הקציצה של אודרי הפבורן

זה יום שישי בבוקר ומחר באים חברים. אמרנו שניסע לפארדיס לקנות דגים, וכמו תמיד אני יורד ראשון למטה ומחכה שהיא תסיים את הסידורים הנשיים שלה ותרד. הדבר הראשון שראיתי כששמעתי את חריקת מדרגות העץ הוא שהיא צבעה את ציפורני רגליה בלק אדום שתמיד נמצא במחסור ברובע סן דניס בפריז  ועטפה אותן בסנדלים בצבע ירוק אל אקצא.

אואו, אמרתי לעצמי, אנחנו לפני שבועות והיא מתכוננת לפורים. לפחות היא לובשת ג'ינס הרגעתי את עצמי. זה היה לפני שעיני עלו מעל לקו החגורה של מכנסיה. "פני פוקר, שים את פני הפוקר שלך!" שמעתי את עצמי צועק על עצמי כשראיתי שהיא השלימה את האנסמבל בסריג בצבע ורוד סלמון.
"זה חייב להיות כימיה" הסברתי לעצמי, וזה בטח קורה מידי פעם לכל אחד. איזה פרץ של כימיקל ששוטף את הצד הימני או השמאלי של המוח ומשכנע אותנו שמי שניבט אלינו מהמראה היא לא  אחרת מאודרי הפבורן וששילוב הצבעים שבחרנו ראוי להכנס לשער של ווג.

Audrey Hepburn בייגלה

אודרי לא נוסעת לפארדיס

"מה?" היא שאלה.
"כלום" אני אומר עם פני פוקר כמעט מושלמים, כיוון שהחיוך חזק ממני ומתחיל להשתלט לי על הפנים.
"מה?" היא חוזרת.
אני יודע שאני עם שתי רגליים וכל כובד משקלי על ביצה טובענית ואין אף אחד בסביבה שיושיט לי חבל. "תחשוב מהר" אני פוקד על עצמי.
"אני לא מבין גדול באמנות" יוצא מהפה. אבל אני לא יכול להתאפק ומוסיף "מודרנית".
"איזה חרא!" היא אומרת לי והולכת להביא את כרטיסיית ההתנשאות שהדפיסה עבורי.
"מה? אתה מתבייש לצאת אתי ככה?"
"לפארדיס אני חושב שזה דווקא מתאים" אני חורץ את גורלי במו פי.

בייגלה סנדלים

תוצאה של הר געש של כימיקלים

אנחנו מתים על פארדיס, הכפר הערבי שמשקיף על הים מהגבעה הצפונית לזכרון שפתוח תמיד גם כשכל ישראל סגורה. מצאנו שם את חנויות הדגים של ג'מאל, מוסה ורושדי שכל אחד מספר לנו שהוא זה שמספק דגים לאחרים, מצאנו שם את החומוס המדהים של אבו עלי, את ממתקי נצרת וחנויות שמוכרות מלפפונים, חצילים ומישמישים באלדי באלדי. אבל בעיקר מצאנו שם אנשים שתמיד מחייכים אלינו. תמיד. פראדיס מצדיקה את שמה, גן עדן.

נראה לי שג'מאל, שמנהל את אימפרית הדגים שלו בעזרת שניים או שלושה מבניו, תמיד שמח לראות את היפה יותר מאשר אותי.

"את רוצה קפה?, הוא שואל אותה כשאני מחלק הוראות לילדים שלו איך לפלט ולקצוץ את הלוקוס והדניס, ואיך לסחוט בשר מחמישה סרטנים לתוך התערובת.
"ממך כן" היא עונה למרות שאף פעם היא לא  שותה  שום דבר חוץ מקפוצ'ינו של ארומה.
"את יודעת שאת נראית בול כמו אשתי?" אני פתאום שומע את ג'מאל שואל את נעמה.
"זהו, ג'מאל הוציא אותי מהבוץ" אני נושם לרווחה ורואה את היפה שלי מחווירה. הרי הוא ראה את הדוגמנית כבר עשרות פעמים ורק ההופעה שלה היום גרמה לו לקשור קשר הרמטי והדוק בין מכתיבת האופנה מקיסריה ובין האשה הפרטית שלו שספונה עכשיו בכפר, בבית שצופה לים, מתלבשת ומבשלת כמו שג'מאל אוהב.

קציצת דגים בייגלה

הקציצה של אודרי הפבורן - קציצת דגים הורסת משפחות.

כדאי להכין יותר ממה שצריך כדי למנוע מריבות וחוסר נעימות בשולחן.

