משחק מקדים עם נצרת שהסתיים בעוגת טחינה ותמרים נפלאה


לפעמים מתחשק לנו לתת לעצמנו מכות עם פטיש שניצלים הישר על הראש, בעיקר בגלל העצלות שלנו. יש אנשים שעבורם נסיעה לצפון היא משימה שיש לתכנן היטב, אבל אנחנו, למרות שהצפון במרחק חצי שעה נסיעה ואולי פחות, מעדיפים לקרוא עליו בעיתונים.

בעוד כמה שבועות הזמנו את כל קוראי בייגלה, במסגרת הסבב של בייגלה לארוחת צהרים במסעדת אל-ג'נינה בנצרת.

אנחנו אמנם עצלים, אבל רציניים, ולכן כמו כוח חלוץ חדור רוח קרב קמנו נמרצים למשימה שעמדה לפנינו – לעשות עיניים לאיימן מאל-ג'נינה, שיהיה לו ברור מה עומד להתרגש עליו ושיתרגש ויעשה הכנות, לכבודכם.

הודענו לחברה שבועיים מראש, כדי שתוכל להרכיב את עצמה לכדי שלמות בניחותא, להתאפר ולהתגנדר, כמו שהיא אוהבת ולעלות על עקבים בגובה מגדל ארבע קומות, כדי שלא יהיה לה נוח להתהלך בשוק ואנחנו נצטרך לסחוב אותה על הגב .

את הבוקר פתחנו אצל איימן. לא היינו עדיין רעבים, אבל איימן אף פעם לא מקשיב למה שאנחנו אומרים לו ובמקום לשמוע "אנחנו רוצים רק קפה ושתשב ותקשיב לנו…" הוא שמע "אנחנו הרוסים מרעב, לא אכלנו שבועיים. תביא משהו לאכול לפני שאנחנו אוכלים לך את הראש!".

תוך דקות נחתו צלחות של חמוצים, טחינה ירוקה עולמית חומוס מעולה, עיג'ה מלאת ירק ועם בת טעם נהדרת של נענע (כן, ננסה את זה בבית), סלטי חצילים, לבנה עם פלפל חריף שגרם לפה שלנו לשיר ופיתות. לא היתה ברירה ולכל הדברים האלה יש לנו תמיד תיאבון. אז אכלנו כמו ילדים טובים ושמנו לב שככל שהצלחות מתרוקנות ככה איימן יותר מבסוט מאיתנו ומפתח יותר קשב ואמפטיה לרעיונות המהפכניים שלנו.

אי אפשר לתכנן ארוחת צהרים עם איימן בלי ארוחת בוקר

החומוס של אל ג'נינה

"אני אוהב אנשים ואוהב שמחה" אמר לנו איימן "יאללה, למה לא? השמיני לאוקטובר אמרתם? אין בעיה, נעשה משהו יפה…" ככה הוא חייך אלינו והתחיל לזרוק לחלל האוויר כל מיני שמות של תבשילים שלא היינו מרשים לו להזכיר אם היינו על בטן ריקה, אז באמת היינו אוכלים לו את הראש. "מנסף זה טעים מאד ויש גם צוואר ממולא וכתף ממולאת וקובה וכנאפה בסוף. למה לא? שיהיה טעים ושמח" ככה איימן שר לנו את התבשילים שלו באוזן וגרם לקיבה שלנו לשיר שוב, חרישית.

"תגיד, אפשר לגנוב אותך לשעתיים? בא לנו לשוטט ופעם הבטחת לנו טיול. זוכר?" סחטנו את איימן עוד קצת, כי שוב התחממו לנו היחסים איתו ושעת כושר היא משהו שצריך לחטוף ולחבק בשתי ידיים. איימן, איש של כבוד שהמילה שלו חשובה לו יותר מכל, חשב רגע, נתן הוראה או שתיים למלצר ואמר "יאללה".

איימן, האיש שלנו בנצרת

"אני מכיר לכם רק אנשים מיוחדים" אמר לנו איימן בסוף היום הזה וזו הייתה סייפא דלה לאוצרות שהוא הכניס לחיינו. יש אנשים שנכנסים לך ישר ללב, כמו מקומות וכאלה הם השניים הבאים. אוצרות נדירים, לא פחות.

