בלתי אפשרי להסיר את העיניים – טייגר וודס במאסטרס

רון סייראק הוא חבר שלי, וחבר עוד יותר טוב של טייגר וודס. רון הוא מבכירי כותבי הגולף בעולם ומשמש כעורך בכיר במגזין גולף דיאג'סט. למעשה, אני לא מכיר כותב שמבין טוב ממנו את התופעה שנקראת טייגר וודס. אני שמח לבשר שרון סייראק הסכים לתרגום ופרסום של כתבותיו כאן בבייגלה. נשמח לעשות זאת מידי פעם. דודי כליפא.

בלתי אפשרי להסיר את העיניים

מאת: Ron Sirak תורגם ע"י דודי כליפא

בבודהיזם קיימת אמונה שהבלתי מושלם יותר יפה מהמושלם – כי הוא בר השגה. דבר אחד שלמדנו לאורך כל החורף האכזרי האחרון הוא שטייגר וודס נופל הרחק ממושלם מחוץ למגרש הגולף, ובשבוע המטורף במועדון הגולף 'אוגוסטה נשיונל, הוא היה גם רחוק ממושלם על המגרש. עדיין, אם טורניר המאסטרס משמש כאינדיקציה לאיזה גולף אנו יכולים לצפות מטייגר של אחרי הסקנדל, הרי שאנו כבר יודעים שהמהדורה החדשה היא משעשעת באופן מושלם.

במשך שני ימים ברציפות טייגר נהג ב'רכבת המטורפת של מר צפרדע' דרך גבעות האורנים של אוגוסטה נשיונל. אתם קולטים? בסיבוב האחרון של המאסטרס טייגר החטיא את כל חמשת הגרינים הראשונים, עשה חמישה בוגיז, פגע בשני עצים, לא הצליח להחלץ ממלכודת החול, פספס את החור ממרחק של 30 ס"מ ועדיין סיים את היום בשלוש חבטות מתחת לתקן, חמש בלבד מאחורי פיל מיקלסון.

"כן, סיימתי רביעי" הוא אמר אחרי הסיבוב. "לא מה שרציתי. רציתי לנצח את הטורניר הזה. ככל שהשבוע התקדם הכיתי בכדור יותר ויותר גרוע". אמנם טייגר לא יודה בכך, אך לא מפתיע לחשוב שהסיבה לזה שמשחק שלו שהפך ליותר ויותר בלתי יציב ככל שהשבוע התקדם היתה עייפות מנטלית. זה לא היה רק טורניר ראשון לאחר חמישה חודשי היעדרות. זה היה טורניר שהתחיל במסיבת עיתונאים ביום שני, הראשונה מאז שהסקנדל פרץ.

טייגר וודס הצעיר מרסק בלי רחמים את שיאי המאסטרס ב 1997 ופורץ לתודעה העולמית

 

החזרה של וודס לכאן היתה לא רק לטורניר גולף אלא גם למשאל עם עליו עצמו. כשהוא משחק בתווך בין פיל מקלסון ופרד קאפלס בסיבוב האחרון, וודס לא יכול היה להימנע מלשמוע את שאגות האהדה מחרישות האזניים ששני השחקנים קיבלו בכל גומה. זה היה סוגה החיבה שנמנעה מוודס באוגוסטה נשיונל, חיבה שאולי לעולם יותר הוא לא יקבל מהיציעים. – מצב שאליו טייגר יצטרך להתרגל בהמשך העונה ובמגרשים בהם הפיקוח על הקהל פחות הדוק מאשר באוגוסטה נשיונל.

אמנם לא היו קריאות גנאי מהקהל ישירות כלפי וודס, אבל נמצאו אוהדים שאמרו בקול "טוב" או שפלטו "יש" כשהוא חבט באופן בלתי מוצלח, והיה גם מבחר של בדיחות חסרות טעם ביציעים. עדיין גם אלו שאמביוולנטים או עויינים כלפי טייגר נמשכו למערבולת של משחקו. אנשים לא הריעו לו, אלא לחבטות שלו. איך לא? הבחור עדיין יודע לעשות דברים עם כדור גולף שאף אחד אחר לא יכול.

הסאגה של טייגר וודס היתה חלק מאחד מטורנירי המאסטרס היותר מרשימים. מיקלסון היה המנצח הפופולרי, פרדי קאפלס בן החמישים סיים במקום השישי והיה בתמונת האליפות ותותח עולה בשם אנטוני קים סיים את הסיבוב האחרון בתוצאה של 65 (7 מתחת לתקן) והגיע למקום השלישי. בין שלל הכותרות הרבות שהטורניר סיפק היו הרבה מעבר לסיפורו של טייגר, אבל עדיין, לטייגר היה חלק מכריע בעלילה.

וודס התחיל את הסיבוב האחרון במרחק ארבע חבטות מלי ווסטווד, שסיים במקום השני עם תוצאה כוללת של 275, ושלוש מאחורי פיל מיקלסון שסגר עם 67 ותוצאה כוללת של 272. אבל עם חבטה גרועה מנקודת הפתיחה שהובילה לבוגי, נפילה למלכודת חול בגומה השנייה, עוד בוגיז בגומות 4 ו 5 כשהוא מחטיא את משטחי הגרין הוא עמד בגומה השביעית במרחק 7 חבטות מהצמד המוביל ונמוג במהירות.

