ווּדוּ שרימפס אליפות

"את מי אתה אוהד?" שאלתי בהתעניינות לייט את דודי, אחרי שהתחוור לי שהוא זכר-אלפא-אלף-אלף שמתאשפז פעם בארבע שנים מול מסך הטלוויזיה, עושה גל, צועק גול ומקלל במקומות המתאימים. "את אינ-ג-לנד" הוא חייך אליי והוסיף עוד כמה מילים על זה שכל עירקי הוא קצת בריטי, ורץ להחליף את התמונה שלו בפייסבוק לתמונת סמל הנבחרת.

נבחרת אנגליההאמת שהתבאסתי. למה דווקא אנגליה? לפני כשמונה שנים, בדיוק בזמן המונדיאל, תם המנדט הבריטי בחיי והתגרשתי מהבריטי שהיה בעלי שבע שנים יותר מדי. הוא אהב את אינ-ג-לנד בכל ליבו ומעודו ואהב גם את הבירה שבאה איתה. הוא היה מתגלגל בפאבים עם מיטב הכלניות ואני הייתי מחליפה לו את התמונה במסך המחשב בכל לילה לדיוקנו של רונלדו. שיהיה לו בכייף. ועכשיו בא לי זה ומכל הנבחרות דווקא את האנגליה הזאת הוא אוהד. מה קרה? מה כבר עשו לנו הגרמנים? לא הגיע הזמן לסלוח?

"וואלה יופי" קיטרתי לעצמי "בלילה את הולכת לישון עם גבר-גבר עם סיגר בפה ושערות בטוב טעם בחזה ואת קמה שלא בטובתך עם מלכת אנגליה בכבודה ובעצמה". כל המחשבות על מלכת אנגליה עברו לי בדקה הראשונה שהחוליגאן התיישב בסלון והתחיל לכוון את התנועה לשער ובקללות ובאיומים על חיי השופט.

למרות שהבון טון היום בגיזרת הנשים הוא להגיד שאת בענין של כדורגל ורבות מאיתנו היו סופר-מגניבות והקדישו לענין כל מיני סטטוסים מלאי תובנות בפייסבוק, שגרמו לקופמן להראות כוסית על לידן. אני, לעומת כל המגה-אוחנות, השתוקקתי להוציא לכל סצינת המונדיאל כרטיס אדום. אני מאמינה שהמונידאל הוא אבן בוחן לכל אשה באשר היא. להיות גרימזה* או לא להיות גרימזה, זו השאלה!

האמת ששקלתי להיות גרימזה טובה ולצנן לו את חדוות הצפיה באמירות המוכרות, השחוקות והאהודות כל כך, כגון: "תשע עשר מפגרים רצים אחרי כדור" וגם להציע לו חלופות תרבותיות כמו צפיה משותפת בכוכב נולד, אבל הגבריות המתפרצת הזו נעמה לי באופן מוזר. "איזה מרדונה הוא שהוא מקלל!" התפעלתי ביני ובין עצמי בסודי סודות וגם התחלתי למצוא נקודות דימיון בינו ובין בקהאם.

"יאללה, תזרמי" הצעתי לעצמי ככה בקטנה "מקסימום תלמדי משהו חדש, למשל שזה 20 מפגרים שרצים אחרי הכדור ועוד שניים שמחכים שמישהו יעשה איתו משהו…". בקיצור, זרמתי. ישבתי ליד דודי, ספגתי תרבות ועשיתי את עצמי ממש נהנית. בהתחלה חשבתי שנכון יהיה להעיר משהו על הרעש הבלתי נסבל שבקע מן הקהל, אז אמרתי ככה בנונשלנט "שמישהו יחליש את הקהל" אבל דודי הסתכל עליי במבט שאומר "שמישהו יחליש אותך". אז שמתי את עצמי על מיוט א-לה- סייג-לחכמה-שתיקה והייתי יפה, שותקת, לומדת ומחכימה.

