ספגטי חריף עם לובסטר ושרימפס

אני לא אדם קנאי. תמיד הסתכלתי רק לצלחת שלי ואם הייתי מרוצה, לא הייתי צריך להשוותה לצלחות של אנשים אחרים. ואם במקרה לא הייתי מרוצה, הייתי שולח את עצמי לעבודה, עד שאהיה מרוצה. אני מאמין שזה בלתי אפשרי להיות אדם מאושר אם אתה עסוק כל הזמן בהשוואות עם מה יש לשכנה, מה הילדים של החברים עושים עם החיים שלהם או כמה החבר שלך מרוויח.

לובסטר

ספגטי חריף עם לובסטר ושרימפס.

 

זה לא אומר שאני לא מקנא באנשים אחרים. אני מקנא באנשים שיש להם את מה שלי לעולם לא יהיה, כמו את היכולת לשיר או לנגן, את היכולת לתמרן ולזקק מילים לסיפור או לשיר או את היכולת לטעום ולהריח. אתמול שוב קינאתי ביפתח, האח המקסים של נעמה, שבין היתר הוא גם אחד הייננים הכי מוכשרים בארץ.

שעות אחרי שהגשתי לו צלחת ריזוטו פורצ'יני הוא ניגש אלי ושאל: "תגיד, לא היו כמהין בריזוטו?" האמת שלא היו, אבל מה שכן היה זה חצי כפית ממחית פורצ'יני וכמהין לבן שהגנבתי לסיר הריזוטו בשביל הארומה. והנה יפתח, מוטרד במשך שעות מטעם שטעם בתבשיל ולא היה אמור להיות שם. מי צריך חזיר לגילוי כמהין כשיש את הגשש יפתח?

כשסיפרתי לסו-אלן את הסיפור הזה הבוקר היא חייכה את חיוך האחות הגדולה שלה וסיפרה שכשיפתח היה ילד הוא הריח הכל. "אמא שלי הייתה משתגעת מזה וצרחה עליו שיפסיק להריח, אבל יפתח לא הפסיק אף פעם. הוא היה מריח לה את הקציצות ואת השניצלים ותמיד ידע איזה תבלין היא הכניסה לרוטב של הפיצה ואם היא שמה סוכרזית בליפתן או סוכר. אי אפשר היה לעבוד עליו אף פעם…" ככה הפליגה סו אלן שלי בזכרונות "הוא גם ידע תמיד מי הסתפרה במושב ומתי מאיה טרייסטר קנתה שמלה חדשה. היתה לו יכולת להבחין בפרטים ולהתייחס אליהם. זה כנראה הפך אותו ליינן שהוא היום…". "יפתח תמיד היה הרבה יותר יסודי ממני. עם בוא החורף הוא קטף בחריצות את כל פעמוני הגשם מהחורשה עד שאלה הפסיקו לפרוח בה לעולמים והוא גם אסף את כל החלזונות לקופסת נעליים, כדי שיתפזרו ויזחלו לאמא שלי בכייף במרפסת ועל הקירות. אני בטוחה שעברה שמועה בסביבות השכונה שלנו בקרב חלזונות השדה שלא להגיע אליה עד שהצורר לא יתגייס לצבא, כי שנים לא ראינו אפילו את שבילי הרוק המכסיפים שלהם. כשהוא התגייס הם חזרו…".

יפתח הוא גם זה שגילה לי את הפסטות הנפלאות של דה צ'קו. "זה היה בתקופה שהייתי מטריד זקנות בסופרים של מילנו" הוא נזכר בחמש השנים שלמד את סודות הכנת היין באיטליה. "הייתי ניגש לזקנות שנראו בשלניות ושואל אותן שאלות כמו 'איזה פסטה הכי כדאי לקנות או איזה אורז הכי טוב לריזוטו ולפעמים גם משדל אותן לשחרר איזה מתכון".  יפתח, שגר בטבעון ונוסע במיוחד על לצומת יגור לקנות את הפסטות של דה צ'קו בסטופ מרקט, גם זוכר את כל הזקנות. "את דה צ'קו גילתה לי זקנה נפוליטנית פטפטנית שלקחה אותי ביד למדף הנכון".

אני ממש מודה ליפתח על ההמלצה כי הפסטות של דה צ'קו עם עומק הטעם והטקסטורה שלהן באמת לא רואות אף פסטה ממטר. יש לי גם חדשות עבור יפתח. הוא כבר לא צריך לצאת מהבית בשביל דה צ'קו. לפני שבועיים גיליתי שליבואנים של הפסטה יש חנות אינטרנטית  שבה אפשר לעשות אורגיה של קניות לא רק של פסטה, אלא של עולם שלם של מוצרים משובחים מאיטליה. אני סאקר של אתרים כאלו וישר מילאתי עגלת קניות בכל טוב כשברקע אני מתכנן ארוחה רבת משתתפים.

