זה קורה כל פעם מחדש

זה קורה כל פעם מחדש. כל פעם שאנחנו עוברות ליד אותו הבית ברחוב גורדון אמא מצביעה עליו מחדש. ותמיד עם אותו המשפט: "כאן אריק איינשטיין גר כשהיה צעיר" היא אומרת.

"באמת?" אני תמיד שואלת ולמרות שאני יודעת מראש את התשובה כמו גם הסיפורים שיבואו אחריו אני והיא משחקות את המשחק. כי אמא אוהבת להיזכר בכל מה שמזכיר לה את אריק האישי שלה ואני אוהבת כשהיא נזכרת. אריק של אמא הוא אריק לביא שהיה גם אבא שלי ושניהם אהבו את איינשטיין כשגר ברחוב גורדון וגם הרבה אחרי שעבר.

אריק לביא איינשטיין

אריק של אמא

"כי אריק איינשטיין הוא בעיקר בחור מאוד טוב – ככה אבא תמיד היה אומר" אמא מזכירה לי "ובעיקר מאוד מוכשר ואבא שלך נורא העריך את הכישרון שלו".

את זה גם אני זוכרת כי כאשר אבא היה בחיים ובטלויזיה או ברדיו השמיעו את אריק איינשטיין, אבא היה נעצר באמצע הסלון, מחייך חיוך גדול עם רווח קטן בין השיניים הקדמיות, כזה חיוך שמראה שהוא נורא מרוצה ואומר: "אחחח… אני אוהב את אריק איינשטיין – הוא מוכשר וגם ילד מאוד טוב".

כשהלכתי לבית ספר יסודי הכרתי אותו רשמית כי בתו יסמין למדה איתי באותה כיתה. אמא ואבא הביאו אותי אליו הביתה לשחק איתה ואני רק חשבתי איך מישהו יכול להיות כל כך גבוה כי אצלנו במשפחה כולם קטנים. הוא היה נכנס הביתה וממלמל שלום ומחבק את יסמין ואני זכרתי שאבא אמר שהוא נורא מוכשר ובעיקר ילד מאוד טוב.

 

אריק איינשטיין

כזה גבוה, וגם בחור טוב.

כעבור שנים גם לקחתי אותו איתי בדיסקים לניו יורק וכשמאוד התגעגעתי הביתה הייתי מקשיבה לו (אחרי שהייתי מקשיבה לשירים של אבא, בכל זאת יש פה הירארכיה) ונזכרת בצופים, ברחוב דיזנגוף של שנות השיבעים, בריח של המרק של חצקל מכסית והשיפודים של כתר המזרח כי איינשטיין שזור בילדות שלי ובהתבגרות כמו גם בגעגועים לזמן אחר שלא ישוב.

כשהחלטתי אחרי הרבה שנים לחזור ארצה הרגשתי שישבתי מספיק זמן ב'סן פרנסיסקו על המים' והגיע הזמן לחזור ולטייל עם אמא ברחוב גורדון כדי שהיא תזכיר לי למה המוסיקה של איינשטיין ואבא בסופו של דבר תמיד מחזירה אותנו הביתה.

"היינו באים לשבת אצלו בבית בגורדון" אמא תמיד מספרת כשאנחנו חולפות על פני הבית שאריק איינשטיין גר בו בצעירותו. אני מהנהנת כי אני יודעת שתכף היא תספר לי איך אבא שם פגש גם את שמוליק קראוס בתקופת החלונות הגבוהים ושמוליק כתב לו את "זה קורה" שגם ניגנו לאבא בהלוויה ואני אזכיר לה את זה כי זה באמת קורה כל פעם מחדש. זה קורה ליד בית הנעורים של אריק איינשטיין ובכל פעם שאני מקשיבה לו שר.

יעל לביא

אני, הילדה של אריק. תמיד.

ופה בארץ זה גם קורה כל שנה שמחלקים פרס ישראל לאמנים ולפעמים שוכחים שיש כאלה שאנו כבר מזמן חייבים להם את אותו הפרס והוקרה מזה זמן מה – כמו אריק איינשטיין לדוגמא – ומגיע לו כי הוא לא סתם מוכשר הוא גם בחור מאוד טוב.

.

קטגוריות:: אנשים עם בייגלהאריק איינשטייןכותבים אורחים

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (24)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת naama peled:

    יעלי. קראתי את הטקסט שלך בחיוך ועם דמעות בעיניים. את כותבת נהדר.

    • מאת איילת:

      וואו,איזו צביטה בלב,צביטת התרגשות
      אוהבת כל כך את שני האריק
      תמיד נותרת מצועפת כששומעת אותם.

  2. מאת טליק:

    מרגש
    אריק לביא היה זמר נשמה ענק,בכל קנה מידה

    הבעיה היחידה שיש לי עם עניין פרס ישראל לאיינשטיין זה שאולי הוא לא ירצה לבוא לקבל אותו,תודו שזה אחד הדברים הראשונים שקופצים לראש
    מישהו בכלל חשב על זה לפני שעשה את כל העניין בפייסבוק הזאתי?