לאט לאט מצאתי חוקיות במשחק או יותר חשוב בקהל. למדתי ביגיעה רבה שכל פעם שתוקעים גול הזמבורות נותנות בראש וכשהקהל לא מרוצה זה יותר שברים מתקיעה. אמרתי "יואו!" כשזה היה נראה לי מתאים ו"שיואו" כששמעתי את תרועת הפסטיבלים. מה אני אגיד לכם, העצובים של שער חמש נראו פרסומת לשמחה לידי.

אחרי כל המאמץ האינטלקטואלי הזה חשבתי שהמרדונה שלי ישיר לי איזה שיר הלל סטייל "אשת חיל מי יצא" או לפחות יקיף את הסלון עם תנועות של האווירון כמחווה של אהבה ומה עשה פושטק המחמל שלי? הלך לפייסבוק  וכתב "סו אלן לא יודעת מה זה נבדל!".

"ככה להלבין פני חברה ברבים, אחרי שהיא כבר שבועיים יושבת על שפת הבריכה ושוקדת על שיזוף נאות?" נעלבתי מהאיש שאיתי שלא מעריך שום מאמץ אמיתי לקירוב לבבות "אני אראה לו מה זה!" התעצבנתי והלכתי למורה הנבוכות שלי – גוגל ושאלתי אותו את השאלה הבאה "מה זה ניבדל?" וגוגל, בלי שום שיפוט, בחריצות אין קץ, העלה בחכתו את כל מה ששחה במדמנת הווב.

מהר מאד הבנתי שדורפן זה למתקדמים, אז החלטתי להמתקד בעם היושב בפורומים השונים. כל משפט מלמילאן, כל מילה עם תשע שגיאות כתיב ואם אין מה להגיד – מקללים למרחקים ארוכים, בשביל החברותא והרעות. "באימא'שלהם, איך אני אמורה להבין מכל הסחי והדומן הזה מה זה נבדל?" מילמלתי לעצמי ולא שמתי לב שברגעים אלה התגנב מאחורי דודי וגילה את העיון שלי בגוגל. הוא כמובן הלך להלשין עליי בקבוצת התמיכה שלו ועשו לו לייקים לרוב, אלא מה?!

ואני שואלת אתכם, גברים-גברים, כמה נשים שאתם מכירים ילכו לבדוק מה זה נבדל בגוגל? לא מגיע לי איזה כדור קרן או לפחות מקום ביציע הכבוד? כנראה שלא!

ביום שבת החליט דודי להזמין ילד אחר מהשכונה לראות איתו כדורגל. הילד הזה, שאנחנו נקרא לו "גבוה כזמר", הוא חבר יקר של דודי שאני מעולם לא ראיתי, אבל שמעתי עליו המון סיפורים יפים. כשדודי מדבר עליו, יש לו מבט של געגוע בעיניים היפות והירוקות שלו ומשהו מתרכך בו. "אם יש מישהו שממש מבין בכדורגל זה הוא!" אמר לי דודי מעל מחבת רותחת בה הוא צלה ראשים של שרימפסים ועירבב בהתרגשות כל מיני תבלינים.

כשדודי אוהב מישהו הוא מבשל בשבילו. כשדודי ממש ממש אוהב מישהו הוא מבשל בשבילו את ה"וודו שרימפס" הפליליים שלו, שמסירים מגננות, מפילים חומות וגורמים לכל אדם ששכל בראשו לאבד אותו ישר ולהתאהב במרדונה שלי באופן מידי. זה קרה לי, זה קרה גם לאחרים.

שרימפס ששווה למות עבורם

שרימפס ששווה למות עבורם

זה היה ערב מקסים. מעל קערה ענקית של וודו שרימפס דיברנו על אלתרמן, על מעפילים, פוליטיקה ועל המחוזות המלוכסנים. אחר כך ראינו את אנגליה מאכזבת ושוברת את לב אוהדיה, כהרגלה. דודי והגבוה כזמר צעקו "גולללל!" פעם אחת, אמרו "אויש!" הרבה פעמים ובעיקר הסתכלו אחד בשני במבט עצוב, כמו אוהדים שיודעים את תפקידם. ואני? אני יושבתי שם וחיפשתי ניבדלים, מה כבר היה לי לעשות?