הסוד שבקציצה הוא שלעולם אני לא משתמש בדגים טחונים אלא בקצוצים השומרים את טריות ועסיסיות הדג. אני גם לא משתמש באף פעם בדג אחד אלא משלב שניים ולעתים מוסיף גם בשר סרטנים או לובסטר לחגיגה.

צריך גם לעשות הרבה חיינדלך למוכר הדגים שלכם כדי שיסכים לקצוץ לכם את הדגים, אחרת תצטרכו לעשות את זה לבד בבית עם סכין גדולה על קרש החיתוך. לקציצות הפעם השתמשתי בלוקוס ששקל קצת פחות מקילו, בדניס בן 600 גרם ובבשר שנסחט מחמישה סרטנים. הילדים של ג'מאל לא ממש היו ערוכים לקציצת הבשר ורק חתכו אותו לרצועות בעזרת סכין יפאנית ואני המשכתי בבית עם הסכין שרפי אהרונוביץ' מכר לי פעם.

בייגלה קציצת לוקוס

להתחנף למוכר הדגים או לקצוץ בבית

הוספתי לתערובת:
ביצה אחת
קצת פירורי לחם
קצת מלח
המון כוסברה קצוצה
ובצל שקצצתי, טיגנתי עם צנוברים וציננתי לפני הערבוב.

בייגלה קציצה סרטנים

אפשר להשתמש בכל שילוב של דגים טריים שאתם אוהבים

לערבב נמרצות בעזרת הידיים

בייגלה קציצות דגים

אפשר לאכול את זה גם ככה. עם קצת מלח ולימון.

זהו, עכשיו יש רק לטגן במעט שמן זית עד להשחמה, למזוג כוס שבלי צונן ולהודות לאלוהים ששם את פארדיס כל כך קרוב אליכם והביא לכם כזאת דוגמנית עם טוב טעם.

בייגלה דגים

גן עדן מתקרב. טיגון קל להשחמה משני הצדדים

.

.

עדכונים על כל הפוסטים החדשים, כל המבצעים וכל ההטבות הבלעדיות לחברים של בייגלה – חינם ישירות לתיבת הדואר שלך.

דואר אלקטרוני *


.

קטגוריות:: Featuredדגיםדודי כליפאפוסטים אהוביםשיר הסירים - כל המתכונים

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (36)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת רוני:

    נראה מגרה ביותר..
    למחר אני בונה על משקה הפימס שלך

  2. מאת נועה:

    אני מריירת אל מול התערובת.
    אז איך אשתו של ההוא, ג'מאל? באמת דומה?
    תיזהר, איש יקר, כשיאנחנו מתעסבנות אנחנו מיסוכנות…..:-)
    אתה צריך להגיד לה (ולא משנה מה היא לובשת או עדיף שלא לובשת) –
    את הכי יפה בעולם, אני מת על הלק שלך ברגליים, הסנדלים הירוקים שעלו לך 40 אלף שקל מהממים , איך זכיתי שקיבלתי אותך, איך! ואז מדביקים נשיקה ענקית.
    אחרת אתה ביסכנ-ה.

    (ועכשיו לך תתקן שם ותוסיף בסיומת שלך במילה תונית של נעמה – את האות כ' כדי שזו תהיה תוכנית של נעמה, אחרת אתה שוב בי-סכנה.:-) )

    • מאת naama peled:

      נועה'לה,
      חשבתי שאת יודעת לזהות איכות. הסנדלים עלו 200 שקל בעונה שעברה ויש לי אותן גם בצהוב מכבי. מיד להתנצל! מיד!

      • מאת נועה:

        נו יופי, תגידי תודה שאמרתי ארבעים אלף שקל חחחחחחחח. מאיפה שאני אדע לזהות איכות? את ראית אותי. …:-) לומבינה בדברים האלה. אני אשאיר לך להכתיב אופנה, ואני אשאר עם הג'ינס מתרפפו שלי :-)

  3. מאת naama peled:

    יא חצוף!
    בזכותי קיבלת בשר סרטנים בחיני חינם. אין לך בושה ואם תמשיך ככה אני הולכת לשכנע את ג'אמל שהוא צריך אשה שניה ומגישה מועמדות.

    • מאת נועה:

      נעמה, אם ג'מאל צריך אישה שלישית, תרשמי גם אותי. עם דגים וסרטנים כאלה מה צריך עוד בחיים???

      • מאת naama peled:

        בשמחה. יש לי סנדלים צהובים במיוחד בשביל החתונה המשולשת. יש לי הרגשה שג'אמל הולך מהר מהר לקאדי שימצא לו איזה איסור מהקוראן שיציל אותו מאיתנו.

