נניח שנתקלתם בקילו של שרימפס ממש גדולים…

נניח שנתקלתם במקרה בקילו שרימפס ממש גדולים, ונניח שלא ידעתם מה לעשות איתם, ונניח שפעם לפני הרבה הרבה שנים אכלתם שרימפס מעולם אחר במסעדה פריזאית קטנה שנקראת L'Ecurie . כן, זאת שבתמונה למטה ושכמוה יש אלף בפריז.

L'ecurie

L'ecurie בתרגום חופשי - האורווה.

ונניח שמיני, בעלת המסעדה, הגישה לכם באותו יום את ה Gambas Grillées שלה, ונניח שביליתם את 25 השנים האחרונות בחיפוש אחר הטעם המדוייק והחמקמק שטעמתם באותו ערב גורלי במרתפים הקלאוסטרופוביים של ל'אקורי.

ונניח שמידי פעם, לא כל יום, אבל מידי פעם, אתם רוצים לפנק, ממש לפנק, את מי שאתם אוהבים.

ובכן, זה היום שלכם. הנה לא רק המתכון למעדן פלוס הוראות מסוסו-אלן איך להכין את האיולי שחייב ללוות אותו, אלא גם צילומים מרהיבים של אלדד מאסטרו שתיעד את תהליך ההכנה וגם את האושר שנילווה לחיסול הממוקד.

Gambas Grillées alla Mini D'ecurie

טבול בזכרונות אוהבים לאייל רימון שלקח אותנו למיני. עשית הרבה מעשים טובים בחייך, אייל, אבל זה הטוב מכולם.

 

להכין רק למי שממש אוהבים

להכין רק למי שממש אוהבים

הכנה:

קונים את הג'מבו שרימפס הכי גדולים שאת יכולים. אלו חייבים להיות טריים. ניסיתי פעם להשתמש בקפואים 6-8 (ששה עד שמונה לקילו) שהגיעו מתאילנד, זה לא אותו דבר.

לקצוץ ראש שום ולפזר עליהם.

 

כאלו ענקיים שמסתירים אחד את השני.

כאלו ענקיים שמסתירים אחד את השני.

ג'מבו שרימפס

שרימפס אוהבים שום. נקודה.

הורידו עליהם גשם של שמן זית משובח, וערבבו אותם בידים.

ג'מבו שרימפס

עד עכשיו לא עשינו נזק. מסכימים?

עכשיו, שרימפס, כמו אנשים, שונאים חום וכשחם להם הם מתכנסים בתוך עצמם, מתעגלים ועושים בלגן על הגריל. ובכלל, קשה יותר לארגן אותם.

 

שרימפס מכונסים בתוך עצמם.

שרימפס מכונסים בתוך עצמם.

אפשר, אך לא חובה, להכניס בהם קצת משמעת עם שיפודי במבוק.

ג'מבו שרימפס

ככה גורמים לשרימפס להעמיד פנים שהם כן אוהבים אש.

ג'מבו שרימפס

עוברים אחד אחד ומשפדים מהטוסיק עד לראש.

עכשיו נותנים להם לנוח עד שהאש תהיה מוכנה.

מדליקים את גריל הפחמים.

כשקניתי פחמים (הדרים, רק הדרים) ביפו הוספתי לקניה גם נוזל להדלקה. שנייה לפני ששילמתי שאלתי את המוכר הזקן איך הוא מדליק את הפחמים שלו.

"אני משתמש בנייר טואלט טבול בשמן." הוא אמר והושיט את ידו לקחת את השטר מידי.

"אתה מדליק עם נייר טואלט ונראה לך שאני אדליק עם בקבוק נפט?" שאלתי וישר החזרתי לו את הבקבוק.

אז עשו לעצמכם טובה ותשכחו מכל מדליקי הפחמים למיניהם. בנו במרכז המנגל פירמידה של פחמים ותחבו לתוכה ומסביבה נייר טואלט או נייר סופג טבול בשמן. הציתו את האש וחזרו אחרי 20 דקות כדי לגלות פחמים מושלמים.

מנגל

תנו כבוד למנגל. רק פחמי הדרים.

כשצבע הפחמים הופך לאפור, משמנים את רשת הברזל עם חצי בצל טבול בשמן.

 

מנגל

כדאי ללבוש כפפה לפני שעושים את זה.

מחכים שהלהבות ירדו ומתחילים לסדר את החיילים על הרשת.

ג'מבו שרימפס

ככה, אחד ליד השני.

את המרינדה שנשארה בכלי לא זורקים. סוחטים לתוכה מיץ מלימון אחד ומחכים לשרימפס שיירדו בעוד כמה דקות מהגריל.

ג'מבו שרימפס

הופכים אותם אחרי כמה דקות כשהם מקבלים את הצבע הזה.

