ארוחה לגברים-גברים, שרימפס ברוטב חמאה, שום ופטריות

"אתה מכיר מישהו במלון דן קיסריה?" על הקו היה מוטי דיכנה.

"לא, למה?"

"אנחנו מופיעים במועדון הגולף וצריכים מקום לנוח לשעתיים שלוש לפני ההופעה".

"מה פתאום מלון דן קיסריה? אני עונה אינסטינקטיבית "תבואו אלינו במקום, בשביל מה אנחנו חברים?" אני מוסיף ומנחית תוך כדי, ומבלי לשאול, משימת אירוח של חמישה גברים על סו-אלן שלי.

פטריות שרימפס

שרימפס בפטריות עבור גיבורי הילדות של סו-אלן.

האמת שהייתי בטוח שסו-אלן תשמח. למרות שהסיקסטיז לא שרים מילה בעברית, היא זוכרת לכולם את חסד נעוריהם ובקיאה כמו גרופי בהסטוריה המוסיקלית של כל אחד מהם. למען האמת היא מן אנציקלופדיה מהלכת של הזמר העברי, ובקיאה בהסטוריה המוסיקלית של כל מי שכתב שיר או הלחין אחד בארץ הזאת.

את המוסיקה של הסיקסטיז היא אמנם לא כל כך מכירה אבל יכולה להרצות לי על מה שמוטי דיכנה, חבר שלי כבר 30 שנה, עשה בין גזוז לאיזוליר בנד ובאיזה רגע הוא עשה "ככה" לאילנה אביטל עם הראש ב"שובי שובי לים". את יואל לרנר היא מכירה עוד מהימים שהוא עמד על החומה ושר עם מזי כהן את "אם זו אהבה" (כאן עיניה של סו שלי מצטעפות) ועל ז'אן פול זימבריס גם היתה לה הרצאה ארוכה שלא ממש הקשבתי לה כי מחשבותי נדדו לעבר מרכיבי הארוחה.

בכלל, לסו-אלן ולי יש ויכוח או דיון בלתי נגמר על מוסיקה. אני, שכבר בגיל 15 בניתי לעצמי מערכת סטראו כדי לתת למלודיות של הביטלס, פינק פלויד, ג'נסיס, אמרסון ליק אנד פאלמר, קינג קרימזון ובוב דילן לקחת את הלב והנשמה שלי למחוזות רחוקים מבלי להבין בדיוק על מה הם שרים, נהנה ממוסיקה בעיקר דרך המנגינה. סו, מצד שני דרך המילים, רק דרך המילים.

את סו-אלן העירו בכל בוקר עם תקליט אחר שחרק קלילות על הפטיפון המשפחתי. התרנגולים, החלונות הגבוהים, להקת הנח"ל, אריק לביא ואריק איינשטיין ליוו את הבקרים שלה ולפעמים היא הייתה נשארת עוד דקה אחת ליד הדלת הסגורה של הבית, רק כדי לשמוע את השורה "אחכה לך עד יכבו חיי כחכות רחל לדודה…" והאוטובוס הצהוב של בית הספר לא חיכה לה, אבל השורה הזו היתה שלה לתמיד. בבית של סו אלן היו שיחות על שירים ובמיוחד על המילים שלהם, ככה היא יודעת להפנות אותי לשורה המדוייקת שעושה את השיר לכזה ששווה לזכור אותו.

"תשמעי איזה שיר יפה" אני אומר לה מעבר לכתף לפני כמה ימים כש Third World Man של סטילי דן מתנגן לי ביו טיוב, "על מה השיר?, אתה מכיר את המילים?" היא מתקילה אותי וישר, כדרכה, משביתה את השמחה.

"את לא חייבת להכיר את המילים, זו המלודיה שלוחצת על ההדק ושולחת את הזכרון שלך למרחבי הנוסטלגיה"

אני אומר לה גם ששיר יכול להיות ענק גם אם המילים שלו דביליות.

"אין מצב, תן דוגמא" היא מתרתחת.

אני לא יודע איך ולמה, אבל השיר היחידי שעולה לי באופן אינסטינקטיבי כדוגמה הוא אחד השירים הכי יפים שאני מכיר.

