קפה איטליה – טוני סופרנו לא היה שולח אותה לישון עם הדגים

"בוא הנה ילד, תלמד משהו" פיט קלמנזה מסביר למייקל קורליאונה מה חשוב בחיים.

"אתה אף פעם לא יכול לדעת, יתכן שיום אחד תצטרך לבשל לעשרים גברים. אתה רואה? אתה מתחיל עם קצת שמן. אחרי זה אתה מטגן קצת שום. אז אתה זורק פנימה קצת עגבניות, ורסק עגבניות, אתה מטגן את זה, ודואג שזה לא ידבק. אתה מביא את זה לרתיחה. אתה דוחף פנימה את כל הנקניק שלך ואת כל כדורי הבשר. מבין? וגם קצת יין וקצת סוכר. זה הטריק שלי."

סרטי מאפיה הולכים מצוין עם רוטב עגבניות מהביל, כי מאפיונרים אוהבים את האוכל שלהם בערך כמו את הכבוד שלהם. חישבו על הדרך בה טוני סופרנו מקלף את עטיפת הביאלי שלו, היזכרו בסולוצו מה'הסנדק' , מי שהיה אחראי לנסיון ההתנקשות בדון קורליאונה, מדווח, רגעים לפני מותו שלו מידי מייקל קורליאונה, לפקד המשטרה המושחת מקלוסקי, שהעגל של 'לואיס' הוא פשוט הכי טוב בעיר. מקלוסקי, אגב, יסיים את חייו כשפניו תחובות עמוק בצלחת העגל הכי טוב בעיר. כשחושבים על זה, זו דווקא אחלה ארוחה אחרונה ויופי של חלקת קבר. שתיים במחיר אחד.

גם מי שלא חלם מימיו לטעום ארנב מוצא את עצמו מרייר כשארטי בוקו הטבח, חבר הנעורים של טוני סופרנו, נאלץ לבשל ארוחה במסעדתו לזוג שהגיע לאחר הסגירה. ארטי מוציא ביד אחת את בשר הארנב שהוא צד בגינה, ידו השניה חבושה כי איזה גנגסטר בישל לו אותה ברוטב עגבניות רותח, ומתחיל לטגן ולבחוש תוך כדי עלעול במחברות המתכונים הישנות שלו, הכתובות בכתב יד צפוף ומוכתמות בכתמי בישול. טעם התבשיל וניחוחו מגיעים עם המוסיקה הנוסטלגית אל הצופה ומכים בו. ארנב מעולם לא היה מגרה כל כך.

ב 'החבר'ה הטובים' של סקורסזה אנו שומעים את קולו של ריי ליוטה ,המסַפר, ברקע אחת הסצינות הקלסיות של הקולנוע: "בבית הסוהר ארוחת הערב היא תמיד משהו מיוחד". המצלמה מתמקדת באצבעותיו הגדולות של פולי, הבוס, שיושב בתא המאסר שלו, שנראה יותר כמו מטבח, ופורס שן שום לפרוסות דקיקות ושקופות בעזרת סכין גילוח, כי זו הדרך הטובה ביותר להכין רוטב לפסטה. למעשה אין סרט על גנגסטרים איטלקיים שלא מחובר בחבל טבור למטבח של הארץ הישנה. והמסר ברור  – הסמארט גאיז יודעים טוב יותר איך לחיות ובעיקר איך לאכול.

דווקא רצינו לנסוע לדרום איטליה או לסיציליה לאיזה שבוע-חודשיים, לאכול טוב, לראות קצת נופים, להתחבר עם איזה מפיוזו ולקוות שלא נמצא את עצמנו ארוזים בשק בקרקעית הים. בעיקר רצינו לשבת לנו באיזה בית קפה פינתי עם מפות משובצות ולהסתכל על איטליה עוברת לפנינו בלי שאנחנו נסתובב לה בין הרגליים ונפריע את שגרת יומה.

חלומות לחוד ומציאות לחוד. נסיעת החלומות הזו לא הסתדרה לנו בלו"ז ולכן החלטנו לפרגן לעצמנו קפיצה קטנה לקפה איטליה, מה יכול להיות רע? שמה של הארץ הישנה נזכר מפורשות, הגיעו אלינו שמועות על טירמיסו פלילי ועם המזל שלנו אולי נפגוש שם איזה מפיוזו מקומי משלב רגליים תחת השולחן עם המאהבת שלו.

טוני סופרנו

טי לא היה שם

כשנכנסנו למסעדה לא מצאנו שום מפיוזו איטלקי ואנחנו חושבים שגם מפיונר מקומי לא היה שם. היו שם בעיקר אנשי עסקים בחולצות מעומלנות שדיברו עיסקית מעל ארוחות עיסקיות. מצאנו שם גם מארחת ששכחה את החיוך שלה בבית והושיבה אותנו בחמיצות יתרה באחד השולחנות. אנחנו באנו להנות, כמו תמיד, ולכן התיידדנו באופן מידי עם אחראית המשמרת, נורית, שהביאה לשולחן לא רק את החיוך שלה אלא גם את הידע שלה והזמינה לנו את מה שהיא אוהבת והיא אוהבת דברים טובים, בעיקר.