בשום פנים לא לבשל יתר על המידה. יהיה קשה לקלף אותם, ובשרם יהיה יבש.

ג'מבו שרימפס

הנה, תראו איזה יופי. ממש רואים כמה הם עסיסיים.

עוד כמה דקות על הגב והם מוכנים. משחק ילדים.

ג'מבו שרימפס

מתחילים לאסוף אותם לאותו כלי ממנו באו. כן, זה עם השמן זית, השום והלימון.

מסדרים יפה בצלחת ושופכים מעל את כל הטוב שנשאר בכלי.

ג'מבו שרימפס

חיילים שלא מתו לחינם.

ג'מבו שרימפס

אחרי ששפכנו עליהם את הגודיז מהכלי.

עכשיו, מוסיפים פס איולי מלמעלה בשביל היופי והטעם.

ג'מבו שרימפס

מאיפה נביא איולי? אתם שואלים.

אז זהו. ככה מיני הגישה אותם. ואמנם שגם בלי איולי הם ממש טעימים, אבל האיולי הופך אותם לנוגדי דיכאון, לכאלו שעושים אנשים מאושרים. אבל אני, בלהט הקרב, שכחתי להכין איולי. אז ביקשתי מאודי מילוא, אחד ממייסדי פידמי, האורחים שלנו לארוחה, להכין אחד מהר. ואודי, שעזר לסו-אלן כל כך כל היום, עד שהיא התחילה לקרוא לו סוסו אלן, ייצר לנו את האיולי הכי טעים שאי פעם טעמתי.

ג'מבו שרימפס

גמבאס גרייה עם איולי א-לה אודי מילוא.

כיוון שלא ראיתי מה בדיוק הוא עשה, שאלתי אותו בפייסבוק:

הי אודי
האם אתה יכול לתאר לי ולקוראי בייגלה איך הכנת את האיולי המרשים שלך?
תודה
דודי

הוא ענה (לא נגעתי):

יכול

אבל זו כמות נכבדת,
יצמצמו הקוראים במידת הצורך.

ויקח שש ביצים,
ויפריד צהוב ולבן, ללבן קרא מרנג ולצהוב קרא איולי.

ויקצוץ שלוש-ארבע שיני שום קטן קטן
ויקציף צהובים עם מטרפת יד או חשמלי קטן, ויוסיף שתי כפיות חרדל, מלח פלפל גרוס טרי טרי.
ויוסיף את השום וימשיך ויטרוף.

ועכשיו לחגיגה.
ויקח חצי ליטר שמן זית איכותי ויזלף פנימה בזמן טריפה מתמדת.

ויאמרו אליו, באיזה קצב? ויענה, כל פעם קצת עד שהשמן נעלם לתוך הצהוב. במידת הצורך ויש הפרדת רשויות עוצרים הזילוף ונותנים עבודה רצינית במטרפה.

וינוח.

כמות שמן הזית היא בערך, מוסיפים עד שהטקסטורה טובה, כנראה אפשר להספק בפחות.

וישמח בחלקו.
שלום.

תוסיף שורה שגם מיץ מלימון אחד קטן עשה שם סיבוב בקערה.

תודה לך אודי מילוא. אתה מלך.

ועכשיו הוראות הפעלה:

שרימפס

קרבו את השרימפ לפיכם ואיכלו את רגליו כאילו היו גרעינים. הן קריספיות וטעימות.

הסירו מהשרימפ את השריון באצבעותיכם. אין לו צורך בו יותר.

קלפו את השריון.

עכשיו הוא מוכן לטבילה באיולי ולגרימת אושר בלתי מבוקר.

שרימפס

כן, גם אתן בנות. אין תחליף לידיים.

שרימפס

גם ג'נטלמן האודי הזה, בטח קילף לגילי את השרימפ.

שרימפ.

סוסו-אלן ברגע אושר בלתי מבוקר.

וזו מירב המקסימה שלא ממש סובלת.

שרימפס על הגריל

וזו ההוכחה שכל מה שכתבתי נכון.

ושוב פעם תודה לאלדד מאסטרו על הצילומים המדהימים, ולחבר'ה של פידמי ושידורי הניסיון שהפצעתם לחיינו. נעמתם לנו מאד.

לינק להרשמה לעדכונים במייל לפוסטים חדשים בבייגלה

קטגוריות:: דודי כליפאפירות יםשיר הסירים - כל המתכונים

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (23)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מתה על כאילה….היתי אוכלת שרימפסים כאילה בספרד….אבל איכשהו מעולם לא יצא לי להיתקל במיקרה :-))))

  2. מאת מנטיסה:

    2. הערות: לעולם לא משתמשים במרינדה שהיו בה בשר/דגים לא מבושלים בלי להרתיח קודם !!! שנית מה לגבי חוט העיכול? לא מוציאים לפני?

