טירמיסו – עוגה בת זונה

טירמיסו

פעם, כשהייתי מורה עניה באילת, הייתי עושה השלמות הכנסה אצל בני זונות. זו אולי שורה נוראית, אבל כך זה היה באמת. בבקרים הייתי נעמה של ב' 2 ואחרי שעות הלימודים לימדתי באופן פרטי כל מי שמוכן היה ללמוד ממני. בשכונה שלי היה מלון דירות גדול ומאוכלס בנשים רבות, בעיקר מחבר העמים. לנשים האלה היו בדרך כלל ציפורניים בנויות, ציצים קנויים, רגליים ארוכות, בטן שטוחה וילד.

כשהייתי נכנסת הייתי תוהה אם מישהו יחשוב שאני גם זונה, אבל תיק המורה והקלסר ביד היו מסגירים אותי ישר וגם השיער המוזנח והעדר האיפור. אף אחת מהמורות לא הסכימה להכנס לבית המלון הידוע לשמצה הזה, אבל אני הייתי צעירה והייתי צריכה את הכסף, גם אם יום לפני השטרות האלה היו תקועים בכיס האחורי של נהג מונית שאשתו לא נותנת לו, אז הוא הולך "לאחרות".

"הכי אהבתי ללמד בני זונות" ככה סיפרתי למוריד הגשם שלי, באוטו. אנחנו אוהבים לנסוע באוטו ולספר אחד לשני סודות וסיפורים שאף פעם לא סיפרנו לאף אחד, גם כי חשבנו שזה לא מענין ולפעמים בגלל שלא היה לנו אומץ. "שם בחיים לא הייתי צריכה לריב על כסף וזה תמיד היה במזומן ובזמן…" נזכרתי איך היו ימים שהייתי סופרת את הכסף במסדרון וקצת נרגעת כי השבוע יהיה לי במה לקנות אוכל.

אמא של קיריל באה מאוקראינה וקראו לה סווטה. היא התחתנה עם איש אחד, ישראלי, כשקיריל היה ממש קטן ועוד גר עם הבבושקה שלו. אמא של קיריל באה לישראל והתנהגה למופת ולדוגמא עד שהאיש הזה הצליח להביא את קיריל שלה לארץ. אחר כך היא נעלמה לו וברחה עם קיריל לאילת. פעם קירילי סיפר לי שאבא שלו גר בחיפה ושיש לו אוטובוס. כששאלתי אותו אם אבא שלו בא לבקר הוא רק שתק וכשניסה לדבר הוא גימגם. קיריל גימגם נורא, תמיד. אבל הפעם יותר, אז עזבתי אותו והפסקתי לחפור. בהזדמנות הראשונה שהיתה לי הלכתי להשלים חוסרים אצל היועצת שלו ששמחה לנדב פרטים כפי יכולתה. יועצת בית הספר היתה גם רכלנית סופר דופר וגם מקור בלתי נדלה לכל מיני סיפורים מזעזעים שלא היה בדעתה לעשות איתם כלום, חוץ מלצקצק בשפתיה ולהגיד שהעליה הרוסית הביאה איתה כל כך הרבה רעות חולות והתעלמה לגמרי מ"טיב טעם".

לא סתם בחר נהג האוטובוס באמא של קיריל להיות לו לאשה מכל הבנות היפות שבאלבום שממנו בוחרים את הכלות שיבואו לישראל כדי להתחתן פה עם כל מיני לוזרים שיש להם קצת כסף בבנק. לסווטה היו עיניים גדולות, אמינות וחומות כמו של איילה. ממש לא עיניי זונה. היה לה שיער מאד בלונדיני ומאד חלק וגוף שהייתי מוכנה לחתום עליו קבע לכל החיים, את הפריטים האחרונים שהזכרתי אני חושבת שהיא קנתה כבר בישראל, כי ראיתי תמונה מקייב ושם היא היתה די שטוחה ודי שחרחורת.

בדרך כלל הייתי פוגשת את קיריל בסלון שהיו בו כריות עם גובלן, כורסאות סקאיי  בצבע יין, מפיות קרושה ותמיד ורדים טריים. מריחים. קיריל היה שואל אותי בנימוס אם אני רוצה לשתות ושנינו היינו מאד בשקט כי אמא שלו "נחה צהריים" כי יש עבודה בערב. אני לא בטוחה שקיריל ידע מה אמא שלו עושה בלילות אבל פעם, כשבאתי אליהם הביתה מצאתי אותו נבוך, בסלון. מתחת לכרית הרקומה מצאתי זוג נעליים עם עקבים בגובה של מגדלי עזריאלי. קיריל ניסה מאד להשען על הכרית ולהסתיר את הנעליים של אמא שלו. אז אמרתי לו בעדינות שיש לאמא שלו נעליים מאד יפות ושאם לאמא שלי היו נעליים כאלה גם אני הייתי מודדת אותן מהבוקר עד הערב.