ראשונה הגיעה הפוקצ'ה, רכה, חמימה ושמנונית, ומעט אחריה הגיעו המנות הראשונות שלנו. רבעי ארטישוק מטוגנים בבלילה שהוגשו עם איולי סמיך וצהבהב שימחו אותנו מאד. זו מנה מקסימה, רעננה ומלאת כייף. מנת הקרפצ'יו איכזבה. לכאורה היה שם הכל, בשר טוב, פרורי גורגונזולה, אגוזים ונקודות של בלסמי אבל למרות נתוני הפתיחה המרשימים, זה לא עבד. ביקשנו וקיבלנו שמן זית ומשהו במנה זז טיפונת, אך עדיין לא גרם לשני טורפי הקרפצ'יו שאנחנו לנקות את הצלחת ולסיים את המנה.

ארטישוק

קרצ'ופו מהמם וקרפצ'יו פחות ממניח את הדעת.

לא צריך לדאוג לנו יותר מדי, מצאנו נחמה במנה הראשונה האחרונה שהזמנו, ראשי קלמרי מטוגנים עם איולי וביצה קשה. ראשי הקלמרי הקטנטנים והפריכים טוגנו בבלילה יחד עם חתיכות קטנות של ביצים קשות. מנה נחמדה מאד, לימונית, פירורית שנהננו מאד ללקט ממנה ולאכול אותה בידיים. למרות שמחת הליקוט, הביצה היתה מיותרת.

קפה איטליה

נשנוש מושלם, ראשי קלמרי באיולי.

למנות העיקריות בחרנו את מה שחשבנו שטוני סופרנו היה בוחר. מנת לזניה בולונז נהדרת, לא פחות. עלי לזניה ירוקים, רוטב בשר נדיב, בשמל כמו שצריך, המון גבינה מעל והכל נוטף עסיס. זו לא מנה לפגישה ראשונה או שניה בה מנקרים בעדינות ולא מתנהגים כחיות אדם. זו מנה של גברים-גברים, שתוקעים בה מזלג בוטח, מכתימים בדרך את החולצה ולא חוששים לחייך כי תקוע להם עלה פטרוזיליה על השן הקדמית.

המנה השניה שסופרנו לא היה מעיף מהשולחן בחמת זעם היתה מנת ריגטוני רוזה והאם. גלילי פסטה ענקיים, עשויים אל דנטה, רוטב עגבניות קטיפתי עם נגיעת שמנת וחתיכות שינקן שמסתתרות בין ובתוך הפסטה. כדי להוסיף חטא על פשע גיררה המלצרית עננת פרמז'ן נדיבה מעל המנות שלנו. המלצרית הלכה עם גוש גבינה משולחן לשולחן והציע לאנשים כרטיס כניסה מחלקה ראשונה בלי עיכובים ובלי תורים למחלקה הקרדיולוגית. כולם אמרו כן, גם אנחנו. נראה אתכם מסרבים לחיוך ולגבינה טובה.

ריגטוני קפה איטליה

ריגטוני שטוני סופרנו לא היה מחזיר. פשוט וטעים.

למנות האחרונות הזמנו קלאסיקות. פנקוטה מצויינת, בהירה ומנוקדת בנמשים של וניל שסביבה שלולית של קרמל. מנה עדינה, לא עשירה ומתוקה מדי ובעיקר לא מכבידה ומשביתה מכל מלאכה.

פנקוטה קפה איטליה

פנקוטה א- לה קפה איטליה

על הטירמיסו של קפה איטליה שמענו לא אחת. האינטרנט מלא שבחים ושירי הלל ואנחנו, שמכינים טירמיסו כהילכתו בבית, החלטנו לתקוע בפלא כף ולראות של מי טוב יותר. אם חשבתם על מנת עוגה שיושבת זקופה בצלחת ומצפה לכפית שלכם, טעיתם. בקפה איטליה אין "צילחות" ואין דאווין. הטירמיסו מוגשת כשליחטה גדולה בתוך קערה עמוקה. הטירמיסו של ארי ירזין הוא מהזן הלא מעוצב אך המצוין. אלכוהולי, מתוק ובהחלט מצדיק את הזמירות ששמענו אודותיו.

טירמיסו

שליחטה של טירמיסו ממש טוב.

שילמנו 324 ש"ח עם עם סן פלגרינו, לימונדה ואספרסו כפול ויצאנו שמחים ומלאים עד אפס מקום.