כיוון שתכננו ארוחת פסטות היה זה רק טבעי שנזמין את יפתח ואת בתו, הידועה בכנויה "לולו הזאבה", שלמרות שהיא רק בת שנתיים, היא יודעת להבדיל בין צורות הפסטה השונות והופכת על הגננת שולחן כשהיא לא מביאה לה פרמז'ן מגוררת לשים על הפסטה. הזמנתי גם את אלדד מאסטרו, הצלם, חברי משכבר הימים ומושא קינאתי מהימים שלא היתה דוגמנית שלא נכנעה לקסמי העדשה שלו. תמי בן עמי, עדיה מאירצ'ק, פינצ'י מור, כולן כולן התייצבו מול העדשה של אלדד שעשתה עימן חסד והפכה אותן לעוד יותר יפות ממה שכבר היו. ידעתי שכמו שאלדד הופך את היפות -יפות ליותר בלונדיניות ממה שהן באמת, כך הוא יחמיא למנות שאבשל. אפשר לסמוך עליו בענין הזה. הפוסט הזה הוא הראשון בסדרת פוסטים על פסטה (ואחד על הריזוטו של יפתח) שאלדד צילם.

אורחים יש. פסטה יש. אבל עדיין לא הייתי סגור על מה לעשות עם הספגטי. חשבתי וחשבתי עד שלפני כמה ימים בסיבוב היומי שלי ביו טיוב נתקלתי בוידאו של 'אבאלון' של רוקסי מיוזיק. ישר נזכרתי בכל הפעמים שפגשתי את בריאן פרי, סולן הלהקה ומי שכתב את רוב להיטיה, בצ'יבו (Cibo), מסעדה איטלקית מיתולוגית ברובע אולימפיה בלונדון. רוב הפעמים הוא ישב לבדו, מבלי שאף אחד יטריד את פרטיותו, בשולחן קבוע ואכל, כמוני, את את מנת הדגל של המסעדה, ספגטי עם לובסטר במיץ של עצמו.

אני זוכר שהייתי מסתכל עליו מפצח את הלובסטר בשקט וחושב לעצמי שבישראל או באמריקה בחיים לא היו נותנים לסופרסטאר שכמוהו לאכול בשקט, ושהוא לא היה מצליח להכניס שום דבר לפה לפני שבעל המסעדה היה מעמיד אותו לצילום קבוצתי כשהוא מחובק איתו ועם כל הבני דודים שלו מדרגה שניה. התמונה הזו שלו עם בעל המסעדה כמובן היתה ניתלית במקום בולט, כי אי אפשר לנצח אותנו בטוב טעם ובדיסקרטיות, ושהוא בחיים לא היה חוזר למסעדה הזו כי מי בכלל רוצה לאכול במקום שבו אתה תלוי על הקיר ביום רע של השיער? אין מה לדבר, בלונדון היאוש נעשה הרבה יותר נוח.

ככה הרהרתי לי שעה ארוכה במנה המופלאה הזו ובזנב הלובסטר הבשרני שהתבשל במיץ של עצמו, ולמרות שלא היה לי שמץ של מושג איך מכינים את זה, זה נראה כמו אתגר ראוי לפיצוח.

"יש לך לובסטר?" שאלתי את מוכר הדגים שלי.

"אין חי, אבל אפשר להזמין."

"כמה זמן זה ייקח?" אני שואל ולא מאבד תקווה.

"תחילת שבוע הבא" הוא מודיע לי, וחותם את הגולל על הלובסטר במיץ של עצמו, ואולי מציל לובסטר אחד מצלילה חופשית למים רותחים.

"אבל יש לי זנבות לובסטר קפואים" הוא מציע לי את הסקונד בסט שלו.

"טוב שים לי אותם בצד ותוסיף לשקית חצי קילו שרימפס קריסטל" אני חותך לכיוון מנה אחרת  שאין לי מושג מה היא תהיה.

"הרי הזנבות זה החלק הכי טעים בלובסטר" אני יוצא במסע שכנוע עצמי "נוסיף לזה קצת שרימפס, את רוטב העגבניות של אבנר, נעשה אותה קצת חריפה, כל זה בתוך ספגטי, מה יכול להיות רע?"

 

ספגטי לובסטר

עם חומרי גלם כאלו כל אחד יכול להיות שף. ספגטי 'פרמיום' של דה צ'קו והסחורה המשובחת של דורון.

