באחר..כל פתיחת עמוד בו מחזירה אותי בזמן לאחור"מכונת זמן"…הבוואריה הזו מעולה!!תמיד מצליחה אם עובדים לפיה ההוראות.כמו כן המוס מצוין…
    ממליץ גם על רוטב הבולונז שלה…וסלט טורקי…חפשו את המרשמים האלה בספר זה ..נסו ותהנו מהתוצאה ומהמחמאות..

  26. מאת iris:

    כמה זה בקבוק שמנת מתוקה?

השארת תגובה