החדר של סווטה היה תמיד סגור, אבל לפעמים, כשהיא יצאה ממנו, נושאת ריח בושם נהדר, מאופרת למשעי ואומרת לקיריל משהו על ארוחת הערב ברוסית, אפשר היה לראות שיש לה כיסוי מיטה עם ורדים, פרחים ליד המיטה, וילונות בורוד ונעליים מסודרות כמו חיילים ליד הקיר. אני חושבת שהיא הבחינה במבטים החקרניים שלי, כי היא תמיד מיהרה לסגור אחריה את הדלת ואמרה לקיריל בעברית במבטא כבד " כשאמא לא בבית, להכנס לחדר של אמא, אסור!". אני חושבת שהיא אמרה את זה במיוחד בשבילי, כי עם קיריל היא תמיד דברה ברוסית. רציתי להגיד לה "גברת! נראה לך שאני נכנסת לחדרים לא שלי?" אבל לא אמרתי אף פעם, כי האמת היא שתמיד מתתי להכנס לה לחדר, לחטט לה בכל המגירות וגם למדוד לה את כל הנעליים והבגדים. אבל היא היתה ברבי ושום דבר לא היה עולה עליי, כך שהפנטזיות שלי על מלתחה של זונה היו צריכות לחזור לאפסנאות הפנטזיות, לפחות עד שאני אמצא איזה בן זונה עם אמא במידות נורמליות.


"לקירילי שלנו יש יומולדה" היא יצאה אחרי פעם, דקה אחרי שסגרתי את דלת הדירה שלהם, ממששת את השטר שהיה לי בכיס המעיל, על הקצוות החדים, המענגים, שמספרים לכף ידי שהשבוע אפשר לקנות איזה אוכל שרוצים ואולי גם לצאת לאכול בחוץ. "יומולדה עשר" היא שמה לב שהבהילה אותי ונכנסה איתי למעלית, בפיג'מה. "קיריל בן עשר? יש לו יום הולדת?" הדגשתי את המילים בשיעור המזורז לעברית שערכנו במעלית. "כן. יומולדה עשר. גדול" היא חייכה בגאווה והושיטה לי פתק מקופל לארבע.

"לאמא של קיריל שלום. בכתה שלנו נהוג להביא עוגה וכיבוד קל ביום ההולדת. נשמח לשיתוף פעולה, בברכה…" בכתב מחוזי כתבה מירי, המורה של קיריל, את כל מה שנהוג ומקובל בלוונט.

"את צריכה להכין לקיריל עוגת יום הולדת" שוב הדגשתי את המילים "יום" ו"הולדת", יצאתי מהמעלית וממש רציתי להבלע בחושך ולמשש לי בשקט את השטר שימלא לי את הבטן, בלי שמנהל הבנק ידע. " אני לא להכין עוגה…" הסבירה לי אמא של קיריל שהיא רק יפה אך לא אופה.

בשעה שמונה וחצי בערב שתי נשים נפגשו במכולת של ממו, ליד הדלת, דקות לפני הסגירה, אומרות "רק רגע" ו"זה יקח שניה". האחת במעיל ארוך, טבע נאות, שיער מוזנח ותיק של מורה והשניה בבלונד זוהר, רוז' בלחיים, מעיל ארוך, שמלה קצרה שחורה, גרביון מקושט ומגביים מבריקים עם שפיץ בחרטום. התרוצצנו בין המדפים וקנינו כל מה שאפשר כדי לעשות לקיריל את היומולדה הכי שמח בעולם. ביסקוויטים, אינסטנט פודינג, גבינה, קקאו וקצפת, נרות וסוכריות עדשים ובלונים וכל מיני כיבודים ונחשי גומי כדי שאף אחד מהילדים לא יגיד שלקיריל יש יומולדה לא שווה.

בתיק המורה שלי נח לו מיקסר היד שעירבל לי מחמאות, מתכון בכתב יד לעוגת בסקוויטים שילדים אוהבים ומזלף כדי לכתוב "10" ו"מזל טוב קיריל" בכוכבים של קצפת, כדי שיהיה יפה ובטוב טעם, גם.

ילד כחול עיניים ישן בסלון, על ספת הסקאי שנעטפה בסדין של ספיידרמן, במקום בו בדרך כלל נחו כריות הגובלן. בלונדינית, מהממת, ומורה, הרבה פחות מהממת, הקציפו וקישטו ודיברו על כמה שקיריל ילד טוב ומתקדם יפה בקריאה ובחשבון ולשתיהן היו המון שאלות, בעיקר לזו עם הטבע נאות, אבל לא היה לה אומץ לשאול אותן. רציתי לשאול אותה על השלג באוקראינה ועל האיש שהביא אותה לכאן ועל הגברים שבאים אליה ללילה ועל האיש ההוא מהטיילת, שפעם ראיתי אותו איתה והם התנשקו והתלטפו וניראו מאד מאוהבים ובפעם אחרת ראיתי אותו עם אשתו והילדה בסופר, דוחפים עגלת קניות שמבשרת את בוא החג.

כל כך הרבה שאלות רציתי לשאול את האמא הזו שכדי להעלות לחם על השולחן ועוגת ביסקוויטים ליומולדה צריכה לפתוח רגליים, אבל לא שאלתי שום דבר חשוב. במקום זה התרכזתי בכוכבי הקצפת ובקישוטים וכשנפרדנו אמרתי לה שהיא אמא נהדרת ושקיריל מאד אוהב אותה. היא דמעה ואני הלכתי בחושך האילתי והאוויר הקר והיבש יבש לי את הדמעות ברגע שהן יצאו. הצטערתי, כי ידעתי שרק גשם של דמעות ינקה לי את האיכסה שהצטבר לי בפנים.