I rest my case

החלטנו על ארוחה קלילה שתותיר בגיבורי הסיקסטיז מספיק אנרגיה גם להופיע מול אלפי מעריציהם במחלקה הגריאטרית של מועדון הגולף בקיסריה.

סו התנדבה לאפות את הפוקאצ'ות שלה שהופכות בכל פעם לפליליות יותר ולהוסיף את תפוחי האדמה המושחתים של רוני וצחי. עלי הוטלה המשימה לאלתר משהו עם שרימפס ולעשות סלט.

שרימפס בייגלה

שרימפס טריים, נקיים ומסודרים.

שרימפס עם פטריות טריות בחמאה שום ולימון

1.2 קילו שרימפס.

לקלף עד לזנב ולשמור את הראשים.

2 אריזות פטריות מלך היער של תקוע.

2 אריזות פטריות שמפיניון.

אפשר להשתמש בכל קומבינציה של פטריות טריות שאתם אוהבים, גם הכמויות יכולות להיות גמישות.

200 גר' חמאה.

8 שיני שום חצויות לשתיים.

מיץ מלימון שלם.

פטרוזיליה.

מלח ופלפל.

הכנה:

פורסים את פטריות מלך היער למטבעות ואת השמפיניון לרבעים.

פטריות טריות

שמפיניון לרבעים, מלך היער למטבעות.

כיוון שהבנתי שאין לי מחבת מספיק גדולה כדי להכיל את כל הכמות וגם להיות מספיק חמה כדי לתת לשרימפס את הצריבה הראשונית החלטתי להשתמש בשתי מחבתות. זה עבד מצויין ואני ממליץ להשתמש בשיטה.

מחממים מחבת עמוקה (או ווק), מוסיפים מעט שמן זית, מעט מהחמאה ואת שיני השום החצויות.

חמאה ושום

לאחר שאלו הוזהבו בטיגון מוסיפים את ראשי השרימפס עד יהפכו לכתומים.

שרימפס פטריות

מוסיפים את הפטריות ומתחילים לערבב. אט אט הפטריות יתחילו לשחרר נוזלים שיתערבבו בעסיס שראשי השרימפס תורמים ויחד ייבנה הבסיס לרוטב. כשהפטריות מתחילות להיראות כמו בתמונה למטה מלהיטים מחבת רחבה נוספת עם מעט שמן זית עבור השרימפס עצמם.

שרימפס פטריות

פשוט להניח את השרימפס על המחבת ולתת להם להיצרב מצד אחד.

שרימפס

זה לוקח דקה מקסימום שתיים. לאחר הצריבה הראשונית מתחילים לערבב ולהקפיץ אותם לעוד כדקה שתיים. כך הם ישמרו על מרקמם ויתפצפצו בפה. ממש להיזהר שלא לבשל אותם יתר על המידה.

שרימפס

מוסיפים את בשר השרימפס למחבת עם הפטריות ומערבבים היטב.

שרימפס

תוך כדי ערבוב מתמיד מוסיפים לתבשיל קוביות חמאה קרה. שתי קוביות בכל פעם עד להמסה מוחלטת. בסך הכל חבילה שלמה של 200 גרם. כשכל החמאה נמסה מכבים את האש, מוסיפים את מיץ הלימון, מלח ופלפל לתבלון ואת הפטרוזיליה הקצוצה.

שרימפס

נותנים עוד ערבוב קל ומעבירים לצלחת ההגשה.

שרימפס

הסיקסטיז באו, אכלו, שחו ונחו. סו-אלן קרנה מנחת, כי היתה לה הזדמנות לא רק להראות למוטי דיכנה גיזרי עיתון מביכים מעברי אלא גם להקשיב לשיחות של הבנים ולרשום רשימות בפנקס הקטן שלה בראש. "אז מה למדת בגן היום, ילדה קטנה שלי?" שאלתי את קשבתינו לענייני גברים. "אה. שנשים אנטליגנטיות ויפות זה אחלה, אין מה לדבר. אבל בסוף היום גברים אוהבים שהאשה שלהם נותנת להם להרגיש גבר…" סו חייכה אליי את חיוכה השמור לגברים-גברים אשר ביננו.

