אין, וגם לא יהיה – המלון הכי יפה בעולם

מכירים את זה שאתם מגיעים לבית מלון בארץ ומבקשים משהו? "אין" אומרים לכם, ומחזקים עם "וגם לא יהיה" רק כדי לא לקחת צ'אנס שתסתובבו להם בלובי ותמשיכו לנג'ס עם הבקשה הטפשית שלכם. אז במלונות בדרום מזרח אסיה זה לא קורה. אף פעם. המילים "לא", "אין", "אי אפשר" ו"תפסיק לבלבל לנו את המוח" פשוט חסרות להם בלקסיקון.

נזכרתי בזה כי בזמן האחרון ממש בא לי מנגוסטין. למי שלא מכיר, מנגוסטין נקרא מלכת הפירות באסיה וטעמו לא דומה לאף פרי אחר. מנגוסטין הוא גם הפרי האירוטי והמפתה ביותר שאני מכיר. קליפתו עבה ופריכה בצבע סגול בורגונדי עמוק, ולחיצה קלה עליה סודקת אותה ומעלה ניחוח מתקתק משכר המזכיר פרי הדר אפרסקי. כשנוגסים בליבה הלבנה והעסיסית של המנגוסטין, וטעמו המתוק מציף את הפה, מבינים את התסכול בן מאות השנים של סוחרים וחקלאים מכל רחבי העולם שניסו לתרבת את פרי הג'ונגל במקומות אחרים ונכשלו. אגדות גם מספרות גם על פרס של מאה פאונד שהציעה המלכה ויקטוריה במאה ה 19 לכל מי שיביא לה מנגוסטין טרי.

הערגה למנגוסטין הזכירה לי סיפור שממחיש את ההבדל בפילוסופית השירות שיש לנו כאן לזו שנולדים איתה שם.

בייגלה מנגוסטין

מלכת היופי והטעם של הפירות. מישהו מכיר משהו יותר חושני?

"אין לכם מנגוסטין?" שאלתי באכזבה את הבחור הצנום שהסיע אותנו במכונית גולף חרישית עמוק בתוך הג'ונגל הבלינזי אל הוילה שלנו. במרכז החדר הענק עמדה קערה מפוארת ובתוכה כל פרי אקזוטי שעולה על הדעת. חוץ ממנגוסטין. "אני לא יודע, אני אבדוק" הוא אמר במבוכה שגרמה לי להצטער ששאלתי. כי חוץ מהמנגוסטין הכל באמת היה מושלם, פור סיזונס מושלם.

אני מודה, אני הדוניסט עם חולשה למלונות טובים, ועם חולשה מיוחדת למלונות של רשת 'ארבע העונות'. אין טיסה ארוכה מידי אם בצידה השני מחכה לך חיוכה המנומס של פקידת קבלה מאחורי דלפק שיש קריר, צוות יעיל שממתין לרמז הכי קטן שאתה צריך משהו, חדר מרווח הלבוש בטוב טעם והזועק: איכות איכות, מגבות עבות ומלטפות בחדר אמבטיה מרווח, מקלחת היורה זרם מים אדיר שישטוף את אבק הדרכים וסדיני כותנה מצרית ארוגים בצפיפות שממתינים ללטף כל גוף יגע. נכון שהיום לא חסרים מלונות טובים בעולם, במיוחד במזרח, אבל כשאתה מנהל רומן במשך 25 שנים עם רשת שאף פעם לא הכזיבה אותך, למה לקחת צ'אנס?

עם הפור סיזונס 'סאיאן' שליד אוּבּוּד (Ubud), מרכז  התרבות והאמנות של באלי, זה לא ממש לקחת צ'אנס, אחרי הכל המלון היה מדורג במשך שנים רבות כמלון הטוב בעולם. העובדה הזו לבדה גרמה לי להאמין שתוך חצי שעה חצי תריסר מנגוסטינים מתוקים יתממשו לי בתוך הקערה. אבל זה קרה רק למחרת בערב. כשחזרנו לחדר לאחר יום עמוס בגלריות של אוּבּוּד קערת הפירות היתה מלאה במנגוסטינים. מאוחר יותר, כשהאיש הצנום בא לאסוף אותנו במכונית הגולף שלו לארוחת הערב, הוא סיפר לנו שבילה את כל היום במצוד אחר מלכת הפירות בין כל חנויות ודוכני הפירות של העיר, וגם מחוצה לה. "זאת לא העונה" הוא התנצל והוסיף שהמלון קנה שני ארגזים מהפרי, שלא יחסר חלילה. יחי ההבדל הקטן.

בייגלה מנגוסטין

אני לא בטוח שסאיאן הוא אמנם הטוב במלונות העולם, ואני גם מפקפק באמינות וברזולוציה של דירוג שכזה. מה שכן בטוח הוא שהמלון הוא אחד היפים בעולם, כי מעולם לא ראיתי את הטבע מחבק ומאמץ אליו באהבה כל כך גדולה יצירה ארכיטקטונית מעשה ידי אדם. כשהגענו לחנייה של המלון לא ראינו אותו כלל. כל מה שראינו היה גשר עץ שהוביל לבריכת לוטוסים מרהיבה שצפה לה בין צמרות העצים.