אחרי יום ההולדת של קיריל לא היו יותר שיעורים. הגעתי לשם ביום הקבוע, בשעה הקבועה ואף אחד לא פתח לי את הדלת. התקשרתי לנייד של סווטה והוא היה מנותק. הלכתי לבית הספר של קיריל, כדי לשאול את היועצת והיא סיפרה לי "שהם-נסעו-מכאן-לצפון-ושזה-באמת-איום-ונורא-איך-שהיא-ככה-גוררת-את-הילד-שלה-והורסת-לו-את-החיים-עם-הקוצים-שלה-בתחת-ועם החיים-האלה-ותסלחי-לי-שככה-אני-אומרת-אבל-מה-כבר-יכול-לצאת-ממנו-בקצב-הזה?". את כל זה אמרה לי טלי היועצת ולפני שהיא פרטה לי את תחלואי העליה הרוסית, אמרתי לה שאני ממש ממהרת ושנקשקש בפעם אחרת "אנחנו חייבות" שלחתי אליה חיוך שקרני וקיוויתי שלא אראה אותה לעולם.

כשהכנתי את הטירמיסו של בוז'לי שדודי הביא מהסדנא הפלצנית באיטליה, חשבתי על קיריל הבן זונה. טירמיסו זה סוג של עוגת ביסקוויטים, רק לילדים גדולים וזה… זה טירמיסו בן זונה.

טירמיסו – עוגת ביסקוויטים לילדים גדולים, כפי שתועד ע"י אלדד מאסטרו.

החומרים:

לקרמה:

6 חלמונים

6 כפות סוכר

¾ כוס חלב

וגם:

500 גרם גבינת מסקרפונה

חבילת בישקוטים (לשונות חתול)

ניתן ואף מומלץ בחום להשתמש בעוגיות "אמרטי" במקום עוגיות הבישקוטי. לעוגיות האמרטי יש טעם מריר-מרציפני של שקדים. טוויסט איכותי, מענין ושווה ביותר.

2 מיכלי שמנת מתוקה טריה

כף סוכר

כפית אבקת סוכר

כפית תמצית וניל של מקורמיק

2 כוסות אספרסו חזק מקוררות

200 גרם שוקולד מריר משובח (70% של לינדט יעשה עבודה מצויינת)

וכך תעשו:

הרתיחו מים במחבת רחבה. אל תמלאו אותה עד הסוף, חצי זה די והותר.

הקציפו בקערת פיירקס את החלמונים עם הסוכר עד שהסוכר נטמע לגמרי וצבע החלמונים הופך בהיר. הוסיפו לקערה חלב תוך ערבוב מתמיד.

ביצים וסוכר.

ביצים וסוכר.

לא נפסיק לערבב.

לא נפסיק לערבב.

נוסיף עוד סוכר תוך כדי בחישה.

נוסיף עוד סוכר תוך כדי בחישה.

ונבחוש עוד קצת.

ונבחוש עוד קצת.

ונוסיף גם את החלב.

ונוסיף גם את החלב.

הציבו את הקערה בתוך המחבת עם המים שעל האש וערבבו כל הזמן, תמיד באותו כיוון. ערבבו במרץ עד שהקרם מסמיך דיו כדי לכסות ללא שקיפות כף עץ או עד לרגע בו התערובת מראה סימנים של תחילת רתיחה. אסור בשום פנים ואופן להגיע לרתיחה!

ונוסיף גם את החלב.

ביין מארי ממחבת חצי מלאה במים וקערת פיירקס.

מערבבים כל הזמן באותו כיוון.

מערבבים כל הזמן באותו כיוון.

עד שכף העץ מתכסה. לא לתת לרתוח בשום אופן!

עד שכף העץ מתכסה. לא לתת לרתוח בשום אופן!

כאשר התערובת מסמיכה, הוציאו את הקערה מן המחבת, כבו את האש והמשיכו לבחוש במרץ עוד דקה.

בשביל זה יש סו-שפים.

בשביל זה יש סו-שפים.

עכשיו הניחו לקרמה להתקרר כשעה. אל תפריעו לה, שתהרהר במעשיה ותחשוב איך להיות קרמה טובה יותר בעתיד הנראה לעין.

בקערת המערבל הקציפו את גבינת המסקרפונה והוניל יחד עם הקרמה שהתקררה, עד שנוצרת קציפה חלקה. הכניסו למקרר לשעה.

ידי זהב יש לגבר שלי.

ידי זהב יש לגבר שלי.

וגם מיקסר חדש.

וגם מיקסר חדש.

לאחר לשעה לפחות הקציפו את השמנת המתוקה עם כף הסוכר וכפית אבקת הסוכר לקצפת יציבה מאד.

שלאק זאנה.

שלאק זאנה.

בעזרת מרית קפלו את הקרמה לתוך הקצפת עד שתווצר תערובת אחידה.

בכל הבית הזה לא מצאתי מרית.

בכל הבית הזה לא מצאתי מרית.

אפשר לטבוע בזה.

אפשר לטבוע בזה.

קצצו דק את השוקולד המריר. מי שלא מתעצל יכול לגרר בעזרת פומפיה, זה אפילו יותר עדין ושווה.

הכי טוב 70% של לינדט. בשום פנים ואופן לא קקאו.

הכי טוב 70% של לינדט. בשום פנים ואופן לא קקאו.

עם סכין גדולה וחדה

צריך לקצוץ הרבה יותר דק ממה שדודי העצלן קצץ.