שנסכם? בקפה איטליה מגישים אוכל כמו שמאמא איטלקיה מגישה לילדים שלה. נדיב, במצקת, טיפה על העוקם, אבל מלא כוונות טובות.

ביקור 1

ביקור 2

ביקור 3

ביקור 4

ביקור 5

קטגוריות:: אוכלים בחוץארוחה עסקיתדודי כליפאמסעדותנעמה פלדתל אביב

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (15)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת מיכאל ז.:

    ובחבר'ה הטובים, הסרט שאני כל כך אוהב, מלבד הסצינה הבלתי נשכחת עם השום (גם אתם ניסיתם לפרוס שום עם סכין גילוח?), רוטב הפסטה מככב ומתבשל לאורך גם בכל רצף הסצינות שבהן בסופו של דבר הנרי היל נלכד על ידי ה-FBI בביתו.
    אחלה פוסט מגרה, כהרגלכם, תודה.

  2. מאת טליה:

    אוי! נ פ ל א ! איזו יכולת ורבאלית משובחת,איזה סרט…איזה אוכל…פנטסטי!

  3. האזרחות האיטלקית שלי מסמיקה… סופסוף עוד מישהו קורא לארטישוקים בשמם – קרצ'יופי!
    פוסט מעולה. כולל העניין עם האמא האיטלקיה – בדוק!

  4. מאת Roni Tagansky:

    ככה בדיוק מגישים טירמיסו ב- Carmines בניו-יורק. רק ששם שהצלחת בקוטר 30 ס"מ.
    אחלה כתבה דודי, אהבתי מאוד

  5. מאת אסף:

    מת על סרטי מאפיה והסופרנוס (וגם על הסופרנוס פמילי קוקבוק שלי…)
    בדיוק אתמול ראיתי את הפרק שפולי מגיש לטוני על הסירה בפלורידהריגטוני אלא-טוני
    הדמות של ריי ליוטה בחברה הטובים היא כזו שאוכל כל כך חשוב לה שתוך כדי שה-FBI רודפים אחריו עם מסוק הוא מתקשר לאחיו כדי שיערבב את הרוטב. כשהוא רוצה להסביר כמה החיים דפוקים בתכנית להגנת עדים הוא אומר: ביקשתי ספגטי מרינרה, הביאו לי אג-נודלס עם קטשופ. גאוני.
    לא הייתי די הרבה זמן בקפה איטליה אבל אני מסכים עם המסקנה ועם ההקבלה. יותר משהיא מסעדה איטלקית היא מסעדה איטלו-אמריקאית. מנות גדולות, לא מתביישים לשים בתפריט מנות פשוטות לכאורה כמו קרבונרה, חציל פרמזן ופסטה ארביאטה, ובדרך כלל זה עובד, אם כי מתומחר טיפה גבוה מדי לפשטות שעל הצלחת (הבעיה הקבועה עם חומרי גלם איטלקיים בישראל)
    קרמיינ'ס זה לא, אבל לפעמים, כשבא לך קומפורט פוד איטלקי זה עושה את העבודה יותר טוב מהתחכום (שכבודו במקומו מונח) של פרונטו, קוצ'ינה תמר ודומיהם.

    • מאת דודי כליפא:

      וולאה. חייב לקנות את הסופרנוס קוק בוק.
      מסכים בקשר לפרונטו. באנו עם ציפיות ממש גבוהות והתאכזבנו.
      אם אתה ברומא לך ל טוליו

  6. [...] This post was mentioned on Twitter by בייגלה, בייגלה. בייגלה said: סרטי מאפיה הולכים מצוין עם רוטב עגבניות מהביל, כי מאפיונרים אוהבים את האוכל שלהם בערך כמו את הכבוד שלהם. הלכנו… http://fb.me/wwNy3abe [...]

  7. מאת אסתי:

    הי
    המלצתי על הפוסט הנהדר הזה, אצלי בבלוג

    http://blog.tapuz.co.il/estan

    אסתי :))

  8. מאת bigjack:

    אי אפשר להישאר אדיש לנוכח סעודות השחיתות בסרטי המאפייה ובסדרה הסופראנוס שנותנים לנו כרטיס כניסה חינם לעולם אפל של שחיתות ופשע אבל גם הצצה אל עולם קולינארי עם חוקים קפדניים ומראות מגרים.
    את כל זה הצלחתם להעביר בפוסט משובח.
    שאפו.

  9. מאת חליל אבד רבו:

    ביום שבקפה איטליה הגישו לי ריזוטו מזויף מאורז רגיל שעורבב לקראת הגשה ברוטב שמנוני וגבינה – מחקתי את המקום!
    אין זכות קיום למסעדה שכך מזלזלת בלקוחותיה ובמקורותיה

  10. מאת הדר:

    תודה על ההמלצה. ראיתי את המסעדה מהרחוב, אבל אם לא הייתי קוראת פה עליה, לא הייתי חושבת להיכנס.

השארת תגובה