"היה לי עוד חימום גרוע היום" הוא יתרץ לאחר הסיבוב "לא היה לי את זה, זה ברור. משכתי את הכדור חזק לימין בגומה הראשונה, שלחתי את הכדור לשחקים בגומה השנייה דפקתי מכה קטנה ופשוטה בשלישית, חבטתי באדמה ברביעית ומשכתי את הכדור חזק שמאלה בחמישית. יום מפרך".

אבל אם יש דבר שלמדנו בעשור וחצי שוודס משחק גולף מקצועני הוא שטייגר לעולם לא נכנע ומוותר על סיבוב. לעולם. הוא גילח שתי חבטות מהתקן לאיגל בגומה השביעית, עוד אחת בשמינית ועוד אחת בתשיעית כדי לסיים את מחציתו הראשונה של הסיבוב באופן פלאי ב 35 חבטות ופיגור של שלוש חבטות בלבד מהמוביל.

במהלך כל המחצית האחרונה של הטורניר וודס לא סיכן את המובילים. מיקלסון פשוט שיחק טוב מידי, אבל הוא עדיין לא ויתר בשקט. בוגי ב 11 לאחר שפגע ישירות בגזע של עץ בחבטה השנייה, ברדי ב 13 למרות פגיעה בעוד עץ, בוגי ב 14 לאחר החטאת פאט ממרחק של 30 ס"מ, איגל ב 15 לאחר חבטה שנייה במחבט ברזל מס 5 ורק כדי להוכיח שהוא תמיד הבדרן וודס סיים את הסיבוב בברדי.

"אני מרגיש די טוב בקשר למשחק שלי השבוע" הוא ענה כשנשאל אם חזר למעגל התחרויות מוקדם מידי. "חשתי שהכל הולך כשורה במשך שני הימים הראשונים. היום היה קשה. הרגשתי שלא בנוח בקשר לכל חבטה שהיכתי, ניסיתי ככל יכולתי לרשום מספר שייתן לי סיכוי. ממש התחפרתי כדי למצוא משהו. ובמשהו הזה אני ממש גאה".

(טייגר ידוע לשמצה באופן בו הוא מקלל, בעיקר את עצמו, לאחר חבטות גרועות במיוחד, דבר שגרר לא פעם ביקורת וקנסות בעולם הגולף השמרני. ד.כ.)

בגדול וודס הצליח להכי את מזגו המפוסם כשנאבק עם משחקו. כשהחטיא את הפאט בגומה הראשונה הוא החל בהליכה מהירה לכיוון החור כשהכדור היה רק במחצית הדרך. במשך כל גומות הפתיחה הוא הלך עם ראש מורכן והתעלם מהקהל. כשמצא את הכדור מאחורי עץ בגומה ה 11 הוא לטש בו עיניים לזמן ממושך כששפתיו לוחשות משהו כגערה בכדור. וכשהחטיא חזק בגומה ה 17 פלט בכעס "טייגר!", נעץ את מבטו ברגליו, לקח נשימה עמוקה ומסר את המחבט הפושע לנושא כליו.

"אני חושב שאנשים עושים מזה יותר מידי ביג דיל" וודס התייחס להתנהגותו על המגרש. "לא הרגשתי טוב. החטאתי חזק בגומה הראשונה ואני לא מצליח להבין איך אנשים חושבים שזה צריך לעשות אותי מאושר. העפתי כדור מעבר לגרין מ 40 מטר. אלו דברים שאני בדרך כלל לא עושה. אז אני לא הולך להיות חייכן ואני לא הולך להיות מאושר כשה קורה.

וודס תמיד ידע איך לכבוש את ליבם של עיתונאי הגולף

זה אותו טייגר וודס ישן. מחובר למשחק הגולף שלו בתשוקה טוטלית. ומתי נראה את טייגר שוב? ב 29 לאפריל מתחילה אליפות קווייל הולו שהיתה תחנה קבועה בלוח הזמנים שלו בשנים האחרונות, אליפות השחקנים מתקיימת ב 6 במאי, ואליפות יום הזיכרון ב 3 ליוני הן תחנות צפויות בדרך לאליפות ארה"ב הפתוחה שתתקיים בפבל ביץ' ב 17 ביוני.

מהדרך בה וודס דיבר במהלך המאסטרס נראה שהטייגר החדש ידבוק במנהגו של טייגר הישן שלא להודיע על כוונתו להשתתף עד לדד ליין של יום שישי ב 5 אחה"צ שלפני הטורניר. "אני הולך לקחת קצת טיים אוף ולהעריך דברים מחדש" הוא ענה כשנשאל על תכניותיו לעתיד הקרוב.