צריך לקצוץ הרבה יותר דק ממה שדודי העצלן קצץ.

מוכנים?

אפשר גם עם בישקוטים וגם עם אמרטי. ואפשר גם לערבב.

אפשר גם עם בישקוטים וגם עם אמרטי. ואפשר גם לערבב.

שיפכו את האספרסו לצלחת עמוקה וטיבלו טבילה קצרצרה את הבישקוטים. אל תתפתו להשאיר אותן ולו לשניה, הן מתפוררות ונהיות "מושיות" ורכות מדי.

לא הטבלה נוצרית אלא טבילה של חצי שניה.

לא הטבלה נוצרית אלא טבילה של חצי שניה.

סדרו שכבה אחת של עוגיות בישקוטי בתבנית.

כמו חיילים בותיקן.

כמו חיילים בותיקן.

עליה מירחו מחצית מתערובת הקצפת והקרמה.

רק חצי, יש עוד קומה.

רק חצי, יש עוד קומה.

פזרו מחצית מהשוקולד הקצוץ/מגורר.

רק חצי, יש עוד קומה.

רק חצי, יש עוד קומה.

שוב, טיבלו את המחצית השניה של הבישקוטי באספרסו, סדרו על שכבת הקצפת והשוקולד וכסו בקצפת הנותרת. פזרו שוקולד בנדיבות ושילחו את כל הכבודה הזו ללילה במקרר, מכוסה בניילון נצמד.

ככה זה נראה כשמשתמשים באמרטי.

ככה זה נראה כשמשתמשים באמרטי.

וככה זה נראה לפני שמאפסנים במקרר.

וככה זה נראה לפני שמאפסנים במקרר.

אחר כך אוכלים, כשהג'ינס לא נסגרים – מקללים וביום ראשון… דיאטה.

טירמיסו - עוגה בת זונה.

טירמיסו – עוגה בת זונה.

ושוב, תודה ענקית לאלדד מאסטרו שהקים סטודיו אצלנו במטבח וצילם וצילם וצילם.

לינק לאתר של אלדד מאסטרו

.

.

עדכונים על כל הפוסטים החדשים, כל המבצעים וכל ההטבות הבלעדיות לחברים של בייגלה – חינם ישירות לתיבת הדואר שלך.

דואר אלקטרוני *


.

קטגוריות:: מתוקיםנעמה פלדעוגותפוסטים אהוביםשיר הסירים - כל המתכונים

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (102)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת סתיו אדם:

    סיפור ….בן זונה …..
    יקירתי ריגשת אותי

  2. פוסט נהדר,התיאור,התמונות וכמובן המתכון הנפלא!!
    הרסתם אותי..בדיוק שמתי בקיר שלי תמונה של עוגות שוקולד אישיות ורציתי לכנות אותן בת זונה…וחשבתי שלא יאה..לכן קראתי להן חצופות…חחחח
    גדול!!

  3. מאת שיר:

    פוסט מדהים. יותר ממדהים. את יודעת לספר סיפור, נעמה.
    הצילומים משגעים ואני מסכימה שטירמיסו עם עוגיות שקדים טובות יותר. פעם הבאתי מאיטליה, אבל אי אפשר למצוא אותן כאן. מאיפה קנית?

  4. מאת יפית:

    אם כבר אז כבר
    פוסט בן בן זונה :)))))))))))))))))))))9

    וואי משחרר לקלל חחחח

  5. מאת Ronit:

    That's a powerhouse of a post

  6. מאת חיה:

    את כותבת וגורמת לי להרגיש הכל בחדות בהירה וצלולה כל כך…
    והמתכון …מיד מכינה!!!

    • מאת naama peled:

      חיה'לה,
      לא תצטערי. זו באמת עוגה מצויינת. רק לא להתפתות לחתוך אותה לפני הזמן. לילה במקרר עושה לה טוב.
      תהני, בהצלחה!

  7. [...] This post was mentioned on Twitter by naama peled, naama peled. naama peled said: RT @TheBeygale: גם לבנים של זונות מגיעה עוגת יומולדת. סיפור מרגש ובסופו מתכון מעולה http://fb.me/EOE4zMar [...]

  8. מאת איילה:

    אני לא יכולה להחליט מה כבש אותי יותר
    הספור , המספרת . המתכון או הצילומים…
    למה בעצם להחליט.. אני יכולה להמשיך לשבת חצי מעולפת ושיכורה מהנאה
    ולהישבע שכאשר ישבר השרב אזחל למטבח ל"טרמס".

  9. מאת רננות:

    איזה סיפור – את באמת כותבת נפלא ,
    ניתן להרגיש את הדברים .
    טירמיסו מעלפת ביותר ♥ .

  10. מאת אלדד:

    נעמה
    יצא נפלא , אוהב את הכתיבה
    והצילומים מחזקים את הכתיבה.
    האמת שזה כל כך מגרה, שבא לי שנעשה סידרה אחת -ממש קינקית על עוגה
    משחיז את המצלמה

  11. מאת מיכאל ז.:

    איזה יופי כתבת, והסיפור מאד מרגש :)
    והטירמיסו? תאווה לעיניים.

    • מאת naama peled:

      תודה, מיכאל. תודה רבה.
      הטירמיסו באמת באמת לאוהבי חיים בלבד. שווה לנסות, שווה עוד יותר להצליח ולקצור מחמאות.