נצרת, חו"ל במרחק שעה וחצי נסיעה

את ג'וליה זאהר הבעלים של מפעל הטחינה אל-ארז אנחנו מוציאים במשרד הקטן הצנוע שלה, מדברת עם המכס בסבלנות השמורה למורות בכיתות טיפוליות.

"פעם הייתי מורה" היא מספרת לנו ורצינו להגיד שהרגשנו ישר. כשג'וליה מדברת כולם מקשיבים, היא מסוגלת להסתכל לכל הנוכחים בחדר בעיניים, בעת ובעונה אחת ובשיחה איתה אף אחד לא מתפזר וכולם בקשב מלא והיא אפילו לא צריכה להזכיר לנו שיש לה עיניים בגב.

"אחרי שבעלי נפטר הבנתי שאסור לי לתת למפעל חייו ללכת איתו. במקום לבכות בכנסיה התחלתי ללכת לכאן, למפעל. זה לא היה קל, אבל הרבה אנשים רצו לעזור לי…" היא מספרת ואנחנו ישר מבינים למה רצו לעזור לאשה הזו. יש בה משהו שרותם אותך ישר ושרוצה להיות חלק ממנה ומהסיפור שלה.

"לא התביישתי לבקש עזרה מכל מי שרצה ויכול היה לעזור לי. לא התביישתי להגיד שאני לא יודעת, או לשאול שאלות, כי ידעתי שיש לי המון ללמוד" היא מדברת ושולחת אותנו למחשבות הפרטיות שלנו על צניעות וענוווה ועל זה שכשהתלמיד רוצה ללמוד המורה יופיע.

"למזלי הקשבתי הרבה לבעלי, ולמרות שהייתי מורה והעולם שלי היה רחוק משלו, הייתי קשובה לבעיות שלו ולדרכי הפעולה והפתרון שלו ואת כולן זכרתי בבוא העת, כשנזקקתי להן" ככה סיפרה האשה החכמה והגאה הזו, שלא פוחדת ללמוד ולא פוחדת להיות אשה. אשה שהיא השראה.

אחר כך הלכנו לטייל במפעל היפה של ג'וליה וטעמנו את הטחינה הנפלאה שלה, זו ששתינו בקש במחנה'יודה לפני כמה שבועות וזו שמככבת לנו במטבח כבר כמה שנים

תהליך פתוח וגלוי, בלי חומרי הלבנה או חומרים משמרים - השומשום הכי משובח מאתיופיה

"רוצים משהו טעים?" היא הגישה לנו כוסיות קטנטנות ובהן טחינה חמה שיצאה זה עתה ממעייני הישועה. זו לגימה שמחייכת אותך באופן אוטומטי. סמיכה, עשירה, שבידה לפתור את כל בעיות התזונה בעולם ולשגר אותנו ישר לחוג שומרי משקל. בגלל שאצלנו היא באה אנגז'ה עם סילאן.

מעין מפכה של טחינה חמה ומשובחת

ג'וליה זהאר, אישה מדהימה לפי כל קנה מידה

אחראית לייצור ושיווק של עשרה טונות של טחינה ביום

"עכשיו תלכו לטוני מאל-באבור ותגידו לו שאיימן שלח אתכם" מורה הנבוכים שלנו בנצרת מסמן את היעד הבא של הכתה הטיפולית שתחת אחריותו. והלכנו, לא לפני שנצמדנו לכל חנויות הראווה בתנוחות מפתות, זכינו למבטים המומים של העוברים והשבים, שלא הבינו מה התרגש על עירם השקטה ועצרנו את התנועה.

"יום אחד נלך פה חנות חנות ונמדוד את כל השמלות" אמרו הבנות אנינות הטעם שביננו והגבר-גבר רק גילגל עיניים וחיפש את הדבר הבא החשוב באמת. את חנות התבלינים אל-באבור.

עונת הרימונים בעיצומה

גם עיר של אופנה, נצרת

דלת קטנטנה בקיר, לא רימזה על מערת העלי-באבא שמסתתרת מאחוריה. ארמון תבלינים בן חמישה או ששה חדרים נפער תחתינו. העין משוטטת על כוכבי אניס, צנוברים בגדלים שונים, שקדים קלופים ולא קלופים, בלוקים אימתניים של מרציפן, שעועית בכל הגדלים והצורות, סלים מלאים במקלות קינמון, תבלינים מכל העולם, מטטאי מכשפה, קדרות חרס, תבניות למעמולים וחותמות לככרות לחם.