בייגלה מלון בריכה לוטוס

בריכת מדיטציה על הגג. איפה המלון?

הבריכה על הגג היתה רק רמז למתקפה משולבת על כל החושים שציפתה לנו מתחתיו. המלון עצמו נחבא עמוק בתוך הג'ונגל. הוא מטפס מגדות נהר ה'איונג' עליהן מפוזרות כ 40 וילות דרך שלוש הקומות של הבנין המרכזי שמאכלסות בין אינספור מפלי מים כ 20 חדרי אירוח נוספים, ספריה, בר, מסעדה ואולמות ציבוריים.

lotus pool sayan בייגלהעשיתם פעם צ'ק אין באמצע הג'ונגל? זו התחושה באולם המרהיב הפתוח 365 ימים בשנה אל הקולות, הצבעים והריחות המשתנים של הטבע.

בייגלה four seasons sayan

מתחת לגג, אולם קבלה פתוח לגן עדן

האיש הצנום הסיע אותנו מהבנין הראשי לאחת מארבעים הוילות שהוחבאו באמנות על גדות הנהר. קובי חברי, שהוסע לוילה אחרת סיפר לי שהאיש שלו השוויץ שהמון סלבריטיז מתארחים במלון ושג'ון טרבולטה בעצמו ישן בוילה. "אני מבקש שתתקשר עכשיו לג'ון טרבולטה ותודיע לו שקובי רוגובין יישן הלילה על המיטה הזאת" הוא ענה. זה אטיטיוד!

בייגלה וילה באלי

הוילה עמוק בג'ונגל

שמעתם פעם צרצור של ציקדה? דמיינו שעשרים צרצרים יושבים לכם בתוך האוזן ושרים במלוא הגרון, כל אחד שיר אחר. כל מי שהיה במזרח בקיץ מכיר את המכה הנוראית הזו. אבל איך שפתחנו את החלון הענק שהכניס לנו במכה את הטבע לחדר אפילו הציקדות שהתחרו ביללות הקופים על תשומת ליבנו, כשברקע רוחשים ענפי העצים ברוח, נשמעו פתאום כמקהלת ילדי מזבח בותיקן. וכל זה מהול בריח רטוב של ג'ונגל טרופי. זה היה רגע נדיר של התעלות רוח שגרם אפילו לתהום שהחלה להיפער בימים האלו בין עפרה, שעדיין היתה אשתי, לביני להיראות צרה יותר ועמוקה פחות.

מבט החוצה באלי בייגלה

מחוץ לחדר, בריכה וג'ונגל

לעפרה ולי יש הסטוריה ארוכה של טיולים, באמת חרשנו את העולם ביחד. חרשנו, נהנינו ורבנו. היא תמיד רצתה לשרוף כל סימטא ברגליים, לרוץ בין גלריות, מוזאונים, מקדשים וחנויות ולאכול הכל בעינים. אני מעדיף לאכול את הכל עם הפה. אני אוהב לבזבז שעות בחיפוש אחר המסעדה הקטנה שרק הידענים המקומיים מכירים, לדבר עם אנשים על שטויות ולהימנע בכל מחיר מכניסה לחנויות. הרי זה ידוע שאין שם מספיק חמצן לנשום. התרבות של המקום, אם היא תחפוץ , יכולה לשקוע עלי כשאני ישוב בבית קפה עם ספר טוב.

כך, ברוח ממש טובה של בני זוג שמבינים את מגבלות הזוגיות הנגמרת שלהם, ואחרי יום מלא אחד בגלריות שהיו עמוסות באמת בטוב טעם של אוצרות אמנות ועתיקות בלינזיים, החלטנו להתפצל. עפרה להמשך השבעת רעבונה האמנותי, ואני לחיפוש אחרי ה'מי גורנג' המושלם, משחק גולף עם קובי על אחד המגרשים המרהיבים בעולם ובדיקה יסודית של אילו עוד תענוגות גשמיים המלון יכול לספק לי.

מי גורנג בייגלה

מי גורנג – טיל מונחה לבלוטות הטעם. אפשר לחיות ימים רק על זה.

מי גורנג היא מנה פשוטה של אטריות מוקפצות עם ירקות, עוף, שרימפס המתובלת בדייקנות בתבלינים אינדונזיים חריפים. זו מנה כה מדוייקת שבמשך ימים אטריות היו הדבר היחידי שאכלתי. אכלתי אותה במסעדות, בדוכני רחוב וגם במלון. השף של המלון שמע עלי בטח מהמלצרים, שסבלו נדנודים בלתי פוסקים ממאצ'ו דלשמטע ישראלי טיפוסי, שהמי גורנג שלו לא חריף מספיק.