  12. רק שתדעי לך שהסיפור שלך נעם לי מאוד על הבוקר וגרם לי לחייך בפה מלא, אגב – גם אני לימדתי בבחרותי בפירנצה בני זונה, עשיתי מזה כסף לא רע שאיפשר לי לקנות למברטה ושמה היה סופי (אללה ירחמוה).
    הטירמיסו נראה נפלא, קרמי כזה, משהו.

    מגי

  13. מאת נטלי:

    חלאס הרגת אותי עם הסיפור המרגש עם התמונות המעלפות – בגללך עוד תהיה פה עוגת טירימיסו בבית וחצי מהמרכיבים איין :-(, המשקל על מצפונך ! ונראה ליש את צריכה לכתוב איזה ספר (אני הראשונה שארוץ לקנות)

    • מאת naama peled:

      נו, הגיע יום חמישי. לדעתי מאד מתאים שתהיה לך טירמיסו כזו במקרר לכבוד שבת. רק מה? בענין המצפון, אין לי מקום. אני מחזיקה שם את החטאים שלי… :)

  14. מאת סמדי:

    סו אלן יפתי נהנתי משהו בן Z לקורא את הפוסט
    ולשקוע לרגע קט

    הצילומים והעוגה תאווה לעניים ולבלוטות הטעם

    יפתי שרק תשמכי לכתוב

    סמדי

    • מאת naama peled:

      לכתוב זה צורך, סמדי אהובה.
      אפילו יותר מלבשל. את הרי יודעת שאני יכולה לחיות על טבעול ושזה רק מוריד הגשם וחיוכו המאיר שמדרבנים אותי לבשל מחמאות.
      מחבקת אותך, תודה.

  15. מאת פנינהט:

    ואו ואו ואו העוגה באמת נראית בת זונה
    אבל הכי נהנתי כרגיל מהספור (גם באמתחתי יש שנה של מגורים באילת אבל באמצע שנות השבעים, כשהיית עוד קטנטנה כמו שאומרת הנסיכה שלי)

    • מאת naama peled:

      גם כשהייתי קטנטנה הייתי די גדולה. היום קפצתי על מוריד הגשם ככה סתם באמצע הרחוב, שכחתי שאני כמעט מטר שמונים. המסכן קרע סנדל, נשתל באדמה ולא הבין איך זה שג'ירפות נוחתות עליו מהשמיים.
      לנער שלום…

  16. מאת רוני:

    בשביל מה צריך ספרים כשיש אותך
    נהנת כל פעם מחדש. אהה וכן העוגה נראית בת זונה

    • מאת naama peled:

      איתך אני לא מדברת! את צריכה לבוא לפה. מיד. אגב, לידך אני לא אופה אף פעם, יש לי את הגבולות שלי. אם יש מודל לחיקוי, זו את.

  17. מאת אלונה:

    היה מעניין מאוד לקרוא והעוגה נראית סוף הדרך.
    לי לא היה הכי כיף לקרוא שזו הדרך שבחרת לנסות לתפוס את תשומת לב הקוראים, בשימוש קצת אגרסיבי במילה בן זונה (זו לא המילה אלא העוצמה שלדעתי אין לה מקום בסיפור אנושי שכזה). נכון זו עובדה, הוא בן של זונה אבל הסיפור הוא על גורל של ילד שלא הוא החליט עליו ולא הוא בחר ובשימוש של צמד המילים האלו ("חשבתי על קיריל הבן זונה" ) נשמע שאת מקללת אותו יותר מאשר אמפטית למצב שלו. נו שויין I REST MY CASE .
    אגב אני לא מתחסדת, המילה "בן-זונה" בהחלט מככבת בלקסיקון שלי גם במודע וגם בתת מודע :-)
    תמשיכי לכתוב, כיף לקרוא אותך

    • מאת naama peled:

      יש לי המון כבוד ואהבה לקיריל ועוד יותר מכך לאמא שלו שהחיים גילגלו אותה לאן שגילגלו וכדי להעלות אוכל על שולחנה ולקנות לילד שלה ספרים, היא צריכה לעשות מה שהיא עושה. המון אנשים נחשפו לספור של קיריל ואמא שלו בגלל הפרובוקציה ואני שמחה על כך. לפעמים כדי להעביר מסר, צריך להקצין.
      כשכתבתי "קיריל הבן זונה" זה היה באהבה גדולה למי שהוא. אצלנו בבית, כשרצו להפגין כלפי מישהו חיבה, היו קוראים לו בשמות.

      אגב, קיריל זה לא שמו של הילד.

  18. מאת יחיעם:

    1. תוספת אלכוהול הן לקרמה (זביונה בעצם) והן לאספרסו ישדרגו את הטירמיסו קשות. מרסלה / קוניאק/ גראן מרינייר יעשו את העבודה היטב.
    2. גרידת קליפת תפוז יחד עם השוקולד המגורר (ואפשר גם קקאו לתוספת מרירות) ישפרו עוד יותר.
    3. אפשר להשתמש בקצף של החלבונים ולהוסיפו למסקרפונה לקבלת מרקם אורירי יותר.
    ויוה בלדוצ'י!!