רוטב עגבניות בסיסי של אבנר רוזנטליס:

אבנר, שהוא אחד הבשלנים המוכשרים ביותר שהכרתי, לימד אותי פעם את הרוטב הזה. הוא פשוט להכנה ויחד עם זה טעים באופן פלילי. אני מכין כמויות ממנו ומקפיא. זהו בסיס מצוין לפסטות ושקשוקות מהירות.

2.5 ק"ג עגבניות מקולפות מקופסת שימורים. אלו של מוטי (Mutti) מגיעות אחרי שהשמש הסיציליאנית שזפה אותן כשהן שוחות במיץ עגבניות סמיך.

ראש שום מפורק וקלוף

3 בצלים גדולים קצוצים לקוביות

צרור בזיליקום טרי.

מספר פלפלי שאטה (סודני) יבשים – אופציונלי.

חצי כוס שמן זית כתית מעולה.

הכנה:

רוטב עגבניות

מזהיבים בסיר גדול את השום והבצל בשמן הזית, מוסיפים את העגבניות, אפשר לקצוץ אותן בסכין כשהן בסיר, קושרים את צרור הבזיליקום בחוט (לי לא היה) ומניחים מעל העגבניות. מביאים לרתיחה מנמיכים את האש ומכסים. מבשלים את הרוטב במשך שעה לפחות כשמידי פעם מערבבים (אחרת יידבק לתחתית הסיר וישרף). מכבים את האש, מוציאים את צרור הבזיליקום ונותנים לרוטב להצטנן. טוחנים בבלנדר יד עד לקבלת רוטב סמיך ואחיד. זהו.

רוטב עגבניות

ספגטי חריף עם לובסטר ושרימפס

כפי שצולם על ידי אלדד מאסטרו המקסים והמוכשר.

לובסטר

מצרכים:

חבילת ספגטי 'פרמיום' מס' 512 של דה צ'קו.

8 זנבות קפואים של לובסטר.

1/2 קילו שרימפס 'קריסטל' מקולפים (לשמור על הראשים).

8 עגבניות שרי חצויות.

כמה שיני שום.

פלפל צ'ילי אדום וחריף.

קצת סוכר, מלח ופלפל.

שמן זית ו 50 גרם חמאה.

שרימפס

הכנה:

מחממים מחבת רחבה ומוסיפים את הצ'ילי הקצוץ יחד עם שיני השום.

צ'ילי ושום

לאחר שהשום מושחם מוסיפים את ראשי השרימפס.

שרימפס

מניחים להם להיצרב מצד אחד ורק אז מתחילים לערבב. הראשים נכנסים לעבודה ומגרים מיצים שיהוו בסיס לרוטב.

שרימפס

מוסיפים את עגבניות השרי החצויות.

עגבניות שרי

ממשיכים לערבב ולהסניף את ריח הים והשום.

שרימפס

מציפים את המחבת ברוטב העגבניות של אבנר, מביאים לרתיחה ומנמיכים את האש.

רוטב עגבניות

מתקנים תבלון עם מלח, פלפל ומעט סוכר וממשיכים לבחוש.

שרימפס ולובסטר

זה הזמן להכניס את הספגטי למים רותחים, מומלחים עם מעט שמן זית ל 13 דקות בדיוק.

ספגטי

מחממים במחבת נפרדת מעט שמן זית וחמאה. מניחים בזהירות את זנבות הלובסטר לצריבה.

חמאה ולובסטר

לובסטרלאחר שאלו נצרבו מכל הצדדים, מוסיפים את השרימפס לטיפול דומה.

שרימפסכל התהליך לוקח מספר מועט של דקות ויש להקפיד שלא לבשל את פירות הים יתר על המידה. הם אמורים להתפצפץ בפה.

שרימפס

את השרימפס מעבירים לרוטב העגבניות ואת בשר הלובסטר לקרש החיתוך.

לובסטר

פורסים אותו עם סכין חדה למדליונים, מכניסים לרוטב ומערבבים.

לובסטר

כל אשר נותר הוא לשפוך את הרוטב האלוהי על הספגטי,

ספגטי שרימפס

לערבב ולהגיש.

ספגטי לובסטר

יש לי נטיה להאמין שמה שיותר יקר הוא בהכרח יותר טוב. הרבה פעמים התבדיתי. לא הפעם. כשבחרתי את הספגטי באתר של איטליאן שופ העדפתי את הספגטי פרמיום שעלה 23 ש"ח על אחיו הרגיל (12 ש"ח). וכשטעמתי את מה שבישלתי הבנתי על מה ההבדל. מעולם, אבל מעולם, לא טעמתי ספגטי עשיר כל כך. שווה לנסות לפחות פעם אחת.

שוב, תודה ענקית לאלדד על הצילומים המרהיבים.