  3. מאת veredgy:

    יעל
    אבא שלך היה פרא אציל ואמא שלך הייתה מחנכת דגולה שאילפה את הפרא. ושניהם היו (ועדיין) מוכשרים כשדים.
    הוא שייך לפנתיאון של התרבות הישראלית ואת יכולה להסתובב בראש זקוף ולומר בגאווה אני הבת של אריק לביא ושושיק שני.
    וזה מספיק.

  4. מאת עירית:

    תודה, יעל.
    אבא שלך היה אחד מהגדולים (אני לא מחדשת פה דבר…רק מחזקת)
    ואריק השני – איינשטיין- אהוב עלי מאד גם כן.
    בורכת שהיית והינך מקורבת לשניהם.

  5. מאת bigjack:

    מרגש ומדגיש את החובה להעניק לאיש המוכשר הזה את מה שמגיע לו בכבוד וממזמן.

  6. מאת רננות:

    יעל לביא המקסימה – כל כך יפה כתבת …. אביך זכרונו לברכה היה זמר מרגש כל כך .
    פעם הלכתי ברחוב בבן יהודה עם ביתי שהיתה קטנה מאד אז
    וראינו אותו וביתי אמרה אמא זה הדוד הנחמד ששר את גיל נסע לחו"ל
    ואבא שלך חייך אליה בשמחה והילדה שלי היתה מאושרת ….
    ההצגות של הורייך בארץ ובגרמניה – אנשים טובים וכה נחמדים הורייך
    היי גאה ד"ש חם לאמך סתם כך כי כתבת כה יפה והיה לך אבא עם שירי ארץ ישראל כאלו יפים ,כן גם אני כה אהבתי את הקטר ואת הסלע האדום שמתנגן כרגע בראשי .
    סליחה על פרץ הנוסטלגיה .

  7. מאת מיקי:

    טוב יעלי, את כותבת על התקופה ההיא שמעלה אצלי דמעות בעניי.
    את כל ילדותי ביליתי על ידכם, ברחוב הירקון על יד של"ג ואתם ברופין, כשלאמי הייתה גלריה גורדון. תקופה תקופה.
    ואחרי כן דני שלי למד אתכם בכתה…
    תודה יעלי

  8. מאת יעל:

    אנשים יפים המון תודה

  9. מאת yaffa:

    רשומה מרגשת שמאלצת אותי לכתוב (בד"כ רק קוראת ונהנית), הורייך הם נוף ילדותינו מההיבט התרבותי. כתבת כל כך יפה ומרגש. אהבתי את הסבלנות והרגישות כלפי אימך "לשחק את המשחק מחדש".

  10. מאת איתמר:

    יפה, מרגש, עדין. אריק איינשטייןא הוא אחד הזמרים הישראלים האהובים עלי, לצד אריק לביא

  11. מאת סתיו אדם:

    פשוט מרגש….תודה

  12. מאת סמדי:

    מקסים מרגש ובעיקר גרם לי לדמעות

    תודה

  13. מאת יעל:

    תודה לכולכם אתם מרגשים אותי בחזרה
    :)

  14. מאת gils33:

    מקסים ומרגש

  15. איזו כתיבה נקייה מהלב,מעוררת את כל נימי הרגישות והתרגשות.
    כל כך אהבתי את אריק לביא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

  16. מאת פריה:

    אני גרה בבניין הזה

    ואני מאד אוהבת את הדרך שאבא שלך היה שר
    הוא היה יודע "לספר סיפור"
    הביטויים שבשיריו עד היום גורמים לי לחייך, והנה מבחר:
    אני לבשתי ג'ינס וכובע, למה לא אמרת שאחותך יפה ממך ויש לך 10 לירות?
    גם את איינשטיין מאד אוהבת וכבר כמה שנים מצביעה לזכות זה שמגיע לו פרס
    וגם עכשיו אצביע חיש!

  17. מאת Yael:

    שכחתי את 'יש לך 10 לירות' פריה תודה — אחד השירים היותר משעשעים של אבא וגם אימפרוביזציה שלו באולפן ההקלטות דאז – בו ניזכרתי כרגע כי כמו תמיד כשהיינו ילדות אבא ואמא לקחו אותי ואת נועה איתם לכל מקום – כולל אולפני הקלטות, תודה שזכרת, העלת זכרון עם חיוך טוב כי כולנו צחקנו מאוד דאז באותו אולפן הקלטות…

  18. מאת Shuka Vadim:

    Arik doesn't need the dubious honor of the Israel Prize, he was always the alternative to the establishment, why should he seek its approval?

     

  19. מאת מיכל אשל:

    אריק. זו ארץ ישראל היפה והטובה. אחד לדור, אם לא למעלה מזה.

  20. מאת רפי אהרונוביץ:

    היי יעל
    סיפרתי את זה ( ולדעתי גם כתבתי את זה פעם) … ישבנו בשורה ראשונה בבית לסין בהופעה ״ כל החלומות ״ זוג צעיר עם ילד בן 10 ..כולנו מעריצי אריק לביא ..באחד השירים שמדבר על זונות .. ונמל . עצר אביך לפתע השתיק את התזמורת ,קרב אלינו ואמר ״ תסביר לילד מה זה נמל !״

    שמחתי לקרוא.

  21. מאת שי:

    שנסונייר מקומי יחיד ומיוחד

השארת תגובה