הסיקסטיז

ארבעה מהגברים של סו-אלן כפי שצולמו על ידה.

קטגוריות:: דודי כליפאפירות יםשיר הסירים - כל המתכונים

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (17)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת עירית:

    אני, שכמוך דודי מתחברת אל המנגינה שנכנסת ישר אל הלב, מתקנאה תמיד באלו היודעים אל כל המילים של כל השירים – כמןך נעמה, אופס, סליחה, סו-אלן…

    ובאשר לשרימפס…אני מאאאד מחוברת חחחח

  2. אה??????????????????????????????????????????????

    למה אותי אותי אותי אותי אותי??????????????לא מזמינים לדברים כאילה??????

    למההההההההההההההה
    למהההההה
    למהההההההההההההההההההההההההההההה

    מדועעעעעעע

  3. מאת talik:

    שמע,זה פוסט אליפות זה
    תיכף אני אעשה קישור להביא כמה חברים שאוהבים אוכל ומוזיקה כמו שאתה אוהב

  4. מאת רוני:

    בא לי לגור בתוך המחבת שלכם. איזה אחלה של ארוח עם אנשים מגניבים

    • מאת bigjack:

      שירים שהביאו לי צמרמורות של נוסטלגיה ועוד כשהם משולבים בכתיבה כזו סוחפת ובמנה כזו מעלפת…..
      ובשר למחבת אז אני מצטרף לרוני כשותף במחבת שלכם :-)

  5. דגים וטעמים אומנם לא חנות זולה אבל אנחנו קונים בה כי יש אחריות על כל זנב דג והטריות שם ללא תחרות.
    תודה על המתכון ינוסה כמו שאר המתכונים בבלוג שלכם שמהנים אותנו…

  6. מאת שילה:

    דודי -
    המתכון ניראה מעולה כמו הלהקה עצמה… ראיתי את הסיקסטיז שנים באילת וממש אהבתי את החומרים.. להקה ברמה אחרת…

    גם אני ניתקלתי במחסור בשרצים מה שמצאתי זה רק יצורים קטנטנים מסכנים ועלובים שלא שווים שקל שאתה שם עליהם.

    איפה בדיוק החנות הזאת? אפשר טלפון ישיר?

  7. מאת סמדי:

    כרגיל לתפארת מדינת ישראל הנאה צרופה של קריאה ואוכל טוב

  8. מאת יעל:

    ואני מחכה למתכון של התפוחי אדמה הפליליים………………

  9. מאת דב:

    נכנסתי לחנות בכפר שמריהו. אכן נראית כמו בית מרקחת. ובכל זאת, 07:00-07:30 בנמל יפו – המקור ב-60% דיסקאונט. לא שווה?

  10. מאת בני:

    אוהב את מתכוני השרצים המושחתים שלך….. איך אתה נכנס בדלת???
    החנות שהמלצת עליה נירשמה אצלי בזיכרון וננסה אותה בקרוב מאוד

  11. מאת merav s:

    לקחתי לעצמי את ההמלצה כי כל דבר שאתם מביאים משובח ואיכותי. על החנות שמעתי מהורי כבר לפני כמה שנים ועכשיו אני מבינה שהם לא דיברו שטויות….

  12. מאת שמעון:

    המנות ניראות מצויין הגברים שבחבורה בטח נהנו מאוד
    שאלה לגבי החנות – האם עושים הזמנות טלפוניות? מה רמת הגמישות ממתי צריך להזמין?

  13. מאת דפנה:

    שאפו, אהבתי את הפוסט ומאוד את המתכון. האם יש המלצות לחנות שרצים בחיפה?
    שבת מחוייכת

    • מאת מיכל:

      לדפנה
      ישנה חנות דגים שמוכרת שרימפסים כבר מנוקים ב"ואדי" בהדר.
      נסי ולא תתאכזבי.
      מיכל

  14. מאת דרורית:

    כתבה עם המון נ ש מ ה:)
    אין על המוסיקה של הסיקסטיז, למרות שאני בקטע יותר של תחילת העשור הנפלא הזה, עם להקות כמו ארבעת האחים, האחים everly…ועד היום נשארנו אחים:))

השארת תגובה