"אני רוצה לגור פה" מילמלה אחת מאיתנו והשני רק הסתובב בין השקים עם חיוך ממוסטל של ג'נקי, מבסוט כאילו אין מחר.

חור מפתה בקיר מוביל למערת עליבאבא

עושר מהמם

לונה פארק לאוהבי מטבח

שקים עמוסים בכל טוב

תבלינים מכל קצוות תבל

ריח מטמטם בחלל המערה

אורז, שקדים וקינמון

תמרים בטעם נשכח של פעם

מבין השקים יצא אלינו טוני. איש אוהב אדם ואוהב אוכל. אמן בנשמתו. ישבנו בין האוצרות שלו, לגמנו קפה ואכלנו תמרים. תמרים נדירים, הישר מקיבוץ סמר שבערבה, כל אחד מהם מתוק וגדול כמו אגרוף של תינוק והיינו שמחים. דיברנו על אוכל, בישולים, צילום ואינטרנט והבטחנו שנחזור, בקרוב, עם רשימות מסודרות של מה שחסר לנו במגירת התבלינים, אחרת היינו קונים את כל החנות וטוני כבר קולט ג'אנקיז כמונו וחס על כספינו.

טוני מלך התבלינים

ישוע לא סתם בא מפה. כבר אמרנו ואנחנו חוזרים ואומרים – ישו, נשמה. אין לך מה לבכות. נצרת היא אחלה עיר. יש בה טעמים, נופים, פקקים ובעיקר אנשים יפים. תן חיוך, יא ישו, יש לך עיר נהדרת.

חזרנו הביתה עם טחינה, תמרים ועוד כל מיני אוצרות קטנים. לא יכלנו לעמוד בפיתוי ולכן אחד מאיתנו רץ לספר לחבר'ה בפייסבוק על היום המקסים שהיה לנו, ולאחת מאיתנו גירדו האצבעות והיא מיד הלכה לבחוש איזו עוגה פלילית.

 

 

[print_this]

עוגת טחינה שקדים ותמרים של סו-אלן ( בֵּייגָלֶה)

 

חומרים:

4 ביצים

2 כוסות סוכר

200 גרם חמאה מומסת

2 וחצי כוסות קמח תופח

כף סולת

כוס רוויון/ מיץ תפוזים / חלב

כוס טחינה גולמית (אני השתמשתי באל-ארז, אלא מה?)

8 תמרים יבשים מגולענים וקצוצים

חצי כוס שקדים קצוצים

כפית גרידת תפוז, אם יש

סילאן לקישוט

וכך תעשו:

1.      הקציפו את הביצים עם הסוכר והוסיפו את החמאה המומסת באיטיות תוך כדי ערבול.

2.      הוסיפו את הטחינה והנוזלים (מיץ/ חלב/ ריוויון) והמשיכו לערבל.

3.      הוסיפו את הקמח והסולת והמשיכו לערבל.

4.      הוסיפו את התמרים הקצוצים והשקדים, ערבלו עוד קצת וזהו.

5.      שיפכו את הבלילה לתבנית עגולה משומנת (24) או לשתי תבניות אינגליש קייק.

6.      אפו בחום בינוני נמוך (160 מעלות) עד שקיסם שננעץ יוצא יבש.

7.      ניתן לזלף מעט סילאן מעל.

8.      כשבחשתי את העוגה הזו נזכרתי בסבתא ליליאן שלי, שמתה כשעל אצבעותיה סימנים של סילאן וטחינה שכל כך אהבה.

[/print_this]

עוגת טחינה ותמרים

טחינה של ג'וליה ותמרים של טוני

עוגה עיראקית א-לה סו-אלן

תבליני אל- באבור
בכניסה לשוק הישן, נצרת
04-645-5596

מסעדת אל ג'נינה
ככר המעיין, נצרת
04-655-4022

.

להרשמה לעדכונים על פוסטים חדשים בבייגלה
הכניסו את כתובת המייל בבקשה:

קטגוריות:: אוכלים בחוץאנשים עם בייגלהדודי כליפאמקומות שאהבנונעמה פלדנצרתעוגותעושים שוקשיר הסירים - כל המתכונים

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (56)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת אילן תלמוד:

    מרנין

  2. [...] This post was mentioned on Twitter by naama peled, David Dudi Califa. David Dudi Califa said: http://beygale.co.il/?p=5219 משחק מקדים עם נצרת שהסתיים בעוגת טחינה ותמרים נפלאה [...]