השף החליט לנקום את כבודו האינדונזי ופתח עלי את חרצובות החריף שלו דווקא בארוחת ערב חגיגית עם קובי וטלי בת זוגו. זה התחיל במנת מרק תירס קרמי שהשלושה חברתו לגמו בהנאה. על שלי הוא הזליף כמה טיפות משמן הצ'ילי הסודי שלו ודן את פי לייסורים. אל המי גורנג האהוב הגעתי עם בגדים רטובים מזיעה שזרמה חופשי מכל נקבובית בעורי רק כדי לגלות שהמנה הטעימה יכולה להיות גם כואבת. אני בטוח שראיתי את המלצרים מגניבים מידי פעם מבט אל השולחן ומסתירים חיוך. אלכוהול, אמר לי פעם אלי חברי הטוב, רק אלכוהול מציל את הפה מהכאב. הוא סותם את הנקבוביות או פותח אותן, אני לא בדיוק זוכר, אבל בכל זאת ניסיתי לכבות את השריפה עם שלושה בקבוקי בירה. לשווא. המשכתי לסבול עם פני פוקר. הרבה כבוד היה מונח על השולחן.

למנה עיקרית הזמנתי דג חריף מתוק, אילו היה לי צל של מושג מה הולך להתרחש היתי מזמין מנה אחרת, אבל זה היה כבר מאוחר מידי והבדיחה שהשפים במטבח הריצו על חשבוני המשיכה עם מנת דג חריף חריף. נוק אאוט ולא בנקודות.

בייגלה באלי

קול מים זורמים בכל מקום

אבל מה כבר צריך בן אדם כדי להיות מאושר? תנו לו לאכול ארוחת בוקר בחדר מהמם ללא קירות מעל לצמרות העצים, תנו לו לבלות כמה שעות עם ספר ליד הבריכה שממוקמת ממש על הנהר, לטייל קצת בגינת הירקות ובטרסות האורז מהם מכין צוות השפים את הארוחות, או סתם ללכת לאיבוד במסדרונות היפהפיים של המלון ולחפש את הספא שם יתענג על מסאז' משתי נערות בלינזיות צחקניות. טיפול כזה יגרום לכל אחד לפני השקיעה בבר הפתוח עם ג'ין אנד טוניק מול הג'ונגל וכמעט לשכוח מדינה רחוקה בה אומרים לו "אין, וגם לא יהיה".

zen beauty בייגלה

Zen Beauty

pool bali בייגלה

ספר טוב בבריכה על גדת הנהר

בייגלה באלי ג'ין אנד טוניק

ג'ין אנד טוניק על הבר מול יופי צרוף.

קטגוריות:: באלידודי כליפאהמזלג המעופףמקומות שאהבנו

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (12)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת ששת שצ:

    כבר נוסע כיוון אחד

  2. מאת naama peled:

    נ.צ מדויק לגן עדן. הייתי עושה הרבה כדי להיות שם עכשיו.

  3. מאת איתמר:

    עשית לי תיאבון. יופי של פוסט. עכשיו רק צריך זמן וכסף

  4. מאת CooknBake:

    מטריף חושים! להיות במקום כזה ולא צריך שום דבר אחר יותר!

    יופי של פוסט -השארת טעם של עוד.

  5. מאת יעקב:

    גדול ,כל מילה כתובה שלחה אותי לבדוק אם הדרכון שלי בתוקף תוך כדי חיפוש מטלית לחה לניגוב הריר ,אוף אני רעב .
    דודי ,אני בטוח שזה בתוכנית ,אהיה בן הראשונים לקנות את הספר המאחד את כל תאור מסעותיך הגיאוגרפים וקולינרים .

  6. מאת shmulik:

    יסלח לי אלוהים על שבמקרה זה אחמיץ את פאר היצירה שלו, אולי ביום הולדת 60 אחרי חציית האוקיינוסים. וגם אם לא, אז אנצור את התמונות בזיכרון. 

  7. מאת gils33:

    איך אומרים:מה צריך בן אדם בשביל לחיות,אוף עוררת לי את החשק לטוס

  8. אווו בחיי שעשית לי חשק, כמה יופי.

  9. מאת ענת:

    אכן עושה חשק לעלות בזה הרגע על המטוס
    אפילו לא להתעכב כדי לארוז
    אפשר לקבל יותר פרטים?
    שם, מיקום , עלויות
    עונה מומלצת לנסיעה

    תודה

    ענת

  10. כל הפרטים בפוסט עצמו. המלון נמצא בבאלי. בדרך כלל ישראלים אינם יכולים להכנס לאינדונזיה

  11. מאת סמדר:

    לפני 11 שנים הייתי בבאלי..אכן גן עדן!לא היה מקום שאיים על התואר הזה….
    עד לפני כחודש וחצי-אז דרכתי בקאנקון שבמקסיקו.עוד גן עדן(-:
    ומאנגוסטין??.אין.אין פרי כזה…..המבנה שלו מזכיר שום(-:
    להתענג על כל שן…
    אני נמצאת כרגע בדרום אמריקה-ורואה מידי פעם את המנגוסטין בסופר.(היום ראיתי רמבוטן-שאתה בוודאי מכיר..)
    מניחה שבעקבו הפוסט-אעצור לידו בפעם הבאה,ואם לא אצטרך משכנתא כדי להתענג-אקנה(-:

  12. מאת דניאל:

    תמונות מדהימות.
    אני חייב, ממש חייב, להגיע לשם

השארת תגובה