  4. מאת סמדי:

    יפה כמו תמיד ……………והקציצות הרגו אותי

    חג שמח

  5. מאת Ruth:

    למה הרבה כוסברה ולא פטרוזליה?

    (לא הכנתי קציצות דגים שנים)

    • מאת דודי כליפא:

      כי דגים, וגם אנחנו, אוהבים כוסברה. אם את מעדיפה פטרוזיליה, גם הולך.

  6. מאת טליק:

    פשוט ללקק את האצבעות

  7. מאת זהר:

    אושר צרוף – ליקקנו את האצבעות – אבל נראה שזה כיף גם להכין את המטעמים האלה.
    תודה!
    מיכל וזהר

    • מאת naama peled:

      אתם בעצמכם אושר צרוף והכוכב שהבאתם איתכם – אינו חזון נפרץ במקומותינו. איזה מתוק, איזה פיקאסו, איזה קו יש לו! נא להביאו שוב ושוב ושוב לדודים בקיסריה. מבחינתנו אתם יכולים להשאיר אותו פה וללכת…

      אוהבים,
      נעמה, הסנדלים בטוב הטעם ודודי סר הטעם

  8. מאת גסטרו:

    כמה חבל שיום שני זה היום בו אני עובדת רצוף עד 19.30….
    בהצלחה בתוכנית !

  9. מאת דנה:

    הלק מרהיב, הסנדלים מקסימים. הייתי שמחה לטרוף את הקציצות. נעמה, אפשר להגיש בקשות להשמעה?

    • מאת naama peled:

      זאת אשה כלבבי! בואי אלינו ונאכיל אותך בשמחה.
      בטח שאפשר להגיש בקשות השמעה. אני מזמינה אותך כבר עכשיו לקבוצה בפייסבוק, הרשמי והקדישי שיר אהבה (ששר גבר, הפעם) למי שאת אוהבת. אני מבטיחה להקריא את ההקדשה בשידור.

      מחכה לך.

  10. מאת Tsvia:

    Naama, take it is a complement. Most men are very conservative when it comes to their own partner. They are afraid of attracting others. And sure enough that exactly what happened! :) :)

    • מאת naama peled:

      צביה יקרה,
      דודי מקנא ובסתר ליבו הוא רוצה שגם לו יהיו סנדלים בירוק רעלני. אם זה היה מתאים לו הוא היה מסתובב איתם מהבוקר עד הערב.
      נעים לנו שאתה פה.

  11. מאת gils33:

    אין כמו דגים – אין והתלבושת,מתאימה לפראדיס לא?????חחחחחאומנות מודרנית,קרעתם אותי.

  12. מאת איתמר:

    איזה טקסט נהדר. בהצלחה לנעמה בתוכנית הרדיו

  13. [...] לפוסט המקורי ב"בייגלה" [...]

  14. מאת חליל אבד רבו:

    לוקוס חיה בהכחדה בחופי הארץ, ממליץ לכל הצרכנים להחרים אכילה ומכירה ואספקה של לוקוסים בגדלים של פחות מקילו וחצי שניים. אלו עוללים שאנחנו משמידים ומכלים את הזן. מעט מודעות לטובת כולנו.
    תודה

  15. מאת חיה:

    אני דגים לא אוהבת אבל בכל זאת אנסה וכמובן אשתמש גם בפורוזיליה ובמעט מאוד כוסברה . אבל לא חושבת שזה יחליף את הגפילע פיש לחג.

  16. מאת רותי:

    תודה לחליל על ההערה החשובה. אני בטוח הולכת להכין את הקציצות הנפלאות הללו. הן היו לי כל כך טעימות בערב הנפלא בעולי ציון. גם הגאוקמלה היה נהדר. תודה על הערב הנפלא. מחכה לעוד…

  17. מאת איתן:

    אני חולה על קציצות דגים, עם בשר סרטנים עדיין לא אכלתי… אבל השילוב נשמע מושלם.
    אגב, עד הפוסט הזה חשבתי (ועדיין…) שהקציצות דגים של אמא שלי הכי טעימות ונימוחות שיש. עכשו אני מבין שכנראה עדיין לא אכלתי קציצות דגים נוספות :-)
    דודי, אחלה פוסט
    נעמה, סנדלים יפות. רק לא בצהוב בבקשה!

  18. מאת שירן:

    הכנתי את הקציצות ובטעות שפכתי יותר מידי מלח!!! אפילו רוטב לא יוכל לעזור.. מה אני יכולה לנסות להכין מהן כדי לא לזרוק הכל לפח??
    זה ממש דחוף…תודה :-)

השארת תגובה