  3. מאת סמדי:

    איזה חוסר התחשבות אנשים יושבים בעבודה
    כמעט ומזלגים דימעה מהריחות והטעמים שהטבתם להעביר
    עוד רגע וחורצים לשון ללק למסך
    ולספוג עוד רגע של חוויה

    תבורכו חברים על כל תמונה ואות
    ועל כל חייך שעולה לי כשאני קוראת אותם

  4. מאת אילת:

    המשחק המקדים שלכם בהחלט עושה חשק ל – real thing :)

  5. מאת טובה:

    מדהיםםםםםםםםםםם [גם העוגה - אני הולכת לאפות אותה לכבוד שבירת הצום של יום כיפורים]!
    התמונות מרהיבות – כשכתבת "אני רוצה לגור פה" לא הגזמת… גם אני חושבת כך ((:

  6. מאת ג'אקומו:

    וואוו איזה יופי.

    חבל רק שאין הסברים לכל התמונות.

    אהבתי. תודה

    • מאת נעמה פלד:

      ג'קומו, איזה כבוד וכמה נפלא למצוא אותך כאן.
      האמת היא שקשה לי להגיד מה בדיוק צילמתי במערת העלי באבא של טוני. הכל כל כך פוטוגני והשפע מבלבל. בפעם הבאה אתרכז ואשאל את השאלות הנכונות.
      :)

  7. מאת תמנע קורץ:

    מעורר חושים, בלוטות, וחשקים :-) חגיגה של טעמים וריחות, חוויה של אנשים טובים – נעמה, את לא בשלנית – את רוקחת. כי את לוקחת את כל מרכיבי החוויה – האנשים, המראות, הטעמים והריחות, את הרגשות והתחושות ומתבלת הכל ביחד בזווית הראייה המיוחדת שלך. מה יצא בסוף מהתנור? מה זה משנה, כי את המרקחת האמיתית הגשת לנו כאן, כתובה ומהבילה בטוב טעמה, לפנינו.
    תודה.

    • מאת נעמה פלד:

      תמנעתי,
      אם הייתי רוקחת אנשים היו מסתובבים כמו זמובים ברחובות. יש לי נטיה לקוקטיילים ולערב מין בשאינו מינו. זה בעייתי להיות רוקחת עם אסוציאציות תלושות.
      ותודה על המילים היפות שלך שמרגשות אותי בכל פעם מחדש.

  8. מאת maayan:

    רוע רוע רוע.. ככה על הבוקר, לעשות לאנשים רעבים שאוכלים פירכיות וצזיקי?

  9. מאת כרמלית:

    נראה טעים. אפשר שמן במקום חמאה? אם כן כמה? רוצה להכין לשבירת הצום
    תודה

  10. סבתא ליליאן צופה בך מן הרקיעים. ומתמוגגת.

    וחוץ מזה: "שוּש" בכלל לא היה מזיק לקומבינה.

    • מאת נעמה פלד:

      אני משתדלת לספק לה הרבה סיבות להתמוגגות, ומקווה שבין לבין יש לה זמן להסתכל עליי מלמעלה ולהשגיח ששום דבר רע לא יקרה לי.

  11. הולך להיות מהמם!
    וסו אלן הבריקה בעוגה שווה שווה….

    הפוסט והתמונות יפייפיות ועושות לי טיזינג טוב ליום שישי- מחכה כבר לסייר בסמטאות השוק!

    נתראה!
    מורן

    • מאת נעמה פלד:

      מורני,
      זה כבר ממש קרוב וכדאי לתכנן את היום כך שיהיה לכם זמן לשוטט בשוק ובמערת התבלינים של טוני.
      אך… בא לי לחזור לשם מחר.