  19. יאללה איך החזרת אותי שנים אחורהלימים יפים באיטליה המהממת ועם ים של עוגות טירמיסו שהשאירו את חותמן במקומות שונים בגופי.
    את מזכירה לי שבאותה תקופה שעוד הייתי ילדה טובה ירושלים ותמימה רק עצם משמעות שם העוגה היה יכול לגרום לי לצחקק במבוכה.
    חבל שהיום העוגה הזו כבר לא בבית ספרנו (הבריאות הבריאות…)

  20. מאת איריס:

    אני נהנת לקרוא את "הטורים" שלך, אך גם אני הפעם לא נהנתי מהשימוש הציני במילה "בן זונה", אבל העוגה נראת פיצוץ ואני הולכת להכין אותה,
    בדר"כ שאני מכינה טירמיסו אני מכינה בגירסא של עצלנים (התערובת של שבועות…) אבל עם בסקוטים של לוטוס וזה יוצא נהדר!!!

    • מאת naama peled:

      עניתי לאלונה למעלה, אני מניחה ששתיכן התכוונתם לאותו דבר.
      אני מעדיפה את הדרך הארוכה לדברים שאני אוהבת ולכן אני לא קליינטית של תערובות מוכנות.

  21. מאת דב:

    אני "מגלף" את השוקולד באמצעות קולפן. יש לזה Look and feel שונה ומפתה.

  22. מאת ניבה קרן אור:

    עשה לי עצוב הסיפור על קיריל. אבל למרות "השימוש הציני במילה בנזונה" – אני דווקא הרגשתי שוב שהלב שלך פועם לגמרי במקום הנכון. אגב, אין לי ספק שהיום היית נכנסת למתלתחה של סווטה בקלי קלות.
    ומשהו כמעט לא קשור, אלא למחשבות המפוזרות של ההפרעת קשב שלי: שמת לב שפירוש שם העוגה טירמיסו הוא "הרם אותי?" סתם, ושוב- התנצלותי- אבל הקשר לביטוי הגועלי "להרים בחורות" עשה לי קונקשן לשם של העוגה הזו, בהקשר של הפוסט הזה…
    ממש די מתגעגעת. אבל בשקט.

    • מאת naama peled:

      כן… היום הייתי חוגגת לה על המלתחה. מענין אם זו פנטזיה של עוד נשים ולא רק שלי לחגוג במלתחה חושפנית, גרנדיוזית ונו, איך אומרים בלי שיאכלו לי את הראש? זנותית.
      אוהבת אותך. מאד. את יודעת בדיוק למה התכוונתי.

  23. מאת bb:

    ןאפשר פשוט להוסיף אמרטו לקפה בו טובלים את הבישקוטים…

  24. מאת cooknbake:

    נשאבתי לסיפור, את מספרת סיפורים נפלא.
    והעוגה, אכן בת זונה! מאדדדד אוהבת טירמיסו וזוכרת במיוחד אחת מעולה שאכלתי ברומא לפני המוןןןןן שנים.

  25. מאת gils33:

    באמת טירמיסו בן זונה,גם הסיפור בנזונה,למה לקלל ?אחלה עוגה יצאה לך ונראה לך שיש לי בעיה ביום ראשון,פשוט אוכלים עוד חתיכה. חחחח

    • מאת naama peled:

      ביום ראשון אני ומוריד הגשם בדרך כלל מיישרים את החתיכה האחרונה ומבטיחים לעצמנו שיותר לא נכין את הנזק הזה. אבל… נחש מה? מחר שידור חוזר…

  26. מאת נורית:

    סיפור יפה . קראתי פעם שטירמיסו היא עוגה שמכבדים את הלקוחות בבתי זונות באיטליה. העוגה מלאה " אנרגיות" ואז ללקוח יש כוח. (-:
    זה ממש סגירת מעגל לסיפור שלך.

  27. מאת עלה זית:

    כתוב מקסים. אנושי . מרגש. ומה יותר מנחם ממשהו שאחר כך מתחרטים עליו ?

    • מאת דודי כליפא:

      מסכים לכל. וכמו שאני אומר, אם יש לך רגשי אשם בקשר למה שאתה עושה, לפחות תיהנה ממנו.

      • מאת משתמש אנונימי (לא מזוהה):

        אלא מה דודינקה
        ואני אומרת : תהנה …רגשי אשמה יש גם על דברים שממש לא נהנים מהם

  28. מאת דורית:

    אוח אוח ליקקתי את האצבעות .. ולאו דווקא מהטירמיסו

  29. אחד הטובים
    בן בן זונה של פוסט
    והצילומים…..אוי….אוי…..אוי…..

  30. מאת מכי כהן:

    מציעה לך להוציא ספר מתכונים במתכונת הזאת ערב גם לעין וכנראה לחיך..בחיים לא הכנתי עוגה כלשהי ..בזכותך כנראה שאכין ..טרמיסו לבני זונות שבביתי (-}

  31. יש לך יכולת נדירה לגעת עמוק בפנים עם המילים שלך.
    הלב שלך במקום הנכון, והיום, גם הידע והיכולת להשפיע לצדו.
    חיבוק ענקי.

  32. יופי של רצפט! אפשר גם להכניס כפית של תמצית שקדים לתוך הקפה, ואז מקבלים גם את טעם השקדים בצורה אחרת. אפשר גם ליקר שקדים- עוד יותר טוב!

  33. מאת ריקי:

    וואו. איך שאת כותבת!

  34. מאת חנ"מ ביאליק:

    לא יפה לקלל וטיב-טעם זה לא משוּ.