 

הרשומה הבאה בסדרה: הקנלוני שסו-אלן המציאה בחמש דקות.

קנלוני

 

 

 

 

 

קטגוריות:: Muttipelatiדודי כליפאפירות יםפסטהשיר הסירים - כל המתכונים

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (18)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת TamTam:

    חלומות רטובים מתחלקים לשני סוגים,
    האחד על סקס והשני על דברים כאלה בדיוק.

    דודי, יש לי וידוי – אני חולם עליך חלומות רטובים. נחש מאיזה סוג.
    פשוט להזיל ריר. תודה (:

  2. מאת שמעון:

    נראה מעולה והצילומים של אלדד שפתיים ישקו!!!
    הפסטה של דה-צ'קו ידועה כטובה ביותר, חבל שבסופר שלנו לא מביאים אותה באופן סדיר…. פיתרון האתר נראה לי רק שקשה להתמצא בו מריפרוף ראשוני..

  3. מאת שירה אללוף:

    מה אתם עושים לי ביום ראשון על הבוקר? זה לא חוקי.
    הצילומים נהדרים. אופס, קפץ לי שרימפ על השולחן, אני מקווה שהבוס לא ראה.
    תמשיכו לדווח. כה לחי.

  4. מאת שרי משה:

    אתם ממש מבשלים חוויה!!!
    כל הכבוד לצלם המוכשר על הצילומים היפייפיים.

  5. [...] This post was mentioned on Twitter by David Califa and בייגלה. בייגלה said: Eldad Maestro בוקר טוב לכולם. זו הראשונה מסדרת רשומות הפסטה שבישלנו וצילמנו עם אלדד. כדאי הצילומים מרהיבים, גם הפסטה http://fb.me/yreqMx5j [...]

  6. מאת veredgy:

    דבר אחד לא הבנתי. איך החלזונות ידעו שיפתח התגייס לצבא?
    ועוד דבר. נתקלתי בסרט וידיאו מקסים על שף יהודי שמת מילדות על אוכל איטלקי וכל חייו הבוגרים חפש את הטעם של רוטב העגבניות שהכיר ואכל אצל שכניו האיטלקים בברוקלין או בברוקס, ולא מצא.
    עד שיום אחד גילה את הטעם באיזו מסעדה איטלקית, ומפה לשם נותן את המתכון ומבשל רוטב שבבסיסו חצילים קלויים על האש , קצוצים, אח"כ מטגנים אותם עם השום ולאחר מכן מוסיפים את המרכיבים הרגילים של רוטב עגבניות איטלקי קלאסי וממשיכים לבשל..
    מה דעתך? יש מצב?

  7. מאת דב:

    צריך להוציא אתרים כאלה מחוץ לחוק בין השעות 11:00 ל-13:00 !!!! אוי אלוהים !!!

  8. מאת שונט:

    אני חושבת שזה מה שאני הולכת לאכל הצהרים…יאמממי

  9. מאת רוני:

    אוהבת!! אוחחחחחח איזה לובסטר מטריף.
    חייבת להכין לכם פעם את המרק לובסטר שלי.
    נשמע שהיה לכם כיף, במיוחד עם לולו השובבה

  10. מאת עדנה:

    הצילומים מושלמים והאוכל כרגיל מצויין
    שאלה לגבי הפסטה:
    תוך כמה זמן קיבלתם את המשלוח? לא הצלחתי להבין מהאתר
    נתקלתי בקשיים להזמין.
    האם ניתן לקנות את הפסטה הזאת לא באתר ואם כן ומישהו יודע אז היכן
    בתודה מראש
    עדנה

  11. מאת talia gordon:

    הגעתי מהצילומים בבייגלה
    נראה כמו אירוע אוכל מ ד ה י ם !!!

  12. מאת bigjack:

    נראה כמו אורגזמה קולינארית אחת גדולה.
    אהבתי ביג טיים.

  13. מאת עירית:

    מתי אתם מוציאים לאור את ספר הבישול הראשון שלכם??????????????????

  14. מאת זוהר א:

    יוצא דופן באיכות גם מבחינת האוכל וגם מבחינת הצילום והכתיבה

  15. מאת מיכאל ז.:

    פורנו, ומסוג משובח ביותר.
    הולך לחרוש על הבלוג בימים הקרובים,ביראת קודש.

    שמח מאד שהגעתי לכאן.

    • מאת דודי כליפא:

      מיכאל. זו מחמאה (הבנתי אחרי שביקרתי אצלך בבלוג) ממש שווה. תודה.
      גם אני הולך לחרוש את טופס 630

  16. מאת רעיה:

    יש לכם המלצה איפה כדאי לקנות שרימפס 'קריסטל' וזנבות קפואים של לובסטר?

השארת תגובה