  12. מאת איילה:

    היתי באלבאבור ביולי בטיול לילי בלי מצלמה ובלי אפשרות לסחוב שקיות כי היינו רחוקים מהאוטובוס ועם תוכניות להמשך הליכה .. כך שנשארתי עם החוויה בלי שום תעוד ובלי טעמים לדרך…
    אויי כמה נגע לי המשפט "אני רוצה לגור פה…"
    מתענגת מכל פוסט שלכם
    שנה נפלאה – איילה

    • מאת נעמה פלד:

      איילה יקרה,
      אני מזמינה אותך להצטרף לארוחה באל ג'נינה בשמיני לאוקטובר. בואי עם מי שאת אוהבת ועם מצלמה ותוכלי להנות מחוויה חוזרת.
      אם נבקש יפה מטוני הוא יפנה גם לך מקום בין השקים והחבילות. נוכל לגור שם שתינו…

  13. מאת עירית:

    מ..מ.ממממ.ממ.ממממ.
    החיים הטובים…
    ועוד שואלים אותי למה אני כבר רוצה לצאת לפנסיה… מי יכול להינות כשצריך לעבוד כלכך הרבה????.

    סאלוט חברים. תמשיכו כך,
    שנה טובה ומתוקה מדבש,
    הרבה טיולים וארוחות נפלאות
    וחברויות נהדרות
    ואהבה לאין קץ.

    עירית

  14. מאת offer rach:

    פשוט … רעים אתם :-))
    מעורר שכרון חושים ובלוטות נשכחות

  15. מאת שונטי:

    איזה יום מהממם עברתם♥
    מלא בריחות טעמים ובנוסף צו'פר עוגה שניראת נהדר!!!אחלה
    תודה על השיתוף…והחשק לבקר במקום המקסים והעשיר הזה….

    גמר חתימה טובה חברים♥

  16. מאת bigjack:

    כשאתם נהנים כולנו נהנים
    מחכה ומצפה בקוצר רוח לסבב על שלל המנסף והצווארים הממולאים
    שתזכו למצוות ומעשים טובים אינשאללה

  17. מאת Roni Tagansky:

    איזו יפה את
    צילומים מדהימים, חייבת להיות שם

  18. מאת michaly:

    אני מתה על שווקי תבלינים. ומאז הבוקר אני עושה נפשות לעוגה הזאת.

    • מאת נעמה פלד:

      איזה כייף. תודה רבה.
      האמת שחצי ממנה נשאר לנו מלפני יומיים והיא עדיין לחה, עסיסית וטעימה מאד.
      בקיצור, מומלצת בחום רב.

  19. מאת צליל:

    נו אולי כבר נעשה שולם
    ונחייה לנו בכייף ביחד

  20. מאת ftma:

    איזו יופי באמת תודה על הכתבה ועל המתכון …… רוצים עוד ועוד

  21. מאת רינה:

    כתבה נהדרת העושה חשק פשוט לקום ולטייל ! המקומות, האנשים, התבלינים … ובכלל, האוירה.

    אני, כמו ftma וכמו רבים אחרים ממתינים לעוד כתבות ומתכונים.

    תודה על הכל !

    רינה

  22. מאת רבקה יפה - כרמיאל:

    קראתי את שכתבתם כאן.
    נהנייתי מכל מילה ותמונה.
    אני חייבת לאמר בזכותה של "גברת טחינת אל ארז"
    האשה מדהימה ביותר , ענותנית מושלמת , עונה בחן ובנימוס לטלפון.
    מעבר לזאת.
    אני צרכנית טחינה בקנה מידה אדיר.
    טחינת "אל ארז" , הטחינה הטובה ביותר עלי אדמות.
    אין טחינה שמשתווה אליה , באיכות בטעם בטריות במרקם ,
    ממליצה בחום.
    חבל שאין בכל המרכולים בארץ ובאופן קבוע.
    בכל מקרה, אני תמיד משיגה אותה.
    נסו ותהנו.
    רבקה יפה – כרמיאל

  23. איזה יופי שפגשתי בכם בfacebook . התענגתי.
    עם ה"טירמיסו בן-זונה" רציתי להיות סווטה, אבל בלי חלומות? ויתרתי. ליבי עם קירילי אבל יגדל, יהיה שוטר במשטרת אילת ותחת פיקוד מורתו הפרטית יעצור את כל הסווטות בהתהוות ויערוך ימי הולדת לכל הקירילים,
    בנצרת הורדתי הכובע בפני ג'וליה אם-כל-הטחינות, אצל טוני רציתי לבלות שישישבת, להתבשם, להתענג ולטעום
    ואני מבקשת שתצרפו 3 מחבריי ואותי ליום שישי ב-8 בחודש זה. תודהתודהתודה
    ולבקש מכם להוסיפ 3 מחבריי ואותי ליום שישי ב-8 בחודש זה. תודה
    תודה

  24. מאת תמרי:

    אכן העוגה של המדינה, מתכון 5 כוכבים… השתוללתי עם שמנת מתוקה במקום חלב… אני לא יודעת מי המקור למתכון, אבל מגיע לו/לה שאפו גדול ולכם על השיתוף הנדיב.