הדרך בה הסתיימו הדברים ביום ראשון באוגוסטה נשיונל תמריץ את טייגר לחזור מוקדם מאשר מאוחר. הוא הגיע למאסטרס עם חלודה על הגולף שלו והרבה על הראש, ועדיין היה כמעט מספיק טוב כדי לנצח. כשהוא יגיע לפבל ביץ' לאליפות ארה"ב הפתוחה משחקו יהיה הרבה יותר מכוון והוא עצמו יותר תחרותי מאשר היה כאן, כמעט מושלם ומשעשע באופן מושלם.

קטגוריות:: גולףדודי כליפא

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (8)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת רוני:

    מאוד נהנתי לקרוא

  2. מאת סתיו אדם:

    אכן הייתה תצוגת תכלית מעניינת ….
    וטייגר …לטעמי מייצג את הגולף …ועוד יגרום לי בסופו של יום
    לאחוז סמקל שלא מול הWII …. :-)

  3. [...] This post was mentioned on Twitter by בייגלה, David Califa. David Califa said: בלתי אפשרי להסיר את העיניים – טייגר וודס במאסטרס http://beygale.co.il/?p=1197 [...]

  4. מאת יובל הררי:

    דודי תודה על הכתבה,
    מענינת ושופכת אור מזווית פחות שיגרתית על טייגר וודס.
    ס"ה היה טורניר מרתק.

  5. [...] הנה קישור לכתבה מצויינת שתרגם כליפא. הכתבה נכתבה על ידי חברו הטוב ועיתונאי הגולף המפורסם רון סייראק והיא מסכמת את הטורניר הראשון של טייגר מאז הפרישה שהוא כפה על עצמו. [...]

  6. מאת אשר:

    בלי שום קשר לתוכן הכתבה – תודה על התרגום. מקווה שתמשיך. ועכשיו לעניינינו:
    1. אני אוהד שרוף של טייגר. ייחלתי להצלחתו באוגוסטה (שהיתה מחזירה אותו לטופ ומפרידה סופית בין תעלוליו בחדר המיטות לבין האלוהות שלו על מגרש הגולף). אבל בא לי להקיא לפעמים מהפסטיבל שעושים מסביבו – בייחוד אנשים כמו המחבר המקורי. כתבה אחרת שקראתי איפהשהו מבקרת את טייגר קשות על זה שהוא עוד מקלל (את עצמו) על המגרש. נו יאללה, לאנשים אין במה להתעסק? הכתבה שלעיל היתה יכולה להסתכם בקטע אחד שהיה מתמצת את הכל: טייגר הוכיח – שוב – שלמרות הגולף הנהדר שלו הוא בסה"כ גם בן אדם כמו כולנו. צרות היום שלו לא פסחו עליו.

    2. זו היתה שטות שלו – בואו נודה בזה – שהוא בחר בזירה הכי גדולה בעולם הגולך לחזור אליה, ועוד חלוד. כמה שהוא נראה טוב לפרקים והזכיר לכולנו את הגאונות שלו, את מה שכולם זוכרים זה הפספוסים שלו. שום כתבה לא תעזור לטייח את זה.

    3. למיקלסון היו חבטות לא פחות גרועות. זכורים לי 3 חבטות T רצופות שבכולם הוא מצא את עצמו בלב העצים הרחק מהפיירווי. ובכ"ז הוא הצליח לצאת מכולם ועוד מתחת פאר. למה כולם מדברים על אשתו ואמא שלה וטייגר במקום לדבר על איך מיקלסון התגבר על כל המכשולים וכל הלחץ וכל תשומת הלב? כמו שהחבר שלך כתב על איך כל הצרות של טייגר על המגרש הוא גמר רק 5 מאחור, כך הוא יכל לספר שאם מיקלסון לא היה חובט לתוך העצים איפה שלא היתה לו סיבה לעשות זאת, הפער היה יכול להיות הרבה יותר גדול.

    אני חושב שכולם גם שוכחים את אנת'וני קים – המועמד שלי לנצחון לפני שהכל התחיל. במקום זה שומעים רק טייגר טייגר טייגר. קצת נמאס – גם לאוהד מושבע שלו.

    ולך דודי, תמשיך לכתוב. תודה.

  7. מאת איתמר:

    קראתי גם את הכתבה המקורית. תרגום מעולה. כל הכבוד.

  8. מאת גיל:

    כתבה מעולהף כן ירבו. צפיתי במאסטרס באדיקות ודי ברור שחוסר התחרותיות פגע בו בסופו של דבר. לדעתי, אם היה משחק בלפחות טורניר אחד לפני כן לא רק שהיה הרבה פחות חלוד אלא גם היה מוריד לעצמו הרבה מהלחץ התקשורתי והפסטיבל סביבו.

    אני חושב שהזכייה השלישית של מיקלסון סוף סוף שמה אותו במדרגה של הגדולים באמת. אמנם היו לו כמה רגעים מיקלסונים קלאסיים אבל הוא נראה מאוד בטוח בעצמו ושיחק מצוין כל הטורניר. עכשיו רק נשאר לראות אם הוא יכול לתת פייט רציני לטייגר על המקום הראשון בעולם.

השארת תגובה