    • מאת דודי כליפא:

      הנה השתמשנו, ולא קרה לנו כלום. ובקשר לחוט? מוכר הדגים שלנו הוציא לנו אותו.

      • מאת מנטיסה:

        וטוב שכך. זה פשוט לא בריא…זו רק הצעה …פשוט להרתיח פעם אחת על הגז,להעלים את כל המיקרובים האפשריים ולתת גם לאוכלוסיות בסיכון(ילדיפ,קשישים,נשים בהריון) להינות.

    • מאת Tsvia:

      I agree

  3. מאת רוני:

    מופלא, אהרון החבר הכי טוב שלי בעולם לימד אותי כל מה שאני יודעת
    על גאמבס, והוא עושה אותם הכי טעים בעולם על הגריל.
    זה נראה מושלם

  4. מאת יחיעם:

    דודי,

    הצעה לגיוון: מרכז השרימפ העולמי זה ניו-אורלינס (בטח ראית פורסט גאמפ). שם אוכלים שרימפ שנקרא "בר-בי-קיו שרימפ", אבל לא היא (זאת אומרת, הענין הוא לא במינגולם). זוהי תערובת עישבי תיבול מדהימה שבה שורים השרימפס ומתבשלים איתה (ברוטב של חצי חמאה חצי שמן זית). אז אם תיתקל בעוד קילו, תנסה את סגנון הקייג'ן. אם תרצה/תצטרך עזרה -תודיע.
    אזהרה – זה נורא מלכלך, אז אוכלים בידיים ולובשים סינר קטן (ביב באנגלית), אבל מלקקים את האצבעות.

    • מאת דודי כליפא:

      יחיעם. קרא את וודו שרימפ. זאת ההשראה.
      בר-בי קיו שרימפ ממיסטר בי ביסטרו. אם אתה לא מכיר, חייב לבקר בפעם הבאה.

      ואם תמצא באחת הנסיעות את תערובת התבלינים BBQ Shrimp תביא כמה שקיות.

      • מאת יחיעם:

        1. הייתי גם הייתי במיסטר בי ביסטרו. גם אצל פול פרודהום.
        2. יש לי כמה שקיות של התערובת. אין בעיה להזמין מאחת החנויות שם. רשמתי ונזמין גם לך במשלוח הבא.

  5. מאת טליה:

    אני כנראה מזוכיזסטית אם התמכרתי לבלוג הזה הגורם לי סבל רב כה לאחרונה…וכעת,עם התיאורים המילוליים והפלסטיים של הגמבאס,אני על סף חידלון…גמרתם עלי!

    • מאת רננות:

      באמת נהיה קשה וקשה יותר ויותר
      בגלל הבלוג הזה ( ובמיוחד בצהריים )
      אוח איזו רשומה נהדרת ♥ .

  6. מאת פנינהט:

    עכשיו צריך למצוא כזה שרימפס טרי באזורנו שזה ממש לא קל

  7. מאת סתיו אדם:

    יפה לכם ….כחובב שרימפס ….שמחפס לא פעם את המתכון הבא ….
    שיחקתם אותה בשיחוק שיחוקי ….

  8. מאת דג.כ.:

    אוף, אני לא יודע למה – לא מצליח להסתדר עם שרימפ לא קלופים. לא מצליח!!!

  9. מאת גל גרנוב:

    פשוט טעים….
    בייגלה, מתי אנחנו מתארחים אצלך? (צוות פודנווין)

    גל

  10. מאת bigjack:

    התמונות מעוררות את כל החושים, אפילו בשעה כזו מאוחרת.
    ועל הפטנט עם הנייר טואלט (או נייר ניגוב יותר טוב) אני מנסה להטיף כבר הרבה שנים אבל עם ישראל אוהב את ה"פרגיות" שלו בטעם נפט ולא יעזור כלום :-)

  11. מאת סמדי:

    בתור אחת שלא חובבת חיות ים
    התמונות שלכם הטריפו לי את החושים

  12. מאת איתן:

    יש לכם מושג איפה אני יכול להשיג שרימפסים כאלה באזור ת"א?

  13. מאת דודי כליפא:

    4 דייגים בבן יהודה

  14. מאת (JOKERIT) שרית:

    וואללה , מדהים , אוהבת מאד את התיאור ואת השרימפסים , מתגעגעת למנה טובה של שרימפסים , תמיד בחמאה שום ויין לבן , אבל באמת שום דבר לא יישווה למנה של שרימפסים טריים

  15. מאת עדי:

    כל כך אוהבת שרימפסים אבל כל כך סולדת מהמראה השרצי שלהם. מעדיפה לזלול בתענוג ובעיניים עצומות

השארת תגובה