  25. מאת נעמי:

    נראה מעולה – האם נראה לך שהעוגה מתאימה לתבנית סיליקון שושנה?

  26. מאת ענת:

    וואי, נראה טעים!!! את עושה חשק…

  27. מאת Tsunami:

    אז למה לא אמרתם קודם??? אני אפיתי את העוגה עם רוויון כמו שכתוב במתכון והיא יצאה קצת יבשה.

  28. מאת תמר:

    המתכון והתמונה כה מגרים, אבל יש כאן כל כך הרבה מרכיבים שאני לא צורכת.
    אבל לא אדם כמוני ייתן לכמה כוסות קמח לבן, סוכר ומוצרי חלב לעמוד בדרכו אל האושר.
    גלי לופו אלטרץ, הכוהנת הקטנה (1.42מ') של הבישול הבריא, נענתה לאתגר שהצבתי לה, והכינה לי גרסה בריאותית של אותה עוגה.
    אני לא יודעת להשוות לעוגה המקורית, אבל יצא מענג להפליא.
    הנה קישור למי שמעדיף מתכון בריאותי.

  29. מאת רוחלה:

    בחודשים האחרונים אני גולשת קבוע באתר ומתמוגגת מן הסיפורים התמונות והמתכונים .
    אז תודה והאם תוכלי לתת הערכת זמן אפיה ?

    • מאת נעמה פלד:

      תודה רבה, כייף לשמוע.
      זה די תלוי בתנור ובתבנית. אצלי חצי שעה מספיקה בתבניות ארוכות חד פעמיות.
      גיליתי שתבניות הנייר של ניקול מפזרות יפה את החום ואני אופה בהן.

  30. מאת רות שקדי:

    הבית סגור, העוגה בתנור, איזה ריח משגייע, אני מתה כבר לטעום אותה. דיווחים בהמשך.
    תודה

  31. מאת רוני:

    לקח לי קצת זמן, אבל אתמול הכנתי :)
    הוספתי גם 3 תרמילי הל (רצוי לטחון- אני הוספתי גרגירים שלמים- טעים למי שממש אוהב הל)
    יצא מצוין- תודה….

  32. מאת אילה:

    אני רק מתלבטת אם את מה שנשאר לי מהטחינה המדוברת שקיבלתי בעקבות סיור שעשתה אחותי,
    אתרום לטובת העוגה הזו.

    ייתכן שכן.

    איזה בלוג יפה אהבתי מאד
    תודה לאינפיניטי שעשה לנו הכרות

  33. [...] דווקא עכשיו צריכה לבשל מרק, לאפות עוגה (של נעמה מבייגלה…כבר הרבה זמן חיכיתי לזמן פנוי…) להכין עוגיות (של [...]

  34. מאת שרון:

    אהלן, פעם ראשונה מתוודעת אליכם. היעד הבא לבלות בוקר פנוי יהיה כמובן נצרת… אוהבת כנסיות וריחות ואנשים חמים. תודה.

  35. מאת עדו:

    עברו כמה חודשים מאז שקראתי את הפוסט הזה, ומאז אני מכור לבייגלה שלכם, ולטחינה של אל ארז, שהדיחה טחינה מופלאה אחרת מכס מלכותה.
    תודה!

  36. מאת חגית:

    כבר חודשים רבים שאני זוממת על העוגה הזו וסוף סוף הגיעה ההזדמנות, אבל אין לי סולת , זה יהיה נורא בלי? מה אפשר לשים במקום?
    אתם נהדרים, תודה לכם !

  37. מאת דפנה:

    לגבי הנוזלים, האם צריך כוס רוויון + כוס חלב + כוס תפוזים או שצריך לבחור רוויון או חלב או תפוזים (לא כל כך ברור כי כתוב בהכנה להוסיף את הנוזלים).

    תודה

  38. מאת נעמה:

    נעמה, איפה במרכז אפשר להשיג את הטחינה המופלאה?

השארת תגובה