וכדי שגם אתם תהיו חלק מהערב היפה הזה שלנו, דודי הכין לכם בדוגי בג את המנה הכי הכי שלו. אתם תתאהבו. באחריות!

ווּדוּ שרימפס -  מתכון משופר ומשודרג.

לארבעה אנשים כמנה עיקרית או לשישה כמנת פתיחה:

1 קילו שרימפס הכי גדולים שיש. לבקש שיקולפו אך לשמור את ראשיהם.

חצי כוס רוטב ווסצ`ר – Worcestershire sauce

200 גרם חמאה (לא לפחד ולא לקמץ – זה הסוד – אבל רצוי לבשל עם הגב לאורחים)

2 לימונים. סוחטים מיץ מלימון וחצי, את החצי השני פורסים לפרוסות.

שתי כפיות פלפל שחור טחון טרי

שתי כפיות פלפל שחון גרוס עבה

כפית שום כתוש

1/3 כוס מים

3 כפות תבלין קריאולי – Creole seasoning (אפשר לקנות במעדניות או להכין בבית לפי המתכון המקורי)

בגט, לחם לבן, חלה או פוקאצ'ה לניקוי הרוטב מהצלחת.

הטריק של המנה המופלאה הזאת הוא לא לקמץ בחמאה. וגם, אם אפשר, להסתיר מהאורחים את מכת הכולסטרול המתרגשת ובאה עליהם. הם לא יחושו בה.

משמאל למעלה: פלפל שחור גרוס וטחון, Creole Seasoning, רוטב ווסצ'סטר, מיץ לימון

מערבבים בכלי אחד את כל התבלינים והשום הכתוש ביחד עם הנוזלים.

מתחילים בהלהטת מחבת רחבה, טיגון קצר במעט שמן זית של כמה שיני שום קטנות והוספת ראשי השרימפס. לאלו תפקיד חשוב בתרומת הטעם לרוטב. הם גם טעימים בטירוף אם לוקחים אותם באצבעות ומוצצים אותם.

שרימפס

ראשי שרימפס מתכוננים לתרום טעם

מטגנים את הראשים תוך כדי ערבוב עד שהחליפו את צבעם לוורוד כתום.

וודו שרימפס

החליפו צבע ומוכנים להמשך

מוסיפים את כוס התבלינים ומערבבים מידי פעם עד שהנוזלים מצומצמים לרבע. מוסיפים את פרוסות הלימון ומזיזים את כל הכבודה לצד אחד של המחבת כדי לפנות מקום לשרימפס.

וודו שרימפס

הראשים יחד עם תערובת התבלינים והנוזלים

מוסיפים את השרימפס למחבת ומחכים כדקותיים שייצרבו מצד אחד. מתחילים לערבב.

בייגלה וודו שרימפס

לפני הערבוב צורבים את השרימפס מצד אחד

לאחר שתי דקות נוספות מתחילים להוסיף את החמאה הקרה כשהיא פרוסה לקוביות. הסוד לרוטב אחיד ויציב הוא ערבוב מתמשך והוספת שתי קוביות חמאה רק לאחר שהקודמות נמסו לגמרי. כך עד שחבילה שלמה של חמאה נטמעה כליל ברוטב ולא נודע כי באה אל קירבו.

שרימפס חמאה

מוסיפים קוביות חמאה תוך ערבוב מתמיד, לעצום עיניים ולהוסיף חבילה שלמה

זהו, עכשיו סדרו את הצלחות, הכינו את הלחם הלבן, ליבשו את חיוך אלילי המטבח שלכם והכינו את תיק העזרה הראשונה לאורחים שיתעלפו מתענוג.

או על פוקאצ'ה ספוגה בנקטר שרימפס

בהגשה על פוקאצ'ה ספוגה בנקטר שרימפס

* למתעניינים: מהי גרימזה

.

.

עדכונים על כל הפוסטים החדשים, כל המבצעים וכל ההטבות הבלעדיות לחברים של בייגלה – חינם ישירות לתיבת הדואר שלך.

