מיכל איסט (אלון), זה מה שהפסדת. שרימפס חריפים במיץ תפוזים

שרימפס קטלניים חריפים מתוקים בשום, צ'ילי ומיץ תפוזים.

על מיכל איסט שמעתי בפעם הראשונה לפני שלוש שנים בטורניר גולף שארגנתי לכבוד יום הולדתו החמישים של לא אחר מאשר עצמי. וכי איזו מתנה טובה יותר יכול אדם לארגן לעצמו על סגירת יובל מאשר לקחת שבעה חברים טובים שלו לארבעה ימים במלון מהמם בטורקיה, לאכול ולשתות איתם בלי סוף, ולהתחרות בספורט האהוב עליו על מגרשים שאנו בישראל יכולים רק לחלום עליהם?

הקסם של נסיעות גולף דומה במובנים רבים לזה של שירות מילואים. בשניהם אתה מבלה את רוב שעות היממה בין חברים קרובים, הרחק מהבית, מהשגרה ומהאחריות. רק שבנסיעת גולף אתה עושה זאת במלון חמישה כוכבים. גולף הוא מגלה האופי הטוב ביותר. הוא אינו מאפשר להתחבא, ואי אפשר להעמיד פנים בו לאורך זמן. הקרבה שהתפתחה בין החברים ששרדו כקבוצה במשך שנים של משחקים שבועיים, מובילה בנסיעות אלו למגוון רחב של נושאי שיחה. רוב הנושאים האלה מזכירים את השיחות הבטלות משירות המילואים. אמנם גולף, על כל אספקט אזוטרי שלו, הוא העיקרי בהן, אבל חלקם מפתיעים באינטימיות שלהם.

בייגלה גולף

יומולדת 50 מושלמת. חברים טובים, גולף, מלון מפנק, אוכל טוב ופוקר כל לילה.

לזוהר, חברי הטוב וטיפוס תחרותי מאין כמוהו, לא היה שום סיכוי בטורניר שלי. כי כדי לנצח בטורניר גולף צריך חוץ מגולף טוב גם תשוקה ולב. וליבו של זוהר היה במקום אחר. עם אחת מיכל איסט. זוהר היה נוכח נפקד בפסטיבל היובל שלי, עם פלאפון דבוק לאוזן על המגרש, בארוחות השחיתות או במשחקי הפוקר. "היא עושה לי רגשי" או "בשלב זה של היחסים אני חייב לתת לה תשומת לב" היה מתרץ. בקיצור, זוהר זרק את הגולף והשקיע במיכל. וההשקעה השתלמה. היום הם נשואים עם ילד מקסים בשם איתמר.

מיכל איסט בייגלה

לפני כשנתים שנים הזמנתי אותם לארוחת ערב וכישפתי את מיכל עם הוודו שרימפס שלי (ועם אישיותי הכובשת כמובן). מאז מיכל שאלה אותי בכל הזדמנות מתי אבשל לה שוב את השרימפס. אני הייתי מוכן בכל הזדמנות, אך היתה לי בעיה. מיד לאחר הארוחה המדוברת נכנסתי בעצמי למערכת יחסים עם אשה יפה (מבחוץ) שלא ידעה איך להתמודד עם העובדה שקיימות עוד נשים יפות בעולם, וכדי למנוע את המוזרות ממיכל וזוהר דחיתי ודחיתי.

אבל עכשיו אני במערכת יחסים עם אשה יפה מבחוץ ומבפנים שאוהבת אנשים, ושאיכשהו גורמת לכל העולם שלי להתאהב בה. עכשיו גם חזרתי למה שאני הכי אוהב, וזה לארח. אז קבענו לשבת בצהרים עם מיכל, זוהר ועם שני קילו ג`מבו שרימפס.

בשבת בבוקר מיכל צלצלה להתנצל כי לאיתמר שלהם יש בעיות עם השיניים וחום גבוה. "אין דבר" אמרתי "יש עוד הרבה שרימפס בים. העיקר שיהיה בריא".

בקיצור. מיכל וזוהר לא באים והיפה ואני תקועים עם ג`מבו שרימפס לגדוד. השבת מתקדמת בעצלתיים ואנחנו מעדיפים לבנות איזה ג`וינט ירקרק ולהתחרדן איתו תחת שמש חורפית אלוהית על הגג ומול הים, מאשר להזמין חברים אחרים לחגוג על השרימפס.

"את רעבה?" אני שואל את היפה לאחר שהשמש שקעה. "טוב שנזכרת לשאול" היא אומרת ומציתה לי את המנצ`יז.

פתאום בא לי לעשות עם השרימפס משהו אחר, חדש. נזכרתי במתכון שקראתי באחד הבלוגים האמריקאים על שרימפס במיץ תפוזים אבל לא הצלחתי למצוא אותו. נותר לי רק לאלתר.

הרעיון היה לבשל את בשר השרימפס כמה שפחות, שיתפוצץ לו בפה, אבל בתוך רוטב עשיר ועמוק בטעמים.

קילפתי אותם עד לזנב (טוב, לא אני אלא הבנים של רושדי מפרדיס) אך השארתי את הראשים כדי להעשיר את הרוטב. "אני יכולה למצוץ ראשים עד סוף הימים" אמרה לי היפה כשחיסלנו את התוצרת לאחר כשעה, וגרמה לאיזו מחשבה להתחיל.

בייגלה שרימפס

ילדים טובים בפאראדיס

בייגלה שרימפס בתפוזים

את זה שמים בצד לסוף

לרוטב הכנתי

עשר שיני שום

כוס וחצי מיץ תפוזים סחוט טרי של פרימור שלתוכה ערבבתי: כפית וחצי פלפל שאטה טחון, כפית עמוסה בפפריקה או ב Old Bay (למי שהיה חכם והביא מחו"ל), קורט מלח, כף סוכר, כפות רוטב ווסצ`סטר, חופן פלפלי שאטה יבשים לחיזוק וקישוט.

חבילת חמאה קרה

ועכשיו בקצב הסמבה

במחבת לוהטת מטגנים את השום במעט שמן זית, לאחר כמה דקות מוסיפים את ראשי השרימפס. אלו יהפכו עד מהרה לאדומים ויצרבו את טעמם ואת טעם הים ברוטב.

לאחר כ 5 דקות שופכים את מיץ התפוזים המתובל למחבת, מביאים לרתיחה על אש גדולה ומצמצמים את הכל לכדי משחת תפוזים מתובלת בטוב טעם.

ראשי שרימפס בייגלה

מצמצמים למשחה. את הראשים אפשר למצוץ עד סוף הימים.

כשהרוטב מצומצם מוסיפים את השרימפס לטיגון מהיר של כדקה מכל צד (או עד שכולם משנים את צבעם לורדרד)

ועכשיו סוד השחיתות ומה שעושה את המנה לאלוהית, ואתכם לשפים ומושאי הערצה של חבריכם:

מנמיכים את האש ומוסיפים קוביות של חמאה קרה תוך כדי ערבוב עד להמסה מושלמת.

מכבים את האש, מגישים עם לחם לבן ולא מותירים אף ראש לא מצוץ.

שרימפס בייגלה

לחם לבן ואתם מסודרים

קטגוריות:: גולףדודי כליפאפירות יםשיר הסירים - כל המתכונים

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (1)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת שירלי:

    אני מעולפת.
    הורס.

השארת תגובה