  35. מאת עדנה:

    אני מתה על טירמיסו איזה כיף שנתתם מרשם כמובן שאנסה להכין בתקווה שיצליח

  36. מאת תמנע קורץ:

    כשנפגשנו באירוע, דודי סיפר לי שאת כותבת. אמרתי לו שאני סופרת ועורכת אז הוא מיד סיפר לי עליך. זה כבר פוסט שני שלך שאני קוראת – והוא (דודי) אכן יודע על מה הוא מדבר. היכולת שלך לצייר את התמונה שסביבך גרמה לי לראות את הדירה של סווטה וקיריל. הכל חי, הכל ברור, הכתיבה זורמת ורצה בשפה פשוטה ועכשווית וגם במקומות שבהם כתבת על דברים זולים – לא הוזלת את השפה.
    קסום ומקסים. סחפת אותי לתוך תמונה ואחר כך הטבלת אותי בתוך קצפת ועוגה אחת בת זונה.
    תודה על העונג הזה וגם על העונג הבא…..
    תמנע.

  37. מאת ליליאן:

    יופי של סיפור ועוד יותר יופי של עוגה וצילומים………..

  38. מאת קקון:

    יפה לך הסיפור והטירמיסו בה לי להיות באלת

  39. מאת רוית:

    היי,החלטתי להכין בערב סוכות (ה-ראשון)את הטרמיסו,האתר היה פתוח ובתי בת ה-8 ראתה את המתכון ל"טרמיסו-בת זונה", לא שמתי לב שהיא הבחינה בכתוב, ניגשה אליי למטבח ושאלה מה אני מכינה,ואמרתי,עוגת טרמיסו,אז היא שאלה- איזו טרמיסו-בת זונה????חחחחח….טוב,מיותר לציין שהעוגה גרפה מחמאות לרוב,המשיכו להזרים מתכונים נהדרים,תודה!!!!

  40. מאת ג':

    אני לא כל כך אוהבת לבשל, אבל נהנית מאד מסיפורים יפים ותמונות של אוכל טוב.
    נהניתי מאד מהסיפור מכמיר הלב על האנשים שנמצאים בשוליים, אבל הסיפורים שלהם הם עיקר עיקרם של החיים.
    שתצליחו עם האתר המקסים. ושיבואו כולם לפה, גם כאלה כמוני שלא אוהבים לבשל.

  41. מאת sachi:

    נעמה, אני מת על טירמיסו (ואיזה כיף לי שמחר אני אוכל כזה במילנו, אבל זה לא שייך, זה רק כדי שגם אני אהיה קצת בן זונה), אז אני נורא אוהב טירמיסו, ובכל זאת כשקראתי את הפוסט שלך הטירמיסו פשוט לא עינין אותי. הוא פשוט איבד כל טעם ליד הסיפור המדהים שלך. פשוט נפלא.
    מדהים כבר אמרתי?

  42. מאת רות לוסקי:

    נעמה כשרונית כמו תמיד,נהניתי לקרוא את הפוסט אין מילים…וכמובן העוגה הבת ……הזאת תהיה אצלינו בשישי..תודה חמודה ומתגעגעת!!!!

  43. מאת שולה:

    העוגה נכנסה כעת למקרר, הקרם מטריף בטעמו. אך יש לי שאלה.
    באיזה גודל תבנית (אורך, רוחב וגובה) השתמשת. כי התבנית שלי (פיירקס מלבנית רגילה) כנראה לא מספיק גבוהה. חלק נכבד נותר בקעה וכמעט גלש. שמרתי לי בצנצנת לנשנוש :-)
    תודה רבה.

  44. מאת תו זמיר:

    הי נעמה!! גם את מורה. ז"א היית. ואני לא ידעתי.
    בגלל זה אני כל כך מזדהה איתך.
    :)
    התרגשתי לקרוא מה שכתבת…כמה שנים לימדת?

  45. מאת מיכל:

    הקינוח הכי הכי הכי אהוב עליי!
    עכשיו צריכה לרוץ לסופר לקנות לשונות חתול…
    והעיקר החלטנו אני והחצי שהיום מתחילים דיאטה!

  46. מאת נעם:

    הי נעמה,

    הכנתי את העוגה הזאת ליום שישי לחברים ומה אני אגיד -

    רק שתדעי – למרות שהתערובת של הקצפת והקרמה "נפלה" לי ולא עמדה כמו שצריך, הטבח היה מזעזע!
    מזל שלא עבדו שם עם סכינים כי היו נעלמות אצבעות …

    אכן עוגה בת זונה…

    ועכשיו לחקור למה נפלה התערובת… בת זונה!

  47. מאת Rachel:

    Honey,
    I loved your story in many levels. Also a former teacher, also a dedicated foodist !
    I am living in the USA now and have been exposed to so many new methods of baking and dying to share. I have about 75 good food books and it is a love story. Feels sometimes like Julia&Julia.
    Thanks

  48. מאת רותי:

    הי נעמה!

    כתיבתך מיוחדת וסוחפת,הרגשתי שאני בתוך ספר.

    הצילומים יפים,ואת העוגה אכין השבוע.

    הרעיון להוציא ספר מבריק,מציעה ברקע לצרף ולשלב קטעי סיפורים.

  49. מאת נטליה:

    סיפור מאוד מרגש!