דואר אלקטרוני *


.

 

קטגוריות:: אנשים עם בייגלהנעמה פלדפירות יםשיר הסירים - כל המתכונים

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (26)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. זה נראה ולפי המתכון גם צריך להיות סופני תרתי משמע לפי כמות החמאה וגם השרימפסים ידועים כאתירי כולסטרול אבל זה צריך להיות אלוהי

    נ.ב. את שח"ל מזמינים לפני או אחרי :)

  2. מאת bigjack:

    תמונות קשות על הבוקר :-)
    מחכה ומצפה לתור שלי לטעום את האגדה הזו..

  3. מאת סתיו:

    אוהב ….מאד

  4. מאת דנה:

    זה מאד מרשים אותי (כגרימזה מתלמדת) שאת באמת בודקת מה זה נבדל. באמת. במקום זה הייתי מציעה לך ללכת ולכבוש את העיר – הכל ריק ואפשר לבלות בשמחה. המתכון נקרא מדהים ויום יבוא וגם אנחנו נפיל איתו חללים (-:
    לחיי מכבי נתניה!

    • מאת נעמה פלד:

      דנה'לה,
      גם אני הורשמתי אבל הוא פחות.
      לכבוש את העיר? כל החתיכים בבתים שלהם. את מי ומה נכבוש בדיוק?
      זה הזמן לגדל שערות ברגליים ולהראות זוועה, במילא אף אחד לא מבחין בקיומנו.
      ולחיי זאהי ארמלי!

  5. מאת איל:

    וואו – זזה בדיוק מה שחיפשתי ! לאשתי ש יום הולדת השבוע ושברתי את הראש איך להפתיע אותה.
    מצאתי – אני אכין לה את הוודו שרימפס. :) תודה.

  6. מאת רננות:

    אהבתי את הרשומה מאד ( אולי כי גם אני לא יודעת מהו נבדל ….:-) )
    הוודו שרימפס איזה תמונות נפלאות
    והמתכון נשמע – משובח .
    תודה רבה .

    • מאת נעמה פלד:

      תמרי.
      עד היום אני לא באמת מבינה מה זה נבדל ואין מצב שאבין.
      תרגישי נוח לגמרי.

  7. מאת רוני:

    אני מוציאה את בובת הוודו שלי מהבוידעם.
    פעם אחת נוספת אני רואה את התמונה הקשה הזו
    I will start poking

  8. מאת ת'ריון:

    הגדרה לנבדל כמו כמעט כמו כל דבר אחר ניתן למצוא בוויקיפדיה.
    באופן פשוט שחקן נמצא בנבדל אם ברגע שמוסרים לכיוונו את הכדור יש פחות משני שחקנים מהקבוצה היריבה בינו וקו השער היריבה. בנוסף המסירה חייבת להיות מסירה קדימה (לכיוון שער היריבה) מסירה אחורה או מסירה רוחבית לא יגרמו לנבדל.

  9. מאת gils33:

    מתמוגג מהכתיבה שלך -תענוג

  10. מאת ניבה קרן אור:

    הקטע הכי טוב אצלנו זה שכל משחק הוא מכריז "בואי איתי!" משתיק את הקהל ומתיישב עם פרוסות אבטיח (על תקן גרעינים זה משמין) מול הטלויזיה שבקומת הילדים. רבע שעה או גג חצי שעה אחרי זה אני צריכה לגרד אותו מהספה שיעלה למיטה (שלא יתפוס כאבי גב משינה לא נוחה או משהו).
    אז ראינו יחד את כל משחק הפתיחה של מקסיקו ודר אפריקה (קיבלתי בתמורה סיבוב אופניים בכנרת) והצלחתי די ללמוד מה זה נבדל (הסבירו לי ארוכות. אני חושבת שכן מגיעה לך הצטיינות יתרה על החיפוש בגוגל- אני בחיים לא הייתי חושבת לבדוק).
    האמת היא שהיום היו לי תכניות אמיתיות לצפות באופן עצמאי במשחק של אורגואי נגד דר אפריקה כי הכרזתי שאני אוהדת את אורגואי כיאה לצאצאית המקום, אבל יש איזו אחת ממליון מסיבות הסיום לאחד מחמשת הילדים- ואני כנראה לא אראה מונדיאל- שוב….
    ואני לא אגיב בקשר לשרימפס כי אני מאלה שפירות ים לא עושים להם את זה בכלל. כזו אני….

  11. מאת CooknBake:

    כמה שאני נהנת לקרוא אותך :-) קוראת ו"שומעת" אותך מקריאה לי :-)

    כשהאיש שלי יושב לראות כדורגל (ושתביני, הוא ממש לא אוהב כדורגל אבל מונדיאל, יעזור לי אלוהי הכדורגל ויסביר למה? למה הוא החליט פתאום לשבת ולראות???) אני בורחת למחשב בלי יסורי מצפון. אז אולי משהו טוב בכ"ז קורה בזכות המונדיאל. ;-)

  12. מאת TamTam:

    נפל לי האסימון – לא רשום כמה שרימפס לקנות, וכאלה (איזה – אני לא מבין בשרימפס! אני בור!)

    אז כאילו, אני רוצה להכין את זה, או לנסות לפחות, ואני רוצה הסבר. תודה! (:

    • מאת דודי כליפא:

      יפה יותם ותודה. השורה שנשמטה הוחזרה לטקסט.

      • מאת TamTam:

        תאחלו לי בהצלחה, השרימפס שלי לא נראים כמו שלכם, יש לי חצי קילו בערך, הם לא גדולים מדי ואין ראשים. נקווה שיהיה טעים בכל אופן! (:

  13. מאת רותי:

    אתר נהדר! אוכל משובח! איך עושים את התבלין קריאולי? אני גרה ברמת הגולן ואין לי איפה לקנות.

  14. מאת ענתוש:

    איך אני אוהבת את הכתיבה שלך התפוצצתי מצחוק. ביננו ככה הבנות בטח שמת לב שאלוהים ריחם ככה מראש על כל המין הגברי ועשה להם מכירת חיסול בכל מה שקשור למושג הנאה . הוא ידע במי עסקינן. הם לא צריכים להפעיל דמיון או מחשבה עמוקה הכל מאוד ויזואלי עם חוקים אלמנטרים הא..בסיסי..זו המילה שחיפשתי בסיסי. גם בנושאים אחרים (בינו לבינה) גם שם עשה להם מכירת חיסול. הם לא מתעמקים מה יהיה..מה היא תחשוב עלי..הם לא צריכים לדמיין או לפנטז או להתרכז..או לחפש נקודה זו או אחרת…בסיסי כבר אמרנו?..אז מה החוק הכי מסובך בספר החוקים שלהם? הנבדל !!!. נו נו אני שואלת…נראה אותם מחליטים את מי להזמין לראש השנה…מי ישב ליד מי…(.בלי מחשבון)..כשחצי מהמוזמנים לא מדבר עם החצי השני….כש32% אוהבים רגל קרושה…14% מקבלים אלרגיה מזה 16.5% לא אוהבים ביצה בפנים 9% לא אוהבים תוספת שום.27.3% בכלל רוצים כבד קצוץ. שלא לדבר על רשימת קניות ואיפה כדאי באיזו רשת….ואיזה מתנות לקנות ולמי? אלו בעיות שיבטלו לאלתר את החוזים של רונלדו, מסי, רולנדיניו, ווין רוני , ריבלדו, רומאירו, גו'ן טרי ויעמידו בסימן שאלה אפילו את התכנות המונדיאל הבא .
    כל יום אני מתפנקת לי פה בפוסט אחר שכתבתם איזה כייף לי..(בגלל הגרימזה קראתי גם על רפאל מחר תגובה) עכשיו לישון.

  15. מאת אילן תלמוד:

    צודקים לגבי החמאה… מה שלא יודעים לא כואב

  16. מאת דניאל:

    פשר לשמוע המלצות על מסעדות לפירות ים?

השארת תגובה