  50. מאת יסמין:

    כוסות אספרסו חזק מקוררות איך עושים ?
    אין לנו אספרסו
    אז איך אני עושה עם מים חמים ונס קפה?
    אפשר לגוון באבקת שוקו?
    תודה רבה

  51. מאת א.ר.:

    סיפור מדהים
    מדהים מדהים מדהים

  52. מאת אילנה:

    הכנתי את העוגה שלשום- יצא מעולה! כמה מסקנות:
    1. צריך המון המון ה-מ-ו-ן סבלנות להכין את העוגה הזו. היא לא כ"כ מסובכת, אלא פשוט דורשת הרבה זמן וסבלנות.
    2. ככל שהיא יותר זמן במקרר היא יותר טובה (נכתב אחרי שהיא יומיים במקרר, ובינתיים השתבחה!)
    3. קיבלתי שבחים על השוקולד למעלה, והיו בשוק שאמרתי שזה שוקולד מריר שנקצץ במג'ימיקס…
    4. טיפ: מהחלבונים שנותרים אפשר להכין פבלובה (יש מתכון בספר של אורנה ואלה- מתכון קל, מומלץ, ולי תמיד הצליח).

    שנה טובה!!

  53. מאת טטיאנה:

    ואו איזה סיפור מדהים

  54. ניסיתי, הצליח לי, רק נעמה יקרה, למה לכתוב "עוגה בת …."?, אני יודעת שהתכוונת להשתמש במושג הזה בצורה חיובית, זה ברור לגמרי, אבל לי זה צרם, מה לעשות? מתנצלת אם נפגעת ממני, הכתבות שלך מדהימות והצילומים מדהימים אף הם, תמשיכי ככה, רק בלי מטאפורות מהסוג שנכתב למעלה, כועסת? זיוה

  55. מאת יעל:

    בלי לפגוע, הכתיבה שלך ממש לא נעימה. עם כל המשחק מילים הריאלטיסט על "הבן זונה", לקחת סיפור עצוב והפכת אותו למשהו שפשוט לא נעים לקרוא, ולא בגלל העצב אלא בגלל איך שאת מספרת אותו שהופך אותו לעוד יותר שלילי ולא נעים בגלל הכתיבה שלך.

  56. מאת פומיקי:

    אני נאלצת להסכים עם יעל. ממש לא נעים לקרוא סיפור שבו עושים כזה שימוש בכזו ציניות, בייחוד כשזאת המציאות היומיומית בשביל נשים רבות יתר על המידה.

    תודה על המתכון, נראה טעים.

  57. מאת נועה:

    סיפור בן זונה! ריתקת אותי.. והמתכון מושלם!!

  58. מאת טל:

    שאלה קטנה,

    אם יש לי מיקסר ידני (פשוט ולא מפואר) סדר ואופן ההכנה נשארים זהים?

    תודה!

  59. מאת חיניה מדר:

    סיפור מקסים, כתוב בצורה מרתקת,את המתכון אנסה בהמשך….
    הכותבת-גדולה,הדמויות-צבעוניות,התוכן-חם ואנושי ולכן העוגה בטוח מוצלחת.

  60. מאת Shimon Braunstein:

    ,live in the USA you , you use 2 Container Sweet SHAMENET Cream
    What can i use in USA& how much?
    Sincerely ,thank you,Mr,Braunstein.

    • מאת RUTH KA:

      שמעון יקר
      בכל פבליקס,ווין דיקסי,קש & קארי ,וול מארט ,קיי מארט וכיו"ב תוכל למצוא שמנת מתוקה במיכלים קטנים בנוניים וגדולים
      יש רגיל ויש סמיך אני משתמשת בסמיך ומגיעה לרמה שאני מחליטה

      בהצלחה

  61. מאת נעה זני:

    אוחחח
    הבאת לי את החשק להכין. למרות שיש כאן בפיצריה הסמוכה אחד שמכין אותה משהו מעולה .

  62. מאת מיכל מלכה:

    נעמה יפתי ….אני חייבת לציין שקראתי את הסיפור ופשוט לקחתי אותו למקום שקרע אותי מצחוק….פשוט אוהבת אותך!!!!!! אין ולא יהיה עלייך!!!!

  63. מאת גליה:

    סרט…הייתי עכשיו בסרט …
    משובח ואיכותי ומרתק…הדמויות…התאורים הרגישים…העצב שבחיים …ויחד עם זאת ההומור…הומור עדין ואמיתי של רגעים קטנים….
    אין עליך…אין בעולם כולו…
    תודה

  64. מאת דידי:

    את כותבת נפלא! תודה על הסיפור.

  65. מאת רפי:

    מת על העוגה הזו.מת. ועכשיו עם הסיפור שעטף אותה לא נותר אלא לצעוק כשמגיעים לקצה..

  66. מאת דנה:

    הכנתי את המתכון ויצא מעולה!!!! ממליצה בחוםםםם… הכנתי מריקוטה ביתית ובישקוטים ביתיים.. לדעתי משדרג עוד יותר את הטירמיסו!! בקיצורררר שווה כול בייייייס וזה רק משתבח במקרר.. :-)))))

  67. מאת דוד:

    ענק,כתוב בהומור ואם הרבה רגש חן חן על הסיפור.
    הולך לנסות את המתכון.
    חבל שאין אפשרות הדפסה.

השארת תגובה